מדרש >> בראשית רבה

פרשה ב – סימן ג – מי העיר ממזרח צדק

המדרש: רבי יהודה בר סימון פתר קריא בדורות: "והארץ היתה תהו ובהו", זה אדם הראשון שהיה ללְמה ולא כלום, "ובהו", זה קין שבקש להחזיר את העולם לתוהו ובוהו, "וחושך", זה דורו של אנוש, על שם: "והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי וגו'", "על פני תהום", זה דור המבול, שנאמר: "ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום", "ורוח אלהים מרחפת על פני המים", על שם "ויעבר אלהים רוח על הארץ", אמר הקב"ה: עד מתי יהא העולם מתנהג באפילה, תבא האורה, "ויאמר אלהים יהי […]

פרשת שבוע >> דברים >> דברים

לחיות עם פרשת השבוע – ספר דברים – ספר המוסר ושני סוגים ביצר הרע

ספר דברים – ספר המוסר ושני סוגים ביצר הרע השבת – כאשר אנו עומדים לפני סיום הזמן ושנת הלימוד בישיבה – ישנה גם התחלה חדשה, של קריאת ספר דברים. התחלת ספר דברים, אשר הוא בעצם ספר המוסר של משה רבנו, היא בבחינת "דבר בעתו מה טוב" לקראת חופשת בין-הזמנים. כתב ה"שם משמואל" על "היהודי הקדוש", הלא הוא ר' שמחה בונים מפשיסחא: דברי מוסר שבמשנה תורה חודרים יותר לתוך עומק לב ישראל ומעוררים ביותר. כמו שהגיד היהודי הקדוש זצ"ל מפשיסחא, שהמובחר […]

פרשת שבוע >> דברים >> ראה

סימני הטהרה כסיבות

סימני הטהרה כסיבות בפרשתנו מופיעה שוב פרשיית מאכלות אסורות, לאחר שהיא כבר הופיעה בפרשת שמיני, וצריך להבין מה מתחדש בפרשתנו (יד, ג'-ט'): לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה: זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים: אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר: וְכָל בְּהֵמָה מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע שְׁתֵּי פְרָסוֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ: אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה הַשְּׁסוּעָה אֶת הַגָּמָל וְאֶת הָאַרְנֶבֶת וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הֵמָּה וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסוּ טְמֵאִים הֵם […]

פרשת שבוע >> דברים >> עקב

האוכל כמפגש עם דבר ה' במציאות

האוכל כמפגש עם דבר ה' במציאות כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע ה' לאבתיכם. וזכרת את כל הדרך אשר הליכך ה' אלקיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותיו אם לא. ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. שמלתך לא בלתה מעליך […]

פרשת שבוע >> דברים >> ואתחנן

אל תשכח את 'פן תשכח'

אל תשכח את "פן תשכח" הרש"ר הירש בתחילת הספר מסביר שהמכנה המשותף של כל המצוות שנתחדשו בספר דברים הוא הכנת עם ישראל לקראת הכניסה לארץ. כחלק ממצוות אלו אנו מוצאים כמה עניינים שאותם מצווה התורה לא לשכוח. מצווה אותנו התורה (ד', ה-י): ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלקי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה… רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם […]

פרשת שבוע >> במדבר >> מטות - מסעי

לחיות עם פרשת השבוע – צבא תורה וכלכלה

צבא תורה וכלכלה בארץ ובעולם, התרחשו אירועים רבים השבוע. העיסוק בגיוס חרדים לצבא, הקשור לתמורות שחלו השבוע בממשלה, נוגע באופן ישיר למתואר בפרשתנו. כך היא תשובתם של משה לשניים וחצי השבטים (במדבר ל"ב, ו'): הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה ? נוסף לדברי משה, אשר בפשטות אמורים יותר כלפי הצד המוסרי שבדבר, אנו קוראים בהמשך הפרשה על המצווה המפורשת להילחם על הארץ ולהתיישב בה (שם ל"ג, נ"ג): וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ מצווה […]

פרשת שבוע >> במדבר >> פנחס

לחיות עם פרשת השבוע – חובת עם ישראל לתפוס אחריות

חובת עם ישראל לתפוס אחריות בפרשת השבוע, עם ישראל כבר עומד ערב כניסתו לארץ. ניתן להבחין שלאורך הפרשה ישנה סקירה של החטאים השונים במהלך שנות הנידודים במדבר: החטא של עדת קורח, המרגלים, מי מריבה ועוד. יש מקום לנסות ולהבין את משמעותה של סקירה זו, כחלק מהשלמת תהליך הכשרת דור המדבר לקראת הכניסה לארץ. ע"י מדרש של סמיכות עניינים בפרשתנו, המשילו חז"ל במשל את המעבר והשינוי הנדרשים מעם ישראל בבואם לארץ ישראל (במדבר רבה כ"א, ב'): משל למה הדבר דומה? למלך […]

