סוג מדיה: טקסט

ננסה בשיעורנו לעסוק בהקבלה בין גישות הבבלי והירושלמי במניין אבות הנזיקין מתוך מטרה למזגם. תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ב עמוד א ארבעה אבות נזיקין: השור, והבור, והמבעה, וההבער. לא הרי השור כהרי המבעה, ולא הרי המבעה כהרי השור. ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים, כהרי האש שאין בו רוח חיים. ולא זה וזה שדרכן לילך ולהזיק, כהרי הבור שאין דרכו לילך ולהזיק. הצד השוה שבהן – שדרכן להזיק ושמירתן עליך. וכשהזיק, חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב […]

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על המפגש של יהודה ויוסף, שחז"ל מתארים כמפגש דרמטי ומשמעותי ביותר. נראה דרשה של חכמים בענין, ובעקבותיה נעיין בזוה"ק העוסק בחשיבות המחילה של אדם לחברו. בדברי חז"ל על יהודה ויוסף, יש שלוש דרשות הבנויות על פסוק במשלי (כ', ה'): מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה. פשט הפסוק אומר, שבעומק נפשו של האדם, כשהוא מגיע לעצמיות והפנימיות שלו – שם נמצאת העצה הטובה עבורו – איך להגיב ומה ליזום, ולאן החיים הולכים. אם תגיע לנקודה […]

בשיעורנו נעסוק באב הנזיקין "אדם". נזכיר, שהמשנה פותחת בארבעה אבות הנזיקין שהם שור, בור מבעה והבער. ישנה מחלוקת בין רב לשמואל, כאשר לפי רב המבעה הוא האדם והוא כלול במשנה הראשונה ולפי שמואל מבעה הוא שן של השור והאדם לא כלול במשנה הראשונה. ננסה לעמוד הן על שיטת רב והן על שיטת שמואל בקשר להגדרת האדם כמזיק. קושיות בקשר לאדם כמזיק יש מחלוקת בין רב לשמואל האם מבעה הוא אדם או שן. לאחר שהגמרא מבררת את השיטות השונות היא מקשה […]

בפרשה שלנו ובפרשיות הסמוכות לה בולט ענין החלומות. בתחילת הפרשה מוזכרים שני חלומותיו של יוסף, ויש מקום להבין – האם החלומות הללו הם בעלי משמעות? יוסף רוצה להראות לאחים שהוא יודע מה יהיה בעתיד, והתורה מראה זאת לנו? מה מסיפים החלומות לסיפור, ולשם מה התורה מספרת עליהם? החלומות הם בחי' של נבואה. כשמשווים את חלומותיו של יוסף בפרשת "וישב" לחלומו של יעקב בפרשת "ויצא", נראה שאפשר לדרוש "גזרה שוה". בחלומו של יעקב עמדנו על כך שהתורה חוזרת על המילה "והנה" […]

השיעור היום יעסוק בחקירות שונות בדיני שן ורגל, בדין היקש ובדין "אין עונשים מן הדין". נראה את הגמרא בדף ג: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ג עמוד א שן ורגל היכא כתיבי? … ה"א או הא או הא, או רגל דהזיקו מצוי, או שן דיש הנאה להזיקו. מכדי שקולין הן, ויבאו שניהם, דהי מנייהו מפקת! אצטריך, סד"א הני מילי היכי דשלח שלוחי, אבל אזלא ממילא לא, קמ"ל. הגמרא מבררת את המקורות לאבות הנזיקין שן ורגל ושואלת האם לא יכולנו […]

תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ג עמוד ב אמר רב יהודה: תנא שור לקרנו ומבעה לשינו, והכי קאמר: לא ראי הקרן שאין הנאה להזיקו כראי השן שיש הנאה להזיקה, ולא ראי השן שאין כוונתו להזיק כראי הקרן שכוונתו להזיק. ולאו ק"ו הוא? ומה שן שאין כוונתו להזיק – חייב, קרן שכוונתו להזיק – לא כ"ש! איצטריך, ס"ד אמינא מידי דהוה אעבד ואמה, עבד ואמה לאו אף על גב דכוונתן להזיק אפ"ה פטירי, ה"נ לא שנא. אמר רב אשי: אטו […]

נדון בשיעורנו בדין המיוחד של שן ורגל ברשות הרבים. הרי"ף מביא בהלכותיו: רי"ף מסכת בבא קמא דף א עמוד ב וכולהו בין אבות בין תולדות מועדין מתחלתן נינהו לבד מקרן דתם ולבסוף מועד הוא ושן ורגל ברשות הרבים פטורין משום דאורחייהו הוא: הרא"ש שואל על כך "ובער בשדה אחר" ולא ברשות הרבים וזה פשוט גזירת הכתוב! ומתרץ שהרי"ף כנראה רצה להביא את טעם המקרא כי אולי יש לזה נפקא מינות. אנחנו נשאל על כך-מדוע באמת הרי"ף הביא לנו את טעם […]

