תגית: ג"ש שם

מנחות פ"א (ע"ב) – פ"ב (ע"א): יתיב רבי ירמיה קמיה דרבי זירא ויתיב וקאמר לא שנו אלא מחיטי מעשר שני אבל מחיטין הלקוחות במעות מעשר שני יביא א"ל רבי אתה אומר כן אני אומר אפי' מחיטין הלקוחות במעות מעשר שני לא יביא ואימא טעמא דידי ואימא טעמא דידך אימא טעמא דידך תודה מהיכא קא ילפת לה משלמים ושלמים שם שם ממעשר [ומינה] מה שלמים אין גופן מעשר אף תודה נמי אין גופה מעשר והני חיטי הלקוחות במעות מעשר שני נמי […]

נאמר במשנה: איזהו דרך רחוקה מן המודיעית ולחוץ וכמידתה לכל רוח דברי ר' עקיבה ר' אליעזר אומר מאסקופת עזרה ולחוץ. ובגמרא אמרו: ר' אבהו בשם ר' יוחנן שניהן מקרא אחד הן דורשין שם שם חד אמר חוץ לעשייתו וחורנה אמר חוץ למחיצתו. נאמר בקרבן פסח (דברים ט"ז, ו'): כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח… ונאמר במעשר שני (דברים י"ד, כ"ו): ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר […]

עירובין ל"א (ע"א): מ"ט דרבנן קסברי אסור לקנות בית באיסורי הנאה וכתב רש"י בד"ה אסור לקנות בית באיסורי הנאה: בקבר והא הנאה היא דמישתרי ביה למיפק חוץ לתחום וכל תשמישי המת אסורין בהנאה דנפקא לן בסנהדרין (ד' מז:) מ"ותמת שם מרים" וגמר "שם" "שם" מעגלה ערופה… מקורו של רש"י בסנהדרין מ"ז: ושם למדו שעגלה ערופה אסורה בהנאה שהרי "כפרה נאמרה בה כקדשים". על כן נראה שאיסור הנאה של מת אף הוא, כעגלה ערופה, נובע מזה שמותו הוא כפרה. "מיתה מכפרת". […]

זבחים קי"ט (ע"א): א"ל ריש לקיש לרבי יוחנן מעשר שני נמי ליתני א"ל מעשר שם שם מארון קא ילפי כיון דארון לא הוה מעשר נמי לא הואי אי הכי פסח וקדשים נמי דשם שם מארון ילפי דכיון דארון לא הוה אינהו נמי לא הוו א"ל [דאמר לך] הא מני ר"ש היא דאמר אף צבור לא הקריבו אלא פסח וחובות הקבוע להן זמן אבל חובות שאין קבוע להם זמן הכא והכא לא קרב. לפי סוגיא זו נדחתה הגזירה "שם" "שם" מארון. […]

מועד קטן כ"ח (ע"א): אף מרים בנשיקה מתה אתיא שם שם ממשה. נאמר במרים (במדבר כ', א'): … וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם. ונאמר במשה (דברים ל"ד ה'): וימת שם משה עבד ה' בארץ מואב… עיין מה שכתבנו בעירובין ל"א וצרף לכאן. ויש להוסיף שי"ל שהרמב"ם החזיר מילת "שם" למקומה. במקורה בלשון הקדש מדגישה מילה זו את המציאות המיוחדת של הדבר עליו נאמרה. בפסוק שנאמר במרים כבר נאמר שהעם ישב בקדש ומיד נאמר "ותמת שם מרים ותיקבר […]

עבודה זרה כ"ט (ע"ב): יין מנלן אמר רבה בר אבוה אמר קרא אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם מה זבח אסור בהנאה אף יין נמי אסור בהנאה זבח גופיה מנלן דכתיב ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים מה מת אסור בהנאה אף זבח נמי אסור בהנאה ומת גופיה מנלן אתיא שם שם מעגלה ערופה כתיב הכא ותמת שם מרים וכתיב התם וערפו שם את העגלה בנחל מה להלן אסור בהנאה אף כאן נמי אסור בהנאה והתם מנלן אמרי דבי […]

עבודה זרה כ"ט (ע"ב) במשנה: אלו דברים של עובדי כוכבים אסורין ואיסורן איסור הנאה: היין. ובגמ': יין מנלן אמר רבה בר אבוה אמר קרא אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם מה זבח אסור בהנאה אף יין נמי אסור בהנאה זבח גופיה מנלן דכתיב ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים מה מת אסור בהנאה אף זבח נמי אסור בהנאה ומת גופיה מנלן אתיא שם שם מעגלה ערופה כתיב הכא ותמת שם מרים וכתיב התם וערפו שם את העגלה בנחל מה […]

סנהדרין מ"ז (ע"ב): האורג בגד למת אביי אמר אסור ורבא אמר מותר אביי אמר אסור הזמנה מילתא היא ורבא אמר מותר הזמנה לאו מילתא היא מאי טעמא דאביי גמר שם שם מעגלה ערופה מה עגלה ערופה בהזמנה מיתסרא האי נמי בהזמנה מיתסרא ורבא גמר שם שם מעבודה זרה מה עבודה זרה בהזמנה לא מיתסרא אף הכא נמי בהזמנה לא מיתסרא. לאביי הוה מילתא והאדם יכול להחיל מילתא על הדבר אם זה למת או לדבר קדושה ומטרה אחרת. המקור לאביי הוא […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י, הרמ"ע מפאנו והרב קוק. יומא נ"ב (ע"ב): התניא משנגנז ארון נגנזה עמו צנצנת המן וצלוחית שמן המשחה ומקלו של אהרן ושקדיה ופרחיה… ואמר רבי אלעזר אתיא "שמה" "שמה" ואתיא "דורות" "דורות" ואתיא "משמרת" "משמרת". ופרש"י: אתיא שמה שמה וכו' – כתיב בארון אשר אועד לך שמה (שמות ל) וכתיב בצנצנת המן ותן שמה מלא העומר (שם טז) ואתיא צלוחית מצנצנת המן. דורות דורות – כתיב בצנצנת למשמרת […]