מחבר: מנהל אתר

לוז1 סגולת הנצח של לוזיעקב, בדרכו לחרן, מגיע למקום שמכונה בפיו: "שער השמים", והוא קורא לו: "בית אל". התורה מציינת2: וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה: לשם מה מספרת לנו התורה על שמו הקדום של המקום?על מנת לענות על השאלה נעיין במדרשי חז"ל אודות "לוז", אך ראשית נצטט מקור נוסף בו מופיעה העיר לוז3: וַיַּעֲלוּ בֵית יוֹסֵף גַּם הֵם בֵּית אֵל וַה' עִמָּם: וַיָּתִירוּ בֵית יוֹסֵף בְּבֵית אֵל וְשֵׁם הָעִיר לְפָנִים לוּז: וַיִּרְאוּ הַשֹּׁמְרִים […]

שלוש פתיחות לפרשת "ואלה המלכים" בסיום הפרשה מופיעה פרשת מלכי אדום1: וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.וַיִּמְלֹךְ בֶּאֱדוֹם בֶּלַע בֶּן בְּעוֹר וְשֵׁם עִירוֹ דִּנְהָבָה.וַיָּמָת בָּלַע וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבָּצְרָה.וַיָּמָת יוֹבָב וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו חֻשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי.וַיָּמָת חֻשָׁם וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַד בֶּן בְּדַד הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב וְשֵׁם עִירוֹ עֲוִית.וַיָּמָת הֲדָד וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שַׂמְלָה מִמַּשְׂרֵקָה.וַיָּמָת שַׂמְלָה וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שָׁאוּל מֵרְחֹבוֹת הַנָּהָר.וַיָּמָת שָׁאוּל וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר.וַיָּמָת בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ב, "ופניתי אני לראות חכמה", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. "ופניתי אני לראות חכמה", "ופניתי" – ופיניתי, כספל הזה שנתמלא בשעתו ונשפך בשעתו כך למד שלמה תורה בשעתו ושכחה בשעתו. "לראות חכמה והוללות וסכלות", ר' חנינא בר פפא ור' סימון. ר' חנינא בר פפא אומר: "הוללות", זו הוללה של מלכות, "וסכלות", זו הטרחות. ר' סימון אומר: "הוללות", זו הוללה של מינות, […]

פרשת השליחות נמיכות קומהאירועי פרשת וישלח מתנהלים לכאורה בסימן של נמיכות קומה.בפרשיות הקודמות אנו פוגשים את יעקב כמי שיודע להסתדר עם רמאים; מפגין את כוחו בגלילת האבן מעל פי הבאר, לעיניהם המשתאות של שלושת הרועים ועדריהם; עומד על זכותו לקבל את ברכת הבכורה. אך בפרשת וישלח, כל זה נעלם. יעקב ירא מפני עשו; שולח לו מנחה; מכנה עצמו עבד ומשתחווה לפניו.דיוק באחד הפסוקים ימחיש לנו עד כמה עמוקה תחושת הנמיכות וההשפלה של יעקב. יעקב שולח מלאכים אל עשו אחיו, ומתדרך […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק י', "וכל אשר שאלו עיני", א' "וכל אשר שאלו עיני וגו' לא מנעתי את לבי מכל שמחה", זו שמחת העושר, "כי לבי שמח מכל עמלי וזה היה חלקי מכל עמלי", מאן דאמר קודיה מאן דאמר קשרתיה. דבר אחר "וכל אשר שאלו עיני" בנשים "לא אצלתי מהם לא מנעתי את לבי מכל שמחה", זו שמחת הנשים. "כי לבי שמח מכל עמלי" זו הפרשת חלה, ומאן דאמר זו הפרשת נסכים. פירוש המדרש"וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי לֹא אָצַלְתִּי […]

מפגש יעקב ועשו "מעשה אבות סימן לבנים" אנו אמונים על הכלל "מעשה אבות סימן לבנים". אחד המקומות בהם מיושם הכלל הזה הוא ודאי בתיאור הגישה ליעקב ולעשו. לא מדובר כאן אך ורק על סיפור פרטי של שני אחים אלא ודאי מדובר על מאבק והתגוששות בין אומות עם רקע היסטורי וראיה היסטורית צופה קדימה. הדבר הזה נאמר במפורש בתורה ובנבואה (כ"ה,כ"ג): וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גֹייִם {גוֹיִם} בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר: זהו מאבק בין […]

