סוג מדיה: טקסט

לחיות עם פרשת השבוע – ויצא – רחל ולאה, בבלי וירושלמי הפרשה פותחת (בראשית כ"ח, י'): וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה. דורשים על כך חכמים (בראשית רבה פרשה ס"ח, ח'): "חרנה", תנא בשם רבי נחמיה: כל דבר שהוא צריך למ"ד בתחלתו ניתן לה ה"א בסופה: "סדומה", "שעירה", "מצרימה", "חרנה". במקום לומר: "לחרן", התורה אומרת "חרנה". מדוע זה כך? מה עומד בבסיס תופעה לשונית זו?יש לשים לב לכך, שהמקומות המוזכרים במדרש הם מקומות בעלי קונוטציה שלילית. אלו מקומות שהיו בהם […]

המדרש: רבי סימון אמר אם כל חי אמן של כל החיים, דאמר רבי סימון כל מאה ושלשים שנה שפירשה חוה מאדם, היו רוחות הזכרים מתחממין ממנה והיא יולדת מהם, ורוחות נקבות מתחממות מאדם ומולידות ממנו הה"ד (שמואל ב ז) אשר בהעוותו והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם, בנוי דאדם קדמאה, מאן דאמר רוחי דביתא טבן דרבין עמיה, מאן דאמר אינון בישין דחכמין יצריה, רוחין דחקלא, מ"ד דאינון טבין דלא חכימין יצריה, ומ"ד דאינון בישין דלא רבין עמיה.

לחיות עם פרשת השבוע – תולדות – להכיל את הבוגדים בדברי חז"ל יש דרשה על פסוק מן הפרשה, המעוררת למחשבה. לאור ביאורו של הרב קוק זצ"ל לדרשה זו, ודבריו של בנו, הרצי"ה זצ"ל, ננסה ללמוד כיצד אנו יכולים "לחיות עם פרשת השבוע" שלנו. כשיקב אבינו נכנס אל יצחק לקבל את הברכות, רבקה נונת לו את בגדי עשו (בראשית כ"ז, ט"ו-כ"ז): וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמֻדֹת אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן… וַיָּבֹא אֶל אָבִיו וַיֹּאמֶר […]

המדרש: [ג, כ] ויקרא האדם שם אשתו חוה, ניתנה לו לחיותו ומיעצתו כחויא, ד"א חוה חיוה לה אדם הראשון כמה דורות אבדה, ורבי אחא אמר חויא חוויך ואת חויא דאדם, כי היא היתה אם כל חי, ר"ש בן אלעזר אמר עם כל חי, תני העשיר עולה עמו, העני אינה יורדת עמו, רבי סימון אמר אם כל חי אמן של כל החיים, דאמר רבי סימון כל מאה ושלשים שנה שפירשה חוה מאדם, היו רוחות הזכרים מתחממין ממנה והיא יולדת מהם, ורוחות […]

לחיות עם פרשת השבוע – חיי שרה – התיקון קודם למשבר לא התכוונתי כלל לדבר על הבחירות שהיו השבוע. אבל כשראיתי את המדרש על הפרשה – אי אפשר היה שלא להתייחס לכך.כך אומר המדרש בתחילת הפרשה (בראשית רבה פרשה נ"ח, ב'): "וזרח השמש ובא השמש" (קהלת א), אמר ר' אבא בר כהנא: וכי אין אנו יודעין שזרח השמש ובא השמש?! אלא עד שלא ישקיע הקב"ה שמשו של צדיק, הוא מזריח שמשו של צדיק חבירו. יום שמת רבי עקיבא נולד רבינו, […]

המדרש: [ג, יט] בזעת אפיך תאכל לחם א"ר אבהו זה אחד מה' דברים שהן סימן יפה לחולה, ואלו הן, עיטוש, וזיעה, ושינה, וחלום, וקרי, עיטוש מנין, שנאמר (איוב מא) עטישותיו תהל אור, וזיעה מניין, שנאמר בזעת אפיך תאכל לחם, שינה מניין, שנאמר (שם /איוב/ ג) ישנתי אז ינוח, חלום מניין, שנאמר (ישעיה לח) ותחלימני ותחייני, קרי מניין, שנאמר (שם /ישעיהו/ נג) יראה זרע יאריך ימים, רבנן דקסרין אמרין אף הלוך מעים בדרך הארץ, מה טעמיה (שם /ישעיהו/ נא) מהר צועה […]

