פרשה ג – פסקה יב
קהלת רבה פרשה ג', י"ב שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל ניתן להידרש. "מה יתרון העושה וגו'", אמר שלמה: הואיל ועתים עתים הן לכל, מה מהני אומנה באומנותיה וכשירא בכשרותיה. דבר אחר, "מה יתרון", כל אינש ואינש לא מתרין אלא עם בעלי אומנותיה. אמר ר' יצחק בר' מריון: "וצדיק באמונתו יחיה", (שצדיק באמונתו יחיה) אפילו צדיק חי העולמים מאמונתו הוא חיה, אמר הקב"ה: בתחלה הרגתי בכורי מצרים, שנאמר: "ויהי […]
פרשה ג – פסקה יא
קהלת רבה פרשה ג', י"א ר' יהושע דסכנין פתר קרייא בישראל. "עת ללדת ועת למות", אמר הקב"ה: לשעה קלה הייתי אני מילדת לבני, דכתיב: "ומולדותיך ביום הולדת", "ועת למות", דכתיב: "במדבר הזה יתמו ושם ימותו", "ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפנה וגו'". "ועת לטעת", שנאמר: "ונטעתים על אדמתם", "ועת לעקור נטוע,, דכתיב: "ויתשם ה' מעל אדמתם". "עת להרוג", דכתיב: "ויהרוג כל מחמדי עין", "ועת לרפוא", דכתיב: "הנני מעלה לה ארוכה ומרפא וגו'". "עת לפרוץ", דכתיב: "ופרצים תצאנה […]
פרשה ג – פסקאות ד2-י
קהלת רבה פרשה ג', ד'2-י' "עת לטעת", בשעת שלום "ועת לעקר נטוע", בשעת מלחמה. "עת להרוג", בשעת מלחמה "ועת לרפוא", בשעת שלום. "עת לפרוץ", בשעת מלחמה "ועת לבנות", בשעת שלום. "עת לבכות", בשעת האבל "ועת לשחוק", אחר האבל. "עת ספוד", בשעת האבל, "ועת רקוד", אחר האבל. "עת להשליך אבנים", בשעה שאשתך טהורה, "ועת כנוס אבנים", בשעה שאשתך טמאה. "עת לחבוק", אם ראית כת של צדיקים עומדים – עמוד וחבק ונשק וגפפם, "ועת לרחוק מחבק", אם ראית כת של רשעים – […]
פרשה ג – פסקה ד1
קהלת רבה פרשה ג', ד' 1 דבר אחר, "עת ללדת", מעת ללדת היא "עת למות", משעה שאדם נולד הוא נגזר עליו כמה שנים יחיה. אם זכה – הוא משלים את שנותיו, אם לאו – פוחתין לו מהם, דכתיב: "יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצורנה", כך דברי ר' עקיבא, ורבנן אמרין: אם זכה – מוסיפין לו על שנותיו, אם לאו – פוחתין לו משנותיו. אם זכה מוסיפין לו, שנאמר: "הנני יוסף על ימיך חמש עשרה שנה". אמר להון: משלו מוסיפין, […]
פרשה ג – פסקה ג
קהלת רבה פרשה ג', ג' דבר אחר, "עת ללדת וגו'", ואפילו מלאך המות נעשה קטיגור שלה. אמר ר' שמואל בר נחמן: על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן וכו', ובשלשה דברים אנשים מתים: השרוי בבית המרועע, והמהלך בדרך יחידי, והמפרש בים הגדול נעשה השטן קטיגורו. דאמר ר' לוי: בשלשה מקומות השטן מצוי לקטרג: השרוי בבית המרועע, והמהלך בדרך יחידי, והמפרש בים הגדול. ר' שמעון בר אבא בשם ר' חנינא: כל הדרכים בחזקת סכנה. ר' ינאי הוה נפיק לאיסטרטה הוה מפקד […]
פרשה ג – פסקה ב
קהלת רבה פרשה ג', ב' "עת ללדת ועת למות". אמר ר' ברכיה: הרי כל חכמתו של שלמה שאמר "עת ללדת ועת למות", מה הוא, אשריו לאדם ששעת מיתתו כשעת לידתו, מה שעת לידתו נקי אף שעת מיתתו נקי. "עת ללדת ועת למות", בשעה שהאשה יושבת על המשבר אינון צווחין לה חייתא, ולמה אינון צווחין לה חייתא, שהיא מייתה וחייה, ולמה אינון צווחין לה מחבלתא, דהיא ממשכנא בידוי דמיתה, היך מה דאת אמרת: "אם חבול תחבול שלמת רעך וגו'". ר' סימון […]
פרשה ג – פסקה א
קהלת רבה פרשה ג', א' "לכל זמן ועת לכל חפץ", זמן היה לו לאדם הראשון שיכנס לגן עדן, שנאמר: "ויניחהו בגן עדן", וזמן היה לו שיצא משם, שנאמר: "ויגרש את האדם וגו'". זמן היה לו לנח שיכנס לתיבה, שנאמר: "בא אל התבה וגו'", וזמן היה לו לצאת, שנאמר: "צא מן התבה וגו'". זמן היה לאברהם שינתן לו המילה, שנאמר: "ואתה את בריתי תשמור", וזמן היה לבניו להמול מהן, שימולו בשני מקומות אחת במצרים ואחת במדבר, שנאמר: "כי מולים היו כל […]
