מקץ- השוני בין חלומות פרעה לסיפור החלומות ליוסף
מקץ – השוני בין חלומות פרעה לסיפור החלומות ליוסף א וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר. ב וְהִנֵּה מִן-הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ. ג וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן-הַיְאֹר רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל-שְׂפַת הַיְאֹר. ד וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה. ה וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת. ו וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת […]
יחס לבנים שהתרחקו – חלק ב'
דף מקורות לשיעור https://drive.google.com/open?id=1zdfHnw_COTsKaGT0SpadlpAHbA-Snc8V
למה אחאב הסכים רק לדברי השליחים הראשונים?
למה אחאב הסכים רק לדברי השליחים הראשונים מלכים א' כ': א וּבֶן-הֲדַד מֶלֶךְ-אֲרָם קָבַץ אֶת-כָּל-חֵילוֹ וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ אִתּוֹ וְסוּס וָרָכֶב וַיַּעַל וַיָּצַר עַל-שֹׁמְרוֹן וַיִּלָּחֶם בָּהּ. ב וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-אַחְאָב מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל הָעִירָה. ג וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה אָמַר בֶּן-הֲדַד כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ לִי-הוּא וְנָשֶׁיךָ וּבָנֶיךָ הַטּוֹבִים לִי-הֵם. ד וַיַּעַן מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר כִּדְבָרְךָ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לְךָ אֲנִי וְכָל-אֲשֶׁר-לִי. ה וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים וַיֹּאמְרוּ כֹּה-אָמַר בֶּן-הֲדַד לֵאמֹר כִּי-שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ וְנָשֶׁיךָ וּבָנֶיךָ לִי תִתֵּן. ו כִּי אִם-כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֶת-עֲבָדַי אֵלֶיךָ וְחִפְּשׂוּ אֶת-בֵּיתְךָ […]
וישב – פוטיפר
וישב- פוטיפר "א וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה. ב וַיְהִי יְהוָה אֶת-יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי. ג וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי יְהוָה אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה יְהוָה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ. ד וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ וַיַּפְקִדֵהוּ עַל-בֵּיתוֹ וְכָל-יֶשׁ-לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ. ה וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ וְעַל כָּל-אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֹ וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת-בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף וַיְהִי בִּרְכַּת יְהוָה בְּכָל-אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֹ בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה. ו וַיַּעֲזֹב כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ בְּיַד-יוֹסֵף […]
וישב- מיזוג התלמודים מביא שלום בעולם
וישב – מיזוג התלמודים מביא שלום לעולם פרשת השבוע קשורה למה שעובר עלינו בשנתיים האחרונות. בפרשה נמצאת ההתחלה של מושג המחלוקת, המריבה והקטטה בעם ישראל. כל המחלוקות בין תנועות ובין אנשים – מקורן במחלוקת יוסף ואחיו שבפרשת השבוע. לאחר שיעקב חוזר מחרן, הוא מתחיל לבנות את עם ישראל בארץ ישראל (בראשית ל"ז, א'-ב'): וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב… ומה הדבר הראשון שקורה? מחלוקת, קנאה ושנאה. זה ממש מזעזע את הלב. כאילו השנאה והמחלוקות הן חלק […]
מדוע זכה אחאב למלוך 22 שנה?
