סוג מדיה: טקסט

קהלת רבה פרשה א' פסוק י"ב, "אני קהלת", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל אין מוקדם ומאוחר בתורה. 'אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים', אמר ר' שמואל בר רב יצחק זה היה ראוי להכתב ולהיות תחלת הספר, ולמה נכתב כאן, אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה. ודכוותיה תני רבי ישמעאל: 'אמר אויב ארדוף אשיג', זה היה ראוי להיות תחלת השירה, ולמה נכתב כאן, אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה. […]

חדש שהוא ישן בתחילת הפרשה דורשים חכמים1: דבר אחר 'ואלה שמות', אמר ר' אבהו כל מקום שנאמר 'אלה' – פסל את הראשונים, 'ואלה' – מוסיף שבח על הראשונים. 'אלה תולדות השמים והארץ' – פסל לתוהו ובוהו, 'ואלה שמות' – הוסיף שבח על שבעים נפש שנאמרו למעלה, שכולם היו צדיקים. הדרשה מובנת בפשטותה, ואף על פי כן יש לעיין בעומקה.מהו החידוש שנוסף לנו באמירת "ואלה שמות בני ישראל", המלמד שכולם היו צדיקים, וכי לא ידענו זאת בלומדנו את ספר בראשית?נראה, שחז"ל […]

צא מהלחץ 3 במסגרת סדרת השיחות העוסקת בהתמודדות עם לחץ, חרדה וכדומה, נעסוק בתפקיד שממלאת האמונה בענין זה.הרב קוק זצ"ל כותב1: אדם אובד הוא הכופר, חייו אינם חיים, כיון שאין אידיאל במציאות הכללית, לפי מעמדו הנפשי, שוב אין אפשרות לזיק של אידיאליות פנימית אמיתית שתהיה מושרשת בקרבו, וחיים בלא אידיאל מושרש בעומקם הרי הם גרועים מחיי בהמה. על פי השקפת עולמו של הכופר "אין אידיאל במציאות הכללית" – העולם אינו שואף לקראת תכלית כל שהיא. המציאות כולה מקרית – העולם […]

צא מהלחץ 2 בהמשך לשיחה הקודמת שעסקה בכעס ובמשמעותו, נמשיך לדון במשברים העוברים על האדם ובדרך ההתמודדות עימם.בספר התניא1 עוסק אדמו"ר הזקן באדם השרוי בצער מסיבות שונות והדברים הבאים מבוססים על הנאמר שם.כאשר אדם שרוי בצער, כשיש דבר שמלחיץ אותו, כשהוא עובר משבר שמעיק עליו – הרי שיש לו הזדמנות לקיים את דברי חז"ל2: אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, שנאמר (תהלים ד'): 'רגזו ואל תחטאו'… פירוש הדבר, […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק י"ב, "אני קהלת", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל אין מוקדם ומאוחר בתורה. 'אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים', אמר ר' שמואל בר רב יצחק זה היה ראוי להכתב ולהיות תחלת הספר, ולמה נכתב כאן, אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה. ודכוותיה תני רבי ישמעאל: 'אמר אויב ארדוף אשיג', זה היה ראוי להיות תחלת השירה, ולמה נכתב כאן, אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה. […]

למה פרשה זו סתומה? המדרש הראשון על הפרשה דן במשמעות צורת הכתיבה של הפסוק הראשון בפרשה1: 'ויחי יעקב בארץ מצרים', למה פרשה זו סתומה מכל הפרשיות של תורה, אלא כיון שנפטר אבינו יעקב התחילה שעבוד מצרים על ישראל.דבר אחר למה הוא סתומה, מפני שבקש יעקב אבינו לגלות את הקץ ונסתם ממנו.דבר אחר למה היא סתומה, מפני שסתם ממנו כל צרות שבעולם. פרשה זו סתומה. בכתיבת הפרשה בספר תורה אין משאירים רווח לפני תחילת הפרשה ככל פרשה אחרת, אלא ממשיכים מסוף […]

