פרק ראשון – שיטת רש"י בגדרי "גוד אסיק"
שיטת רש"י בגדרי "גוד אסיק" (ו:) קשיים בשיטת רש"י בגדרי גוד אסיק מתוך דברי רש"י בסוגיא בשבת דף ו' למדנו שרה"י נקבעת ונגמרת על פי מחיצותיה. וכך היא לשונו בדף ו: ד"ה קמ"ל גמורה: כלומר זו היא שנגמרו מניין מחיצות שלה, שיש לה מחיצות מכל צד כגון חריץ וכן גדר דאמרינן מד' צדדים גוד אסיק פני המחיצה על ראשו ונמצא ראשו מוקף מד' צדדים וחללו ד' וכו'. ויש להשוות דברי רש"י אלו עם דבריו במקומות אחרים.בסוכה דף ד: אמרה הגמרא: […]
פרק ראשון – איזו היא רה"י
איזו היא רה"י (ו.) הגמ' בדף ו': ת"ר ד' רשויות לשבת רה"י ורה"ר וכרמלית ומקום פטור ואיזו היא רה"י חריץ שהוא עמוק י' ורחב ד' וכן גדר שהוא גבוה י' ורחב ד' זו היא רה"י גמורה. וכתב בספר העיתים1: ובתשובות לגאון … רה"י, בדין היא שהיה צריך לומר בית של יחיד וחצר של יחיד, למטה אמר חריץ עמוק י' ורחב ד' (וכן גדר), אלא הללו שנים שיש לספקו בכרמלית ואצ"ל בית של יחיד וחצר של יחיד. וקצת קשה להבין תשובתו […]
פרק ראשון – הדביק פת בתנור
הדביק פת בתנור (דף ד.) ביאור קושית התוס' במסקנת הסוגיא השאלה של רב ביבי בר אביי אם הדביק פת בתנור במזיד, התירו לו לרדותה קודם שיבוא לידי איסור סקילה או לאו.והקשו בתוס' ד"ה קודם: "וא"ת מאי בעיא היא זו אם התירו לרדותה, פשיטא שלא ישמע לנו אם נאסור לו". ושני פרושים עיקריים יש בדברי התוס' כפי שבאו באחרוניםא. לא ישמע לנו – היינו שאינו מחויב לשמוע לנו.ב. לא ישמע לנו – היינו על פי החלטתו אף כנגד הוראתנו.ועל הפירוש הראשון […]
פרק ראשון – מלאכת הוצאה
מלאכת הוצאה יציאות השבת ראשונים ואחרונים דנו מדוע פתח התנא דוקא בהוצאה. ואף לשון הפתיחה צריכה עיון – מדוע 'יציאות' ולא 'הוצאות'? ומדוע השבת נזכרת דוקא במלאכה זו – 'יציאות השבת'?מלאכה גרועההראשונים דנו ביחודה של מלאכת הוצאה משאר המלאכות, והתוס' הגדירו אותה "מלאכה גרועה" ואף ראשונים אחרים דנו בחידושה של מלאכה זו. כמה הסברים נאמרו בראשונים לחידושה של מלאכה זו. תוס' כתבו1: דהוצאה מלאכה גרועה היא דמה לי מוציא מרה"י לרה"ר מה לי מוציא מרה"י לרה"י. ה"אור זרוע" כתב2: משום […]
פרק ראשון – כל קבוע כמחצה על מחצה דמי
כל קבוע כמחצה על מחצה דמי (ט"ו.) פתיחה סוגיא זו המוזכרת בכמה מקומות בש"ס, רבים קולמוסין נשתברו עליה, וקושיות עצומות התקשו בה הראשונים והאחרונים. נעסוק ביסוד דין רוב, ומתוך כך נוסיף ביאור בסוגיא זו. שאלות 1. יש להבין מדוע קבעה הגמרא שכל קבוע הוא דוקא "כמחצה על מחצה", ולא אמרה בפשטות שכל קבוע הרי הוא ספק?נראה שתשובה לכך ניתן לראות בדברי רש"י בסנהדרין (ע"ט ע"א) על הגמרא: תניא, רבי שמעון אומר: עד שיאמר לפלוני אני מתכוון. מאי טעמא דרבי שמעון? […]
פרק ראשון – מה טיבו של עובר זה
