פרשת שבוע >> בראשית >> וירא

לחיות עם פרשת השבוע – צוחק מי שצוחק אחרון

לחיות עם פרשת השבוע – וירא – צוחק מי שצוחק אחרון אנו עסוקים בימים אלה בבירורים ביחס לאחיזתנו בארץ ישראל. יש מי שמנסה להילחם בהתיישבות של עם ישראל בארצו, והדברים מובילים למאבקים ובירורים, שכרגע מתמצים ב"חוק ההסדרה" העומד על הפרק.כשעוסקים בארץ ישראל, קשה להיות אובייקטיבי. אנו נוגעים בדבר. דוגמא לכך יש בדרשתו של הרמב"ן לראש השנה, אותה דרש בעכו. הדרשה עוסקת, כמובן, בענייני שופר ותשובה ויום הדין, אך חלק נכבד ממנה עוסק בארץ ישראל. מה הקשר של ארץ ישראל לדרשה […]

מדרש >> בראשית רבה

פרשה יד – פסקה ח – יצירת האדם ומהותו

המדרש: מן האדמה, רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמן אמרו ממקום כפרתו נברא, היך מה דאת אמר (שמות כ) מזבח אדמה תעשה לי, אמר הקדוש ברוך הוא הרי אני בורא אותו ממקום כפרתו והלואי יעמוד, ויפח באפיו, מלמד שהעמידו גולם מן הארץ ועד הרקיע, וזרק בו את הנשמה, לפי שבעולם הזה בנפיחה לפיכך מת, אבל לעתיד בנתינה, שנאמר (יחזקאל לז) ונתתי רוחי בכם וחייתם.

מדרש >> בראשית רבה

פרשה יד – פסקה ז – הנשמה הניצחית

המדרש: עפר, ר"י בר סימון אומר עופר, עולם על מליאתו נברא אר"א בר שמעון אף חוה על מליאתה נבראת, אמר רבי יוחנן אדם וחוה כבני עשרים שנה נבראו, רבי הונא אמר עפר זכר, אדמה נקבה, היוצר הזה מביא עפר זכר, ואדמה נקבה, כדי שיהיו כליו בריאין, מעשה בא' בציפורי שמת בנו, אית דאמר מינאי הוה יתיב גביה, סלק רבי יוסי בר חלפתא למחמי ליה אנפין, חמתיה יתיב ושחיק, א"ל למה אתה שחיק, א"ל אנן רחיצן במרי שמיא, דאתחמי לאפויי לעלמא […]

מדרש >> בראשית רבה

פרשה יד – פסקה ו – אברהם כסימן לאיזון

המדרש: את האדם, בזכותו של אברהם, א"ר לוי האדם הגדול בענקים, זה אברהם, למה קורא אותו גדול שהיה ראוי להבראות קודם לאדם הראשון, אלא אמר הקדוש ברוך הוא שמא יקלקל ואין מי שיבא לתקן תחתיו, אלא הרי אני בורא את האדם תחלה שאם יקלקל יבא אברהם ויתקן תחתיו, אמר רבי אבא בר כהנא בנוהג שבעולם אדם יש לו קורה שופעת היכן הוא נותנה לא באמצע טרקלין כדי שתסבול קורות שלפניה וקורות שלאחריה, כך למה ברא הקדוש ברוך הוא את אברהם […]

פרשת שבוע >> דברים >> ניצבים

לחיות עם פרשת השבוע – איך זוכים להיות נצבים?

לחיות עם פרשת השבוע – נצבים -איך זוכים להיות נצבים? אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל (דברים כ"ט, ט'). בזוה"ק אמרו, שכשנאמר בתנ"ך "היום", רומז הדבר לראש השנה (עי' למשל ח"ג פינחס רל"א ע"א). בחסידות קשרו את דברי הזוה"ק הללו לפסוק הפותח את פרשת נצבים, הנקראת תמיד לפני ראש השנה: אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם… בראש השנה אנו נצבים לפני ה'. נעיין בדברי רבותינו על המילים הללו, ונלמד מדבריהם כיצד אנו נצבים לפני […]


אינדקס השיעורים ואפשרויות החיפוש השונות באתר

חיפוש שיעורים

  • שם הרב

  • מסכתות

  • נושאים

  • תגיות

  • סוג מדיה



חיפוש מתקדם


נושאים

דילוג לתוכן