סוג מדיה: טקסט

לחיות עם פרשת השבוע – פרשת נח לפני כשבוע, מדינתנו נכנסה לתקופת בחירות. ננסה ללמוד על פי דרכנו, מתוך פרשת השבוע, נקודות שיאירו את מבטנו והשקפתנו בעת הזו. נדמה, שבפרשה אנו מוצאים במובן מסוים את ראשית היווצרותן של המפלגות. אומנם אין הדברים מתלבשים בתעמולה ובפוליטיקה, אך נראה שמהותה של ההתפלגות ומשמעותה, טמונים בפסוקי פרשתנו. לפני שהתורה מתארת את חטאם של דור הפלגה, היא מקדימה לספר על היוולדותו של פלג, אשר לידתו היא במובן מסוים נבואה לקראת העתיד להתרחש (בראשית י', […]

המדרש: רבי ברכיה בשם רבי יהודה בר סימון פתח: "בדבר ה' שמים נעשו וגו'", רבי יהודה בר סימון אמר: לא בעמל לא ביגיעה ברא הקב"ה את עולמו, אלא "בדבר ה'", וכבר "שמים נעשו", אף הכא: 'והיה אור' אין כתיב כאן, אלא "ויהי אור", כבר היה.

לא אשחית בעבור העשרה – אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים עשרת ימי התשובה בהם אנו נמצאים עתה, הינם ימי מעלה מיוחדים במינם המסוגלים ביותר לקרבת אלוקים.נעיין בכמה נקודות סביב התשובה אליה אנו נקראים בימים הללו ביחוד, ויהיו לנו הדברים לעזר בס"ד בתהליך התשובה והתיקון הנדרשים מכל אחד מאתנו בעת הזו. בסוף עתירתו של אברהם אבינו על אנשי סדום, מבקש הוא להצילם, אפילו אם יש בעיר רק עשרה צדיקים. על כך משיב לו הקב"ה (בראשית יח, לב): לֹא […]

אין הדבר תלוי אלא בי פרשת השבוע "נצבים", הנקראת תמיד בסמיכות לראש השנה, עוסקת במצות התשובה1 (דברים ל', יא-יד): כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ. מיוחדת במינה היא מצוה זו, בה הכל תלוי בכוחותיו ובבחירתו […]

לחיות עם פרשת השבוע – איפה אתה בראש השנה? פרשת "נצבים", נקראת תמיד בסמיכות לראש השנה. מן הפסוקים הפותחים אותה, נראה כי עולה הדרכה יסודית עבורנו לקראת יום הדין. כך פותחת פרשתנו (דברים כ"ט, ט-יא): אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹקֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם. בחסידות (ע"פ הזוהר), דרשו את "היום" אליו מתייחסת התורה, […]

המדרש: "ויאמר אלהים יהי אור", רבי יצחק פתח: "פתח דברך יאיר מבין וגו'". ר' יהודה ור' נחמיה, ר' יהודה אומר: האורה נבראת תחלה, משל למלך שבקש לבנות פלטין והיה אותו מקום אפל, מה עשה, הדליק נרות ופנסין לידע היאך הוא קובע תימליוסים, כך האורה נבראת תחלה. ור' נחמיה אמר: העולם נברא תחלה, משל למלך שבנה פלטין ועטרה בנרות ופנסין. עד כאן דרש רבי יודן, אתא ר' פנחס ור' יהודה בר רבי סימון ורבי חנון בשם ר' שמואל בר רב יצחק […]

לחיות עם פרשת השבוע – היום הזה המדרש בשיחה זו נלמד גם בכללי הלימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מסידור שנחלק. בשבוע שעבר, למדנו את המשמעויות השונות של היציאה, שהתורה קיפלה בפתיחתה של פרשת "כי תצא". מפרשת "כי תבא", ניתן ללמוד על הצד המקביל של משמעות הביאה והכניסה לארץ. פרשתנו פותחת במצוות מקרא ביכורים ווידוי מעשר. חז"ל רואים אותם במובן מסוים כיחידה אחת, העומדת בסמיכות עניינים לנאמר לאחר מכן (דברים כ"ו, ט"ז): הַיּוֹם הַזֶּה ה' […]

