סוג מדיה: טקסט

שמות (פרשת פקודי) פרק לט פסוק מג וַיַּ֨רְא מֹשֶׁ֜ה אֶת־כָּל־הַמְּלָאכָ֗ה וְהִנֵּה֙ עָשׂ֣וּ אֹתָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְקֹוָ֖ק כֵּ֣ן עָשׂ֑וּ וַיְבָ֥רֶךְ אֹתָ֖ם מֹשֶֽׁה: הקמת המשכן מסתכמת בברכתו של משה, ומה בירך אותם משה? רש"י שמות (פרשת פקודי) פרק לט פסוק מג (מג) ויברך אותם משה – אמר להם יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם, (תהלים צ יז) ויהי נועם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו וגו', והוא אחד מאחד עשר מזמורים שבתפלה למשה: מה משמעות הברכה של משה? רש"י תהלים פרק צ פסוק […]

שמות (פרשת פקודי) פרק לח פסוק כא אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־ אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן: שמות רבה (וילנא) (פרשת פקודי) פרשה נא סימן ח אמר הקדוש ברוך הוא יבא זהב המשכן ויכפר על זהב העגל אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בשעה שעשיתם את העגל הכעסתם אותי באלה אלהיך, עכשיו שעשיתם המשכן באלה אני מתרצה לכם הוי אלה פקודי המשכן, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בעוה"ז באלה נתרציתי לכם וכן לעתיד לבא שנאמר […]

בתחילת הפרשה אנו פוגשים ענין שחשוב להתעורר אליו (שמות ל"ה, א'-ג'): וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם. שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת. לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. הציווי על השבת פותח במילים: "אלה הדברים". בפרשת פקודי דרשו חכמים (שמות רבה פרשה נ"א, ח'): אמר הקב"ה לישראל: בשעה שעשיתם את העגל הכעסתם אותי ב"אלה אלהיך", עכשיו שעשיתם […]

בחלק היומי של הפרשה אנו קוראים על יריעות המשכן. ונראה שהיריעות הן "החוליה החלשה" של המשכן דהיינו שהן מבטאות ביתר שאת את היותו של המשכן מטלטל וזמני. חז"ל נגעו דווקא דרך היריעות, דרך הארעיות של המשכן, באהבת ה' לישראל: שמות רבה (וילנא) (פרשת ויקהל) פרשה מט סימן א א [לו, ח] ויעשו כל חכם לב, הה"ד (שיר /השירים/ ח) מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, מים רבים אלו העובדי כוכבים שנאמר (ישעיה יז) כהמות ימים יהמיון ואם היו מתכנסין […]

נפתח בע"ה בסדרת שיעורים על מועדי השנה, ראשית נדון במצוות עיבור השנה וקידוש החודש. הרמב"ם מנה את שני העניינים הללו – קידוש החודש ועיבור השנה כמצווה אחת: ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה קנג: והמצוה הקנ"ג היא שצונו ית' לקדש חדשים ולחשב חדשים ושנים. וזו היא מצות קדוש החדש. והוא אמרו יתעלה (בא יב) החדש הזה לכם ראש חדשים. ובא הפירוש (ר"ה כב א) עדות זו תהא מסורה לכם. כלומר שמצוה זו אינה מסורה לכל איש ואיש כמו שבת בראשית שכל […]

החלק היומי אנו קוראים על שיתוף הפעולה בין יהודה לדן, שמסמל את איחוד כל ישראל בעבודת המשכן: שמות (פרשת ויקהל) פרק לה פסוק ל – לד וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רְא֛וּ קָרָ֥א יְקֹוָ֖ק בְּשֵׁ֑ם בְּצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה: וַיְמַלֵּ֥א אֹת֖וֹ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים בְּחָכְמָ֛ה בִּתְבוּנָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכָל־מְלָאכָֽה: וְלַחְשֹׁ֖ב מַֽחֲשָׁבֹ֑ת לַעֲשֹׂ֛ת בַּזָּהָ֥ב וּבַכֶּ֖סֶף וּבַנְּחֹֽשֶׁת: וּבַחֲרֹ֥שֶׁת אֶ֛בֶן לְמַלֹּ֖את וּבַחֲרֹ֣שֶׁת עֵ֑ץ לַעֲשׂ֖וֹת בְּכָל־מְלֶ֥אכֶת מַחֲשָֽׁבֶת: וּלְהוֹרֹ֖ת נָתַ֣ן בְּלִבּ֑וֹ ה֕וּא וְאָֽהֳלִיאָ֥ב בֶּן־אֲחִיסָמָ֖ךְ לְמַטֵּה־דָֽן: כיוון נוסף ביחס לשיתוף הפעולה הזה מובא בדברי הרב קוק: שמונה קבצים […]