"מה טיבו של עובר זה" (י"ג.-י"ג:) מח' רבן גמליאל ורבי יהושע בתוספתא (פ"א ה"ו) רבן גמליאל הסביר את שיטתו: היתה מעוברת אמרו לה מה טיבו של עובר זה מאיש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ור' ליעזר אומרים נאמנת שהיא עדות שהאשה כשירה לה ר' יהושע אומר אינה נאמנת. אמר להם ר' יהושע אי אתם מודים בשבויה שנישבית והיא אומרת טהורה אני שאינה נאמנת? אמרו לו: לא! אם אמרת בשבויה שנשבית לבין העובדי כוכבים שיש לה עדים, תאמר בזו שאין לה […]
פרק ראשון – גר קטן
גר קטן (יא.) שאלות בדברי הגמרא בענין גר קטן, יש לעיין:1. "גר". מדוע לא אמר בפשטות "גוי", שכן מדובר כאן כאשר גוי בא להתגייר, ובשו"ע (יו"ד רסח ז) אכן שינה את הלשון: עובד כוכבים קטן, אם יש לו אב יכול לגייר אותו. ואם אין לו אב, טז ובא להתגייר או אמו מביאתו להתגייר, בית דין מגיירין אותו, שזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו. כמו כן יש לעיין במשנה: מתני'. הגיורת, והשבויה, והשפחה, שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים […]
פרק ראשון – מנה לי בידך והלה אומר איני יודע
מנה לי בידך והלה אומר איני יודע (י"ב:) בסוגייתינו הגמרא מקבילה בין מח' רבן גמליאל ור' יהושע במשנה לבין מחלוקת האמוראים לגבי "מנה לי בידך והלה אומר אינו יודע". הגמרא מסבירה את מח' האמוראים: רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה. שאלות 1. הלשון בו נאמרת המחלוקת זוקקת ביאור, שכן הם אינם מתיחסים אחד לדברי השני, שהרי אין חולק שעדיפה טענת ברי על טענת שמא – "ברי […]
פרק ראשון – טענת בתולים
טענת בתולים (ט.) מחלוקות הראשונים בסוגיא בסוגיא לא נזכר מהי טענתה של האשה מול טענת הבעל, ואכן דעת הרמב"ם היא שאם הבעל טען טענת בתולים האוסרת את אשתו עליו אין משגיחין כלל בטענת האשה והיא אסורה עליו בכל מקרה. לעומתו סוברים הרשב"א והריטב"א ועוד ראשונים שכאשר היא מתרצת את חסרון בתוליה היא נאמנת ולא נאסרת עליו. והביא ה"מגיד משנה" (הל' איסורי ביאה יח יא) מח' ראשונים זו: ודע ששם נתבאר שהאשה נאמנת לומר מוכת עץ אני או משארסתני נאנסתי לענין […]
פרק ראשון – שוויה אנפשיה חתיכא דאיסורא
שוויה אנפשיה חתיכא דאיסורא (ט.) שאלות הסוגיא פותחת בדברי רבי אלעזר: האומר פתח פתוח מצאתי – נאמן לאוסרה עליו. ופירש רש"י טעמו של דבר: נאמן לאוסרה עליו – ואע"פ שאין הדבר הזה יכול להתברר אלא על פיו לגבי נפשיה הוי מהימן לשוייה עליה חתיכה דאיסורא אבל להפסידה כתובתה לא מהימן. על דברי רש"י יש להקשות:1. מדוע הקדים לומר "שאין הדבר הזה יכול להתברר אלא על פיו", ולא פירש בפשטות שנאמן לאוסרה עליו כיון ששוויה עליה חתיכא דאיסורא?2. יש להבין מה […]
פרק ראשון – ספק ספיקא
