סוג מדיה: טקסט

המדרש: ד"א זה ספר תולדות כתיב (איוב כח) אז ראה ויספרה, רבנן ורבי אחא, רבנן אמרין כל דיבור ודיבור שהיה הקדוש ברוך הוא אומר למשה היה אומרו שתי פעמים בלבו ואח"כ היה אומר למשה ומ"ט אז ראה ויספרה חד, הכינה וגם חקרה חד, ואח"כ ויאמר לאדם זה משה, ורבי אחא אמר ד' אז ראה חד, ויספרה חד, הכינה חד, וגם חקרה חד, ואח"כ ויאמר לאדם זה משה, א"ר יהודה ב"ר סימון ראוי היה אדה"ר =אדם הראשון= שתנתן תורה על ידו, […]

לחיות עם פרשת השבוע – וישב – "לזאת יקרא תפילה" פרשת "וישב" מתחילה את הסיפור של יוסף ואחיו, שממשיך גם לפרשות הבאות, כמעט עד סיום חומש בראשית. נעמוד על היבט אחד בסיפור זה, לאור דבריו של הרב קוק זצ"ל. הרב מבאר את הפסוק (תהלים ל"ד, ד'): גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו. וכך הם דבריו (עולת ראי"ה ח"א, עמ' ש"ו): ההכרה את דרכי השגחת ד' תמצא אפשרות, מצד הגיון חקירת השכל והנסיון, בחקור האדם תכלית המעשים, וימצא שגם המעשים הטפלים, […]

המדרש: דבר אחר זה ספר תולדות אדם, כתיב (ישעיה נז) כי לא לעולם אריב עם אדם הראשון, ולא לנצח אקצוף, עם תולדותיו, כי רוח מלפני יעטוף, אמר רבי הונא הרוח הזה בשעה שהוא יוצא לעולם הוא מבקש להחריב את העולם, והקדוש ב"ה מרשלו בהרים ומשברו בגבעות, ואומר לו הזהר שלא תזיק בריותי, מאי טעמיה כי רוח מלפני יעטוף, מה הוא יעטוף משלהי ליה, היך מה דאת אמר (יונה ב) בהתעטף עלי נפשי את ה' זכרתי, אמר רבי הונא ג' רוחות […]

לחיות עם פרשת השבוע – וישלח – "מפני יעקב אחיו" יש פסוקים בפרשה, שבכל שנה מחדש כשאני קורא אותם הם מעוררים למחשבה, ובכל שנה המבט קצת משתנה, לאור השינויים במציאות. בסוף הפרשה מאריכה התורה בתולדות עשו (בראשית ל"ו, א'-ג'): וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם. עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי וְאֶת אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּי. וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת. התורה מדגישה שנשותיו של עשו באו מארץ כנען – ארצם של אברהם […]

המדרש: בר קפרא פתח (שם /תהלים/ סט) ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו, ימחו מספר חיים, מספר תולדות של מטה, ועם צדיקים אל יכתבו מספר תולדות של מעלה, תני בר קפרא בכל מקום שנאמר חי, צדיק, ארפכשד חי שלח חי, דבר אחר ימחו מספר חיים, מספר תולדות של אדם.

המדרש: דבר אחר זה ספר תולדות אדם, כתיב (תהלים קלט) גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו ימים יוצרו ולא אחד בהם, רבי יהושע בר נחמיה ורבי יהודה בר סימון בשם ר"א בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון מלא כל העולם כולו בראו, ממזרח למערב מניין שנאמר (שם /תהלים קל"ט/) אחור וקדם צרתני, ומצפון לדרום מניין שנאמר (דברים ד) ולמקצה השמים ועד קצה השמים, ומניין אף בחללו של עולם ת"ל (תהלים קלט) ותשת עלי כפכה, רבי תנחומא בשם […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויצא – האם לעלות בסולם? בשני מדרשים מציגים חכמים שתי גישות ביחס לסולם יעקב. ננסה לעמוד על משמעות הדברים. א. ויקרא רבה פרשה כ"ט, ב': ר' נחמן פתח (ירמיה ל'): "ואתה אל תירא עבדי יעקב", מדבר ביעקב, דכתיב (בראשית כ"ח): "ויחלום והנה סולם מוצב ארצה". אמר ר' שמואל בר נחמן: אלו שרי אומות העולם… אמר רבי ברכיה ור' חלבו ור' שמעון בן יוחאי בשם ר' מאיר: מלמד שהראה הקב"ה ליעקב שרה של בבל עולה ויורד, […]

