סנפיר וקשקשת – שתי תורות
סנפיר וקשקשת – שתי תורות בין דיני מאכלות אסורות מופיעים בפרשתנו סימני הטהרה של הדגים: סנפיר וקשקשת.בשיחה לפרשת שמיני דובר על סימנים אלו, והפעם נרחיב מזוית שונה מעט.השל"ה מסביר את המשמעות של סימני הטהרה של הדגים: הנה תלמידי חכמים נמשלו לדגים הפרים ורבים, ואמרו בחגיגה על הפסוק "כמסמרות נטועים", מה נטיעה זו פרה ורבה אף דברי תורה פרים ורבים, והעוסקים בסודות התורה צוללים במים אדירים ועמוקים והם קדושים וטהורים כמותם. ותנן "קשקשים הם הקבועים בו, וסנפיר הפורח בהן". ועתה אפרש […]
בין "שמע" ל"והיה אם שמע"
"שמע" – "והיה אם שמע" בפרשת השבוע מופיעה הפרשה השניה של קריאת שמע, פרשת "והיה אם שמע". פרשה זו ופרשת "שמע" דומות מאד בביטויים ובמצוות המופיעים בהם ולכן יש לעיין בהבדלים שבין שתי הפרשיות:א. פרשת "שמע" נאמרה בלשון יחיד ופרשת "והיה אם שמוע" נאמרה בלשון רבים.ב. בפרשת "שמע" נאמר – "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", ובפרשת "והיה אם שמע" נאמר – "בכל לבבכם ובכל נפשכם", ולא נאמר "ובכל מאדכם".ג. בפרשת "שמע" לא מוזכר "ואספת דגנך" המופיע בפרשת "והיה אם […]
"אנכי ה' אלקיך" – מצות האמונה
"אנכי ה' אלקיך" – מצות האמונה בפרשת השבוע מופיעים עשרת הדברות, ומתוכם נייחד את הדיבור על הראשון שבהם: "אנכי ה' אלקיך".כותב הרמב"ם בספר המצוות: מצוה א' היא הציווי אשר ציוונו בהאמנת האלוהות, והוא שנאמין שיש שם עילה וסיבה הוא פועל לכל הנמצאים, והוא אומרו: "אנכי ה' אלקיך"… הרמב"ם הבין שבמילים אלה נצטווינו במצות האמונה בבורא העולם.אולם, לא כל הראשונים הסכימו לדעת הרמב"ם. הרמב"ן בהשגותיו לספר המצוות בא להסביר את שיטת הבה"ג, שהרמב"ם חלק עליו בכמה מקומות, ואחד מהם הוא במצוה […]
אלה הדברים
"אלה הדברים" "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל…"ספר דברים פותח במילים "אלה הדברים" שיש לעמוד על תוכנן, והאם יש בהן ללמד על עניינו של כל הספר.נראה לבאר זאת לפי המדרש1 הראשון בפרשה הדורש את היחס של התורה למשה: אלה הדברים – … אמר הקב"ה ראה לשונה של תורה מה חביבה שמרפאה את הלשון, מנין? שכן כתיב "מרפא לשון עץ חיים" ואין עץ חיים אלא תורה שנאמר "עץ חיים היא למחזיקים בה"… ר' לוי אמר מה לנו ללמוד ממקום […]
האזינו השמים
"האזינו השמים" "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי"המדרש הראשון בפרשה1 מתייחס לביטויים המיוחדים של משה כלפי השמים והארץ ובין הדברים נאמר שם: מבקש אתה שלא לחוש באזניך ולא אחד מאיבריך הטה אזנך לתורה ואת נוחל חיים, מנין? שנאמר: (ישעיה נ"ה) "הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם". ואף הרב הנזיר ב"קול הנבואה"2 מתייחס לפסוק בישעיה: והחוטא אשר חטא בכל אבריו, הקב"ה מרפא כל אבריו ברטיה אחת והיא שמיעת האזן, שנאמר: "הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם" המדרש דורש […]