פרשה ב – פסקה ל
קהלת רבה פרשה ב', ל' "כי לאדם שטוב לפניו וגו'", "כי לאדם שטוב לפניו", זה אברהם אבינו, "נתן חכמה ודעת ושמחה", "ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס", זה נמרוד, ולמי נאמר "לתת לטוב לפני האלהים", זה אברהם, שנאמר: "ואברהם זקן בא בימים וגו'". דבר אחר, "כי לאדם שטוב לפניו", זה יצחק, "נתן חכמה ודעת ושמחה", "ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס", זה אבימלך, ולמי נאמר "לתת לטוב לפני האלהים", זה יצחק, שנאמר: "ויזרע יצחק בארץ ההיא". דבר אחר, "כי לאדם שטוב לפניו", […]
פרשה ב – פסקה כט
קהלת רבה פרשה ב', כ"ט "כי מי יאכל ומי יחוש וגו'". אמר שלמה: מאן אכיל כמה דאכלית ומאן שתה כמה דשתיתי ומאן עבד כמה דעבדית. רבי ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק: נשר גדול היה לו לשלמה והיה רוכב עליו והולך לתדמור במדבר, ובא בו ביום אחד, הדא הוא דכתיב "ויבן את תדמור במדבר". פירוש המדרש"כִּי מִי יֹאכַל וּמִי יָחוּשׁ חוּץ מִמֶּנִּי". אמר שלמה: מאן אכיל כמה דאכלית ומאן שתה כמה דשתיתי ומאן עבד כמה דעבדית – מי אוכל […]
פרשה ב – פסקה כח
קהלת רבה פרשה ב', כ"ח שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. אין טוב באדם שיאכל ושתה", ר' תנחומא אמר ר' נחמן בריה דר' שמואל בר נחמן ור' מנחמא ואמרין לה ר' ירמיה ור' מיישא בשם ר' שמואל בר רב יצחק: כל אכילה ושתיה שנאמר במגילה הזאת בתורה ובמעשים טובים הכתוב מדבר. אמר ר' יונה: בנין אב שבכולם, שנאמר: "והוא ילונו בעמלו", בעולמו בעולם הזה, "ימי חייו", לקבר. וכי […]
פרשה ב – פסקה כז
קהלת רבה פרשה ב', כ"ז שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מסידור שנחלק. המדרש "כי כל ימיו מכאובים וגו'", זה דור המבול שהם מכאיבין להקב"ה במעשיהם הרעים. "וכעס ענינו", שמכעיסין להקב"ה במעשי ידיהם. "גם בלילה לא שכב לבו", שלא שכב לבו מן העבירות. ומניין אף היום, שנאמר: "וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום". ואף הקב"ה הביא עליהם פורענות ביום ובלילה, שנאמר: "ויהי הגשם על הארץ וגו'". דבר […]
פרשה ב – פסקה כו
קהלת רבה פרשה ב', פסקה כ"ו "כי יש אדם שעמלו בחכמה וגו'". אמר ר' יודן בר' סימון: גדול כחן של נביאים שמדמים את הצורה ליוצרה, הדא הוא דכתיב "ואשמע קול אדם בין אולי". ואמר ר' יודן בר סימון: אית קרייה חורן דהוא מחוור יתיר מן דין: "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם". "בחכמה", "ה' בחכמה יסד ארץ". "בדעת", "בדעתו תהומות נבקעו". "ובכשרון", ר' ברכיה בשם רבי יהודה בר ר' סימון: לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקב"ה את עולמו, דכתיב "בדבר […]
פרשה ב – פסקה כד
קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ח-י"ט, "ושנאתי אני את כל עמלי", א' "ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש וגו'". ר' מאיר הוה כתבן טב מובחר, והוה לעי תלת סלעין כל שבת, והוה אכיל ושתי בחדא, ומתכסי בחדא, ומפרנס אוחרתא לרבנן. אמרין ליה תלמידוי: רבי, בנך מה את עביד עליהון. אמר לון: אין הוון צדיקים, כההוא דאמר דוד: "ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם", ואם לאו – מה אני מניח את שלי לאויבי המקום. לכן אמר שלמה: […]
פרשה ב – פסקה כג
