י"ג מידות >> דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

תמורה י”ג (ע”א) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

תמורה י”ג (ע”א): אמר ר”ש והרי מעשר בכלל היה ולמה יצא לומר לך מה מעשר קרבן יחיד וקרבן מזבח ודבר שבא בחובה ודבר שאינו בשותפות אף כל קרבן יחיד וקרבן מזבח ודבר שבא בחובה ודבר שאינו בא בשותפות. הנהגת דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד היא הנהגת הבריאה. “דבר” היא בחי’ מלכות שיצאה מחיבורה בתפארת, וזו בחינת בריאת העולם, שהעולם כביכול “ננסר” להיותו מציאות שלימה בפני עצמה. לא ללמד על עצמה יצאה אלא על הכלל שהוא התפארת שירדה להתחבר […]

י"ג מידות >> דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

מנחות צ’ (ע”ב) – לימוד מדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

מנחות צ’ (ע”ב): אביא שעירי חטאת הואיל ובאין חובה ברגל תלמוד לומר וכי תעשה בן בקר בן בקר בכלל היה ולמה יצא להקיש אליו מה בן בקר מיוחד בא בנדר ונדבה אף כל בא בנדר ונדבה. ועי’ בספרי שפרשו שם פסוקים אלו במידת דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא כי אם ללמד על הכלל כולו יצא. כשלומדים את הפסוקים בולטת מאד הנהגת מדה זו בפסוקים (במדבר ט”ו, א-ט”ז): וידבר ה’ אל משה לאמר. דבר […]

י"ג מידות >> דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

מנחות צ”א (ע”ב) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

מנחות צ”א (ע”ב): …או אינו אלא אפילו חטאת ת”ל ואת האיל יעשה זבח שלמים ומנחתו ונסכו איל בכלל היה ולמה יצא להקיש אליו מה איל מיוחד בא בנדר ונדבה אף כל בא בנדר ונדבה. נזיר בהשלמת ימי נזירותו מביא קרבנות שלמים, חטאת ואשם. הגמרא מבקשת ללמוד שאינו מביא נסכים על קרבנות החטאת והאשם. אכן צריך לימוד מיוחד. לחטאת ואשם נזיר, שכן אף שהם באים כחובה של חטאת ואשם, מ”מ ראשיתם היא הנדבה, שהנזיר נדבה רוחו אותו להיות נזיר, ועל כן […]

י"ג מידות >> דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

פסחים ק”כ (ע”א) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

פסחים ק”כ (ע”א): תניא כוותיה דרבא ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה’ אלהיך מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות מאי טעמא הוי דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא יכול אף לילה הראשון רשות תלמוד לומר על מצת ומררים יאכלהו אין לי אלא בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מנין תלמוד לומר בערב תאכלו מצת הכתוב קבעו חובה. וכן הוא במכילתא בא (ח’). […]

י"ג מידות >> דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

בכורות ל”ז (ע”א) – לימוד מכל דבר שיצא מן הכלל ללמד

בכורות ל”ז (ע”א): משנה על אלו מומין שוחטין את הבכור נפגמה אזנו מן החסחוס אבל לא העור נסדקה אעפ”י שלא חסרה ניקבה מלא כרשינה או שיבשה איזהו יבשה כל שתנקב ואינה מוציאה טיפת דם ר’ יוסי בן המשולם אומר יבשה שתהא נפרכת: גמרא אמאי פסח ועור כתיב כתיב נמי כי יהיה בו מום ואימא כי יהיה בו מום כלל פסח או עור פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט פסח ועור אין מידי אחרינא לא כל מום רע חזר […]

י"ג מידות >> דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

זבחים י”ג (ע”א) – לימוד מדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל

זבחים י”ג (ע”א): לא ירצה המקריב אותו לא יחשב זריקה בכלל היתה ולמה יצתה להקיש אליה לומר לך מה זריקה מיוחדת שהיא עבודה (ומכפרת) ומעכבת כפרה אף כל עבודה ומעכבת כפרה יצאו שפיכת שיריים והקטרת אימורין שאין מעכבין את הכפרה. האר”י בביאור מידה זו כתב: וכל דבר שהיה בכלל וכו’ (ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא). לפעמים מקבלת מן הת”ת בסוד למודי ה’, ע”י נצח או הוד, ותהיה המלכות בהוד, והת”ת […]

י"ג מידות >> דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

זבחים מ”ו – לימוד מדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

זבחים מ”ו (ע”א – ע”ב) אמר רבי יוחנן: שלשה כריתות בשלמים למה? אחת לכלל, ואחת לפרט. עי’ תוד”ה אחת לכלל ואחת לפרט שכתבו: אחת לכלל ואחת לפרט – לאו כלל ופרט ממש דמרוחקים זה מזה הן אלא דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו יצא וכו’ עיי”ש. ונתבארה מידה מיוחדת זו ב”תורת לוי יצחק” (עי’ מש”כ שבועות ז’) שכלל ופרט זה תפארת ומלכות, זכר ונקבה, וכשהן מרוחקים זו בחי’ נסירה שהיא הנהגת דבר שהיה בכלל ויצא מן […]