בחלק היומי של הפרשה חוזר שוב ושוב שורש נ.ד.ב נדיבותם של עם ישראל מודגשת שוב ושוב, כמו כן ישנה חזרה על הביטוי על נשאו לבו. אור החיים הקדוש וכן החתם סופר דנים על הכפילות בין נשאו לבו לנדבה רוחו: אור החיים שמות (פרשת ויקהל) פרק לה פסוק כא (כא) ויבאו כל איש אשר נשאו וגו'. פירוש אומרו נשאו לבו ונדבה וגו', דע כי יש שתי הדרגות במתנדבים, הא' הוא המתנדב ברצון נפשו כפי יכולתו וערך ממונו, ולזה יקרא נדבה רוחו […]

שמות (פרשת ויקהל) פרק לה פסוק א – ג וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְקֹוָ֖ק לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם: שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֘ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַיקֹוָ֑ק כָּל־הָעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת: לֹא־תְבַעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת: חכמים מגדירים שהנקראים קהל הם רק הנמצאים בארץ ישראל. תלמוד בבלי מסכת הוריות דף ג עמוד א אמר רב אסי: ובהוראה הלך אחר רוב יושבי ארץ ישראל, שנאמר: ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל […]

שמות (פרשת כי תשא) פרק לד פסוק א וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה פְּסָל־לְךָ֛ שְׁנֵֽי־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים וְכָתַבְתִּי֙ עַל־הַלֻּחֹ֔ת אֶת־ הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל־הַלֻּחֹ֥ת הָרִאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שִׁבַּֽרְתָּ: ודרשו חכמים בזוהר הקדוש: זוה"ק ח"ג רע"ו ע"א, (בתרגום) והתורה שניתנה נשברו הלוחות שלה, שהם משולים לבתולים, והקב"ה חזר ונתן להם לישראל לשמרה, התורה שבעל פה נקראת הלכה למשה מסיני, והחתן שלה שבר את הבתולים שלה, ומי שמוציא שם רע עליה, שיאמר שהתורה הזו איננה כמו הראשונה, שהרי הלוחות שלה נשברו, הקב"ה יאמר לו, שהוא […]

נעסוק היום בכלל העולה מסוגיית – המגביה מציאה לחברו. הגמרא דנה על היחס בין פועל לבעל הבית והגמרא מציינת שיש דין לפועל שיכול לחזור בו אפילו באמצע היום מפני ש"לי בני ישראל עבדים": בבא מציעא דף י עמוד א רב נחמן ורב חסדא דאמרי תרוייהו: המגביה מציאה לחבירו – לא קנה חבירו. מאי טעמא – הוי תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים, והתופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים – לא קנה. איתיביה רבא לרב נחמן: מציאת פועל – לעצמו. במה […]

עיקר הפרשה עוסק בחטא העגל. כשקוראים על חטא העגל תוך כדי מלחמה, אי אפשר שלא להזכיר את דבריו של הרב קוק זצ"ל באורות המלחמה על חטא העגל: לולא חטא העגל היו האומות יושבות ארץ ישראל משלימות עם ישראל ומודות להם, כי שם ד' הנקרא עליהם היה מעורר בהן יראת הרוממות, ולא היתה שום שיטת מלחמה נוהגת, וההשפעה היתה הולכת בדרכי שלום כבימות המשיח. רק החטא גרם ונתאחר הדבר אלפי שנים, וכל מסבות העולם הנן אחוזות זו בזו להביא את אור […]