לחיות עם פרשת השבוע – תולדות – איזה חפירות… בפרשת השבוע חוזר פעמים רבות הסיפור על חפירת הבארות על ידי יצחק. לאחר הסיפור בין יצחק לאבימלך נאמר (בראשית כ"ו, י"ב-ט"ו): וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ ה'. וַיִּגְדַּל הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל עַד כִּי גָדַל מְאֹד. וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים. וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר. התורה לא מתארת שאברהם חפר בארות […]

המדרש: [ה, א] זה ספר תולדות אדם, רבי יהושע רבה פתח (ישעיה כט) הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי רואנו ומי יודענו, לארכיטיקטוס שבנה את המדינה חדרים וביבים ומערות, לאחר ימים נעשה גבאי, היו בני המדינה מטמינין מפניו בתוך החדרים ובתוך המערות, אמר להן אני הוא שבניתי את המערות ומפני מה אתם מטמינין עצמכם בהן, כך הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם (שם /ישעיהו כ"ט/) הפככם אם כחומר היוצר יחשב, מדמין צורה ליוצרה נטיעה […]

לחיות עם פרשת השבוע – חיי שרה – לחיות! חלקה העיקרי של הפרשה עוסק בסיפור מציאת האשה ליצחק אבינו. חכמים במדרש עמדו על האריכות הגדולה של הסיפור. התורה מספרת את הסיפור לפרטי פרטיו – מה בדיוק עשה העבד ומה עשו לו בבית לבן. לאחר מכן, התורה חוזרת שוב על כל הסיפור מפיו של העבד, ולא מסתפקת באמירה קצרה שהעבד סיפר את סיפורו. כך אמרו חכמים במדרש (בראשית רבה פרשה ס', ח'): "ויתן תבן ומספוא לגמלים", אמר רבי אחא: יפה שיחתן […]

המדרש: (בראשית ד) אז הוחל, א"ר סימון בג' מקומות נאמר בלשון הזה לשון מרד, אז הוחל לקרוא בשם ה' (שם /בראשית/ ו) ויהי כי החל האדם (בראשית י) הוא החל להיות גבור בארץ, איתיבון והכתיב וזה החלם לעשות, אמר להם קיפח על ראשו של נמרוד ואמר זה המורדן עלי, אמר רבי לוי לאשה שאמרה לבעלה ראיתי בחלום שאתה מגרשני, א"ל ולמה בחלום הא לך בעלילות, א"ר אחא אתם עשיתם עצמכם עבודת כוכבים וקראתם לשמכם אף אני אקרא למי הים לשמי […]

לחיות עם פרשת השבוע – וירא -ישמעאל מול יצחק – אז והיום המציאות שאנו חווים, ב"פרשת השבוע" של מדינת ישראל1, מעוררת אותנו לקרוא את הפרשה ולחפש בה את דרך ההתבוננות על המאורעות. אנו יכולים ללמוד בפרשתנו את הדרך להתייחס לישמעאל, ולכך שבניו מציקים לנו ומעכבים בעדנו מלשבת בארץ בצורה מלאה. קודם שנעמוד על דברי חז"ל בענין, יש לעמוד על תופעה מעניינת, שעמד עליה גם בספר "טללי חיים". אנו רואים, שלימוד פנימיות התורה מביא את חכמים לדקדק ולדייק בכל מילה ואות […]

המדרש: [ד, כו] ולשת גם הוא יולד בן ויקרא את שמו אנוש, בעון קומי אבא כהן ברדלא אדם שת אנוש ושתק, אמר ע"כ בצלם ובדמות מכאן ואילך נתקלקלו הדורות ונבראו קינטורין, ד' דברים נשתנו בימי אנוש בן שת, ההרים נעשו טרשים, והתחיל המת מרחיש, ונעשו פניהן כקופות, ונעשו חולין למזיקין, א"ר יצחק הן הן שגרמו לעצמן להיות חולין למזיקין, מה בין דגחין לצלמא, למאן דגחין לבר נש.

