סוג מדיה: טקסט

פרשה א' פסוק ב', "הבל הבלים", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מדבר שאינו מפורש במקומו ומתפרש במקום אחר. המדרש 'הבל הבלים' ר' הונא בשם ר' אחא אמר דוד אמר דבר אחד ולא פירשו ופירשו שלמה בנו, שלמה אמר דבר אחד ולא פירשו ופירשו דוד אביו. דוד אמר (תהלים קמ"ד) 'אדם להבל דמה', לאיזה הבל, אם להבל של תנור יש בו ממש, אם להבל של כירה יש בו […]

"קשה זיווגם כקריעת ים סוף" בין המדרשים על הפס' "ויצא יעקב", ישנם שניים המתייחסים לעובדה שיעקב הלך בציווי אביו לחפש לו אשה, וכך אומר המדרש1: ר' אבהו פתח (משלי י"ט) 'בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת'. רבי פנחס בשם ר' אבהו מצינו בתורה בנביאים ובכתובים שאין זיווגו של איש אלא מן הקב"ה. בתורה מנין (בראשית כ"ד) 'ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר'. בנביאים (שופטים י"ד) 'ואביו ואמו לא ידעו כי מה' הוא'. בכתובים היינו דכתיב (משלי י"ט) 'ומה' […]

"אני פרעה" על הפסוקים: "ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך. אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך"1, דרשו חז"ל2: 'רק הכסא' אמר ריש לקיש שתי פרשיות הכתיב לנו משה בתורה ואנו למדים מפרשת פרעה הרשע, כתוב אחד אומר 'והיית רק למעלה' יכול כמוני? אתמהא, תלמוד לומר 'רק' – גדולתי למעלה מגדולתכם, ואנו למדים אותה מפרעה הרשע 'אתה תהיה על ביתי' יכול כמוני? תלמוד לומר 'רק' […]

פרשה א' פסוק א' "דברי קהלת", ב'   המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. דבר אחר 'דברי קהלת בן דוד', שלשה נביאים על ידי שהיה נבואתן דברי קנתרין נתלת נבואתן בעצמן ואלו הן 'דברי קהלת', (עמוס א') 'דברי עמוס', (ירמיה א') 'דברי ירמיהו'. ולמה נקרא שמו ירמיה שבימיו נעשה ירושלים אירמיאה. 'עמוס', למה נקרא שמו עמוס, אמר ר' פנחס שהיה עמוס בלשונו. אמרו אנשי דורו הניח הקב"ה את כל בריותיו ולא […]

שיעור כללי בנושא הקובע זמן לחבירו (ה.) המשנה אומרת1: כותל חצר שנפל, מחייבין אותו לבנותו עד ארבע אמות. בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן. מד' אמות ולמעלן, אין מחייבין אותו. סמך לו כותל אחר, אע"פ שלא נתן עליו את התקרה, מגלגלין עליו את הכל. בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן. על משנה זו מביאה הגמרא מחלוקת בין ריש לקיש לבין אביי ורבא: אמר ריש לקיש: הקובע זמן לחבירו ואמר לו 'פרעתיך בתוך זמני', אינו נאמן. ולואי שיפרע בזמנו. […]

פרשה א' פסוק א' "דברי קהלת", א' 'דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם', זה שאמר הכתוב ברוח הקדש על ידי שלמה מלך ישראל, (משלי כ"ב) 'חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב', מעשה בר' חנינא בן דוסא שראה בני עירו מעלין נדרים ונדבות לירושלים, אמר הכל מעלין לירושלים נדרים ונדבות ואני איני מעלה דבר, מה עשה יצא למדברה של עירו וראה שם אבן אחת ושבבה וסיתתה ומירקה, ואמר הרי עלי להעלותה לירושלים, בקש לשכור לו פועלים, נזדמנו לו חמשה בני […]

עולמו של שיכור ההוא תלמידא דהוה חסיד והוה ליה אבא ושתי חמרא טובא, ובכל עידן דהוה נפיל בשוקא אתו עולמיא ומכין יתיה באבנים ובצרורין, וצווחין וקורין בתרוי חזו שיכרא (=תלמיד אחד היה חסיד, והיה לו אבא שהיה שותה הרבה יין, ובכל פעם שהיה נופל בשוק, היו באים נערים ומכים אותו באבנים ובצרורות, וצועקים וקוראים אחריו: "ראו שיכור"), וכשראה בנו החסיד הוא מכלים ושואל את נפשו למות, ובכל יום אומר לו אבא אני אשגר ויביאו לך לביתך מכל היין שמוכרין במדינה […]

