מחבר: הרב יהושע ויצמן

"הציץ עליו בעל הבירה" המדרש הראשון על הפרשה עוסק בהתגלותו של ה' לאברהם1: 'ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וגו", ר' יצחק פתח (תהלים מ"ה) 'שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך', אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום, וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו אני הוא בעל הבירה. כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג, הציץ עליו הקב"ה ואמר לו […]

"כל אדם קורא כדרכו" המדרש הראשון של הפרשה דורש1: 'וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האהל' כתיב (תהלים יח) 'ותתן לי מגן ישעך וימינך תסעדני וענותך תרבני'. 'ותתן לי מגן ישעך' זה אברהם, 'וימינך תסעדני' בכבשן האש ברעבון ובמלכים, 'וענותך תרבני' מה ענוה הרבה הקב"ה לאברהם, שהיה יושב והשכינה עומדת, הדא הוא דכתיב 'וירא אליו ה". המפרשים מפנים לאגדת בראשית2, שם הנוסח ברור יותר: התחיל אברהם לקלס ואומר 'ותתן לי מגן ישעך' כשרדפתי את המלכים שנאמר 'אל תירא […]

העבר – אין? במדרש הראשון על הפרשה מובא1: 'ויהיו חיי שרה מאה שנה'. (תהלים ל"ז) 'יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה', כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים, בת כ' כבת ז' לנוי, בת ק' כבת עשרים שנה לחטא. דבר אחר 'יודע ה' ימי תמימים', זו שרה שהיתה תמימה במעשיה. אמר ר' יוחנן כהדא עגלתא תמימה. 'ונחלתם לעולם תהיה', שנאמר 'ויהיו חיי שרה', מה צורך לומר 'שני חיי שרה' באחרונה, לומר לך שחביב חייהם של צדיקים לפני המקום בעולם הזה […]

קידושי כסף לבית שמאי (יא.) הצגת הסוגיאנחלקו בית שמאי ובית הלל בעניין קידושי כסף (קידושין ב' ע"א): בכסף – בית שמאי אומרים בדינר ובשוה דינר ובית הלל אומרים בפרוטה ובשוה פרוטה. הגמרא דנה בדעת בית שמאי1, ומביאה ארבע תשובות לשאלה "מאי טעמייהו דבית שמאי". אנו נעסוק בעיקר בשתי התשובות הראשונות (שם י"א ע"א): מאי טעמייהו דבית שמאי, אמר רבי זירא שכן אשה מקפדת על עצמה ואין מתקדשת בפחות מדינר. אמר ליה אביי אלא מעתה כגון בנתיה דר' ינאי דקפדן אנפשייהו […]

קידושין והנאה (ז.) קידושין וממון פרק ה' מהלכות אישות ברמב"ם מיוחד להלכות קידושין בהנאה. בתוך פרק זה הביא הרמב"ם את ההלכות מהסוגיות בדף ו ע"ב ודף ז ע"א מהמקדש במלוה ועד לנותנת מתנה לאדם חשוב. המשותף לכל ההלכות הללו הוא דגש הרמב"ם על קידושין בהנאה. יש להבין האם הלכות אלו מיוחדות לקידושין או שהם הגדרות כלליות של שוה כסף בהנאה, ושוה כסף ככסף אף במכר וא"כ גם במכר יהיו הלכות אלו.בהמשך הגמ' לאחר דין ערב, עבד כנעני, שניהם ואדם חשוב […]

שיעור כללי בנושא המקדש במלוה (ו:) מבוא סוגיית קידושין במלוה אינה מצומצמת רק לסוגיתנו כאן, אלא מופיעה גם לקמן בדף מז ע"א בתוספת ביאור: אמר רב: המקדש במלוה אינה מקודשת – מלוה להוצאה ניתנה. בשיעור נעסוק בביאור מושג זה.ענין שני בו נעסוק הוא דין מכר במלוה, המופיע לכאורה בסוגיא שם: אימא סיפא ושוין במכר שזה קנה, אי אמרת מלוה להוצאה ניתנה במאי קני? ומתוך כך השואה בין מכר לקידושין בענין זה. מלוה להוצאה ניתנההגמרא בפרק שני מחדשת ש"מלוה להוצאה ניתנה". […]

נתן הוא ואמרה היא (ה:) בסוגיא זו מתחדש שכדי לקנות אשה, מלבד נתינת הכסף, יש צורך באמירה. במקרה שנתן הוא ואמרה היא מובא בגמרא ספק אם יחולו הקדושין. בפשטות יש לבאר שהספק הוא האם האמירה באה רק לברר שמדובר כאן בקנין אשה או שהיא דין בעל משמעות עצמית. אם היא רק לברר מובן שאף אם האשה תאמר היא תהיה מקודשת כיון שעכ"פ התבררה מטרת הקנין, אך אם מדובר בדין בעל משמעות עצמית, הפועל ממש חלק מן הקנין, צריך שדוקא הוא […]

שיעור כללי בנושא "חופה קונה מקל וחומר" (ה) בסוגיא נחלקו רב הונא ורבנן האם ניתן ללמוד בק"ו שחופה תקנה אף את הקנין הראשוני באשה. הסוגיא דנה בצדדי המחלוקת ובסוף הסוגיא מובאים דברי אביי המעמיד את שיטתו של רב הונא ודוחה דברי רבא שמקשה עליו. יש להבין את צדדי המחלוקת ואת מהלך הסוגיא. קנין או גמר תהליך כמה מן האחרונים "נתנבאו" בסגנון אחד לבאר את מחלוקתם של אביי ורבא שהיא מחלוקת רב הונא ורבנן, שיסוד מחלוקתם הוא בהבנת פעולת החופה1. רב […]