בחלק היומי של הפרשה אנחנו קוראים על בקשתו של משה: שמות (פרשת כי תשא) פרק לג פסוק יח – כג וַיֹּאמַ֑ר הַרְאֵ֥נִי נָ֖א אֶת־כְּבֹדֶֽךָ: וַיֹּ֗אמֶר אֲנִ֨י אַעֲבִ֤יר כָּל־טוּבִי֙ עַל־פָּנֶ֔יךָ וְקָרָ֧אתִֽי בְשֵׁ֛ם יְקֹוָ֖ק לְפָנֶ֑יךָ וְחַנֹּתִי֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר אָחֹ֔ן וְרִחַמְתִּ֖י אֶת־אֲשֶׁ֥ר אֲרַחֵֽם: וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא־יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי: וַיֹּ֣אמֶר יְקֹוָ֔ק הִנֵּ֥ה מָק֖וֹם אִתִּ֑י וְנִצַּבְתָּ֖ עַל־הַצּֽוּר: וְהָיָה֙ בַּעֲבֹ֣ר כְּבֹדִ֔י וְשַׂמְתִּ֖יךָ בְּנִקְרַ֣ת הַצּ֑וּר וְשַׂכֹּתִ֥י כַפִּ֛י עָלֶ֖יךָ עַד־עָבְרִֽי: וַהֲסִרֹתִי֙ אֶת־כַּפִּ֔י וְרָאִ֖יתָ אֶת־אֲחֹרָ֑י וּפָנַ֖י לֹ֥א יֵרָאֽוּ: חז"ל מסבירים את תשובת הקב"ה למשה: תלמוד בבלי […]

סוגיית המגביה מציאה לחבירו מורכבת משתי סוגיות שונות : תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ח עמוד א אמר רמי בר חמא, זאת אומרת: המגביה מציאה לחבירו – קנה חבירו. דאי סלקא דעתך לא קנה חבירו – תיעשה זו כמי שמונחת על גבי קרקע וזו כמי שמונחת על גבי קרקע, ולא יקנה לא זה ולא זה, אלא לאו שמע מינה: המגביה מציאה לחבירו – קנה חבירו. – אמר רבא, לעולם אימא לך: המגביה מציאה לחבירו – לא קנה חבירו, והכא […]

בחלק היומי אנו קוראים על חטא העגל, הרב קוק כתב על חטא העגל את הדברים הללו: אורות המלחמה פרק ד לולא חטא העגל היו האומות יושבות ארץ ישראל משלימות עם ישראל ומודות להם, כי שם ד' הנקרא עליהם היה מעורר בהן יראת הרוממות, ולא היתה שום שיטת מלחמה נוהגת, וההשפעה היתה הולכת בדרכי שלום כבימות המשיח. רק החטא גרם ונתאחר הדבר אלפי שנים, וכל מסבות העולם הנן אחוזות זו בזו להביא את אור ד' בעולם, וחטא העגל ימחה לגמרי וממילא […]

אנחנו פותחים היום בקריאה של פרשת "כי תשא" ובחלק היומי יש המון מצוות והמון עניינים ונתמקד בנקודה אחת שקשורה לנושא המלחמה: שמות (פרשת כי תשא) פרק ל פסוק כב – לג וַיְדַבֵּ֥ר יְקֹוָ֖ק אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֘ בְּשָׂמִ֣ים רֹאשׁ֒ מָר־דְּרוֹר֙ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְקִנְּמָן־בֶּ֥שֶׂם מַחֲצִית֖וֹ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם וּקְנֵה־בֹ֖שֶׂם חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתָֽיִם: וְקִדָּ֕ה חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ וְשֶׁ֥מֶן זַ֖יִת הִֽין: וְעָשִׂ֣יתָ אֹת֗וֹ שֶׁ֚מֶן מִשְׁחַת־קֹ֔דֶשׁ רֹ֥קַח מִרְקַ֖חַת מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑חַ שֶׁ֥מֶן מִשְׁחַת־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶֽה: וּמָשַׁחְתָּ֥ ב֖וֹ אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֖ת אֲר֥וֹן הָעֵדֻֽת: וְאֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְאֶת־הַמְּנֹרָ֖ה וְאֶת־כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת […]

