אורך השיעור: בינוני

קדושת בית הכנסת יחסנו לבית הכנסת דורש חיזוק.הבן איש חי כותב (שנה ראשונה, ויקרא, א'): בית הכנסת ובית המדרש נקרא מקדש מעט דכתיב: "ואהי להם למקדש מעט", אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. וכתבו הפוסקים דמצוה לירא מן המקדש נוהג בבית הכנסת וביהמ״ד מדאורייתא, ולכן ראוי להזהר בכבודם ולשבת שם באימה ויראה. ואותם הנוהגים בהם שחוק וקלות ראש עליהם נאמר: "מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי", ובזוה״ק הפליג בעונש שלהם, ואמר: מאן דמשתעי בבי כנישתא, ר״ל בדברים בטלים חיצונים, אין לו […]

לחיות עם פרשת השבוע – תצוה – על שמחת פורים נעיין בשני מדרשים על הפרשה העוסקים בנושא השמחה.א. שמות רבה פרשה ל"ו, א': "ואתה תצוה" הדא הוא דכתיב (ירמיה י"א): "זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך". וכי לא נקראו ישראל אלא כזית הזה בלבד, והלא בכל מיני אילנות נאים ומשובחים נקראו ישראל, בגפן ותאנה, שנאמר (תהלים פ'): "גפן ממצרים תסיע". תאנה, שנאמר (הושע ט'): "כבכורה בתאנה בראשיתה". כתמר, שנאמר (שיר השירים ז'): "זאת קומתך דמתה לתמר". כארז, שנאמר […]

לחיות עם פרשת השבוע – משפטים – הוו מתונים! חז"ל דרשו בכמה פנים את הקשר שבין סוף הפרשה הקודמת ובין תחילת הפרשה שלנו. הדרשות מבוססות על כך שהפסוק הפותח את הפרשה פותח בו' החיבור (שמות כ"א, א'): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. לאיזה ענין שהוזכר קודם לכן מתחבר הפסוק הזה?נעמוד על אחת הדרשות בתנחומא (משפטים, ו'): ודיינים צריכין לחמוצי (להשהות) דינייהו, כדדרש בר קפרא: מנא הא מילתא דאמרו רבנן הוו מתונים בדין, שנאמר: "לא תעלה במעלות וגו'", וסמיך ליה: "ואלה […]

לחיות עם פרשת השבוע – יתרו – ברוך ה'! בפרשת יתרו יש שני חלקים מרכזיים. הראשון מהווה הכנה למתן תורה, כפי שנראה בהמשך, והשני כולל את מתן תורה ומה שבא בעקבותיו. נעמוד על ביטוי שאומר יתרו, כפי שדרשו אותו חכמים (שמות י"ח, י'-י"א): וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם. עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹקִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם. פסוק זה נדרש על ידי חכמים בגמרא.המשנה […]

לחיות עם פרשת השבוע – בשלח – כח ההרתעה השבוע האחרון היה עמוס באירועים. כל אירוע דורש התבוננות בפרשה כדי לקבל את המבט של התורה על האירועים. נפתח בקצרה ביחס לקריעת ים סוף.בשירת הים נאמר (שמות ט"ו, ב'): זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. רש"י: זה אלי – בכבודו נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע, ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים. חז"ל דרשו זאת כך (מכילתא בשלח, מסכתא דשירה פרשה ג'): ר' אליעזר אומר: מנין אתה אומר שראתה […]

לחיות עם פרשת השבוע – בא – ארבעת כוחות השעבוד במצרים פרשת בא מסתיימת ביציאת מצרים. יציאת מצרים היא אירוע חשוב ביותר. בזוה"ק מובא שיציאת מצרים מוזכרת בתורה חמישים פעמים – הקב"ה משתבח עוד ועוד בכך שהוציא את ישראל ממצרים.ננסה, לאור דברי חכמים, להבין את המשמעות של יציאת מצרים, ואת הדרך בה נוכל אנו לחיות זאת היום – לצאת מהמיצרים ומהכלא שאנו נתונים בו. בזוה"ק (ח"ב ל"ו ע"א) מובאת שאלה של רבי יוסי על הפסוקים. כשהקב"ה מודיע על מכת בכורות, […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויחי פרשת "ויחי" היא פרשת הציפיה לישועה. בצורה מפורשת זה מופיע בברכת יעקב לדן (בראשית מ"ט, י"ח): לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'. אך כבר בתחילת הפרשה אנו פוגשים את העיסוק בישועה ובציפיה אליה, בדברי יעקב (בראשית מ"ט, א'): וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. בגמרא מובא תיאור ההתרחשות כשהתאספו בני עקב סביב מיטתו (פסחים נ"ו ע"א): …דאמר רבי שמעון בן לקיש: "ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם", […]