ספק ספיקא מחלוקת הרמב"ם והרשב"א בגדר ספיקא דאורייתא לחומרא נחלקו הרמב"ם והרשב"א בהבנת דברי הגמרא (ביצה ג ב) "ספיקא דאורייתא לחומרא", האם זהו דין תורה או דין דרבנן. הרמב"ם כתב (הל' טומאת מת ט יב): דבר ידוע שכל אלו הטומאות וכיוצא בהן שהן משום ספק הרי הן של דבריהן ואין טמא מן התורה אלא מי שנטמא טומאת ודאי אבל כל הספיקות בין בטומאות בין במאכלו' אסורות בין בעריות ושבתות אין להם אלא מדברי סופרים ואע"פ כן דבר שחייבין על זדונו […]
פרק ראשון – ברכת אירוסין
ברכת אירוסין (ז:) שאלות הסוגיא העוסקת בברכת אירוסין מסיימת: מאן דלא חתים מידי דהוה אברכת פירות ואברכת מצוות, ומאן דחתים מידי דהוה אקידושא1. יש להבין צדדי הבעיה, מאיזה צד יש לדמותה לברכת פירות וברכת מצוות, ומאיזה צד יש לדמותה לקידוש. רש"י פירש: אברכת פירות – בורא פרי העץ.ברכת מצות – על השחיטה ועל המילה דכיון דכולה חדא הודאה היא ואין הפסק בקשה בינתיים לא בעיא חתימה כדאמר בערבי פסחים (פסחים דף קה) ברכת המצות טעמא מאי משום דהודאה היא הא […]
פרק ראשון – בעילה בתחילה בשבת
בעילה בתחילה בשבת (ה:-ז.) פסק הגמרא והפוסקיםבסוגייתינו הגמרא נושאת ונותנת בבעיה: איבעיא להו: מהו לבעול בתחילה בשבת? ובסוף הסוגיא פוסקת הגמרא: והלכתא מותר לבעול בתחילה בשבת. יש לעיין בפסק זה, הן מצד ההיתר, לכאורה ללא הגבלה, לאחר שבסוגיא ראינו שההיתר תלוי בבקיאות בהטיה שלא כהללו בבליים, והן מדרך הבאת הגמרא את הפסק, שכן הגמרא פוסקת הפוך מהוראת ר' יוחנן לאיסור, אותה הביאה הגמרא סמוך לפסק: רב נחמן בר יצחק מתני הכי, אמר ר' אבהו: שאל ר' ישמעאל בן יעקב דמן […]
פרק ראשון – כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש
כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש (ג.) שאלות רוב הראשונים הבינו שפירוש "כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש", היינו שהמקדש תולה קידושיו בדעת חכמים, ולכן חכמים יכולים להפקיע קידושיו למפרע. כך פירש גם רש"י בכמה מקומות1.על שיטה זו רבו הקשיים, ולהלן חלקם:1. הראשונים דנו רבות בכך שהקידושין בטלין למפרע ולא מכאן ולהבא, ותמוה מאוד שאדם שהיה נשוי כהלכה, למפרע לא היה נשוי וחי עם אשתו ללא קידושין. עובדה זו יוצרת בעיות אותן הזכירו הראשונים, כגון התראת ספק על אשת איש שזינתה, טהרת […]
פרק ראשון – נישואין וכתובה
נישואין וכתובה עיון במשניות בכמה משניות בפרק מוזכר הביטוי "טענת בתולים". ראשית, במשנה א': בתולה נשאת ליום הרביעי ואלמנה ליום החמישי שפעמים בשבת בתי דינין יושבין בעיירות ביום השני וביום החמישי שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין. ובהמשך מופיע הביטוי בעוד משניות, וכך כתוב במשנה ב': בתולה כתובתה מאתים ואלמנה מנה בתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן האירוסין כתובתן מאתים ויש להן טענת בתולים הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד כתובתן מאתים […]
פרק ראשון – פתיחה למסכת כתובות