האם הערבות טובה? במדרש הראשון על הפרשה מובא1: 'ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה'. (משלי ו') 'בני אם ערבת לרעך וגו' נוקשת באמרי פיך וגו' עשה זאת וגו", אמר ר' חנינא ברח מן שלש והדבק בשלש, ברח מן הפקדונות ומן המיאונים ומלעשות ערבות בין אדם לחבירו, הדבק בחליצה, ובהפרת נדרים, ובהבאת שלום שבין אדם לחבירו. אמר ר' ברכיה אמר ר' שמעון בר אבא לית שמיה פקדון אלא […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק י"א, "אין זכרון לראשונים", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל ניתן להידרש. 'אין זכרון לראשונים', אמר ר' אחא 'אין זכרון לראשונים' – זה דור המבול, 'וגם לאחרונים' – אלו הסדומיים, ועל מי נאמר 'עם שיהיו לאחרונה', אלו ישראל, שנאמר: 'לאחרונה יסעו לדגליהם'. ר' יודן בשם ר' שמעון בן שקפא אמר 'אין זכרון לראשונים' – אלו המצריים, 'וגם לאחרונים' – אלו העמלקים, ועל מי […]

"את כולם ישא הרוח" במדרש הראשון על הפרשה אומרים חכמים1: 'וישב יעקב', כתיב (ישעיהו נ"ז): 'בזעקך יצילוך קבוציך', תני כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו, 'ואת כולם ישא רוח יקח הבל', זה עשו ואלופיו, 'והחוסה בי ינחל ארץ', זה יעקב, 'וישב יעקב'. דרשה זו, המשווה בין יעקב לעשו, נראה שבאה על רקע סמיכות הפרשיות בין סיום פרשת וישלח לתחילת פרשת וישב. בסיום פרשת וישלח מונה את תורה את תולדות עשו, והדבר מובא באריכות ובפירוט. התחושה העולה מקריאת הפרשה היא שלעשו […]

לישון בשקט המדרש הראשון על הפרשה דורש1: 'ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה', רבי פנחס בשם רבי הונא בר פפא פתח (משלי ג'): 'אז תלך לבטח דרכך… אם תשכב לא תפחד'. 'אז תלך לבטח', זה יעקב, דכתיב 'ויצא יעקב', 'אם תשכב לא תפחד', מעשו ומלבן, 'ושכבת וערבה שנתך', 'וישכב במקום ההוא'. מדרש זה תמוה ביותר – מה מוסיף לנו המדרש בהבנת עניינו של יעקב? אנו יודעים שיצא לדרך מפני עשו ופניו אל לבן, ואנו יודעים ששכב במקום ההוא – כל […]

סיפור הדודאים זעקתה של לאה פרשתנו עוסקת בין השאר בסיפור נישואיו של יעקב עם לאה ורחל. לאחר כל הסיפור המסובך הזה, מופיע לנו סיפור קטן של ראובן, בנה הבכור של לאה שמביא לה דודאים מן השדה (ל', י"ד – י"ח): וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמוותאמר רחל אל לאה – תני נא לי מדודאי בנך. ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בניותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי […]

מעֵשָׂו לר' מאיר רשימת האלופים לקראת סוף הפרשה הקודמת מופיעות תולדותיו של עשו. הרשימה ארוכה ומרשימה ומכילה אלופים רבים. כמו כן הרשימה מכילה גם מלכים רבים, והפסוק המקדים רשימה זאת, הוא המפליא מכולם (ל"ו, ל"א): ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מְלָךְ מֶלֶךְ לבני ישראל. כל הרשימה הזאת שייכת לזמן שקדם להמלכת מלך על ישראל.לעומת זאת, בתחילת פרשתינו מופיעות תולדותיו של יעקב בצורה יותר מצומצמת (ל"ז, ב'): אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה… כאשר משווים את הרשימה […]

צא מהלחץ 1 הגמרא בנדרים1 דנה בגנותה של מדת הכעס: אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו, שנאמר: 'והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך', ואין רעה אלא גיהנם, שנאמר: 'כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה', ולא עוד אלא שהתחתוניות שולטות בו, שנאמר: 'ונתן ה' לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש' – איזהו דבר שמכלה את העינים ומדאיב את הנפש, הוי אומר אלו התחתוניות. עולא במיסקיה לארעא דישראל איתלוו […]

המקום, הזמן והאדם בנר חנוכה הסוגיא במסכת שבת (כ"א ע"ב) מפרטת את הדרגות השונות בקיום מצות נר חנוכה: תנו רבנן מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין – בית שמאי אומרים יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך, ובית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך.רש"י: נר איש וביתו – נר אחד בכל לילה, ואיש וכל בני ביתו סגי להו (מספיק להם) בנר אחד. והמהדרין – אחר המצות עושין נר […]

