ראשית צניחת גאולתינו? (שיחה לפרשת ויגש)
משיח בן יוסף ומשיח בן דוד בתחילת הפרשה מתואר העימות בין יהודה ליוסף. אומר על כך המדרש1: 'כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו' (תהלים מ"ח), 'כי הנה המלכים' – זה יהודה ויוסף, 'עברו יחדיו' – זה נתמלא עברה על זה, וזה נתמלא עברה על זה, 'המה ראו כן תמהו' – 'ויתמהו האנשים איש אל רעהו', 'נבהלו נחפזו' – 'ולא יכלו אחיו וגו", 'רעדה אחזתם' – אלו השבטים, אמרו מלכים מדיינים אלו עם אלו אנו מה איכפת לנו, יאי למלך מדיין […]
משיח בן יוסף ומשיח בן דוד (שיחה לפרשת ויגש)
משיח בן יוסף ומשיח בן דוד בתחילת הפרשה מתואר העימות בין יהודה ליוסף. אומר על כך המדרש1: 'כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו' (תהלים מ"ח), 'כי הנה המלכים' – זה יהודה ויוסף, 'עברו יחדיו' – זה נתמלא עברה על זה, וזה נתמלא עברה על זה, 'המה ראו כן תמהו' – 'ויתמהו האנשים איש אל רעהו', 'נבהלו נחפזו' – 'ולא יכלו אחיו וגו", 'רעדה אחזתם' – אלו השבטים, אמרו מלכים מדיינים אלו עם אלו אנו מה איכפת לנו, יאי למלך מדיין […]
האמצעים והתכלית
האמצעים והתכלית ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה1. פסוק זה מעלה שאלה ידועה, הרי טבע העולם הוא הפוך, שהאהבה והשתוקקות לדבר, גורמת לכך שהדרך אליו תראה ארוכה יותר, ומדוע אצל יעקב האהבה גרמה ל"קיצור הזמן"?התשובה לדבר תלויה בנקודת ההסתכלות של האדם.על פי רוב, כשמשתוקק האדם למשהו, עניינו הוא רק בדבר עצמו, בתוצאה, והדרך שעליו לעבור עד שמגיע אל התכלית אין לה ערך מצד עצמה. הדרך היא מחסום שיש לעבור אותו כדי להגיע אל התוצאה. ממילא […]
זכותו של הילד לשוויון
זכותו של הילד לשוויון פרשתנו פותחת את סדרת הפרשיות המתארות את ירידתם של בני ישראל למצרים. חז"ל בגמרא1 מתייחסים להשתלשלות מאורעות אלו בצורה שיש מקום להבינה: ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים. שואלים התוספות2: "ואף על גב דבלאו הכי נגזר דכתיב (בראשית ט"ו) ועבדום ועינו אותם…" ניתן לשאול את […]
חג הראיה
חנוכה – חג הראיה חנוכה הוא חג הראיה. מצות החג העיקרית היא הדלקת הנרות, מצוה הקשורה כמובן לראיה.בפרק "הרואה", פרק תשיעי במסכת ברכות, מפורטות הברכות השונות שמברכים על ראית מקומות שנעשו בהם ניסים וכדומה. ר' אחאי גאון, בעל ה'שאילתות', בהביאו את דיני חנוכה, פתח בדינים אלו, ומדיון בהם עבר לדיון בעניני חנוכה1: "שאילתא דמחייבין דבית ישראל לאודויי ולשבוחי קמי שמיא בעידנא דמתרחיש להו ניסא (=שחייבין בית ישראל להודות ולשבח לפני ה' בזמן שמתרחש להם נס), דכתיב: 'הללו את ה' כל […]
פרסומי ניסא
פרסומי ניסא פתיחה מאמר זה מנסה לחשוף יסוד החורז כמה מדיני חנוכה. דרך התבוננות בכמה מחלוקות בין רש"י לתוס' בסוגיות, ננסה להבין את המושג "פרסומי ניסא", את משמעות מצות נר חנוכה, ומכאן נפתח צוהר להתבוננות במשמעות המצוות בכלל. מחלוקות רש"י ותוס' בסוגיא כבתה זקוק לה אומרת הגמרא1: אמר רב הונא: פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת אין מדליקין בהן בחנוכה בין בחול בין בשבת. אמר רבא: מאי טעמא דרב הונא? קסבר כבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה. ופרש […]
אין הדבר תלוי אלא בנו