המדרש: רבי אבהו ור' חייא רבה, רבי אבהו אמר: מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה במעשיהן של צדיקים ומעשיהן של רשעים, הדא הוא דכתיב: "כי יודע ה' דרך צדיקים וגו'", "והארץ היתה תהו ובהו", אלו מעשיהן של רשעים, "ויאמר אלהים יהי אור", אלו מעשיהן של צדיקים, אבל איני יודע באיזה מהם חפץ אם במעשה אלו ואם במעשה אלו, כיון דכתיב: "וירא אלהים את האור כי טוב", הוי במעשיהן של צדיקים חפץ, ואינו חפץ במעשיהן של רשעים. אמר ר' חייא רבה: […]

משא בבל – פרקים י"ג – י"ד מבחינה מסוימת ניתן לסיים את ספר ישעיהו בסוף פרק יב' : "(ה) זַמְּרוּ ה' כִּי גֵאוּת עָשָׂה מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ: (ו) צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל:" לאחר הישועה הגדולה המתוארת בפרקים האחרונים ורומזים למלך המשיח (חזקיהו) .הפסוקים והלשונות בחציו השני של פרק יא ובפרק יב' רומזים ומכוונים לקריעת ים סוף ולשירה שבעקבותיה. אבל כל זה לא קרה מפני 'שלא אמר חזקיהו שירה…' והנה לפנינו העוגן בפסוקים לדברי חז"ל […]

לחיות עם פרשת השבוע – במלחמת היצר הכתוב מדבר פרשתנו פותחת במצות אשת יפת תואר (דברים כ"א, י'): כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ . הפסוק הזה מתבאר ע"י פרשני התורה בכל הרבדים: פשט, רמז, דרש וסוד. נעיין בפירושים השונים, וננסה בע"ה ללמוד מהם הדרכה לעבודת ה' בעת הזו. ראשית, נתבונן בפשט הפסוק. ההבנה הפשוטה של מצות אשת יפת תואר, בהקשר ליציאה למלחמה, מתבארת בדברי חז"ל המפורסמים (קידושין כא, ע"ב): מלמד שלא דברה תורה אלא […]

המדרש: ר' שמעון בן לקיש פתר קריא בגליות. "והארץ היתה תהו", זה גלות בבל, שנאמר: "ראיתי את הארץ והנה תהו". "ובהו", זה גלות מדי, "ויבהילו להביא את המן". "וחושך", זה גלות יון, שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן, שהיתה אומרת להם: כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל. "על פני תהום", זה גלות ממלכת הרשעה שאין להם חקר כמו התהום, מה התהום הזה אין לו חקר אף הרשעים כן. "ורוח אלהים מרחפת", זה רוחו של מלך המשיח, היאך מה […]

המדרש: רבי יהודה בר סימון פתר קריא בדורות: "והארץ היתה תהו ובהו", זה אדם הראשון שהיה ללְמה ולא כלום, "ובהו", זה קין שבקש להחזיר את העולם לתוהו ובוהו, "וחושך", זה דורו של אנוש, על שם: "והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי וגו'", "על פני תהום", זה דור המבול, שנאמר: "ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום", "ורוח אלהים מרחפת על פני המים", על שם "ויעבר אלהים רוח על הארץ", אמר הקב"ה: עד מתי יהא העולם מתנהג באפילה, תבא האורה, "ויאמר אלהים יהי […]

ספר דברים – ספר המוסר ושני סוגים ביצר הרע השבת – כאשר אנו עומדים לפני סיום הזמן ושנת הלימוד בישיבה – ישנה גם התחלה חדשה, של קריאת ספר דברים. התחלת ספר דברים, אשר הוא בעצם ספר המוסר של משה רבנו, היא בבחינת "דבר בעתו מה טוב" לקראת חופשת בין-הזמנים. כתב ה"שם משמואל" על "היהודי הקדוש", הלא הוא ר' שמחה בונים מפשיסחא: דברי מוסר שבמשנה תורה חודרים יותר לתוך עומק לב ישראל ומעוררים ביותר. כמו שהגיד היהודי הקדוש זצ"ל מפשיסחא, שהמובחר […]