קהלת רבה פרשה ב', פסוק י"ז, "ושנאתי את החיים", א' "ושנאתי את החיים", אימיקנטרון היה כותב לאדריאנוס קיסר, אמר לו: אם למולים את שונא – אלו הישמעאלים, אם למשמרי שבת את שונא – אלו הכותיים, הרי אין את שונא אלא האומה הזאת בלבד, אלהיה יפרע מאותו האיש. גזר אדריאנוס דכל די עבד כן יפרסם גרמיה למלכא, דמלכא בעי יתן לית מלה. אזל חד ופרסים ית גרמיה. אמר: ארימין רישיה. אמר ליה: למה אמרת כן. אמר ליה: דאת פני לההוא גברא […]
פרשה ב – פסקה כב
קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ד-ט"ו, "ואמרתי אני בלבי", ה' דבר אחר, "החכם עיניו בראשו", זה תלמיד חכם שהוא רגיל במשנתו. "וידעתי גם אני וגו'", וחזרתי "ואמרתי אני בלבי וגו'". זה נקרא רבי וזה נקרא רבי, זה חכם וזה חכם, זה עוטף בטליתו וזה עוטף בטליתו, אם כן "למה חכמתי אז יותר", למה נתתי נפשי על תורתי. וחזרתי ואמרתי "אין זכרון לחכם עם הכסיל", למחר שניהם נכנסין לבית הוועד או למקום אחר ושואלין זה את זה, זה נשאל ומשיב וזה […]
פרשה ב – פסקה כא
קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ד-ט"ו, "ואמרתי אני בלבי", ד' דבר אחר, "החכם עיניו בראשו", זה שלקח חטים לשלש שנים, "והכסיל בחשך הולך", זה שלקח חטים לשנה אחת. "וידעתי גם אני וגו'", וחזרתי "ואמרתי אני בלבי וגו'", זה אוכל וזה אוכל, אם כן "למה חכמתי אני אז יותר", למה משכנית מאניי מן קייטא לאמטי לי מזונין. וחזרתי ואמרתי: "כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם וגו' הכל נשכח", למחר שנת בצורת באה – זה אוכל ביוקר וזה אוכל בזול, הדא […]
פרשה ב – פסקאות יז2-כ
קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ד-ט"ו, "החכם עיניו בראשו" א 2, "ואמרתי אני בלבי" א – ג דבר אחר, "החכם עיניו בראשו", זה אברהם אבינו, "והכסיל בחשך הולך", זה נמרוד, "וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם. ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני וגו'". אני נקראתי מלך ונמרוד הרשע נקרא מלך, זה מת וזה מת, אם כן, "ולמה חכמתי אני אז יותר", למה מסרתי נפשי על קדושת שמו של הקב"ה והזהרתי ואמרתי אין אלוה כמוהו בעליונים ובתחתונים, […]
פרשה ב – פסקה יז1
קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ד, "החכם עיניו בראשו", א' 1 "החכם עיניו בראשו וגו'". "החכם עיניו בראשו" והכסיל עיניו ברגליו?! אלא עד שהחכם בראשו של ענין הוא יודע מה יש בסופו, ר' מאיר הוה צווח לסופיה דמלה רישיה. פירוש המדרש"הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ". "החכם עיניו בראשו", והכסיל – עיניו ברגליו?! מהי מעלתו של החכם שעיניו בראשו? אלא כך יש לדרוש את הפסוק: עד שהחכם בראשו של ענין הוא יודע מה יש בסופו. ר' מאיר הוה צווח לסופיה […]
פרשה ב – פסקה טז
קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ג, "וראיתי אני", א' "וראיתי אני שיש יתרון", תני בשם רבי מאיר: כשם שיש יתרון בין האור לבין החשך כן יש יתרון בין דברי תורה לדברי הבלים. פירוש המדרש"וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ", תני בשם רבי מאיר: כשם שיש יתרון בין האור לבין החשך כן יש יתרון בין דברי תורה לדברי הבלים, ובילקוט גרס (מתנות כהונה) "לדברי מינות", שהם כחושך לעומת התורה האמיתית שהיא כאור. נושאי השיעור: א. מציאות […]
פרשה ב – פסקה טו
קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ב, "ופניתי אני לראות חכמה", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. "ופניתי אני לראות חכמה", "ופניתי" – ופיניתי, כספל הזה שנתמלא בשעתו ונשפך בשעתו כך למד שלמה תורה בשעתו ושכחה בשעתו. "לראות חכמה והוללות וסכלות", ר' חנינא בר פפא ור' סימון. ר' חנינא בר פפא אומר: "הוללות", זו הוללה של מלכות, "וסכלות", זו הטרחות. ר' סימון אומר: "הוללות", זו הוללה של מינות, […]