שימו לב: בציון המדרשים (בשיר השירים רבה וקהלת רבה) יש הבדלים בין המהדורות השונות. יש שציינו את הפסקאות בצורה רציפה, ויש שבכל פסוק (או חלק פסוק), החלו את מספור הפסקאות מחדש. אנו נקטנו בשיטה הרציפה, הנראית לנו ברורה יותר, ובכל פסקה ציינּו בראשי העמודים את המילים בפסוק שעליהם היא מוסבת.

א. ל"ב מידות שבאגדה
א יא. מסידור שנחלק
א טו. שני כתובים המכחישים זה את זה
א יז. מדבר שאינו מפורש במקומו ומתפרש במקום אחר
א כא. מדבר שהוקש לשתי מדות ואתה נותן לו כח היפה שבשניהם
א כב. מדבר שחבירו מוכיח עליו
א כו. המשל
א לא לב. אין מוקדם ומאוחר בתורה
ב. ניתן להידרש
ג. מהו החידוש במדרש


א. ל"ב מידות שבאגדה
הכלל: יש לעמוד על המדות בהן דרשו חכמים את הפסוקים, ולהבין לאורן את הצורה שבה נכתבו הכתובים.

דוגמאות ליישום:
א יא. מסידור שנחלק
הכלל: פעמים ישנו הבדל בין הצורה בה הדברים מופיעים לעין הרואה, ובין הצורה בה הדברים מובנים לעומקם ומשמעותם הפנימית. הדבר מתבטא בחלוקה שונה של הפסוקים.

דוגמאות ליישום:
קהלת רבה א, ח
קהלת רבה ב, כז
תנחומא כי תבא, ב-ג

א טו. שני כתובים המכחישים זה את זה
הכלל: כשיש שני כתובים המכחישים זה את זה, אין אנחנו יכולים ליישב את הסתירה על פי השגתנו. רק כתוב שלישי ממקור עליון יכול לבוא ולהכריע בין הכתובים הסותרים.

דוגמאות ליישום:
שיר השירים רבה א, נו

א יז. מדבר שאינו מפורש במקומו ומתפרש במקום אחר
הכלל: כל פסוק נכתב במקום בו הוא מתפרש בצורה הטובה ביותר.

דוגמאות ליישום:
קהלת רבה א, ג
שיר השירים רבה א, ה

א כא. מדבר שהוקש לשתי מדות ואתה נותן לו כח היפה שבשניהם
הכלל: הדברים מופיעים בעולם בצורה מורכבת, וצריך לדמות לכמה דברים כדי למצוא את כל הבחינות של הדבר.

דוגמאות ליישום:
שיר השירים רבה א, יט
שיר השירים רבה א, לז

א כב. מדבר שחבירו מוכיח עליו
הכלל: כשיש בפסוק "תקבולת חסרה" החלק העיקרי של הפסוק יופיע בצלע המלאה וממנו נלמד לצלע החסרה.

דוגמאות ליישום:
שיר השירים רבה א, סא

א כו. המשל
הכלל: המשל הוא ביטוי לכך שמערכות שונות פועלות בצורה דומה וניתן ללמוד מזו על זו.

דוגמאות ליישום:
במדבר רבה כא, ב – תקשורת זוגית לאומית
קהלת רבה א, ב
קהלת רבה א, ה
קהלת רבה א, יז
קהלת רבה א, לג
קהלת רבה א, לד
קהלת רבה ב, טו
קהלת רבה ב, כח
קהלת רבה ג, טו
שיר השירים רבה א, ח
שיר השירים רבה א, יט
שיר השירים רבה ח, טז
שיר השירים רבה ח, יז

א לא לב. אין מוקדם ומאוחר בתורה
הכלל: הסדר שבו מסודרים הפסוקים איננו בהכרח הסדר הפשוט, אלא סדר רוחני.

דוגמאות ליישום:
קהלת רבה א, לא
שיר השירים רבה א, כד
קהלת רבה א, י


ב. ניתן להידרש
הכלל: כאשר יש קושי או מילה מיוחדת בפסוק, הבינו חכמים כי הוא ניתן להידרש – לראותו כביטוי עצמאי בלא מחויבות להקשר הסיפורי בו נכתב.

דוגמאות ליישום:
זוהק ג קמט א
קהלת רבה א, י
קהלת רבה א, טז
קהלת רבה א, ל
קהלת רבה ב, א
קהלת רבה ג, יב
שיר השירים רבה א, ז
שיר השירים רבה א, כב
שיר השירים רבה א, לג
שיר השירים רבה א, נא
שיר השירים רבה ג, טז
שיר השירים רבה ח, יט


ג. מהו החידוש במדרש

הכלל: כאשר המדרש דורש פסוק על אדם או תופעה, יש להבין מה בא המדרש לחדש על האדם או על התופעה.

דוגמאות ליישום:
קהלת רבה א, לו
קהלת רבה ב, ז
קהלת רבה ב, כז
קהלת רבה ג, כו
שיר השירים רבה א, כט

דילוג לתוכן