המאגר התורני

קטגוריה: דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

תמורה י”ג (ע”א): אמר ר”ש והרי מעשר בכלל היה ולמה יצא לומר לך מה מעשר קרבן יחיד וקרבן מזבח ודבר שבא בחובה ודבר שאינו בשותפות אף כל קרבן יחיד וקרבן מזבח ודבר שבא בחובה ודבר שאינו בא בשותפות. הנהגת דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד היא הנהגת הבריאה. […]
מנחות צ’ (ע”ב): אביא שעירי חטאת הואיל ובאין חובה ברגל תלמוד לומר וכי תעשה בן בקר בן בקר בכלל היה ולמה יצא להקיש אליו מה בן בקר מיוחד בא בנדר ונדבה אף כל בא בנדר ונדבה. ועי’ בספרי שפרשו שם פסוקים אלו במידת דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל […]
מנחות צ”א (ע”ב): …או אינו אלא אפילו חטאת ת”ל ואת האיל יעשה זבח שלמים ומנחתו ונסכו איל בכלל היה ולמה יצא להקיש אליו מה איל מיוחד בא בנדר ונדבה אף כל בא בנדר ונדבה. נזיר בהשלמת ימי נזירותו מביא קרבנות שלמים, חטאת ואשם. הגמרא מבקשת ללמוד שאינו מביא נסכים […]
פסחים ק”כ (ע”א): תניא כוותיה דרבא ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה’ אלהיך מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות מאי טעמא הוי דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא יכול אף לילה הראשון רשות תלמוד […]
בכורות ל”ז (ע”א): משנה על אלו מומין שוחטין את הבכור נפגמה אזנו מן החסחוס אבל לא העור נסדקה אעפ”י שלא חסרה ניקבה מלא כרשינה או שיבשה איזהו יבשה כל שתנקב ואינה מוציאה טיפת דם ר’ יוסי בן המשולם אומר יבשה שתהא נפרכת: גמרא אמאי פסח ועור כתיב כתיב נמי […]
זבחים י”ג (ע”א): לא ירצה המקריב אותו לא יחשב זריקה בכלל היתה ולמה יצתה להקיש אליה לומר לך מה זריקה מיוחדת שהיא עבודה (ומכפרת) ומעכבת כפרה אף כל עבודה ומעכבת כפרה יצאו שפיכת שיריים והקטרת אימורין שאין מעכבין את הכפרה. האר”י בביאור מידה זו כתב: וכל דבר שהיה בכלל […]
זבחים מ”ו (ע”א – ע”ב) אמר רבי יוחנן: שלשה כריתות בשלמים למה? אחת לכלל, ואחת לפרט. עי’ תוד”ה אחת לכלל ואחת לפרט שכתבו: אחת לכלל ואחת לפרט – לאו כלל ופרט ממש דמרוחקים זה מזה הן אלא דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו יצא וכו’ […]
דין שילוח טמאים ממחנה שכינה לשון הרמב”ם בספר המצוות: מצוה ל”א היא שצונו לשלוח הטמאים מן המחנה והוא אמרו יתעלה “וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב”. וזה המחנה הוא מחנה שכינה. לשון הרמב”ם בהל’ ביאת המקדש פ”ג ה”א, ב’: מצות עשה לשלח כל הטמאים מן המקדש שנאמר “וישלחו […]
לשון הספרי דברים (כ”ב, ג’): השמלה היתה בכלל כל אלו, ולמה יצאת? להקיש אליה – מה שמלה מיוחדת, שיש לה סימנים ויש לה תובעים; כך כל שיש לו סימנים ויש לו תובעים. לשון האר”י במידת “דבר שהיה בכלל ויצא ללמד וכו’”: לפעמים מקבלת מן הת”ת בסוד למודי ה’, ע”י […]
נתייחדה פרשת מצורע שרב המידות (ככולן) נדרשות בה. במידת קל וחומר, הקל והחמור, החסד והדין, אינן מתמזגות אין הדין נמתק ברחמים. עומדות הן זו לצידה של זו. חלק נידון במידת הדין וחלק מונהג במידת הרחמים. במשנת נגעים (פי”ב מ”ה) ובמדרש ספרא א”ר מאיר: אמר רבי מאיר, וכי מה מטמא […]