השקעה לטווח ארוך המאבק בין יעקב לעשו מהוה מקור להבנת היחס בין ישראל והאומות, ובצורה רחבה וכוללת – בין העולם הרוחני והעולם החומרי.יעקב ועשו רוצים שניהם להמשיך את דרכו של יצחק, והבירור ביניהם איננו פשוט והוא מלווה בסיבוכים רבים.פרשת "וישלח" מתארת את עיקר הבירור בין יעקב לעשו. מדברי חז"ל בזוה"ק בכמה מקומות בפרשה, כפי שנפרט בהמשך, עולה נקודה יסודית, שיש לה השלכות אף לחייו הפרטיים של כל אחד מישראל.חז"ל מסבירים שהנקודה בה נבדל יעקב מעשו, ובה הוכרע הבירור ביניהם, הוא […]

"דברים ישנים מפי זקן חדש" הפרשות המתארות את חיי האבות לא ללמד על עצמם יצאו – למען נדע את אשר עבר עליהם, אלא ללמד על הכלל כולו יצאו – למען נדע ונבין לעומקם את התהליכים העוברים על העולם, ונלמד כיצד מנהיג ה' את עולמו.פרשת יעקב ועשו היא בנין אב לכל יחסי ישראל והאומות בכלל, וישראל ומלכות אדום בפרט.עוד בהיותם בבטן התרוצצו הבנים ולא יכלו לחיות בשלום זה לצד זה. אף סדר יציאתם לאויר העולם מלמד על סדר הופעת המלכויות בעולם.המדרש […]

שיעור כללי בנושא בית הכנסת (ג:) א. קדושת בית הכנסת הגמרא מביאה את דברי רב חסדא בענין בית הכנסת1: אמר רב חסדא: לא ליסתור איניש בי כנישתא, עד דבני בי כנישתא אחריתי. לכאורה, דברי רב חסדא אינם קשורים אל הסוגיה הכללית של פרקנו, ולא מובן מדוע בחרה הגמרא להביאם בפרק זה. מקום נוסף בו אנו מוצאים את דברי רב חסדא אלו, הוא הגמרא במסכת מגילה, שדנה בעניני בית הכנסת2: רמי בר אבא, הוה קא בני בי כנישתא. הוה ההיא כנישתא […]

שיעור כללי בנושא חזית (ד.) שאלות המצריכות עיון א. בסוגיא דף ד. על שאלת מאי חזית מביאה הגמרא תרי לישני דרב הונא והלישנא השניה אומרת: אמר רב הונא מיכפא קרנא מלגיו. ורש"י במקום אומר: … ולקמיה פריך הא מבחוץ קתני רש"י אינו מחכה לשאלת הגמרא וכבר במקום אומר שיש שאלה המתבקשת מאליה, שהרי זה סותר בהדיא ללשון המשנה האומרת שהחזית היא מבחוץ.ואמנם הגמרא שואלת זאת ואומרת "קשיא".לפנינו שאלה בלא תשובה דוגמת "שתיק רב" שדרכנו – ע"פ הרב – לחפש תשובתה […]

"ומי אורה של ירושלים?" על הפסוק: "ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל", דורשים חז"ל1: 'ואברהם זקן וה' ברך את אברהם', אברהם היה מברך את הכל שנאמר 'ונברכו בך', מי ברך את אברהם, הקב"ה מברכו 'וה' ברך את אברהם בכל'.משה ניסן של ישראל דכתיב (דברים ל"ד) 'לכל האותות והמופתים אשר עשה משה', ומי הוא ניסו של משה, הקב"ה שנאמר (שמות י"ז) 'ויבן משה מזבח ויקרא שמו ה' נסי'.דוד רוען של ישראל שנאמר (דברי הימים א' י"א) 'אתה תרעה […]

מדוע מזכירים את בני ר' פפא בסיום מסכת? בסיום מסכת אנו מזכירים את עשרת בניו של ר' פפא. במה זכה ר' פפא לכך?נאמרו בענין זה הסברים שונים, ועדיין נראה שהניחו לנו בקעה להתגדר בה.הגמ' אומרת1: ואמר רבי יוסי יהא חלקי ממי שחושדין אותו ואין בו. אמר רב פפא לדידי חשדן ולא הוה בי (בי חשדו ולא היה בי). ר' פפא מעיד שחשדו בו, ולא היה זה אמת.במה חשדו בו?בגמ'2 מובא: ואמר רב פפא האי מאן דאפשר למישתי שיכרא ושתי חמרא […]

"וירא בשכינה, וירא במלאכים" פתיחת הפרשה מתארת את התגלות ה' לאברהם1: וירא אליו ה' באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום. וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה. הכתוב מדגיש את ראייתו של אברהם. חז"ל במדרש עמדו על כך2: הדא הוא דכתיב 'וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו', 'וירא' בשכינה 'וירא' במלאכים. המדרש מסביר שהיתה כאן ראיה כפולה של אברהם, בשכינה ובמלאכים, ויש להבין את משמעות הדברים.נראה, וכך הבין […]

