המאגר התורני

מנחות ס"ה (ע"ב) רבי יהודה בן בתירא אומר נאמר שבת למעלה ונאמר שבת למטה מה להלן רגל ותחלת רגל סמוך לה. השבת של תחילת הספירה ושל סיום הספירה נקראת שבת משום שהיא מתחילה את הספירה של שבועות ומשום שמסיימת את הספירה של השבועות. אבל חיבורה הוא לרגל הסמוך לה ומשם מקבלת את משמעותה כשבת. כוחה של הספירה הוא דווקא מיום טוב שהוא נקבע על ידי בית דין של כלל ישראל. חשוב הדבר לדעת שכוחו של ישראל לקבוע יום כיום השבת. […]

מנחות ס"ז (ע"א): בעי רבא גלגול עובד כוכבים מאי מיתנא תנן גר שנתגייר והיתה לו עיסה נעשה עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב ספק חייב הא מאן קתני לה דברי הכל היא ואפי' רבי מאיר ורבי יהודה דקמחייבי התם פטרי הכא התם הוא דכתיב דגנך דגנך יתירא הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות אפילו עובדי כוכבים אבל הכא תרי זימני עריסותיכם כתיב חד עריסותיכם כדי עיסתכם וחד עריסותיכם ולא עיסת עובדי כוכבים ולא עיסת הקדש או […]

נאמר במשנה: מה בין פסח הראשון, לשני הראשון אסור בבל יראה ובבל ימצא והשני חמץ ומצה עמו בבית. והגמ' מביאה המקור: גמ' כתיב "לא ישאירו ממנו עד בקר" אם לאכל זה מצות עשה שבו. "ועצם לא תשברו בו" זה מצות לא תעשה שבו. וכשהוא אומר "ככל חקת הפסח יעשו אתו" יכול שאני מרבה לביעור חמץ ולאכילת מצה כל שבעה ת"ל "על מצות ומרורים יאכלהו" אין לך דבר חוץ מגופו מעכבו אלא מצות ומרורים בלבד וכר' ישמעאל דר' ישמעאל אמר כלל […]

ירושלמי כלאיים (פ"ח ה"א): מניין שהוא אסור בהנייה נאמר כאן פן תקדש. ונאמר להלן פן תוקדש בו. מה פן האמור להלן אסור בהנייה אף פן שנאמר כאן אסור בהנייה. ואית דבעי מימר נאמר כאן פן תקדש ונאמר להלן ולא יהיה קדש מבני ישראל. מה קדש שנאמר להלן אסור בהנייה אף כאן אסור בהנייה. אמר רבי חונא ביאתו אסורה בהנייה. המקור הראשון קושר דין כלאי הכרם לדין עבודה זרה. המילה "פן" המשותפת לשניהם מלמדת על הצורך להיזהר בכלאיים כמו בעבודה זרה. […]

חולין קט"ו (ע"ב): ורבי בהנאה מנא ליה נפקא ליה מהכא נאמר כאן כי עם קדוש אתה לה' ונאמר להלן ולא יהיה קדש בבני ישראל מה להלן בהנאה אף כאן בהנאה. כך היא לשון האר"י בביאור הנהגת מידת גזירה שוה: לפעמים תקבל מתפארת שבתפארת, שהוא מכריע בקו השוה בין החסד וגבורה, ואז יהיה העולם נידון בדרך ממוזג, לא רחמים גמורים ולא דין גמורים, אלא גזרה שוה לשניהם, ממוצעת בסוד התפארת "כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך" זה ביטוי לפרישות ונזירות מן […]

מנחות ס"ח (ע"ב) (וכן בפ"ד ע"א): אמר רבה תא שמע ואם תקריב מנחת ביכורים במנחת העומר הכתוב מדבר מהיכן באה מן השעורין אתה אומר מן השעורין או אינו אלא מן החיטין רבי אליעזר אומר נאמר אביב במצרים ונאמר אביב לדורות מה אביב האמור במצרים שעורין אף אביב האמור לדורות שעורין. במצרים נאמר במכת הברד (שמות ט', ל"א): והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל. ובמנחת העומר נאמר (ויקרא ב', י"ד): ואם תקריב מנחת בכורים לה' אביב קלוי באש גרש […]

נידה מ' (ע"א): ומודה רבי שמעון בקדשים שאינו קדוש מאי טעמא גמר לידה לידה מבכור מה התם פטר רחם אף כאן פטר רחם. צורת הלידה המקורית היא מפתח לקדושה. הצורה הטבעית על ידה ברא הקב"ה את עולמו ועל ידה ממשיך הוא את קיומו של העולם, היא המושכת את הקדושה שהיא תכלית הבריאה, מהראשית ועד האחרית. בבכור תלה הכתוב את הלידה בפטר רחם, וקראה התורה לזה לידה כמו שכתוב (דברים ט"ו, י"ט): כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש לה' […]

מנחות ק"א (ע"ב): דתניא ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש בשר בחלב אסור באכילה ומותר בהנאה שנאמר כי עם קדוש אתה לה' אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו ולהלן הוא אומר ואנשי קודש תהיון לי ובשר בשדה טריפה לא תאכלו מה להלן אסור באכילה ומותר בהנאה אף כאן אסור באכילה ומותר בהנאה. עי' תוס' שלמדו שהלימוד הוא דווקא על האנשים "עם" ו"אנשי" ולא על הקדש בעצמו. נראה שרבי שמעון למד שאיסור אכילה עניינו שהתורה הקפידה שהמאכל האסור לא יתמזג בגופו […]

חולין קל"א (ע"ב): ואפי' עני שבישראל מוציאין אותו מידו דכתיב ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם להזהיר עני על שלו ומעשר עני המתחלק בתוך הבית יש בו טובת הנאה לבעלים מאי טעמא נתינה כתיבא ביה ואפי' עני שבישראל מוציאין אותו מידו דאמר ר' אילעא גמר לגר לגר מהתם מה להלן מוזהר עני על שלו אף כאן מוזהר עני על שלו. ופרש"י: גמר לגר לגר מהתם – מולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר. במעשר עני נאמר (דברים כ"ו, י"ב): […]

מנחות ע"ד (ע"א): לכדתניא אין לי אלא עליונה בכליל תקטר ותחתונה בלא תאכל מנין ליתן את האמור של זה בזה ואת האמור של זה בזה ת"ל כליל כליל לגזירה שוה נאמר כאן כליל ונאמר להלן כליל מה להלן בכליל תקטר אף כאן בכליל תקטר ומה כאן ליתן לא תעשה על אכילתו אף להלן ליתן לא תעשה על אכילתו. וכן הוא בספרא על הפסוק "כל מנחת כהן" (ויקרא ו', ט"ז) פרשת צו, פרשה ב', פרק ה', הלכה ד'. במנחת חביתין החידוש […]