לחיות עם פרשת השבוע – וירא – למה לא "ארץ חדשה"? כבר שנים רבות אני חש שדברי הזוה"ק על הפרשה הם ענין מרכזי, שאי אפשר שלא לעסוק בו, וננסה למצוא בכך פנים חדשות. חז"ל עוסקים בהשוואה בין התייחסותה של התורה לישמעאל, התייחסותו של אברהם והתייחסותה של שרה. נפתח בהשוואה בין תיאור התורה את לידת ישמעאל לתיאור התורה את לידת אברהם.בפרשת לך לך נאמר, על לידת ישמעאל (בראשית ט"ז, ט"ו-ט"ז): וַתֵּלֶד הָגָר לְאַבְרָם בֵּן וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם בְּנוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר […]

המדרש: [ג, יח] וקוץ ודרדר תצמיח לך, קוץ זה קנרים, דרדר אלו עכביות, ויש מחליפין קוץ אלו עכביות דרדר זה קנרים, שהיא עשוייה דרין דרין, ואכלת את עשב השדה, רבי יהודה ור' נחמיה, ר' יהודה אמר אלו זכית היתה מעלת לך מכל אילני ג"ע =גן עדן=, עכשיו שלא זכית וקוץ ודרדר תצמיח לך, א"ר נחמיה אלו זכית היית נוטל עשבים מתוך גן עדן, וטועם בהם כל מעדנים שבעולם, עכשיו שלא זכית ואכלת את עשב השדה, אמר רבי יצחק על הדורות […]

לחיות עם פרשת השבוע – לך לך – הגיע זמן האור! בתוך פרשת "לך לך", יש פרשה מופלאה, שיש לעמוד על עניינה – מלחמת ארבעת המלכים את החמישה. לכאורה, פרשה זו לא תורמת לסיפור הדברים על אברהם. ניתן היה להמשיך מסיום הפרשיה הקודמת (בראשית י"ג, י"ד-י"ח): וַה' אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה. כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם. וְשַׂמְתִּי […]

המדרש: בעצבון תאכלנה, א"ר אסי קשה היא הפרנסה כפליים כלידה בלידה כתיב בעצב תלדי בנים, ובפרנסה כתיב בעצבון תאכלנה, ר' אליעזר ור' שמואל בר נחמן, רבי אליעזר אמר הקיש גאולה לפרנסה, ופרנסה לגאולה, שנאמר (תהלים קלו) ויפרקנו מצרינו וסמיך ליה (שם /תהלים קל"ו/) נותן לחם לכל בשר, מה גאולה פלאים אף פרנסה פלאים, מה פרנסה בכל יום אף גאולה בכל יום, רבי שמואל בר נחמן אמר וגדולה מן הגאולה, שהגאולה ע"י מלאך והפרנסה ע"י הקדוש ברוך הוא, גאולה על ידי […]

לחיות עם פרשת השבוע – נח – כיצד שומעים? בדרך מקרה – רק מה' – הגיע אלי מקור מופלא מכתבי הנזיר הירושלמי, ר' דוד כהן, שהיה מתלמידיו המובהקים של הרב קוק זצ"ל – הערות שרשם הרב הנזיר לעצמו על ספר "עץ חיים" של ר' חיים ויטאל, מתורתו של האר"י ז"ל1. בספר "עץ חיים" מובא: והנה שמיעה גימטריא תכ"ה, ראשי תיבות "כל הנשמה תהלל". כתב על כך הרב הנזיר: השמיעה של הבינה היא הכאת העניינים זה על זה, תנועה, גל על […]

המדרש: [ג, יז] ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך, רבי שמלאי אומר בישוב הדעת באת עליו, א"ל מה את סבר שאני מתה וחוה אחרת נבראת לך (קהלת א) אין כל חדש תחת השמש, מה את סבור שאני מתה ואתה יושב לך הטליס (ישעיה מה) לא תוהו בראה לשבת יצרה, רבנן אמרין התחילה מיללת עליו בקולה הה"ד ולאדם אמר כי שמעת לדברי אשתך אין כתיב כאן אלא לקול אשתך וגו', ותאכל מן העץ, הדא מסייעא לההיא דאמר רבי אבא דעכו אתרוג […]