איך בונים קשר? במשלי מובאים שני פסוקים דומים, שיש מקום לעמוד על המסרים העולים מהם.האחד (משלי ט"ו, י"ז): טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ. והשני (משלי י"ז, א'): טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב. לאור דברי חז"ל נראה, שהפסוק הראשון מדבר על קשר בין אנשים, והשני מדבר על קשר בתוך בית – בין אחים, או בין איש לאשתו וכדומה.הראשון מלמד איך בונים חברה, והשני – איך בונים בית. קודם שנראה את דרשת חכמים, יש […]

לחיות עם פרשת השבוע – פרשת וישב פרשת וישב פותחת בסיבוכים קשים ביותר שעוברים על משפחת יעקב. יעקב אך מתחיל בבנין משפחתו, וכבר מתחילות הצרות. פשט הכתובים קשה מאוד – האחים רבים ביניהם מתוך קנאה ומידות מקולקלות, עד כדי השלכת יוסף לבור.יש מקום להבין מה אנו אמורים ללמוד מפרשיות אלו. ודאי שאין אלו סיפורים גרידא, אלא חלק מבנין האומה. בזוה"ק (ח"ג בהעלותך קנ"ב ע"א) אומרים חכמים, שאם התורה היתה באה רק כדי לספר סיפורים – יש סיפורים יפים ממנה. אפילו […]

קיבוץ גלויות אתמול, לקראת שיעור "לחיות עם פרשת השבוע", חשבתי לעצמי – מה האירוע האקטואלי המרכזי? לאיזה ענין יש לחפש התייחסות מתוך הפרשה? במחשבה ראשונה היה נראה לי שהבחירות הן הנושא המרכזי.אולם במחשבה שניה, חשבתי – מהן החדשות החשובות באמת בתקופה זו, הבחירות או שמא יש משהו יותר חשוב? אני רוצה לשתף אתכם בענין שהוא החדשות הכי מסעירות בימים אלו – קיבוץ גלויות.חוויה דומה לזה חוויתי בזמן העליה הגדולה מברית המועצות. הגיעו לארץ בשנה 60 ריבוא יהודים. עשרות אלפים בשבוע. […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויצא – מתכוננים היטב ויוצאים לדרך חדשה בתחילת פרשת ויצא אנו מוצאים את יעקב בורח מעשו, והולך ללבן. יעקב יודע, מן הסתם, מי הוא לבן, ואלו התמודדויות מצפות לו. יעקב בודד, הולך למקום לא מוכר, מקום קשה. "חרן" – לשון חרון אף (עי' ברש"י לבראשית י"א, ל"ב). לכאורה, לבו של יעקב מלא בתחושות קשות, בבדידות ובחששות רבים. במדרש עומדים חז"ל על דרך ההתמודדות של יעקב עם הקשיים המצפים לו. אנו יכולים ללמוד מיעקב כיצד לנהוג […]

הדרכת הסטייפלר לגדול בתורה וביראת שמים בימים האחרונים הגעתי במקרה למסמך מרתק שנתן לי חבר. מדובר במכתב שכתב הסטייפלר – רבי ישראל יעקב קנייבסקי זצ"ל, מחבר הספר קהלות יעקב. המכתב הוא תשובה לשאלה ששלח בוגר שמינית בישיבה תיכונית. הוא התלבט האם ללכת ללמוד בישיבת פוניבז', או בישיבת "כרם ביבנה". המכתב המלא מופיע בסוף השיחה. כאן נעסוק בכמה נקודות העולות מהמכתב. המחשבה הראשונה היא, שהסטייפלר ימליץ לבחור ללכת ללמוד בפוניבז'. זוהי ישיבה חרדית חשובה, שהסטייפלר היה קשור לרבניה, ואילו כרם ביבנה […]