לחיות עם פרשת השבוע – לך לך – פגישה עם עצמי את דמותו של אברהם אבינו התחלנו לפגוש בסוף הפרשה הקודמת. כעת אנו נפגשים באברהם דרך האמירה המיוחדת של הקב"ה אליו (בראשית י"ב, א'): וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. דרשו חכמים: לך לך – לעצמך. ננסה לעמוד על משמעות הדברים, בעזרת דבריו של רבי נחמן מברסלב (השמטה בתחילת ליקוטי מוהר"ן תנינא): "אחד היה אברהם". שאברהם עבד השם רק על ידי שהיה […]

המדרש: [ד, כה] וידע אדם עוד את אשתו, נתוסף לו תאוה על תאותו, לשעבר אם לא היה רואה לא היה מתאוה, עכשיו בין רואה בין שאינו רואה הוא מתאוה, רבי אבא בר יודן בשם רבי אחא רמז למפרשי ימים שיהיו נזכרים את בתיהם ובאים מיד, ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר וגו', רבי תנחומא בשם רבי שמואל אמר נסתכלה אותו זרע שהוא בא ממקום אחר ואי זה זה מלך המשיח, תחת הבל כי הרגו קין, מחטייה […]

לחיות עם פרשת השבוע – נח – תתעורר! סיומה של פרשת נח קשור לתחילת הפרשה הבאה, פרשת "לך לך", ויש להבין את משמעות הדברים. בסוף פרשת נח, מובא סדר הדורות מנח ועד אברהם. כך נאמר שם (בראשית י"א, כ"ד-ל"ב): וַיְחִי נָחוֹר תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת תָּרַח. וַיְחִי נָחוֹר אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת תֶּרַח תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. וַיְחִי תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן. וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם אֶת […]

המדרש: [ד, כג – כד] ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי, רבי יוסי בר חנינא אמר תבען לתשמיש, אמרו לו למחר המבול בא, נשמע לך ונהיה פרות ורבות למארה, אמר להן כי איש הרגתי לפצעי, שיבואו עלי פצעים בשבילו, וילד לחבורתי, שיבואו עלי חבורות בשבילו, אתמהא, קין הרג ונתלה לו ז' דורות, ואני שלא הרגתי אינו דין שיתלה לי על זה, רבי אומר ה"ז ק"ו של חשך, א"כ מהיכן גובה הקדוש ברוך הוא שטר חובו, רבי יעקב בר אידי […]

לחיות עם פרשת השבוע – נצבים – ההכנה לראש השנה: אהבת ישראל! פרשת נצבים פותחת בפסוק (דברים כ"ט, ט'): אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. בשיחה בשבוע שעבר עמדנו על מהותה של המילה "היום" החוזרת פעמים רבות בפרשת כי תבוא. גם בפתיחת הפרשה שלנו מופיעה המילה היום, והמפרשים דנים – מה קרה ביום הזה שעליו מדבר משה רבינו? מדוע "אתם נצבים היום"? בהקשר זה, מזכירים הפרשנים את דברי הזוה"ק, שבכל מקום שנאמר […]

המדרש: [ד, כ] ותלד עדה את יבל וגו' לשעבר היו מקנין להקב"ה במטמוניות, חזרו להיות מקנין אותו בפרהסיא, הה"ד (יחזקאל ח) אשר שם מושב סמל הקנאה, [ד, כא] ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תופש כנור ועוגב אדריכולין ובורבלין, [ד, כב] וצלה גם היא ילדה את תובל קין, רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר זה תבל עבירתו של קין, קין הרג ולא היה לו במה להרוג, אבל זה לוטש כל חורש נחושת וברזל, ואחות תובל קין נעמה, א"ר […]

לחיות עם פרשת השבוע – כי תבוא – למה דווקא היום? מילה אחת חוזרת בפרשה פעמים רבות. בחלק מן המקרים זה מעורר שאלות, שהמפרשים עמדו עליהם. המילה היא: "היום". הפעם הראשונה שבה מופיעה המילה "היום" היא בפרשת ביכורים (דברים כ"ו, ג'): וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ. יש להבין, הרי האדם ומשפחתו נמצאים בארץ מזה דורות, ומדוע הוא אומר: "הגדתי היום… כי באתי […]