י"ג מידות >> דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

זבחים י”ג (ע”א) – לימוד מכל דבר שיצא מן הכלל ללמד

זבחים י”ג (ע”א): לא ירצה המקריב אותו לא יחשב זריקה בכלל היתה ולמה יצתה להקיש אליה לומר לך מה זריקה מיוחדת שהיא עבודה (ומכפרת) ומעכבת כפרה אף כל עבודה ומעכבת כפרה יצאו שפיכת שיריים והקטרת אימורין שאין מעכבין את הכפרה. האר”י בביאור מידה זו כתב: וכל דבר שהיה בכלל וכו’ (ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא). לפעמים מקבלת מן הת”ת בסוד למודי ה’, ע”י נצח או הוד, ותהיה המלכות בהוד, והת”ת […]

י"ג מידות >> דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

דין שילוח טמאים ממחנה שכינה (רמב”ם מצווה י”א) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא

דין שילוח טמאים ממחנה שכינה לשון הרמב”ם בספר המצוות: מצוה ל”א היא שצונו לשלוח הטמאים מן המחנה והוא אמרו יתעלה “וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב”. וזה המחנה הוא מחנה שכינה. לשון הרמב”ם בהל’ ביאת המקדש פ”ג ה”א, ב’: מצות עשה לשלח כל הטמאים מן המקדש שנאמר “וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש”. זה המחנה האמור כאן הוא מחנה שכינה, שהוא מפתח עזרת ישראל ולפנים. ובהמשך דבריו בה”י: וכשם ששילוח טמאים מן המקדש בעשה, כך […]

י"ג מידות >> דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

המידות במועדות והמועדות במידות – לימוד מגזירה שוה, בנין אב, כל דבר שהיה בכלל ויצא ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא ודבר הלמד מעניינו

בספרא בפרשת אמור (פרשתא ט’, פרק י”א ואילך) דרשו את פרשת המועדות. לכל מועד, יש מידה על פיה נדרשת איזו מצוה או הלכה באותו מועד. בפסח נאמר: חג המצות לה’ שבעת ימים וגו’ מה תלמוד לומר לפי שנאמר “ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי חג לה’” שביעי בכלל היה. ולמה יצא להקיש אליו. אלא מה שביעי רשות אף כולם רשות תלמוד לומר עליו תאכלו מצות הכתוב קבעו חובה. פירוש: המידה היא דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד ללא ללמד […]

י"ג מידות >> דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

ספרי דברים כ”ב (ג’) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא

לשון הספרי דברים (כ”ב, ג’): השמלה היתה בכלל כל אלו, ולמה יצאת? להקיש אליה – מה שמלה מיוחדת, שיש לה סימנים ויש לה תובעים; כך כל שיש לו סימנים ויש לו תובעים. לשון האר”י במידת “דבר שהיה בכלל ויצא ללמד וכו’”: לפעמים מקבלת מן הת”ת בסוד למודי ה’, ע”י נצח או הוד, ותהיה המלכות בהוד, והת”ת בנצח, בסוד שם הוי”ה בנצח, ואדנ”י בהוד. והנה זו הנהגת תחלת בריאתו של עולם, כי תחלה היו למעלה ד”ו פרצופים, והמלכות שנקראת דבר, היתה […]

י"ג מידות >> שני כתובים המכחישים זה את זה

פרשת מצורע בי”ג מידות

נתייחדה פרשת מצורע שרב המידות (ככולן) נדרשות בה. במידת קל וחומר, הקל והחמור, החסד והדין, אינן מתמזגות אין הדין נמתק ברחמים. עומדות הן זו לצידה של זו. חלק נידון במידת הדין וחלק מונהג במידת הרחמים. במשנת נגעים (פי”ב מ”ה) ובמדרש ספרא א”ר מאיר: אמר רבי מאיר, וכי מה מטמא לו, אם תאמר כלי עציו ובגדיו ומתכותיו, מטבילן והן טהורים. על מה חסה התורה, על כלי חרסו, ועל פכו, ועל טפיו. אם כך חסה התורה על ממונו הבזוי, קל וחמר על […]

תגיות: ,

י"ג מידות >> דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

שבועות ז’ (ע”א) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא

שבועות ז’: אמר רבא שלש כריתות בשלמים למה אחת לכלל ואחת לפרט ואחת לטומאה הכתובה בתורה סתם ואיני יודע מה היא. ועי’ רש”י ד”ה אחת לכלל1 שכתב שכלל ופרט המרוחקים אינן נידונין בכלל ופרט אלא בדבר שיצא מן הכלל ללמד. נראה עפ”י מש”כ סנהדרין קי”ג בשם ליקוטי לוי יצחק שכל שהכלל בעשה והלאו בלא תעשה, אינו נידון בכלל ופרט אלא בדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד. ופרש שכשהכלל בעשה והפרט בל”ת הרי זה בחי’ נסירה שהזכר נפרד מהנוק’ שהוא […]