לחיות עם פרשת השבוע – לך לך – גדולתה של ארץ ישראל בראשית י"ב, א': וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ… דבר ה' הראשון לאברהם, הוא הציווי על ההליכה לארץ ישראל. יש בכך אמירה של התורה על מרכזיותה של ארץ ישראל. ערך זה דורש בירור תמיד, וגם בדורנו. אנו חיים ב"כפר גלובלי", ולפעמים ניתן לחשוב שכבר אין ערך וקדושה למקום. סיפר לי בוגר של הישיבה שגר במרכז הארץ, ועוסק ביהלומים. הבורסה שהוא […]

לחיות עם פרשת השבוע – שופטים פרשת שופטים היא פרשת המנהיגות בישראל. הפרשה עוסקת בכל סוגי המנהיגות. ראשיתה בציווי על מינוי הסנהדרין, ובהמשך – פרשת המלך, פרשת הנביא, והכהנים. "לחיות עם פרשת השבוע", פירושו לעסוק במשמעות של המנהיגות. אמנם אין אנו עוסקים במנהיגים אלא בעצמנו, וננסה לראות מהי משמעות הדברים אלינו. המנהיגות בישראל היא ביטוי להופעה שלמה של הכלל. אנו סמוכים ליום הזכרון של הרב קוק זצ"ל (בג' באלול), שלימד אותנו ששיבת עם ישראל לארצו היא שיבה אל מושג הכלל, […]

לחיות עם פרשת השבוע – דברים – לימוד מהמנהרות בעזה הפסוק האחרון בפרשה (דברים ג', כ"א-כ"ב): וְאֶת יְהוֹשׁוּעַ צִוֵּיתִי בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר עֵינֶיךָ הָרֹאֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֵיכֶם לִשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה כֵּן יַעֲשֶׂה ה' לְכָל הַמַּמְלָכוֹת אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה. לֹא תִּירָאוּם כִּי ה' אֱלֹקֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם. פסוק נפלא, במיוחד לתקופה שאנו נמצאים בה. דיברנו בשיחות האחרונות על הצורך להודות לה', ולראות את הסייעתא דשמיא שמלוה אותנו. אף כי כל דבר עלה בדמים יקרים של חיילים קדושים […]

לחיות עם פרשת השבוע – חוקת – בארץ ישראל מדברים פרשת חוקת היא פרשת ה"התקפלות" מהמדבר, ותחילת ההכנות לכניסה לארץ ישראל. מיד לאחר פרשת פרשה אדומה מופיע (במדבר כ', א'-ב'): וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם. וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן. מות מרים והיעלמות בארה של מרים, ובהמשך מות אהרן, הם תחילת עזיבת שלושת הרועים שליוו את ישראל במדבר – אהרן, מרים ומשה. מות אהרן […]

לחיות עם פרשת השבוע – פרשת אמור בפרשת השבוע מופיעה אחת המצוות המרכזיות, הנוגעת לפרט ולכלל – מצות קידוש ה' וחילול ה'. כך נאמר (ויקרא כ"ב, ל"א-ל"ג): וּשְׁמַרְתֶּם מִצְוֹתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי ה'. וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם. הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה'. הרבה יש לדייק בפסוקים אלו, ונעמוד על ענין אחד. "ולא תחללו את שם קדשי" – מה מיוחד במצוה זו שבה מוזכר שם ה' יותר מאשר במצוות […]

לחיות עם פרשת השבוע – פרשת תזריע פרשת השבוע דורשת מאיתנו לעסוק בנושא הנגעים. לאחרונה אנו משתדלים לעסוק בנושא י"ג המידות שהתורה נדרשת בהן, והדבר קשור בצורה מיוחדת לענין הנגעים. העיסוק בי"ג מידות נובע מן ההבנה שהמידות שהתורה נדרשת בהן, הן ביטויים לדרכים שונות שבהן מנהיג הקב"ה את העולם. כך מבארים האר"י, הרמ"ע מפאנו והרב קוק. לאור זאת, מתבקש לחפש את הקשר בין המידה ובין הדין הנלמד באותה מידה. אנו מבקשים להבין כיצד ההנהגה האלוקית הבאה לידי ביטוי במידה מסויימת, […]