פרשת שבוע >> במדבר >> בלק

לחיות עם פרשת השבוע – פרשת בלק

לחיות עם פרשת שבוע – בלק אחד הנושאים השוזר את פרשתנו ובולט בה, הוא המבט הכפול – ראיה נקודתית של המציאות הנוכחית וההתמודדות עמה מחד גיסא, לצד ההשקפה אל אופק העתיד הרחוק מאידך גיסא. יסוד זה כבר טמון – על הצד השלילי שבו – בדברי בלעם לבלק (במדבר כד, יד): וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וכפי שתרגם שם אונקלוס: כען האנא אזיל לעמי, איתא אמלכנך מא דתעביד, ואחוי לך מא דיעביד עמא […]

מדרש >> בראשית רבה

פרשה ב – סימן ב – והארץ הייתה תוהו ובוהו

המדרש: רבי אבהו ורבי יהודה בר סימון. רבי אבהו אמר: משל למלך שקנה לו שני עבדים, שניהם באוני אחת ובטימי אחת, על אחד גזר שיהא ניזון מטמיון ועל אחד גזר שיהא יגע ואוכל. ישב לו אותו תוהא ובוהא, אמר: שנינו באוני אחת ובטימי אחת, זה ניזון מטמיון ואני אם איני יגע איני אוכל. כך ישבה הארץ תוהא ובוהא, אמרה: העליונים והתחתונים נבראו בבת אחת, העליונים ניזונין מזיו השכינה, התחתונים אם אינם יגעים אינם אוכלים. ור' יהודה בר סימון אמר: משל […]

פרשת שבוע >> במדבר >> חוקת

לחיות עם פרשת השבוע – "ודברתם אל הסלע"

"ודברתם אל הסלע" בפרשת השבוע מתואר חטאו של משה, אשר בגללו נגזר עליו שלא יכנס לארץ ישראל (במדבר כ, י-יב): וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם: וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם חז"ל […]

מדרש >> בראשית רבה

פרשה ב – סימן א – למה הייתה השבירה

המדרש: "והארץ היתה תהו ובהו", רבי ברכיה פתח: "גם במעלליו יתנכר נער", אמר ר' ברכיה: עד דהיא פגה אפיקת כובייא, הוא מה שהנביא עתיד להתנבאות עליה בסוף: "ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו".

פרשת שבוע >> במדבר >> קרח

לחיות עם פרשת השבוע – "ויקח קורח" – לא להקשיב לדברים ה'רכים'

לא להקשיב לדברים ה'רכים' "פרשת קורח יפה נדרשת" כפי שכתב רש"י בפתיחה לפרשתנו, ומסרים וכיוונים רבים נתלו בה. כבר בפתיחת הפרשה: "ויקח קורח", מתעורר קושי הפותח פתח לקומה נוספת של הבנה. התורה סותמת ולא מפרשת מהי אותה לקיחה, ומה בדיוק לקח קורח (נראה שלאור זה תרגם אונקלוס בלשון מחלוקת: "ואתפליג קורח" שלקח עצמו ופרש מן העדה). חז"ל דורשים (במדבר רבה, יח, ב): אין "ויקח" אלא משיכה בדברים רכים, שנמשכו כל גדולי ישראל והסנהדראות אחריו. במתק לשון ולא בהתלהמות גלויה, הצליח […]

מדרש >> בראשית רבה

פרשה א – סימן טו – מה נברא תחילה – שמים או ארץ

המדרש: בית שמאי ובית הלל, בית שמאי אומרים: השמים נבראו תחלה ואחר כך נבראת הארץ, ובית הלל אומרים: הארץ נבראת תחלה ואחר כך השמים. אלו מביאין טעם לדבריהם, ואלו מביאין טעם לדבריהם. על דעתיהן דבית שמאי דאינון אמרין השמים נבראו תחלה ואחר כך הארץ, משל למלך שעשה לו כסא, ומשעשאו עשה איפיפורין שלו, כך אמר הקב"ה: "השמים כסאי והארץ הדום רגלי וגו'". ועל דעתיהן דבית הלל דאינון אמרין הארץ נבראת תחלה ואחר כך השמים, משל למלך שבנה פלטין, משבנה את […]

פרשת שבוע >> במדבר >> שלח

לחיות עם פרשת השבוע – מחשבות חדשות על דברים ישנים

מחשבות חדשות על דברים ישנים במוקדה של פרשת השבוע, עומד חטא המרגלים, אשר טעמים וכיוונים רבים נאמרו בניסיון לבאר את מהותו. מתוך מבט על אירועי השעה, נעסוק אנו באחת מדרשות חז"ל הנוגעת לענייננו (סנהדרין, קד, ע"ב): "פצו עליך פיהם" (איכה, ב) אמר רבא אמר רבי יוחנן: בשביל מה הקדים פ"א לעי"ן ? בשביל מרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם בצורה פשוטה, כוונתם של חז"ל היא בכך שהמרגלים מסרו את תיאור שליחותם באופן שקרי ע"י שהחליטו מראש מה הם עומדים […]