שיעור פתיחה למסכת כתובות מסכת זו עוסקת בדיני הנישואין, ולכאורה מן הראוי היה לקרוא את שם מסכת זו "נישואין". קריאת שם המסכת על שם הכתובה שמבטאת דוקא את סיבוכי הנישואין צריכה הסבר.הנישואין מבטאים יותר מכל את ירידת האידיאל לעולם המעשה המורכב. חז"ל השוו בין מעמד הר סיני לבין יום החתונה (תענית כו:): "ביום חתנתו – זה מתן תורה." אף סופו של מעמד הר סיני היה שבירת הלוחות, בדומה לנישואין שאחרי יום חתונתו של אדם, באים חיי הנישואין בהן עלולים להיות […]
פרק ראשון – כי לי בני ישראל עבדים
'כי לי בני ישראל עבדים' רב נחמן ורב חסדא דאמרי תרוייהו: המגביה מציאה לחבירו – לא קנה חבירו. מאי טעמא – הוי תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים, והתופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים – לא קנה. איתיביה רבא לרב נחמן: מציאת פועל – לעצמו. במה דברים אמורים – בזמן שאמר לו בעל הבית נכש עמי היום, עדור עמי היום. אבל אמר לו: עשה עמי מלאכה היום מציאתו של בעל הבית הוא! – אמר ליה: שאני פועל דידו כיד בעל […]
פרק ראשון – רכוב ומנהיג
'רכוב ומנהיג' (ח.:) "אמר רב יוסף אמר לי רב יהודה שמעית מיניה דמר שמואל תרתי רכוב ומנהיג חד קני וחד לא קני ולא ידענא הי מינייהו היכי דמי אילימא רכוב לחודיה ומנהיג לחודיה מנהיג לחודיה מי איכא מאן דאמר לא קני אלא אי איכא למימר דלא קני רכוב הוא דאיכא למימר אלא רכוב במקום מנהיג איבעיא ליה מאי רכוב עדיף דהא תפיס בה או דלמא מנהיג עדיף דאזלא מחמתיה". שאלות: א. יש לדון ברכוב במקום מנהיג שיש הו"א שהרכוב יקנה, […]
פרק ראשון – המגביה מציאה לחבירו
'המגביה מציאה לחבירו' (ח.) "אמר רמי בר חמא זאת אומרת המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו, דאי סלקא דעתך לא קנה חבירו תיעשה זו כמי שמונחת על גבי קרקע וזו כמי שמונחת על גבי קרקע ולא יקנה לא זה ולא זה, אלא לאו ש"מ המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו. אמר רבא לעולם אימא לך המגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו, והכא היינו טעמא מגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה, תדע שאילו אמר לשלוחו צא וגנוב לי וגנב פטור ושותפין שגנבו חייבין, […]
פרק ראשון – שניים אדוקים בשטר
"שנים אדוקים בשטר" שאלות הסוגיה בדף ז' בביאור מחלוקת רבי ורשב"ג מעלה כמה שאלות בפשט: 1. לשון המחלוקת של רבי ורשב"ג אינה לשון רגילה של מחלוקת, רבי אומר יתקיים השטר בחותמיו ורשב"ג אומר יחלוקו והרי אפשר לקיים את דברי שניהם, ומדוע לא נקטה הגמרא בלשון יתקיים השטר בחותמיו דברי רבי ורשב"ג אומר אין צריך או רשב"ג אומר יחלוקו ורבי אומר לא יחלוקו? 2. הרדב"ז בשטמ"ק שאל מדוע אמר רבי 'יתקיים השטר בחותמיו' והלא יש כמה צורות נוספות לקיום שטרות: "קשיא […]