פרשת במדבר- בני אהרון ומשה
במדבר – בני אהרון ומשה מתחילים במפקד בשנה השנית, משהו שמודגש במפקד שנשים לב אליו זה הצד המשפחתי שנראה בפסוקים. יש את עם ישראל בכללותו והוא מחולק לשבטים, והשבטים מתחלקים לבתי אבות ומשפחות. "ויתילדו על משפחותם ולבית אבותם…." חזל אומרים לנו שכשבני ישראל היו במצרים הם לא שינו את שמם וזה ובלט מאוד שהשמות במפקדים הם שמות עבריים ולא שמות מצריים "בן שדיאור/בן צורישדי" לעומת אחרי שגלו לבבל, שאפשר לראות הרבה חכמים בגמרא ששמותיהם הם בבליים. השכינה ששורה בישראל מתחילה […]
פרשת במדבר – ודילוגו עלי אהבה
– ודלוגו עלי אהבה אנו עומדים ערב חג השבועות. מכניסתו של חודש סיון איננו אומרים תחנון בתפילה, וכבר מרגישים מעט משמחת חג השבועות. לכבוד החג, נעמוד על נקודה מתוך הפרשה הקשורה לתורה. בירושלמי נאמר (סנהדרין פ"ד ה"ב): אמר ר' ינאי: אילו ניתנה התורה חתוכה לא היתה לרגל עמידה. התורה לא ניתנה לנו בצורה של אמת חתוכה וברורה, שאנו צריכים לכוון אליה. כאשר באים בעלי דין לפני הדיין, או כאשר באה שאלה הלכתית לפני הרב, הוא לא צריך לכוון לאמת מסויימת, […]
לחיות עם פרשת השבוע – "ודגלו עלי אהבה"
נתחיל מענין יום ירושלים הבא עלינו לטובה, וקישורו לפרשה. מעניין לראות כיצד דברים שנכתבו בדורות קדומים על מהותו של חודש אייר, מקבלים משמעות חדשה ומפתיעה בדורנו. ר' צדוק הכהן מלובלין כתב (פרי צדיק לר"ח אייר): וכתב רח"ו (ר' חיים ויטאל, תלמידו של האר"י ז"ל) כי ניסן אייר סיון הם חג"ת (=חסד גבורה תפארת), וניסן חסד, שאז היה יציאת מצרים שהיה רק מחסד ה' יתברך, ויציאת מצרים היה בזכות אברהם ולו נאמר הגלות והגאולה, ותפארת סיון, שאז היה מתן תורה וכמו […]
לחיות עם פרשת השבוע – אנחנו במלחמה, נשמה
הפעם יש רצון לדבר בעיקר על הפרשיות שהתרחשו השבוע. הדברים קשורים יותר למה שנאמר בתורה בסוף חומש במדבר, בפרשת מסעי. בפרשת במדבר אנו קוראים על תחילת ההליכה במדבר. הפרשה מזכירה פעמים רבות את הביטוי: "יוצאי צבא", אך אין מדובר כאן על צבא שמתכונן למלחמה. סידור המחנה של "יוצאי הצבא" בפרשת השבוע מתאר את סדר החיים במדבר, ולא את ההכנות למלחמה לכיבוש הארץ. בפרשת מסעי, הצבא מתחיל להתכונן למלחמה על הארץ. ניתן לומר, שבפרשת במדבר הצבא נמצא במעמד של "מצעד יום […]
לחיות עם פרשת השבוע – לאן נעלמה האות ל?
הנצי"ב בפירושו לפרשה, עומד על תופעה מעניינת. במנין השבטים, מובא כך (במדבר א'): כ. וַיִּהְיוּ בְנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם… כב. לִבְנֵי שִׁמְעוֹן תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם… כד. לִבְנֵי גָד… כו. לִבְנֵי יְהוּדָה… כח. לִבְנֵי יִשָּׂשכָר… ל. לִבְנֵי זְבוּלֻן… לב. לִבְנֵי יוֹסֵף לִבְנֵי אֶפְרַיִם… לד. לִבְנֵי מְנַשֶּׁה… לו. לִבְנֵי בִנְיָמִן… לח. לִבְנֵי דָן… מ. לִבְנֵי אָשֵׁר… מב. בְּנֵי נַפְתָּלִי… בכל השבטים פותח המנין באות ל: "לבני", מלבט השבט הראשון – ראובן, והשבט האחרון – נפתלי. בענין שבט […]
לחיות עם פרשת השבוע – על דגלים ומפלגות
פרשת השבוע מתארת את דגלי השבטים. לכל שבט היה דגל משלו, וכפי שהמפרשים מסבירים – היה זה דגל ממש, עם צבע מיוחד, שהבדיל אותו מהשבטים האחרים.רבים שואלים, לשם מה יש צורך בדגלים? מדוע כל שבט עומד לחוד, עם דגל משלו? למה לא יהיה דגל אחד לכל עם ישראל, שכולם מאוחדים סביבו? ענין הדגלים שולח אותנו אל דברי הירושלמי. על המשנה המתארת כיצד פוסקים את הדין על פי הרוב, מובא בגמרא (ירושלמי סנהדרין פ"ד ה"ב): אמר ר' ינאי: אילו ניתנה התורה […]
לחיות עם פרשת השבוע – דגלים ודילוגים
לחיות עם פרשת השבוע – במדבר – דגלים ודילוגים חומש במדבר מתאר את הליכת עם ישראל במדבר. ספר זה קשור גם למתן תורה, שאנו חוגגים בסמוך לתחילת קריאת ספר במדבר. התורה ניתנה במדבר, וחכמים עומדים בכמה מקומות על המשמעות של נתינת התורה במדבר, ולא בארץ ישראל. במדבר, שלא כמו בארץ ישראל, יש אפשרות שכל עם ישראל יהיה ביחד. "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שמות י"ט, ב') – "כאיש אחד בלב אחד" (רש"י). כל עם ישראל היה מרוכז במקום אחד. דבר […]