אין הדבר תלוי אלא בנו בשיחה לפרשת וישלח1, ראינו כי נחישותו והחלטתו של עם ישראל הם שיכריעו את המאבק על ארץ ישראל.ננסה להרחיב מעט בעניין.מדוע כל העניין תלוי אך ורק בעם ישראל?הטבע בנוי מדרגות על גבי מדרגות – דומם, צומח, חי, מדבר, ישראל.באופן טבעי כל מדרגה יראה מהמדרגה שמעליה, כדברי חז"ל2: ותניא רבי שמעון בן אלעזר אומר תינוק בן יומו חי אין צריך לשומרו מן החולדה ומן העכברים, אבל עוג מלך הבשן מת צריך לשומרו מן החולדה ומן העכברים, שנאמר: […]
"וילך אל ארץ…" – כחה של נחישות
"וילך אל ארץ – מפני יעקב אחיו" – כחה של נחישות בספר הכוזרי כתב1: ועל הארץ ההיא נפלה הקנאה בין יעקב ובין עשו בדבר הבכורה והברכה, ולסוף נדחה עשו, על אף גבורתו, מפני יעקב, עם כל חולשתו. מדוע נדחה עשו ובאיזו פרשה נאמרו הדברים?בסוף פרשתנו תוך תיאור תולדותיו של עשו נאמר2: ואלה תלדות עשו הוא אדום. עשו לקח את נשיו מבנות כנען את עדה בת אילון החתי ואת אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי. ואת בשמת בת ישמעאל אחות נביות. […]
וישמור משמרתי, מצוותי, חוקותי ותורותי
"וישמור משמרתי, מצוותי חוקותי ותורותי" בפרשת השבוע נאמר ליצחק שישאר בארץ והקב"ה ישמור עליו בזכות אברהם1: עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי. הפירוט הרב של דברים אותם שמר אברהם אבינו עורר את חז"ל לדרוש את הפסוק2: "וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורתי" ר' יונתן משם ר' יוחנן אמר אפי' הלכות עירובי חצרות היה אברהם יודע. 'תורותי' שתי תורות, שקיים אפילו מצוה קלה שבעל פה. ר' סימון אמר אפילו שם חדש שעתיד הקב"ה לקרוא לירושלים היה אברהם יודע, […]
על שמירת הלשון
על שמירת הלשון חז"ל התייחסו בחומרה רבה ללשון הרע, אולם בני האדם מתייחסים לכך בקלות רבה – "וכולן באבק לשון הרע"1.מדוע מתייחסים לכך בקלות?בני האדם מתייחסים לדיבור כדבר לא חשוב. לאדם נראה כי רק מעשה קובע ומשנה את המציאות ודיבור אין לו השפעה. אם אדם נתן לחבירו אגרוף – זה עניין רציני, אך אם הוא רק דיבר עליו, מה קרה? "רק אמרתי"…כיון שלא רואים את התוצאות בעיניים, זה נראה דבר לא חשוב, אך ודאי שאין זה כך, ופעמים שדיבור פוגע […]
עמל התורה – לזכר הרב ש"ך זצ"ל
עמל התורה – לזכר הרב שך זצ"ל לפני כשבוע נפטר הרב שך זצ"ל.נייחד את הדיבור על ענין עמל התורה, שהרב שך היה מפורסם בו ביותר.בספר "דרך עץ החיים" על הגאון רבי איסר זלמן (הגרא"ז) מלצר שהיה קרוב משפחתו של הרב שך1 מסופר, שכאשר נצרך הגרא"ז לספרים במהלך השיעור היה מביאם בעצמו אף אם צריך היה לטפס על הסולם לשם כך, ולא היה מוכן שתלמידיו יעשו זאת.הרב שך זצ"ל הסביר את הענין בשני אופנים.א. הגרא"ז לא היה רוצה שישמשוהו, והיה רואה […]
פרק ראשון – שיטת הרמב"ן בגדרי רשות היחיד
שיטת הרמב"ן בגדרי רשות היחיד מחלוקת רש"י ורמב"ן בעירובין דף נ"ט המשנה בעירובין נ"ט. אומרת: עיר של יחיד ונעשית של רבים מערבין את כולה, ושל רבים ונעשית של יחיד אין מערבין את כולה וכו'. ופרש רש"י: עיר של יחיד – שלא היו נכנסין בה תמיד ס' ריבוא של בני אדם, ולא חשיבא רשות הרבים דלא דמיא לדגלי מדבר. מבואר מדבריו שרשות היחיד היינו שלא נמצאים במקום רבים וזה נקרא שזה מקום ליחיד, ורשות הרבים הוא מקום שהרבים נמצאים בו.ומתאימים הדברים […]
הכנסת אורחים
הכנסת אורחים הגמרא במסכת שבת אומרת1: משנה: מפנין אפילו ארבע וחמש קופות של תבן ושל תבואה מפני האורחים ומפני בטול בית המדרש.גמרא: אמר רבי יוחנן גדולה הכנסת אורחין כהשכמת בית המדרש, דקתני מפני האורחין ומפני בטול בית המדרש. ורב דימי מנהרדעא אמר יותר מהשכמת בית המדרש, דקתני מפני האורחין והדר ומפני בטול בית המדרש. אמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה, דכתיב 'ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר וגו' '. וברש"י: מפנין […]