מדוע זכה אחאב למלוך 22 שנה? ראינו בשיעור הקודם שבאמת אליהו לא הצליח להשיג את כל מה שרצה במהלך שלו במעמד הר הכרמל, ומבחינתו הוא מבין שהוא נכשל, " ג וַיַּרְא וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל-נַפְשׁוֹ וַיָּבֹא בְּאֵר שֶׁבַע אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיַּנַּח אֶת-נַעֲרוֹ שָׁם." אליהו נשאר לבד, עם ישראל מתכחש בכניסה לארץ בזה שה' הוא המכניס אותם לארץ, ראינו את זה על ידי שליחת היד בשלל ביריחו ובזה שעכשיו בנו את יריחו מחדש. עד עכשיו אליהו, "החזיר את המדבר לארץ" לנסות להחזיר […]
וישלח – על שליחותו הכפולה של יעקב
פרשת וישלח – שליחותו הכפולה של יעקב פרק לד: יד וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-דִּבֶּר אִתּוֹ מַצֶּבֶת אָבֶן וַיַּסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ וַיִּצֹק עָלֶיהָ שָׁמֶן. טו וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת-שֵׁם הַמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ שָׁם אֱלֹהִים בֵּית-אֵל" יעקב קורא בפעם השנייה למקום ההוא "בית אל". למה? אומר הרמב"ן: וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם בֵּית אֵל יִקְרָאֶנּוּ כֵּן פַּעַם אַחַר פַּעַם לְהוֹדִיעַ כִּי הַדָּבָר אֱמֶת וְנָכוֹן, כִּי הוּא בֵּית אֱלֹהִים וְשָׁם הַשְּׁכִינָה תָּמִיד, וְכֵן עִנְיַן שֵׁם בְּאֵר שֶׁבַע: "…על כן קרא למקום ההוא […]
נר איש וביתו
דרכי לימוד – נר איש וביתו תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד ב תנו רבנן: מצות חנוכה נר איש וביתו. והמהדרין – נר לכל אחד ואחד. והמהדרין מן המהדרין, בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמנה, מכאן ואילך פוחת והולך; ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך. אנחנו רואים שבחנוכה יש ביטוי מיוחד, "מהדרין מן המהדרין", ננסה לעמוד על משמעות המושג. רש"י מסכת שבת דף כא עמוד ב נר איש וביתו – נר אחד […]
פרסומי ניסא
פרסומי ניסא יש מושג מיוחד שקיים במיוחד במצוות נר חנוכה והוא "פרסום הנס": אדם מדליק נר חנוכה על פתח ביתו מבחוץ לפרסם את הנס המיוחד של נר חנוכה, ננסה לעמוד על עצם העניין של פרסומי ניסא: שבת כא. אמר רב הונא פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת אין מדליקין בהן בחנוכה בין בשבת בין בחול אמר רבא מאי טעמא דרב הונא קסבר כבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה ורב חסדא אמר מדליקין בהן בחול אבל לא בשבת קסבר […]
וישלח- כשיעקב נחוש עשו בורח
לחיות עם פרשת השבוע – וישלח – כשיעקב נחוש עשו בורח בתחילת הפרשה, במפגש בין יעקב לעשו, אנו לומדים מיעקב לימוד חשוב. ברקע המפגש בין יעקב לעשו עומד הסיפור של גנבת הברכות על ידי יעקב. עשו החליט להרוג את יעקב ולכן יעקב ברח לחרן. עכשיו יעקב צריך להיפגש עם עשו, והוא סולל דרך, בחכמה רבה, כיצד לנהוג עם האומות. המאבק בין יעקב לעשו הוא מאבק בין עכשויזם ובין ראיה ארוכת טווח. עשו רוצה הכל "NOW". יעקב, לעומת זאת – לא […]
מעמד הר הכרמל – כשלון או הצלחה?
מעמד הר הכרמל הצלחה או כישלון? בשיעור הקודם עסקנו במי הוא "עוכר ישראל"? אחאב: שבימיו בנו את יריחו שמחזיר אותנו לחטא של עכן "עוכר ישראל", אחאב כופר בכך שישראל נתנה על ידי ה', ולכן גם חוקי ה' הם המחייבים בארץ, ולכן הוא "עוכר ישראל". אליהו: בזה שאליהו מנע את ישראל לאכול, הוא נקרא "עוכר ישראל". הבהרנו שזה מהות המאבק בהר הכרמל, מי שולט בארץ, ה' או הבעל, וכביכול יש ניצחון לאליהו, אבל אמרנו שאולי לא. אליהו שופך מים על העצים, […]
ויצא – בני השפחות
פרשת ויצא – בני השפחות פרק לא: ל וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ, כִּי-נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ; לָמָּה גָנַבְתָּ, אֶת-אֱלֹהָי. לא וַיַּעַן יַעֲקֹב, וַיֹּאמֶר לְלָבָן: כִּי יָרֵאתִי–כִּי אָמַרְתִּי, פֶּן-תִּגְזֹל אֶת-בְּנוֹתֶיךָ מֵעִמִּי. לב עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת-אֱלֹהֶיךָ, לֹא יִחְיֶה–נֶגֶד אַחֵינוּ הַכֶּר-לְךָ מָה עִמָּדִי, וְקַח-לָךְ; וְלֹא-יָדַע יַעֲקֹב, כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם. לג וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב וּבְאֹהֶל לֵאָה, וּבְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהֹת–וְלֹא מָצָא; וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה, וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל. האי בן עזרא מעלה שאלה על פסוק לג: יש לשני השפחות אוהל ביחד? ועונה שני תשובות, הראשונה, […]
שטרך בידך מאי בעי
דרכי לימוד – שטרך בידי מאי בעי תוספות מסכת בבא בתרא דף ה עמוד ב ד"ה מי אמרי' מי אמרי' במקום חזקה מה לי לשקר או לא – הקשה הר"י בר מרדכי והא הך חזקה עדיפא משטר דבשטר אינו גובה אלא בשבועה ובהך חזקה גובה בלא שבועה וא"כ מאי קא מיבעיא ליה הא פשיטא דמיגו במקום עדים לא אמרינן כ"ש במקום חזקה דעדיפא טפי ואור"י דלא קשה כלל דודאי עדים עדיפי מחזקה דאי אמרי שפרעו אפי' בתוך הזמן פטור ואי […]
ויצא-להאמין ולעלות
לחיות עם פרשת השבוע – ויצא – להאמין ולעלות על מנת "לחיות עם פרשת השבוע", ננסה להתבונן בדברי חז"ל על סולמו של יעקב. דברי חז"ל במדרש מטלטלים, ויש הרבה מה ללמוד מהם (ויקרא רבה פרשה כ"ט, ב'): אמר רבי ברכיה ור' חלבו ור' שמעון בן יוחאי בשם ר' מאיר: מלמד שהראה הקב"ה ליעקב שרה של בבל עולה ויורד, של מדי עולה ויורד, ושל יון עולה ויורד, ושל אדום עולה ויורד. אמר הקב"ה ליעקב: אף אתה עולה. באותה שעה נתיירא […]
תולדות – עשו הרשע?
