אורך השיעור: בינוני

לחיות עם פרשת השבוע – להיות אנשים שומעים פרשת "יתרו", או ליתר דיוק פרשת "וישמע יתרו", מלמדת אותנו על כח השמיעה. יש לנו הרבה מה ללמוד ולהפיק לחיינו, מכח השמיעה של יתרו. כך נאמר בפתיחת הפרשה (שמות יח, א): וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹקִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. יתרו שומע את הניסים שאירעו לעם ישראל, וקולט את הגודל העצום של המציאות המופלאה הזו. זה מה שמושך אותו להידבק בעם […]

החיים הם געגוע בלתי פוסק לאינסוף ברוך-הוא לאחרונה יצא הספר "שירת הים", המתאר את דמותו המופלאה של הרב יעקב חרל"פ זצ"ל. הדבר עורר אותי לעסוק קצת בחלק מן היסודות המרכזיים בהשקפתו של הרב חרל"פ. מתוך העיון, ננסה בס"ד ללמוד כיצד הדברים יהיו לנו לעזר וחיזוק בעבודת ה' הכללית והפרטית. הרב יעקב חרל"פ והרב הנזיר1, היו מתלמידיו המובהקים של מרן הרב קוק זצ"ל. הרב הנזיר נקשר לרב קוק, בזמן היותו סטודנט לפילוסופיה. כך הוא מתאר את הדברים בהקדמתו ל"אורות הקודש" (עמ' […]

לחיות עם פרשת השבוע – לישועתך קיויתי ה' בפרשתנו, בתוך הברכות של יעקב לבניו, ישנו פסוק קצר אשר בו נעמיק ונתבונן (בראשית מט, יח): לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'. נעיין בכמה היבטים העולים מפסוק זה, ונפיק מכך בס"ד את ההדרכה עבורנו בציפיה ובתקוה לישועה, בפרט ובכלל. בספר "עבודת ישראל" מעיר: לישועתך קויתי ה'. אחר העיון בפרשת מקץ ופרשת ויגש ופרשת ויחי עד הפסוק הזה ולא מצינו שם הוי"ה נכתב בם בפירוש… בפסוק זה אפשר להבחין במפנה; כאשר מתבוננים בפסוקי הברכות שנאמרו קודם […]

לפני שבר גאון הגאווה היא שורש המידות הרעות, והענווה היא שורש המידות הטובות. ננסה בע"ה לברר את ה "סור מרע" ביחס למידת הגאווה, ומתוך כך נבוא לבאר את ה "עשה טוב" של מידת הענווה הנכספת. בספר משלי אומר החכם מכל אדם (טז, יח): לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ. מדוע הגאווה גורמת למפלה ושבר? הגאווה נובעת במידה רבה מהשאיפה לפרפקציוניזם. האדם רוצה ללכת עד הסוף, להיות מושלם בכל מה שהוא עוסק בו. זה נובע מתוך תחושה שהיות ואני שלם, […]

לחיות עם פרשת השבוע – וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו פרשתנו מתארת בהרחבה את המפגש בין יעקב לעשו, עם חזרת יעקב לארץ ישראל. חז"ל לומדים מן האמור בפרשתנו, על צורת ההתמודדות בין יעקב לעשו ומשמעותה. מדברי חז"ל בפרשה זו, אנו גם יכולים ללמוד על היחס בין ישראל לאומות העולם בכלל. נעסוק בע"ה בשלוש נקודות הנוגעות בכך, המסוגלות להאיר את דרכנו בעת הזו. כאשר יעקב ועשו נפרדים, מציע עשו ללכת יחד עם יעקב. עונה לו יעקב (בראשית לג, יד): יַעֲבָר […]

לחיות עם פרשת השבוע – וירא מבחינת אירועי השעה, הפרשה שהעולם נתון בה השבוע, היא הסערה הגדולה שהתחוללה בארה"ב. המפגש עם העוצמה הזו של איתני הטבע, עוררה אותי לכמה מחשבות. ראשית, נראה כי המבט על אירועים כאלו, מחולק לשניים. מבחינה אחת, אנו מתוודעים לאפסיות האדם לעומת כוחו האדיר של הטבע. נחיתות האדם, מתבטאת הן בנזק לתשתיות והן באבדות בנפש. אומנם מצד אחר, אנו נפגשים עם עוצמתו של האדם. על אף שגורדי השחקים נסדקו, הם עדיין עומדים על תילם. אנו עדים […]

לחיות עם פרשת השבוע – במלחמת היצר הכתוב מדבר פרשתנו פותחת במצות אשת יפת תואר (דברים כ"א, י'): כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ . הפסוק הזה מתבאר ע"י פרשני התורה בכל הרבדים: פשט, רמז, דרש וסוד. נעיין בפירושים השונים, וננסה בע"ה ללמוד מהם הדרכה לעבודת ה' בעת הזו. ראשית, נתבונן בפשט הפסוק. ההבנה הפשוטה של מצות אשת יפת תואר, בהקשר ליציאה למלחמה, מתבארת בדברי חז"ל המפורסמים (קידושין כא, ע"ב): מלמד שלא דברה תורה אלא […]

ספר דברים – ספר המוסר ושני סוגים ביצר הרע השבת – כאשר אנו עומדים לפני סיום הזמן ושנת הלימוד בישיבה – ישנה גם התחלה חדשה, של קריאת ספר דברים. התחלת ספר דברים, אשר הוא בעצם ספר המוסר של משה רבנו, היא בבחינת "דבר בעתו מה טוב" לקראת חופשת בין-הזמנים. כתב ה"שם משמואל" על "היהודי הקדוש", הלא הוא ר' שמחה בונים מפשיסחא: דברי מוסר שבמשנה תורה חודרים יותר לתוך עומק לב ישראל ומעוררים ביותר. כמו שהגיד היהודי הקדוש זצ"ל מפשיסחא, שהמובחר […]

"ודברתם אל הסלע" בפרשת השבוע מתואר חטאו של משה, אשר בגללו נגזר עליו שלא יכנס לארץ ישראל (במדבר כ, י-יב): וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם: וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם חז"ל […]

ופקדתם עליהם במשמרת פרשת "נשא" בעיקרה, לא עוסקת במניין עם ישראל (המתואר בהרחבה בפרשת "במדבר"). אומנם מדברי חז"ל על מניין עובדי הלווים במקדש (בתחילת הפרשה), אנו למדים על אופי המניין של עם ישראל בכלל (במדבר רבה, נשא, פרשה ו, יא): " ויהיו פקודיהם שמונת אלפים וה' מאות ושמונים " זו היא שאמרו: מנאם בפרט מנאם בכלל. כאדם שיש לו חפצים נאים ומשובחין וחביבין עליו ביותר, מונה אותם בפרט וחוזר ומונה אותם בכלל מתוך ששמח בריבוי מנינם. כן צוה הקדוש ברוך […]