הוו מתונים… מובא בברייתא1: הוי דן את דבריך עד שלא תוציא אותם מפיך, חשוב מעשיך לדרך ארץ, ותן שכר לפסיעותיך, והצדק לעולם עליך את הדין, והוצא עצמך מן התרעומת, ודן את חברך לכף זכות אל תכריעהו לכף חובה. הברייתא עוסקת, בזויות שונות, בחשיבות של המתינות2. "הוי דן את דבריך עד שלא תוציא אותם מפיך, חשוב מעשיך לדרך ארץ"הברייתא עוסקת בשתי בחינות: דיבור ומעשה.דיבור: "סוף מעשה במחשבה תחילה". בגמרא על ברייתא זו מובא: הוי דן: כדי שיחשוב אדם מהו משיב ומה […]

למעלה מטעם ודעת פרשת הברכות שברך יצחק את יעקב מעוררת תמיהות רבות. בזוה"ק1 עמדו חז"ל על תמיהה אחת: ואם תאמר, איך לא ידע יצחק את כל מעשיו הרעים של עשו, והרי השכינה היתה עמו, שאם לא שרתה עמו שכינה, איך יכול היה לברך את יעקב בזמן שברכו?! אלא ודאי השכינה היתה שוכנת עמו בבית, ושוכנת עמו תמיד, אבל לא הודיעה לו, כדי שיתברך יעקב בלא דעתו אלא בדעתו של הקב"ה… רצה הקב"ה שלא יגיעו הברכות ליעקב מדעתו של יצחק, אלא […]

"תולדות" ואלה תולדות יצחק בן אברהםפעמים רבות ראינו כי חלוקת התורה לפרשות אינה חלוקה מקרית, שתכליתה הבלעדית היא לפרוש את קריאת התורה על פני שבתות השנה, אלא חלוקה זאת מהותית, והיא מסייעת בידינו לגלות את עניינה של הפרשה ולראות אותה כיחידה אורגאנית1. בפרשתנו נמצא חיזוק לטענה שאף שם הפרשה אינו נגזר באופן שרירותי מן המילים הפותחות אותה, אלא הוא מקפל בתוכו את משמעות הפרשה כולה, ולעיתים ניתן לראות זאת: אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹח         נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ […]

קהלת רבה פרשה ב', פסוק ט', "וגדלתי והוספתי", א' "וגדלתי והוספתי מכל אשר היו לפני בירושלים", וכי מה היה לפניו בירושלים, לא דוד אביו היה. ארבעה נקראו מנה בן פרס: און בן פלת, "בנו צפור", "בנו בעור", וחזקיה. ושנים נקראו מנה בן מנה: בן עקיש ושלמה. "אף חכמתי עמדה לי", אמר רבי אחא: אמר שלמה: כל תורה שלמדתי בזקנתי – פסטירין, "באף" – נתקיימת בי. פירוש המדרש"וְגָדַלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי מִכֹּל שֶׁהָיָה לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִּי". "וגדלתי והוספתי מכל אשר […]

פשרה שני דיונים עיקריים מרכיבים את סוגיית "פשרה". א. מהו היחס לפשרה באופן עקרוני, האם היא דרך חיובית או שלילית להכרעת הדין. ב. כיצד נעשית הפשרה1. בלימוד הסוגיא מתעוררות מספר שאלות.א. אמר רב אשי: שמע מינה פשרה אינה צריכה קנין. דאי סלקא דעתך צריכה קנין, למאן דאמר צריכה תלתא – למה לי, תסגי בתרי וליקני מיניה. והלכתא, פשרה צריכה קנין (ו' ע"א). רב אשי מוכיח שפשרה אינה צריכה קנין, לדעת הסובר שפשרה בשלושה. למסקנת הסוגיא פשרה צריכה קנין, ומעירים הראשונים: […]

דרך ארוכה – למען העתיד "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה".מהי משמעותו של משפט זה? מהם שורשיו הרעיוניים והרוחניים?מספר פסוקים בספר משלי1 מעמידים אתנו על התוכן העמוק הגנוז במילים ספורות אלה. בִּרְבוֹת רְשָׁעִים יִרְבֶּה פָּשַׁע וְצַדִּיקִים בְּמַפַּלְתָּם יִרְאוּ.יַסֵּר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶׁךָ.בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ.בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד כִּי יָבִין וְאֵין מַעֲנֶה.חָזִיתָ אִישׁ אָץ בִּדְבָרָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ. יש תקופות, בהן הרשעים מתרבים, ובעקבות כך מתרבה הרשעה והפשע. אלו הן תקופות קשות, ויש צורך בשכל ובחכמה […]