הרהורים בעקבות המצב (תוכנית ההתנתקות) א. המפלגות החרדיות, על פי החלטת רבניהן, הצטרפו לממשלה.התחושה הראשונית למשמע ידיעה זו היא הלם, תחושה קשה ביותר. הממשלה קמה על מנת להחריב ישובים בארץ ישראל, ובה חברות המפלגות החרדיות, המתנגדות למדינה ככלל, ואילו הציונות הדתית נמצאת מחוץ למעגל ההשפעה. דבר זה יכול לעורר מחשבות קשות, על צדקת יחסנו למדינה כערך אלוקי ומתנה אלוקית, "יסוד כסא ה' בעולם".שמא יש לעדכן את ערכי היסוד שלנו?אולם, מחשבה שניה מלמדת כי לא כך הם הדברים. רבות דובר בתקופה […]

על הסערה בעניין "סירוב פקודה" 3 התורה מחנכת אותנו במספר מקומות לפתח בקרבנו את הרגישות לזולת – להרגשתו, לתחושותיו ולמצבו.כך מבאר הכלי יקר את מה שעשה יוסף למִצְרִים בשעה שירדו ישראל למצרים1: וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל מִצְרַיִם וְעַד קָצֵהוּ.ויותר נכון לפרש כל הבלבול הלזה לפי שנאמר (דברים י יט) 'ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים'. כי כל מי שלא היה גר מימיו אינו מרגיש בצערו של הגר ואינו חס על נפש הגר, אבל מי שהיה […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק י', "יש דבר שיאמר", ב'1 'יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא', כתיב: 'ויתן ה' אלי את שני לוחות האבנים כתובים באצבע אלהים ועליהם ככל הדברים', אמר ר' יהושע בן לוי, 'עליהם' ועליהם, 'כל' ככל, 'דברים' הדברים, 'המצוה' כל המצוה, ללמדך שמקרא ומשנה, הלכות תוספתות והגדות, ומה שתלמיד ותיק עתיד להורות כבר היה וניתן הלכה למשה מסיני. מניין, ממה שכתוב 'יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא', והרי חבירו מוכיח עליו 'כבר היה לעולם'. ר' […]

קהלת רבה פרשה א', פסוק ט', "מה שהיה הוא שיהיה", א' 'מה שהיה הוא שיהיה'. רבנן אמרי לעתיד לבא הדורות מתכנסין לפני הקב"ה ואומרים לפניו: רבונו של עולם, מי יאמר לפניך שירה תחלה, ואומר להם, לשעבר לא אמר שירה לפני אלא דורו של משה, ועכשיו לא יאמר שירה לפני אלא הוא. מאי טעמא, שנאמר: 'שירו לה' שיר חדש תהלתו בקצה הארץ יורדי הים ומלואו וגו". מעשה ושלחה מלכות אצל רבותינו ואמרה להם שלחו לנו קסלופנוס אחד משלכם. אמרו, כמה קסלופנוס […]

בן חכם ישמח אב במדרש על הפרשה מובא1: 'ואלה תולדות יצחק בן אברהם', (משלי כ"ג) 'גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו', גילה בזמן שהצדיק נולד. (ישעיה ז') 'ויהי בימי אחז וגו", אמר רבי הושעיא אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, רבון כל העולמים, ווי שמלך אחז. אמר להן: בן יותם הוא, ואביו צדיק ואיני יכול לפשוט את ידי בו. 'ויולד חכם ישמח בו', ר' לוי אמר מנין אתה אומר שכל מי שיש לו בן יגע בתורה שהוא מתמלא עליו […]

גלגולו של צחוק ביקור חוזר יצחק אבינו הוא ממשיכו של אברהם אביו, מה שמתבטא במספר תחומים. הרבה מהדברים שקרו לאברהם חלו גם על יצחק, ואחד הבולטים שבהם הוא סיפור ההתמודדות עם מנהג יושבי הארץ, כאשר הללו לקחו את נשותיהם של אלו שבאו לגור שם. אצל אברהם הסיפור הופיע פעמיים, אצל פרעה (פרק י"ב) ולאחר מכן אצל אבימלך (פרק כ') וכעת אצל יצחק (פרק כ"ו). כמו אצל אברהם, גם אצל יצחק מדובר באבימלך, אך ככל הנראה זהו אינו אותו אבימלך, אלא […]