המאגר התורני

קטגוריה: בבא בתרא

פרק ראשון – כתבי הקודש

שיעור כללי בנושא כתבי הקודש (יא.) המשנה האחרונה בפרקנו מבדילה בין חלוקת כתבי הקודש לחלוקת שאר דברים1: …זה הכלל: כל שיחלק ושמו עליו, חולקין. ואם לאו, אין חולקין. אימתי? בזמן שאין שניהם רוצים, אבל בזמן ששניהם רוצים, אפילו פחות מכאן יחלוקו. וכתבי הקדש, אף על פי ששניהם רוצים, לא יחלוקו.רש”י: אפילו בפחות מכאן יחלוקו – משום דבעי למיתני: ‘ובכתבי הקדש אף על פי ששניהם רוצים לא יחלוקו’, תני רישא. מדברי רש”י מובן, שאין כל חידוש ברישא של הכלל המוזכר במשנה:

לשיעור המלא »

פרק ראשון – גוד או אגוד

שיעור כללי בנושא ‘גוד או אגוד’ (יג.) כך פותחת הגמרא בענין ‘גוד או אגוד’1: ולא את הטרקלין כו’: אין בהן כדי לזה וכדי לזה, מהו? רב יהודה אמר: אית דינא דגוד או אגוד. רב נחמן אמר: לית דינא דגוד או אגוד.רש”י: אית דינא דגוד או אגוד – זה שרוצה לחלוק אומר לזה שאינו רוצה לחלוק: ‘או קוץ לי דמים וקנה לך חלקי, או אני אקוץ דמים ואתן לך בחלקך, שאי אפשי בשותפותך’. לית דינא – שזה יכול לומר: ‘לא שלך

לשיעור המלא »

הקובע זמן לחבירו

שיעור כללי בנושא הקובע זמן לחבירו (ה.) המשנה אומרת1: כותל חצר שנפל, מחייבין אותו לבנותו עד ארבע אמות. בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן. מד’ אמות ולמעלן, אין מחייבין אותו. סמך לו כותל אחר, אע”פ שלא נתן עליו את התקרה, מגלגלין עליו את הכל. בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן. על משנה זו מביאה הגמרא מחלוקת בין ריש לקיש לבין אביי ורבא: אמר ריש לקיש: הקובע זמן לחבירו ואמר לו ‘פרעתיך בתוך זמני’, אינו נאמן. ולואי שיפרע בזמנו.

לשיעור המלא »

פרק ראשון – בית הכנסת

שיעור כללי בנושא בית הכנסת (ג:) א. קדושת בית הכנסת הגמרא מביאה את דברי רב חסדא בענין בית הכנסת1: אמר רב חסדא: לא ליסתור איניש בי כנישתא, עד דבני בי כנישתא אחריתי. לכאורה, דברי רב חסדא אינם קשורים אל הסוגיה הכללית של פרקנו, ולא מובן מדוע בחרה הגמרא להביאם בפרק זה. מקום נוסף בו אנו מוצאים את דברי רב חסדא אלו, הוא הגמרא במסכת מגילה, שדנה בעניני בית הכנסת2: רמי בר אבא, הוה קא בני בי כנישתא. הוה ההיא כנישתא

לשיעור המלא »

פרק ראשון – חזית

שיעור כללי בנושא חזית (ד.) שאלות המצריכות עיון א. בסוגיא דף ד. על שאלת מאי חזית מביאה הגמרא תרי לישני דרב הונא והלישנא השניה אומרת: אמר רב הונא מיכפא קרנא מלגיו. ורש”י במקום אומר: … ולקמיה פריך הא מבחוץ קתני רש”י אינו מחכה לשאלת הגמרא וכבר במקום אומר שיש שאלה המתבקשת מאליה, שהרי זה סותר בהדיא ללשון המשנה האומרת שהחזית היא מבחוץ.ואמנם הגמרא שואלת זאת ואומרת “קשיא”.לפנינו שאלה בלא תשובה דוגמת “שתיק רב” שדרכנו – ע”פ הרב – לחפש תשובתה

לשיעור המלא »

פרק ראשון – השותפין – חלק ב’

שיעור כללי בנושא השותפין המשך (ב.) הזוהר בפרשת בלק דורש בענין ה”בבות” של סדר נזיקין1: ‘וירא בלק’. ר’ חזקיה פתח: ‘כה אמר ה’ שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות’. כמה חביבין ישראל קמי קב”ה דאע”ג דאינון חאבו קמיה, וחבין קמיה בכל זמנא וזמנא, איהו עביד לון לישראל זדונות כשגגות. והכי אמר רב המנונא סבא: תלת בבי דינא תקינו רבנן בסדרי מתניתא, חדא קדמיתא, ב’ארבע אבות נזיקין השור המבעה וההבער’. תניינא, טלית דאשתכח, תליתאה, שותפין ורזא דאבידה.

לשיעור המלא »

פרק ראשון – השותפין – חלק א’

השותפין (ב.) מסכת בבא בתרא פותחת בדין חלוקת חצר השותפין: השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר, בונין את הכותל באמצע. מקום שנהגו לבנות גויל, גזית, כפיסין, לבנים, בונים. הכל כמנהג המדינה. בגויל, זה נותן שלשה טפחים, וזה נותן שלשה טפחים. בגזית, זה נותן טפחיים ומחצה, וזה נותן טפחיים ומחצה. בכפיסין, זה נותן טפחיים, וזה נותן טפחיים. בלבנים, זה נותן טפח ומחצה, וזה נותן טפח ומחצה. לפיכך אם נפל הכותל, המקום והאבנים של שניהם. ויש לשאול כמה שאלות על המשנה:לכאורה היה מתאים

לשיעור המלא »

חיפוש שיעורים

  • נושא

  • שם הרב

נושאים