מדרש >> בראשית רבה

פרשה א – מדרש י"ד – לא דבר רק הוא

המדרש: רבי ישמעאל שאל את רבי עקיבא, אמר לו: בשביל ששמשת את נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה, אכין ורקין מיעוטין, אתין וגמין רבויין, הדין "את" דכתיב הכא, מה הוא, אמר לו: אלו נאמר "בראשית ברא אלהים שמים וארץ", היינו אומרים: השמים והארץ אלהות הן, אמר לו: "כי לא דבר רק הוא מכם", ואם רק הוא, מכם, למה, שאין אתם יודעים לדרוש, בשעה שאי אתם יגיעין בו, "כי הוא חייכם", אימתי היא חייכם, בשעה שאתם יגיעין בו. אלא "את […]

נביאים וכתובים >> שופטים

פרק יד' – שמשון והאריה

פרק יד' – שמשון והאריה (א) וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה וַיַּרְא אִשָּׁה בְּתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים: (ב) וַיַּעַל וַיַּגֵּד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וַיֹּאמֶר אִשָּׁה רָאִיתִי בְתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים וְעַתָּה קְחוּ אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה: (ג) וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ וּבְכָל עַמִּי אִשָּׁה כִּי אַתָּה הוֹלֵךְ לָקַחַת אִשָּׁה מִפְּלִשְׁתִּים הָעֲרֵלִים וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי:(ד) וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה' הִיא כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים וּבָעֵת הַהִיא פְּלִשְׁתִּים מֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל: פ תואנהנכון שמה' אישה […]

מדרש >> בראשית רבה

פרשה א – מדרש י"ג – תנא רבי שמעון

בראשית רבה פרשה א', י"ג תנא רבי שמעון בן יוחאי: מניין שלא יאמר אדם: 'לה' עולה', 'לה' מנחה', 'לה' שלמים', אלא 'עולה לה", 'מנחה לה", 'שלמים לה", תלמוד לומר: "קרבן לה'". והרי דברים קל וחומר, ומה אם מי שהוא עתיד להקדיש, אמרה תורה לא יחול שם שמים להקריב, המחרפים והמגדפים והעובדים עבודת כוכבים על אחת כמה וכמה שימחו מן העולם. רבנן אמרין: בשר ודם בונה בנין, בשעה שהבנין עולה בידו הוא מרחיב ועולה, ואם לאו מרחיב מלמטה ומיצר מלמעלה, אבל […]

נביאים וכתובים >> שופטים

פרק יג' – יד' – תפקיד מנוח ואישתו

פרק יג' – יד' – תפקיד מנוח ואישתו ראינו את הצורה מעוררת חמלה כמעט של מנוח כפי שמופיע כאן. ויקם מנוח אחרי אשתו. זה המאפיין את הסיפור הזה. הכול מתרחש סביב אמו של שמשון. היא זו שמקבלת את המלאך, לה הוא נותן את ההנחיות. וגם בפעם השנייה כשמנוח מבקש אולי אפשר לקבל שוב, מה נעשה לנער, המלאך שוב חוזר אל האישה. האישה מדברת עם המלאך ואילו מנוח, גם כשהוא סוף סוף פוגש אותו הוא שואל אותו האם זה אתה. רק […]

פרשת שבוע >> במדבר >> נשא

לחיות עם פרשת השבוע – ופקדתם עליהם במשמרת

ופקדתם עליהם במשמרת פרשת "נשא" בעיקרה, לא עוסקת במניין עם ישראל (המתואר בהרחבה בפרשת "במדבר"). אומנם מדברי חז"ל על מניין עובדי הלווים במקדש (בתחילת הפרשה), אנו למדים על אופי המניין של עם ישראל בכלל (במדבר רבה, נשא, פרשה ו, יא): " ויהיו פקודיהם שמונת אלפים וה' מאות ושמונים " זו היא שאמרו: מנאם בפרט מנאם בכלל. כאדם שיש לו חפצים נאים ומשובחין וחביבין עליו ביותר, מונה אותם בפרט וחוזר ומונה אותם בכלל מתוך ששמח בריבוי מנינם. כן צוה הקדוש ברוך […]

מדרש >> בראשית רבה

פרשה א – פסקה י"ב – מדוע כתוב "בראשית ברא אלוקים" ולא "אלוקים ברא בראשית"

בראשית רבה פרשה א', י"ב רבי יודן בשם עקילוס אמר: לזה נאה לקראו אלוה, בנוהג שבעולם מלך בשר ודם מתקלס במדינה, ועדיין לא בנה לה דמוסיות, ועדיין לא בנה לה פריבטאות, בתחלה מזכיר שמו ולבסוף קטיזמה שלו, ברם יחידו של עולם בתחלה פעל ולבסוף נתקלס. שמעון בן עזאי אומר: "ענותך תרבני", בשר ודם מזכיר שמו, ואחר כך שבחו: פלן אגוסטולי, פלן פראטאטא, אבל הקב"ה אינו כן, אלא משברא צורכי עולמו, אחר כך מזכיר שמו, "בראשית ברא" ואחר כך "אלהים". רבי […]


אינדקס השיעורים ואפשרויות החיפוש השונות באתר

חיפוש שיעורים

  • שם הרב

  • מסכתות

  • נושאים

  • תגיות

  • סוג מדיה



חיפוש מתקדם


נושאים

דילוג לתוכן