השיעור היום יעסוק בהבנת אב הנזיקין "אש" ובהגדרת הגמרא לגביו "כח אחר מעורב בו". הראשונים בסוגיית אש מדברים על כך ש"כח אחר מעורב בו" מקנה לאש שתי תכונות האחת של קולא והשנייה של חומרא1: קולא – שהרי לא הכל הוא עושה, לכן יש מקום לפטור את הבעלים. חומרא – הכח אחר גורם לו להיות והולך ומזיק ולא סטטי במקומו2. יש מקום לברר את מעמד הקולא שהגדירו הראשונים, האם יש נפקא מינה להגדרה זאת? או שזו ידיעה תאורטית בעלמא? אם אין […]

יש בפרשה כמה עניינים מיוחדים, שנעמוד עליהם בהמשך, אך נפתח בפסוק הראשון בפרשה (בראשית כ"ה, י"ט): וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. רבים מהמפרשים עמדו על הקושי בפסוק – מה מוסיפות המילים "אברהם הוליד את יצחק", אחרי שאנו יודעים שיצחק הוא בנו של אברהם?! בהמשך הפרשה מופיע ענין הבארות. הורה מאריכה בתיאור הבארות שחפר יצחק והשמות שקרא להן. לאחר מכן, מופיע סיפור נוסף (בראשית כ"ו, כ"ג-ל"ג): וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע. וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי […]

הגמרא פותחת "אבות מכלל דאיכא תולדות", ומשווה גם לתולדות של שבת שהן תולדות כיוצא מהאבות, וגם לתולדות הטומאה שהן תולדות שאינן כיוצא מהאבות. אחר כך רב פפא אומר "יש מהן כיוצא מהן ויש מהן לאו כיוצא מהן", ולאחר הסקירה של כל האבות הגמרא מגיעה למסקנה שהתולדה שאינה כיוצא מהאב באבות הנזיקין היא חצי נזק צרורות: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ג עמוד ב וכי קאמר רב פפא – אתולדה דרגל. רגל? הא אוקימנא תולדה דרגל כרגל! בחצי נזק צרורות, […]

השיעור היום יעסוק בהגדרת ארבע אבות נזיקין על פי י"ג המידות שהתורה נדרשת בהן. ניתן לחלק את י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן ל3 חלקים מרכזיים: 1. קל וחומר, גזרה שוה ובנין אב: חסד וגבורה(קל וחומר), תפארת(גזרה שוה), בנין אב(תפארת, נצח והוד). 2. מידות "כלל ופרט". 3. מידות "דבר שיצא מן הכלל". לעתים רבות ניתן לראות כיצד הדרשות מתאימות למידה ממנה הן נלמדות. דוגמה קצרה למשל היא מצוות פדיון הבן שנלמדת מבניין אב. ממש כמו שהבן הנפדה ממשיך את האב כך […]

שמות פרק כא פסוק כח (פרשת משפטים): וְכִֽי־יִגַּ֨ח שׁ֥וֹר אֶת־אִ֛ישׁ א֥וֹ אֶת־אִשָּׁ֖ה וָמֵ֑ת סָק֨וֹל יִסָּקֵ֜ל הַשּׁ֗וֹר וְלֹ֤א יֵאָכֵל֙ אֶת־בְּשָׂר֔וֹ וּבַ֥עַל הַשּׁ֖וֹר נָקִֽי: פרק כא פסוק לה וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ אֶת־שׁ֥וֹר רֵעֵ֖הוּ וָמֵ֑ת וּמָ֨כְר֜וּ אֶת־הַשּׁ֤וֹר הַחַי֙ וְחָצ֣וּ אֶת־כַּסְפּ֔וֹ וְגַ֥ם אֶת־הַמֵּ֖ת יֶֽחֱצֽוּן: בבא קמא ב' ע"א – ע"ב מדקתני אבות מכלל דאיכא תולדות, תולדותיהן כיוצא בהן או לאו כיוצא בהן, גבי שבת תנן אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, אבות מכלל דאיכא תולדות, תולדותיהן כיוצא בהן… גבי טומאות תנן אבות הטומאות השרץ והשכבת זרע […]

השיעור יעסוק בשאלות שעולות בלימוד סוגיית קרן בתחילת בבא קמא: בבלי בבא קמא דף ב עמוד ב מאי שנא נגיחה דקרי לה אב דכתיב כי יגח נגיפה נמי כתיב כי יגוף האי נגיפה נגיחה היא דתניא פתח בנגיפה וסיים בנגיחה לומר לך זו היא נגיפה זו היא נגיחה מאי שנא גבי אדם דכתיב כי יגח ומאי שנא גבי בהמה דכתיב כי יגוף אדם דאית ליה מזלא כתיב כי יגח בהמה דלית לה מזלא כתיב כי יגוף ומלתא אגב אורחיה קמ"ל […]