עשו הרשע? השבוע נעסוק במדרשים אותם רש"י מביא בעקבות חז"ל, וצורת השיפוט הקשה של חז"ל את עשיו. בראשית כ"ה: כד וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ, לָלֶדֶת; וְהִנֵּה תוֹמִם, בְּבִטְנָהּ. כה וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו. כו וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב; וְיִצְחָק בֶּן-שִׁשִּׁים שָׁנָה, בְּלֶדֶת אֹתָם. כז וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים. כח וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב. רש"י: אדמוני. סִימָן הוּא […]
אליהו ומעמד הכרמל
אליהו ומעמד הכרמל מלכים א' פרק י"ח: כב וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל-הָעָם אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַיהוָה לְבַדִּי וּנְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ. האם זה נכון? הרי אנחנו יודעים על הנביאים במערות. חז"ל אומרים שכל העם ידעו שזה לא נכון שאליהו הוא הנביא האחרון, ובכל זאת אף אחד לא אמר למלך אחאב. וזה מיוחד במציאות של בצורת, בה אנשים מתים ברעב, אין מי. עובדיה במציאות הזו מחביא את 100 הנביאים ונותן להם "לחם ומים". מאיפה הוא מביא את הלחם והמים? כנראה מהעם. […]
"ולואי שיפרע בזמנו"
"ולואי שיפרע בזמנו" בבא בתרא ה' ע"א משנה כותל חצר שנפל, מחייבין אותו לבנותו עד ארבע אמות. בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן. מד' אמות ולמעלן, אין מחייבין אותו. סמך לו כותל אחר, אע"פ שלא נתן עליו את התקרה, מגלגלין עליו את הכל. בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן. לכולי אלמא צריך לבנות את הכותל מחדש – זו צורת החצר שהייתה גמרא אמר ריש לקיש הקובע זמן לחבירו ואמר לו פרעתיך בתוך זמני, אינו נאמן ולואי שיפרע בזמנו. […]
חיי שרה – "ויבא אברהם" – מהיכן בא?
חיי שרה – ויבא אברהם" – מהיכן בא? בפרשה הקודמת נאמר: יט וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל-בְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם, בִּבְאֵר שָׁבַע. " בתחילת הפרשה שלנו אומרת התורה: א וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים–שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה. ב וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן–בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ. ההבדל בין הפרשות הוא לא פשוט, אם אברהם יושב בבאר שבע למה שרה נמצאת בקריית ארבע (חברון)? הרשב"ם אומר שלא צריך להתעסק בכלל עם השאלה […]
חיי שרה – לרחוץ את רגלי עבדי אבות
ועוד יותר טוב רוב הפרשה מוקדש לסיפור הליכת העבד לחרן לקחת אשה ליצחק. בקריאת הסיפור בולטת לעין אריכותו הרבה. הסיפור עצמו מסופר בתורה לפרטי פרטים, ולאחר מכן העבד חוזר שוב על כל הסיפור. התורה לא מסתפקת באמירה כללית כגון: "ויספר העבד את כל הדברים האלה", אלא חוזרת שוב על הסיפור מפיו של העבד. חז"ל במדרש עומדים על כך (בראשית רבה פרשה ס', ח'): אמר ר' אחא: יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים, פרשתו של אליעזר שנים […]