לחיות עם פרשת השבוע – ניצבים – עשרת השבטים חוזרים! בפרשה מוזכר הנושא של קיבוץ גלויות. כבר הזכרנו פעמים רבות את דברי הרמב"ם בהלכות מלכים, ביחס לאמונה בביאת המשיח (הל' מלכים פי"א ה"א): וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו, שהרי התורה העידה עליו, שנאמר: "ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'". משיח זה קיבוץ גלויות. דברי […]

המדרש: ואל אישך תשוקתך, ארבע תשוקות הן אין תשוקתה של אשה אלא לאישה, שנאמר ואל אישך תשוקתך, אין תשוקתו של יצה"ר אלא על קין וחביריו שנאמר ואליך תשוקתו, אין תשוקתן של גשמים אלא על הארץ שנאמר (תהלים סה) פקדת הארץ ותשוקקה, ואין תשוקתו של הקדוש ברוך הוא אלא על ישראל שנאמר (שיר /השירים/ ז) ועלי תשוקתו, ד"א תשוקתו תשים אנו, ואפי' שאנו תשים אנו מקוים לתשועתו של הקדוש ברוך הוא, ומיחדים שמו בכל יום, ד"א ואל אישך תשוקתך, בשעה שהאשה […]

לחיות עם פרשת השבוע – כי תבוא – הכלל ואני בתחילת הפרשה יש שתי פרשיות של אמירה – פרשת מקרא ביכורים ופרשת וידוי מעשרות.מקרא ביכורים (דברים כ"ו, א'-י"א): וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ […]

המדרש: עצבונך זה צער העיבור, והרונך, זה צער העדוי, בעצב, זה צער הנפלים, תלדי, זה צעד /צער/ הלידה, בנים, זה צער גידול בנים, א"ר אליעזר בר"ש נוח לו לאדם לגדל לגיון אחד משל זיתים בגליל, ולא לגדל תינוק אחד בארץ ישראל.

לחיות עם פרשת השבוע – כי תצא – בן סורר ומורה לימינו בפרשת כי תצא יש פרשיה שבדור שלנו קשה מאוד לקרוא אותה ולהבין אותה כראוי – פרשת בן סורר ומורה (דברים כ"א, י"ח-כ"ג): כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם. וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ. וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא. וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ […]

המדרש: הרבה ארבה עצבונך והרונך, רבי אבא בר כהנא בשם רבי שמואל אומר כל שהוא הרבה ארבה כל שהוא במאתים ושנים עשר יום חי, רבי הונא אמר נוצר לתשעה ונולד לז' אינו חי, לח' אינו חי, נוצר לז' ונולד לשמונה חי קל וחומר לתשעה, בעון קמיה דרבי אבהו מניין שהנולד לשבעה חי, אמר להן מן דידכון אנא ממטי לכון, זיט"ה אפט"א, איט"א אוכטא, רבי ברכיה בשם ר' שמואל אמר לעולם אין האשה יולדת או למאתים ושבעים ואחד, או לרע"ב, או […]

לחיות עם פרשת השבוע – שופטים – לימוד הלכות לשון הרע – זה הבסיס! פרשת שופטים עוסקת באופן כללי במנהיגות של עם ישראל. הפרשה עוסקת בשופטים ושוטרים, בסנהדרין ובמלך, בנביאים ובכהנים – כל מדרגות המנהיגות והכלים של הנהגת עם ישראל. אנו רוצים "לחיות עם פרשת השבוע". מהם האירועים שהיו השבוע? אין ספק שהאירוע המרכזי הוא פתיחת שנת הלימודים בישיבות… באחד באלול ראש השנה לישיבות, ואנו מתחילים שנה חדשה, אנשים חדשים, משב רוח רענן. כיצד קשורה הפרשה להוספת הספסלים בבית המדרש, […]

המדרש: [ג, טז] אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך, רבי יהודה ברבי סימון ורבי יוחנן בשם רבי אלעזר ברבי סימון מעולם לא נזקק הקדוש ברוך הוא להשיח עם אשה, אלא עם אותה הצדקת ואף היא על ידי עילה, רבי אבא בר כהנא בשם רבי יצחק אמר כמה כירכורין כרכר בשביל להשיח עמה, ויאמר לא כי צחקת, והכתיב (בראשית טז) ותקרא שם ה' הדבר אליה, רבי יהושע בר רבי נחמיה בשם רבי אידי אמר על ידי מלאך והכתיב (שם /בראשית/ […]