ישנם איברים רבים שמוזכרים בחלק היומי של הפרשה. המפרשים דנו אודות החזה והשוק: שמות (פרשת תצוה) פרק כט פסוק כו – כז וְלָקַחְתָּ֣ אֶת־הֶֽחָזֶ֗ה מֵאֵ֤יל הַמִּלֻּאִים֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַהֲרֹ֔ן וְהֵנַפְתָּ֥ אֹת֛וֹ תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְקֹוָ֑ק וְהָיָ֥ה לְךָ֖ לְמָנָֽה: וְקִדַּשְׁתָּ֞ אֵ֣ת׀ חֲזֵ֣ה הַתְּנוּפָ֗ה וְאֵת֙ שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הוּנַ֖ף וַאֲשֶׁ֣ר הוּרָ֑ם מֵאֵיל֙ הַמִּלֻּאִ֔ים מֵאֲשֶׁ֥ר לְאַהֲרֹ֖ן וּמֵאֲשֶׁ֥ר לְבָנָֽיו: המפרשים שואלים מדוע דווקא לחזה שייך לומר תנופה ואילו לשוק לומר תרומה? נראה להסביר על פי המאורעות בימינו: תלמוד בבלי מסכת מכות דף י עמוד א א"ר […]

אחד הנושאים המרכזיים בפרשה הוא בגדי כהונה בספרים מובא, שבגדי כהונה הם מקור לאחת ההנהגות שבהן מנהיג הקב"ה את עולמו – הנהגת הלבושים. עלינו לשאול – מנין הגיעו הבגדים לעולם? מי היה ה"משוגע" הראשון שהחליט ביום קיץ חם לעטות על גופו מלבושים? יש מן הסתם תשובות שונות לשאלות אלו באנציקלופדיה. התורה מלמדת אותנו שהלבוש הוא צורה של תיקון. לאחר חטא אדם הראשון נאמר (בראשית ג', כ"א): וַיַּעַשׂ ה' אלקים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם. האדם לא יכול להיפגש עם האמת […]

פרשת תרומה צריכה לבנות בקרבנו את הכיסופים לבנין המקדש. בפרשה מופיעה המצוה לבנות את בית הבחירה (שמות כ"ה, ח'): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם ידועים דברי הכוזרי בחתימת ספרו: כִּי יְרוּשָׁלַיִם אָמְנָם תִּבָּנֶה כְּשֶׁיִּכְסְפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לָהּ תַּכְלִית הַכֹּסֶף עַד שֶׁיְּחוֹנְנוּ אֲבָנֶיהָ וַעֲפָרָהּ. נראה, שהדברים בנויים על הפסוקים בפרשת השבוע: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי. הדבר הראשון שנדרש לבנין המקדש הוא נדבת הלב, הרצון. לכן כשבני ישראל ירצו את […]

פרשתנו עוסקת בבגדי הכהונה וכניסת הכהנים לבית המקדש. הרמב"ם כותב שיש מצווה להלביש את הכהנים: מניין המצוות הקצר לרמב"ם מצווה לג להלביש הכהנים לעבודה בגדי כהונה שנאמר "ועשית בגדי קדש". אך אע"פ שהדבר נראה תמוה שאנחנו מצווים להלביש את הכהנים, הרי שזה מפורש להדיא בתורה: שמות (פרשת תצוה) פרק כט ה וְלָקַחְתָּ֣ אֶת־הַבְּגָדִ֗ים וְהִלְבַּשְׁתָּ֤ אֶֽת־אַהֲרֹן֙ אֶת־הַכֻּתֹּ֔נֶת וְאֵת֙ מְעִ֣יל הָאֵפֹ֔ד וְאֶת־הָאֵפֹ֖ד וְאֶת־ הַחֹ֑שֶׁן וְאָפַדְתָּ֣ ל֔וֹ בְּחֵ֖שֶׁב הָאֵפֹֽד: ח וְאֶת־בָּנָ֖יו תַּקְרִ֑יב וְהִלְבַּשְׁתָּ֖ם כֻּתֳּנֹֽת: וכן הדבר מפורש במשנה ובפירוש הרמב"ם למשנה: פירוש המשנה […]

בהמשך לסוגייה בה דנו שבוע שעבר "שניים אדוקים בטלית", נעסוק היום בסוגיית "שניים אדוקים בשטר": תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ז עמוד א תנו רבנן: שנים אדוקין בשטר, מלוה אומר: שלי הוא, ונפל ממני, ומצאתיו. ולוה אמר: שלך הוא, ופרעתיו לך. יתקיים השטר בחותמיו, דברי רבי. רבי שמעון בן גמליאל אומר: יחלוקו. נפל ליד דיין – לא יוציאו עולמית. רבי יוסי אומר: הרי הוא בחזקתו. אמר מר: יתקיים השטר בחותמיו. – וגבי ליה מלוה כוליה? ולית ליה מתניתין שנים […]