פרק ראשון – שיטת רש"י בגדרי "גוד אסיק"
שיטת רש"י בגדרי "גוד אסיק" (ו:) קשיים בשיטת רש"י בגדרי גוד אסיק מתוך דברי רש"י בסוגיא בשבת דף ו' למדנו שרה"י נקבעת ונגמרת על פי מחיצותיה. וכך היא לשונו בדף ו: ד"ה קמ"ל גמורה: כלומר זו היא שנגמרו מניין מחיצות שלה, שיש לה מחיצות מכל צד כגון חריץ וכן גדר דאמרינן מד' צדדים גוד אסיק פני המחיצה על ראשו ונמצא ראשו מוקף מד' צדדים וחללו ד' וכו'. ויש להשוות דברי רש"י אלו עם דבריו במקומות אחרים.בסוכה דף ד: אמרה הגמרא: […]
פרק ראשון – איזו היא רה"י
איזו היא רה"י (ו.) הגמ' בדף ו': ת"ר ד' רשויות לשבת רה"י ורה"ר וכרמלית ומקום פטור ואיזו היא רה"י חריץ שהוא עמוק י' ורחב ד' וכן גדר שהוא גבוה י' ורחב ד' זו היא רה"י גמורה. וכתב בספר העיתים1: ובתשובות לגאון … רה"י, בדין היא שהיה צריך לומר בית של יחיד וחצר של יחיד, למטה אמר חריץ עמוק י' ורחב ד' (וכן גדר), אלא הללו שנים שיש לספקו בכרמלית ואצ"ל בית של יחיד וחצר של יחיד. וקצת קשה להבין תשובתו […]
"מביאין לידי ביטול תורה"
"מביאין לידי ביטול תורה" הגמרא אומרת1: תנו רבנן: ההולך לאיצטדינין ולכרקום, וראה שם את הנחשים ואת החברין, בוקיון ומוקיון ומוליון ולוליון, בלורין סלגורין – הרי זה מושב לצים, ועליהם הכתוב אומר: (תהלים א') 'אשרי האיש אשר לא הלך וגו' כי אם בתורת ה' חפצו', הא למדת, שדברים הללו מביאין את האדם לידי ביטול תורה. פירוש רש"י: לאיצטדינין – מקום שמנגחין את השור.ולכרקום – מצור ועושין שם שחוק וליצנות.את הנחשים – מנחשים ומכשפים.ואת החברים – לוחשי נחשים.בוקיון מוקיון לוליון סלגריון – […]
אם ישראל מקבלים את התורה – מוטב
'אם ישראל מקבלים את התורה – מוטב' בתקופה האחרונה נראה כי העולם נמצא בתוהו ובוהו.ארגוני טרור מפגעים פיגועים רבי עוצמה בכל העולם. ברשותם אמצעי לחימה משוכללים ביותר עד מטוסים ואף פצצות אטום, ואיש אינו יודע מתי יחליטו להשתמש בהם, ח"ו. חיידקים הרסניים (אנתראקס בלע"ז) מופצים ברחבי העולם וגורמים לבהלה בציבור מכל אבקה לבנה.נראה, כי גולם הטכנולוגיה קם על יוצרו, ובמקום לקדם את העולם לעתיד טוב יותר, הוא מוביל את העולם אל עבר התוהו ובוהו.מציאות זו מזכירה לנו את דברי הגמרא […]
יפה שיחתן של עבדי אבות
יפה שיחתן של עבדי אבות בפרשת השבוע מתוארת בהרחבה פרשת חיפושו של עבד אברהם אחר אשה ליצחק. חז"ל עמדו על הפירוט הרב של פרשה זו1: א"ר אחא יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים, פרשתו של אליעזר שנים ושלושה דפים הוא אומרה ושונה, ושרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא, רשב"י אומר 'טמא' 'הטמא' ר"א בן יוסי אומר 'זה' 'וזה'.'ומים לרחוץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו', א"ר אחא יפה רחיצת רגלי עבדי בתי אבות מתורתן […]
אל הארץ אשר אראך
"אל הארץ אשר אראך" בתחילת הפרשה מצוה ה' את אברהם ללכת לארץ ישראל: ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. ציווי זה מעורר שאלה, הרי בסוף פרשת נח מסופר כי משפחת תרח יצאה כבר לדרך אל ארץ כנען1: ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם. ואם כן, מהו עניינו של ציווי […]