זכיתי לקבל מהמחזור שסיים את הישיבה את ספרו של הרב אברהם דב אויערבך זצ"ל (אב"ד טבריה) על פרשת השבוע. בפרשתנו הוא מדבר על הצחוק שמופיע בפרשה, וגם בפרשה הקודמת, בקשר ללידתו של יצחק. בסוף הפרשה הקודמת מובא הצחוק של אברהם (בראשית י"ז, י"ז): וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד. ובפרשת וירא מובא הצחוק של שרה והדיון שהתעורר בעקבותיו (בראשית י"ח, י"ב-ט"ו): וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי […]

בשיעורנו נסתכל מהכלל אל הפרט, מהמצוות בתורה עד לסוגיות העוסקות במצוות הקשורות לנזיקין. על מי מוטלת המצווה לשלם את הנזק? הגמרא מגדירה את הנזיקין המלוה הכתובה בתורה, התוס' מבארים שמה שמחייב אותנו להחזיר את ההלוואה זו לא התורה אלא המציאות. אומנם פריעת בעל חוב מצווה, אך זו מצווה מציאותית. לכן אדם לא יכול להתעסק במצוות אחרות כל היום, לומר שהעוסק במצווה פטור מן המצווה ולא להחזיר את הלוואתו. זאת בניגוד לנזיקין ותשלומי הנזיקין. החזרת החוב של הנזק אינה מציאותית אלא […]

בשיעור זה נעסוק בדיוקים בפירוש רש"י על סוגיית "מאי שנא". נשים לב לכך שהגמרא חוזרת על אותו הביטוי כמה פעמים ובכל פעם ביאורו של רש"י לביטוי משתנה בעקבות בכך ננסה לעמוד על משמעות השינוי ברש"י. הגמרא בבא קמא מביאה ברייתא על שלוש אבות שבשור: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ב עמוד ב ת"ר, ג' אבות נאמרו בשור: הקרן, והשן, והרגל. ורש"י במקום מפרש כל אחד מהאבות, רש"י מסכת בבא קמא דף ב עמוד ב הקרן – לנגוח. השן – […]

השיעור נעסוק בהקדמה למסכת בבא קמא ובשאלה מוכרת בעולם הלמדנות הישיבתי, האם ישנו בכלל איסור להזיק? אם אכן ישנו איסור כזה מה מקורו1? עלינו לנסות גם להבין האם דיני הנזיקין הם דיני ממון או שמא הם איסורי תורה? ואע"פ שישנו קשר הדוק בין השניים, מה מבדיל בין ההגדרות הללו? האחרונים דנו כבר בנושא זה והרב עמיאל מרחיב את הדיון בספרו המידות לחקר ההלכה2, עיקר דבריו שם הוא שכדאי להבדיל ולהבין מה הנושא עלינו להעמידו מול השאלה – מה הדיון ומהיכן […]

השיעור נפתח את הלימוד במסכת בבא קמא, נעיין מעט בדברי המשנה הראשונה הפותחת את המסכת ובדברי המפרשים עליה, ננסה לעמוד על האריכות ה"מיותרת" לכאורה של המשנה ומהי משמעותה של אריכות זו: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ב עמוד א /מתני'/. ארבעה אבות נזיקין: השור, והבור, והמבעה, וההבער. לא הרי השור כהרי המבעה, ולא הרי המבעה כהרי השור. ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים, כהרי האש שאין בו רוח חיים. ולא זה וזה שדרכן לילך ולהזיק, כהרי הבור שאין […]

אנחנו עומדים ערב בחירות. ר' צדוק הכהן מלובלין אומר, שמהותו של כל דבר גנוזה במקום הראשון שבו הוא מופיע בתורה. אז איפה מופיע בתורה לראשונה ענין של מפלגות? עוד לפני דור הפלגה, נאמר (בראשית י', כ"ה): וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ וְשֵׁם אָחִיו יָקְטָן. האם "כי בימיו נפלגה הארץ" זה דבר חיובי, שראוי לאדם לקרוא על כך שם לבנו? האם מישהו היום יקרא לבת שלו "מפלגה"? חז"ל אומרים שפלג נקרא כך ברוח הקודש, שכן […]

אנחנו עומדים בהתרגשות גדולה לפני השבת האחרונה של השנה. גם תחילת הפרשה: "אתם נצבים היום כולכם", מזכירה את ראש השנה, "היום הרת עולם". רש"י בתחילת הפרשה מביא את דברי התנחומא (דברים ל', י"ב): ומדרש אגדה (תנחומא נצבים פ"א), למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות, לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממ"ט שבתורת כהנים, הוריקו פניהם, ואמרו מי יוכל לעמוד באלו, התחיל משה לפייסם, אתם נצבים היום, הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה, והרי אתם קיימין לפניו. דברי […]