שמיני עצרת ושמחת תורה פרשת "וזאת הברכה" נקראת בשמחת תורה, שהוא גם יום שמיני עצרת.האם ישנו קשר בין עניינים אלה שחברו ליום אחד?בחוץ לארץ בה עושים יום טוב שני של גלויות, מספק, נחוג היום הראשון כ"שמיני עצרת", והשני כ"שמחת תורה". לדבר זה ישנה השלכה על סדרי הקריאה בתורה, כפי שכותב האבודרהם1: (ביום השמיני) מוציא שני ספרים באחד קורין בחמשה בפרשת 'ראה אנכי' מן 'כל בכור' עד סוף הסדר. ואם חל בשבת קורין בו שבעה ומתחילין מן (י"ד, כ"ב) 'עשר תעשר'. […]

"וכל מעשיך יהיו לשם שמים"1 הרמב"ם ב"שמונה פרקים" כותב2: ודע שזאת המדרגה היא מדרגה עליונה מאד וחמודה, לא ישיגוה אלא מעט מזער ואחר הרגל גדול, וכשתזדמן מציאות האדם שזה ענינו, אני אומר שהוא למטה מן הנביאים, רצוני לומר, שישמש כחות נפשו כולם וישים תכליתם ידיעת השם יתברך לבד, ולא יעשה מעשה קטן או גדול, ולא ידבר דבר אלא שהפועל ההוא או הדבר ההוא מביא למעלה או למה שמביא אל מעלה, והוא יחשוב ויסתכל בכל פועל ותנועה, ויראה אם יביא אל […]

"למנין שאנו מונים" בפרשת השבוע אנו נפגשים מחדש עם ראשית התאריך העברי, המונה את השנים לבריאת העולם. בספר הכוזרי מצאנו התייחסות מעניינת לענין זה. בתארו את מעלותיו של משה רבינו אומר החבר1: נביא זה הוא אשר הסיר פני הלוט מעל העבר בהודיעו איך היתה בריאת העולם, וכיצד התיחשו האנשים שלפני המבול אל אדם, ואיך היה המבול, וכיצד התיחשו שבעים האומות אל שם חם ויפת בני נח, איך נפרדו הלשונות, והיכן התישבו בני האדם, וכיצד צצו המלאכות ונבנו הערים, ושנות העולם […]

תיבת נח – מודל התנהגות בעת סערה חטאי האדם והשחתת דרכו גרמו להבאת המבול לעולם. רק נח ומשפחתו זכו להינצל, ועימם נציגים של מיני בעלי החיים השונים. כולם נכנסו אל התיבה, שסגרה עליהם מפני מי המבול.לענין זה משמעות עמוקה, לדרך התיקון של העולם כולו ושל האדם הפרטי.הרב קוק זצ"ל מתייחס לכך בספרו "מוסר אביך"1: והדבר הפרטי באדם נלמד הוא מהכלל כולו, שלמדנו החסיד רמ"ח לוצאטו ז"ל בפירושו לאדרא רבה מענין המבול ותיבת נח. שדומה לו היה האידרא דרשב"י ע"ה, שהתיקונים […]

מה טבו אהליך יעקב המשנה אומרת1: לא יפתח אדם לחצר השותפין פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון. הגמרא מביאה מקור מן התורה לדין זה2: מנהני מילי? אמר ר' יוחנן, דאמר קרא (במדבר כ"ד): "וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו", מה ראה? ראה שאין פתחי אהליהם מכוונין זה לזה, אמר: ראוין הללו שתשרה עליהם שכינה. בלעם, שראה שאין אהליהם של ישראל מכוונין זה כנגד זה ובירך אותם, הוא המקור לכך שאין לו לאדם לפתוח פתח כנגד פתחו של […]

הסנהדרין כיסוד למנהיגות בישראל שאיפתנו לחיים ממלכתיים שלמים דורשת הגדרה של כל סוגי המנהיגות. פרשת שופטים אשר בספר דברים עוסקת בענין המנהיגות, ועיון בפרשה מלמדנו על ארבעה סוגי מנהיגות: א. סנהדרין, ב. מלך, ג. כהן גדול, ד. נביא. שלושת הראשונים קשורים במישרין לנושא המשפט ואף הרביעי לא ימלט ממנו.א. סנהדרין – אין צורך להאריך בתפקידם אשר נאמר בו "והגידו לך את דבר המשפט"1.ב. על המלך כתב הרמב"ם2: …שאין ממליכין מלך תחילה אלא לעשות משפט ומלחמות שנאמר 'ושפטנו מלכנו וגו". ג. […]