י"ג מידות >> דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

מכות י”ג (ע”ב) – דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא

מכות י”ג (ע”ב): ר’ יצחק אומר חייבי כריתות בכלל היו ולמה יצאת כרת באחותו לדונו בכרת ולא במלקות. נאמר ביקרא (י”ח, כ”ט): כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם. הרי שכלל כל התועבות אשר הם חייבי כריתות בכלל אחד. ויצאת אחותו מן הכלל בפרק נפרד (ויקרא כ’, י”ז): ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו […]

י"ג מידות >> דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

סנהדרין נ”א (ע”ב) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא

סנהדרין נ”א (ע”ב): ובת [איש] כהן כי תחל לזנות בנערה והיא ארוסה הכתוב מדבר אתה אומר בנערה והיא ארוסה או אינו אלא אפילו נשואה תלמוד לומר איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנואף והנואפת הכל היו בכלל הנואף והנואפת הוציא הכתוב בת ישראל בסקילה ובת כהן בשריפה מה כשהוציא הכתוב את בת ישראל לסקילה ארוסה ולא נשואה אף כשהוציא הכתוב בת כהן לשריפה ארוסה ולא נשואה. ופרש”י: מות יומת הנואף והנואפת – כל מיתה סתם חנק. הכל היו […]

י"ג מידות >> דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

סנהדרין ס”ב (ע”א) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא

סנהדרין ס”ב (ע”א): דתניא הבערה ללאו יצאה דברי רבי יוסי ורבי נתן אומר לחלק יצאה למאן דאמר הבערה ללאו יצאה השתחואה נמי ללאו יצאה למאן דאמר הבערה לחלק יצאה השתחואה נמי לחלק יצאה מתקיף לה רב יוסף דילמא עד כאן לא קאמר רבי יוסי התם הבערה ללאו יצאה דנפקא ליה חילוק מלאכות מאחת מהנה דתניא רבי יוסי אומר ועשה מאחת מהנה פעמים שחייב אחת על כולן פעמים שחייב על כל אחת ואחת ואמר רבי יונתן מאי טעמא דרבי יוסי דכתיב […]

י"ג מידות >> דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

סנהדרין ס’ (ע”ב) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא

סנהדרין ס’ (ע”ב): משנה העובד כוכבים אחד העובד ואחד המזבח ואחד המקטר ואחד המנסך ואחד המשתחוה ואחד המקבלו עליו לאלוה והאומר לו אלי אתה אבל המגפף והמנשק והמכבד והמרבץ והמרחץ והסך והמלביש והמנעיל עובר בלא תעשה הנודר בשמו והמקיים בשמו עובר בלא תעשה הפוער עצמו לבעל פעור זו היא עבודתה הזורק אבן למרקוליס זו היא עבודתה: גמרא מאי אחד העובד אמר רבי ירמיה הכי קאמר אחד העובד כדרכה ואחד המזבח ואחד המקטר ואחד המנסך ואחד המשתחוה ואפילו שלא כדרכה וליחשוב […]

י"ג מידות >> דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

בבא מציעא כ”ז – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא

במשנה: אף השמלה היתה בכלל כל אלו ולמה יצאת להקיש אליה לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש בה סימנין ויש לה תובעין אף כל דבר שיש בו סימנין ויש לו תובעים חייב להכריז. עי’ דברים פרק כ”ב א’ – ג’: לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך. ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו. וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן […]

י"ג מידות >> דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

יבמות נ”ה (ע”א) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא

יבמות נ”ה (ע”א): ולרבי יצחק דאמר כל חייבי כריתות בכלל היו ולמה יצתה כרת באחותו לדונו בכרת ולא במלקות. עי’ מש”כ מגילה ז’

י"ג מידות >> דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

יבמות נ”ה (ע”א) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא

יבמות נ”ה (ע”א): אחותו דכתב בה כרת למה לי לכדרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן שאם עשאן כולם בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת. כבר ביארנו (עי’ מגילה דף ז’ על דברי רבי יצחק הנזכרים בסוגיין) שאיסור אחות יש בו בחינה של הנהגת ה”נסירה”. אח ואחות קשורים בקשר טבעי אחור באחור והם היו נישואי הכרח בתחילת הבריאה. אח”כ נתרחקו הקרובים ואותה בחינה של חסד נעשתה ל”חסד הוא” שהוא בכרת. וכך נתבארו הדברים בזוהר ויקרא דף ע”ז: תאנא, בתר דאסתלקו קין […]

אינדקס השיעורים ואפשרויות החיפוש השונות באתר

חיפוש שיעורים

  • שם הרב

  • מסכתות

  • נושאים

  • תגיות

  • סוג מדיה



חיפוש מתקדם


נושאים