אורך השיעור: קצר

סיפורו של לוט הכנסת האורחים הכפולה יש בפרשתנו שני סיפורים של הכנסת אורחים. בפתיחת הפרשה מופיעה הכנסת האורחים של אברהם (את האנשים) ולאחר מכן הכנסת האורחים של לוט (את המלאכים). אצל אברהם מופיע שהיו אלה אנשים, אצל לוט מלאכים אך אלו אותם דמויות (למרות שאצל אברהם אלו שלושה ואצל לוט שניים – ידועים הדברים בנושא). ניתן לדייק זאת מהפסוקים1: וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה… וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה. ישנם הקבלות רבות בין שני הסיפורים של הכנסות האורחים. למרות שחז"ל ראו […]

שאלה של חיים שיחה זו נאמרת בראש חודש אב, ובשבת פרשת דברים מתחיל השבוע בחל בו תשעה באב. זוהי הפרשה אנו חיים אותה השבוע, ובה יש לעסוק. הדברים קשורים גם לפרשת דברים בצורה פשוטה. אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם (דברים א', י"ב). פסוק זה מתוך הפרשה נקרא בחלק מקהילות ישראל בנגינת הטעמים של מגילת איכה. חז"ל במדרש רואים בפסוק זה קשר לקינותיו של ירמיהו הפותחות ב"איכה" (איכה רבה פרשה א', א'): "איכה ישבה", שלשה נתנבאו בלשון "איכה": משה, ישעיה […]

פרק ג' – נבואת אלישע על מואב תוספת: כתובת מישעהנבואה שמנבא כאן אלישע על מואב, כלומר הציווי בפסוק יט:משמעות הציווי החריג לפגוע בחקלאות?וכל מעיני מים תסתומו… זהו ציווי חריג מנוגד להלכה כהוראת שעה, ובכל אופן לא מובן, על מה. מה חורי אף הגדול? הכל משום שמלך מואב הפסיק לשלוח את הכרים והאלים, והצמר? זה לא יפה, אבל על כזה דבר לעשות החרבה טוטאלית, בוודאי שזה דבר שדורש הסבר. נבואה שלא מתקיימת?שאלה נוספת: הייתה כאן נבואה מפורשת של הנביא. פסוק י"ח: […]

ביטול תורה בשיחה זו נבחן את היחס הראוי למושג "ביטול תורה".בעת לימודי בישיבה היו הרבה שיחות על ביטול תורה. החשש מביטול תורה היה מורגש באויר, והודגש שכל דקה וכל שניה יקרה. הגר"א אומר שכל אות של לימוד תורה היא קיום מצוה, וממילא כל הפסד של לימוד אפילו של אות זו עברה. זו היתה האוירה.כשהגיע זמני לומר שיחות לתלמידים, התלבטתי כיצד לגשת לנושא, והרגשתי שהגישה הזו איננה בלעדית. היא גורמת לאדם לחץ ועצבנות. הוא איננו יכול להנות בצורה ישרה, נכונה ואמיתית. […]

להיות שליח! מובא בגמרא1: אמר חזקיה: מאי דכתיב (תהלים ע"ו), "משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה", אם יראה למה שקטה, ואם שקטה למה יראה? אלא: בתחילה – יראה, ולבסוף – שקטה. ולמה יראה – כדריש לקיש, דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב (בראשית א'), "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי", ה"א יתירה למה לי? – מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית, ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה – אתם מתקיימין, ואם לאו – אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו. מה שעורר את […]

קהלת רבה פרשה ג', כ"ו שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מהו החידוש במדרש. "וראיתי כי אין טוב וגו'" כי מי יביאנו לראות", "מי יביאנו" לדוד "לראות" במה שעשה שלמה, "מי יביאנו" לשלמה "לראות במה שיהיה אחריו" במה שעשה רחבעם. פירוש המדרש "וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו כִּי הוּא חֶלְקוֹ כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו". "מי יביאנו" לדוד "לראות" במה שעשה שלמה – שהרחיב […]

"יציאת צדיק מן העיר עושה רושם" הפרשה פותחת בתיאור יציאתו של יעקב מבאר שבע (כ"ח,י'): וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה: רש"י מביא את דברי חז"ל המפורסמים: אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם, שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה. לכאורה היה הכתוב צריך לומר רק "וילך יעקב חרנה". אין משמעות לזה שהוא יצא מבאר שבע, הרי לא מספרים לנו מה קרה בבאר שבע ואין לזה שום משמעות. […]

קהלת רבה פרשה ג', ט"ו שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. דבר אחר, "את הכל עשה יפה בעתו", ר' בון אמר בה תרתי שיטי. ר' בון אמר: היה ראוי אברהם להבראות קודם אדם הראשון, אלא אמר הקב"ה: אם אברא תחלה את אברהם שאם יקלקל אין מי יבוא ויתקן אחריו, אלא הריני בורא אדם ואם יקלקל זה – יבא אברהם אחריו ויתקן. ר' בון אמר חורי: כתיב "האדם הגדול […]

קהלת רבה פרשה ג', י"ב שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל ניתן להידרש. "מה יתרון העושה וגו'", אמר שלמה: הואיל ועתים עתים הן לכל, מה מהני אומנה באומנותיה וכשירא בכשרותיה. דבר אחר, "מה יתרון", כל אינש ואינש לא מתרין אלא עם בעלי אומנותיה. אמר ר' יצחק בר' מריון: "וצדיק באמונתו יחיה", (שצדיק באמונתו יחיה) אפילו צדיק חי העולמים מאמונתו הוא חיה, אמר הקב"ה: בתחלה הרגתי בכורי מצרים, שנאמר: "ויהי […]

קהלת רבה פרשה ב', כ"ח שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. אין טוב באדם שיאכל ושתה", ר' תנחומא אמר ר' נחמן בריה דר' שמואל בר נחמן ור' מנחמא ואמרין לה ר' ירמיה ור' מיישא בשם ר' שמואל בר רב יצחק: כל אכילה ושתיה שנאמר במגילה הזאת בתורה ובמעשים טובים הכתוב מדבר. אמר ר' יונה: בנין אב שבכולם, שנאמר: "והוא ילונו בעמלו", בעולמו בעולם הזה, "ימי חייו", לקבר. וכי […]

קהלת רבה פרשה ב', כ"ז שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מסידור שנחלק. המדרש "כי כל ימיו מכאובים וגו'", זה דור המבול שהם מכאיבין להקב"ה במעשיהם הרעים. "וכעס ענינו", שמכעיסין להקב"ה במעשי ידיהם. "גם בלילה לא שכב לבו", שלא שכב לבו מן העבירות. ומניין אף היום, שנאמר: "וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום". ואף הקב"ה הביא עליהם פורענות ביום ובלילה, שנאמר: "ויהי הגשם על הארץ וגו'". דבר […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ב, "ופניתי אני לראות חכמה", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. "ופניתי אני לראות חכמה", "ופניתי" – ופיניתי, כספל הזה שנתמלא בשעתו ונשפך בשעתו כך למד שלמה תורה בשעתו ושכחה בשעתו. "לראות חכמה והוללות וסכלות", ר' חנינא בר פפא ור' סימון. ר' חנינא בר פפא אומר: "הוללות", זו הוללה של מלכות, "וסכלות", זו הטרחות. ר' סימון אומר: "הוללות", זו הוללה של מינות, […]