שבועות ז’: אמר רבא שלש כריתות בשלמים למה אחת לכלל ואחת לפרט ואחת לטומאה הכתובה בתורה סתם ואיני יודע מה היא. ועי’ רש”י ד”ה אחת לכלל1 שכתב שכלל ופרט המרוחקים אינן נידונין בכלל ופרט אלא בדבר שיצא מן הכלל ללמד. נראה עפ”י מש”כ סנהדרין קי”ג בשם ליקוטי לוי יצחק […]
מכות י”ג (ע”ב): ר’ יצחק אומר חייבי כריתות בכלל היו ולמה יצאת כרת באחותו לדונו בכרת ולא במלקות. נאמר ביקרא (י”ח, כ”ט): כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם. הרי שכלל כל התועבות אשר הם חייבי כריתות בכלל אחד. ויצאת אחותו מן הכלל בפרק […]
סנהדרין נ”א (ע”ב): ובת [איש] כהן כי תחל לזנות בנערה והיא ארוסה הכתוב מדבר אתה אומר בנערה והיא ארוסה או אינו אלא אפילו נשואה תלמוד לומר איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנואף והנואפת הכל היו בכלל הנואף והנואפת הוציא הכתוב בת ישראל בסקילה ובת כהן בשריפה […]
סנהדרין ס”ב (ע”א): דתניא הבערה ללאו יצאה דברי רבי יוסי ורבי נתן אומר לחלק יצאה למאן דאמר הבערה ללאו יצאה השתחואה נמי ללאו יצאה למאן דאמר הבערה לחלק יצאה השתחואה נמי לחלק יצאה מתקיף לה רב יוסף דילמא עד כאן לא קאמר רבי יוסי התם הבערה ללאו יצאה דנפקא […]
סנהדרין ס’ (ע”ב): משנה העובד כוכבים אחד העובד ואחד המזבח ואחד המקטר ואחד המנסך ואחד המשתחוה ואחד המקבלו עליו לאלוה והאומר לו אלי אתה אבל המגפף והמנשק והמכבד והמרבץ והמרחץ והסך והמלביש והמנעיל עובר בלא תעשה הנודר בשמו והמקיים בשמו עובר בלא תעשה הפוער עצמו לבעל פעור זו היא […]
במשנה: אף השמלה היתה בכלל כל אלו ולמה יצאת להקיש אליה לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש בה סימנין ויש לה תובעין אף כל דבר שיש בו סימנין ויש לו תובעים חייב להכריז. עי’ דברים פרק כ”ב א’ – ג’: לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים […]
יבמות נ”ה (ע”א): ולרבי יצחק דאמר כל חייבי כריתות בכלל היו ולמה יצתה כרת באחותו לדונו בכרת ולא במלקות. עי’ מש”כ מגילה ז’ […]
יבמות נ”ה (ע”א): אחותו דכתב בה כרת למה לי לכדרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן שאם עשאן כולם בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת. כבר ביארנו (עי’ מגילה דף ז’ על דברי רבי יצחק הנזכרים בסוגיין) שאיסור אחות יש בו בחינה של הנהגת ה”נסירה”. אח ואחות קשורים בקשר טבעי […]
יבמות ד’ (ע”ב): אלא אוב וידעוני בכלל מכשפים היו ולמה יצאו להקיש להם ולומר לך מה אוב וידעוני בסקילה אף מכשפה בסקילה. האר”י כתב שהנהגת מידה זו היא הנהגת הבריאה. והיינו שהדבר שהיה בכלל יצא מן הכלל כמו הבריאה שיצאה מן הכלל העליון. חידושה של המידה שלא ללמד על […]
יבמות ז’ (ע”א): דתניא דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל וכו’ כיצד והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים וטומאתו עליו והלא שלמים בכלל קדשים היו ולמה יצאו להקיש אליהן ולומר לך מה שלמים מיוחדים קדשי מזבח אף כל קדשי מזבח יצאו קדשי בדק הבית. בהנהגת מידה זו של דבר […]

חיפוש שיעורים

  • נושא

  • שם הרב

  • ניקוי חיפוש

נושאים

דילוג לתוכן