דבר ה' מירושלים פרשת השבוע פותחת במצות מינוי הדיינים1: שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק. הגדרתו של הרמב"ם את המצוה דורשת עיון2: מצות עשה של תורה למנות שופטים ושוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך, שנאמר 'שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך'. 'שופטים' אלו הדיינים הקבועין בבית דין ובעלי דינין באים לפניהם, 'שוטרים' אלו בעלי מקל ורצועה והם עומדים לפני הדיינין המסבבין בשווקים וברחובות ועל החנויות לתקן השערים והמדות […]

מהן תוצאות ההגרלה? בפרשת השבוע מתואר הקשר בין ישראל לקב"ה בביטוי מיוחד1: כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו. חז"ל במדרש עומדים על ביטוי זה, ומדבריהם עולה יסוד חשוב הנוגע לעניין זה2: ר' שמעון אומר קרא הקב"ה לשבעים מלאכים הסובבים את כסא מלכותו ואמר להם הקב"ה באו ונרד ונבלל את שבעים גוים ואת שבעים לשונות, ומניין שאמר להם, שנאמר 'הבה נרדה', הבה ארדה אין כתיב כאן אלא 'הבה נרדה', והפילו גורלות ביניהם, שנאמר 'בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם', ונפל […]

"אַחֲרַי המבול" בשנה זו נשתדל לעסוק במדרש הראשון בכל פרשה. במדרש הראשון לפרשת נח עסקנו בשיחה "צדיק יסוד עולם" (תשס"ג), ובשנה זו נעסוק במדרש הבא. מהו עיקר חטאו של אנשי דור המבול?חז"ל במדרש עוסקים בשאלה זו1: דבר אחר 'אלה תולדות נח' כתיב (איוב כד) 'קל הוא על פני המים תקולל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים'. 'קל הוא על פני המים' גזרה שנגזרה עליהם שיאבדו במים. 'תקולל חלקתם בארץ', כלומר מי שפרע מדור המבול. כל כך למה, 'לא יפנה דרך […]

"מלוך על כל העולם" – ועלי ישנה סתירה, לכאורה, בין שני ערכים חשובים. מצד אחד, יש חשיבות לכך שיחוש האדם אחריות על תיקון העולם כולו, על עם ישראל כולו וכדומה. מצד שני, לא ניתן לתקן ולהשפיע על העולם ללא שהאדם עצמו מתוקן.מסופר על אחד מגדולי ישראל, שסיפר שבצעירותו רצה לתקן את כל העולם, אלא שראה שאיננו מצליח, ועל כן החליט שיתקן את מדינתו. גם בזאת לא הצליח, והחליט לתקן את עירו, וכשלא עלה בידו – ניסה לתקן את משפחתו, ולבסוף […]

האם והבנים פרשת כי תצא משופעת במצוות, ואחת מהן היא מצות "שילוח הקן"1: כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרחים או ביצים והאם רבצת על האפרחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים. שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים. נתייחדה מצוות שילוח הקן בכך שטעמיה הפנימיים והנסתרים שמשו כמקור לפסיקת הלכה בדברי הפוסקים2.בהבנה פנימית, האם הרובצת על האפרוחים עולה ומתעלה מעל לגוף הציפור הגשמי, אל עולמות עליונים […]

הציפור – מן השמים עד הארץ ואמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה אזלינן בספינתא, וחזינן ההוא ציפרא דקאים עד קרצוליה במיא ורישיה ברקיע, ואמרינן ליכא מיא ובעינן לחות לאקורי נפשין, ונפק בת קלא ואמר לן לא תיחותו הכא, דנפלת ליה חציצא לבר נגרא הא שב שני, ולא קא מטיא אארעא, ולאו משום דנפישי מיא אלא משום דרדפי מיא. אמר רב אשי ההוא זיז שדי הוא, דכתיב ו'זיז שדי עמדי'.תרגום: פעם אחת היינו הולכים בספינה, וראינו ציפור אחת שעומדת […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ח', "כל הדברים יגעים", ב' דבר אחר 'כל הדברים יגעים', דברי אומנות מיגעין. ר' אליעזר בשם רבי חנינא בריה דר' אבהו הוה אמר הדין עובדא הוה באיתתא שהוליכה את בנה אצל הנחתום בקיסרין, אמרה ליה אליף ית בני אומנות, אמר לה ישב אצלי חמש שנים ואני מלמדו חמש מאות מינין בחטה. ישב אצלו חמש שנים ולמדו חמש מאות מינין בחטה. ואמר לה ישב אצלי חמש שנים אחרות ואני מלמדו אלף מינין בחטה. וכמה מינין אית […]

בין שני סנפירים – על שינויים ושגרה האגדה השמינית של רבה בר בר חנה1: אמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה אזלינן בספינתא, וסגאי ספינתא בין שיצא לשיצא דכוארא תלתא יומי ותלתא לילוותא, איהו בזקיפא ואנן בשיפולא. וכי תימא לא מסגיא ספינתא טובא, כי אתא רב דימי אמר כמיחם קומקומא דמיא מסגיא שתין פרסי, ושאדי פרשא גירא וקדמה ליה. ואמר רב אשי ההוא גילדנא דימא הואי דאית ליה תרי שייצי.תרגום: ואמר רבה בר בר חנה, פעם אחת היינו הולכים […]