סימני הטהרה כסיבות בפרשתנו מופיעה שוב פרשיית מאכלות אסורות, לאחר שהיא כבר הופיעה בפרשת שמיני, וצריך להבין מה מתחדש בפרשתנו (יד, ג'-ט'): לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה: זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים: אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר: וְכָל בְּהֵמָה מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע שְׁתֵּי פְרָסוֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ: אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה הַשְּׁסוּעָה אֶת הַגָּמָל וְאֶת הָאַרְנֶבֶת וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הֵמָּה וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסוּ טְמֵאִים הֵם […]

האוכל כמפגש עם דבר ה' במציאות כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע ה' לאבתיכם. וזכרת את כל הדרך אשר הליכך ה' אלקיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותיו אם לא. ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. שמלתך לא בלתה מעליך […]

אל תשכח את "פן תשכח" הרש"ר הירש בתחילת הספר מסביר שהמכנה המשותף של כל המצוות שנתחדשו בספר דברים הוא הכנת עם ישראל לקראת הכניסה לארץ. כחלק ממצוות אלו אנו מוצאים כמה עניינים שאותם מצווה התורה לא לשכוח. מצווה אותנו התורה (ד', ה-י): ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלקי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה… רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם […]

צבא תורה וכלכלה בארץ ובעולם, התרחשו אירועים רבים השבוע. העיסוק בגיוס חרדים לצבא, הקשור לתמורות שחלו השבוע בממשלה, נוגע באופן ישיר למתואר בפרשתנו. כך היא תשובתם של משה לשניים וחצי השבטים (במדבר ל"ב, ו'): הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה ? נוסף לדברי משה, אשר בפשטות אמורים יותר כלפי הצד המוסרי שבדבר, אנו קוראים בהמשך הפרשה על המצווה המפורשת להילחם על הארץ ולהתיישב בה (שם ל"ג, נ"ג): וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ מצווה […]

חובת עם ישראל לתפוס אחריות בפרשת השבוע, עם ישראל כבר עומד ערב כניסתו לארץ. ניתן להבחין שלאורך הפרשה ישנה סקירה של החטאים השונים במהלך שנות הנידודים במדבר: החטא של עדת קורח, המרגלים, מי מריבה ועוד. יש מקום לנסות ולהבין את משמעותה של סקירה זו, כחלק מהשלמת תהליך הכשרת דור המדבר לקראת הכניסה לארץ. ע"י מדרש של סמיכות עניינים בפרשתנו, המשילו חז"ל במשל את המעבר והשינוי הנדרשים מעם ישראל בבואם לארץ ישראל (במדבר רבה כ"א, ב'): משל למה הדבר דומה? למלך […]

לחיות עם פרשת שבוע – בלק אחד הנושאים השוזר את פרשתנו ובולט בה, הוא המבט הכפול – ראיה נקודתית של המציאות הנוכחית וההתמודדות עמה מחד גיסא, לצד ההשקפה אל אופק העתיד הרחוק מאידך גיסא. יסוד זה כבר טמון – על הצד השלילי שבו – בדברי בלעם לבלק (במדבר כד, יד): וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וכפי שתרגם שם אונקלוס: כען האנא אזיל לעמי, איתא אמלכנך מא דתעביד, ואחוי לך מא דיעביד עמא […]

המדרש: רבי אבהו ורבי יהודה בר סימון. רבי אבהו אמר: משל למלך שקנה לו שני עבדים, שניהם באוני אחת ובטימי אחת, על אחד גזר שיהא ניזון מטמיון ועל אחד גזר שיהא יגע ואוכל. ישב לו אותו תוהא ובוהא, אמר: שנינו באוני אחת ובטימי אחת, זה ניזון מטמיון ואני אם איני יגע איני אוכל. כך ישבה הארץ תוהא ובוהא, אמרה: העליונים והתחתונים נבראו בבת אחת, העליונים ניזונין מזיו השכינה, התחתונים אם אינם יגעים אינם אוכלים. ור' יהודה בר סימון אמר: משל […]