קטגוריה: אקטואליה

על הסערה בעניין "סירוב פקודה" 3 התורה מחנכת אותנו במספר מקומות לפתח בקרבנו את הרגישות לזולת – להרגשתו, לתחושותיו ולמצבו.כך מבאר הכלי יקר את מה שעשה יוסף למִצְרִים בשעה שירדו ישראל למצרים1: וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל מִצְרַיִם וְעַד קָצֵהוּ.ויותר נכון לפרש כל הבלבול הלזה לפי שנאמר (דברים י יט) 'ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים'. כי כל מי שלא היה גר מימיו אינו מרגיש בצערו של הגר ואינו חס על נפש הגר, אבל מי שהיה […]

על הסערה בעניין "סירוב פקודה" 2 לאחר שביררנו בשיחה הקודמת את הסיבה לפרוץ הסערה בעניין, יש לדון בעניין עצמו. ראשית, יש לברר את גדריה של מצות ישיבת ארץ ישראל – מהי המצוה ומי מחוייב בה.מקור המצוה הוא בדברי הרמב"ן1, שהוא שקבע את חובת המצוה והגדיר את חלותה: מצוה רביעית שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה. והוא אמרו להם: 'והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי […]

על הסערה בעניין "סירוב פקודה" לאחרונה עלה לכותרות נושא "סירוב פקודה" של חיילים לפינוי ישובים, ח"ו. קודם לדיון בענין עצמו, יש לדון בעצם העלאת הנושא לדיון ציבורי.אין זו פעם ראשונה שרבנים קוראים לחיילים לסרב לפקודה כזו. בעת פינוי חבל ימית היו קריאות מעין אלה, אלא שהן לא זכו להתייחסות ציבורית, והיו כקול קורא במדבר. מה קרה מאז אותה תקופה, שגרם לכך שהנושא "תופס כותרות"?התשובה ברורה: אחוז החיילים הדתיים בצבא גדל באופן משמעותי, ורבים נושאים עיניהם לרבנים לדעת כיצד לנהוג, ועל […]

שילוב נשים בצה"ל כמודל ל"מלחמת תרבות" 2 בפעם הקודמת ביררנו, כי צה"ל מקדם בקרבו את הפנמת הערכים הפוסט-מודרניים, וביניהם המעבר מערכים של כלל לערכים של פרט, מאחווה לאינדיבידואליזם וכדומה.יש לברר, מהו היסוד לכל התופעות האלה? מהי הנקודה הבסיסית שממנה נובעות כל התופעות של הפוסט-מודרניזם?נראה שיסוד הכל הוא פריצת המסגרות. הן מסגרות התנהגותיות, והן מסגרות של חשיבה – הכל נפרץ ונהרס. על פי החשיבה הפוס מודרנית, "מסורת", כגון מסגרת של התנהגות, דרכי חשיבה וכדומה, היא "נגע" שיש בתוכנו כאלה שעדיין נגועים […]

שילוב נשים בצה"ל כמודל ל"מלחמת תרבות" ביום רביעי, ה' בחשוון, התקיים כינוס של ראשי ישיבות הסדר והמכינות הקדם צבאיות, לדיון בענין דרכי ההתמודדות עם שילוב בנות בצבא – הגורם לבעיות חמורות בפני החיילים הרוצים לשמור על ערכי הצניעות והקדושה.זו הפעם הראשונה שראשי ישיבות הסדר ומכינות נפגשים יחדיו, ומגבשים הסכמה בנושא מסויים על אף חילוקי הדעות בנושאים מהותיים של השקפת עולם, הדרך לשירות בצבא וכדו'. הדבר מזכיר את מדרש חז"ל1: 'וישב יעקב', כתיב 'בזעקך יצילוך קבוציך', תני כינוסו וכינוס בניו הצילו […]

רחמנות על ארץ ישראל במדרש1 מופיעה התייחסות לארץ ישראל, שיש להקשיב לה ולעמוד על משמעותה: …לפי שחביב תפלה לפני הקב"ה מכל מעשים טובים ומכל הקרבנות שכך כתיב (שם קמ"א) 'תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב', ומשה רבינו אף על פי שעשה כל מעשים טובים כיון שנגזר עליו שלא ליכנס לארץ, התפלל ואמר 'אעברה נא ואראה" (דברים ד') ואמר לו הקב"ה 'אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה עלה ראש הפסגה, לכך נאמר 'היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות', […]

אל נוכח פני הטרור האירועים הקשים שפקדו אותנו לאחרונה, החל ברצח של משפחת חטואל בגוש קטיף ועד לפיגוע בו נהרגו ששה מחיילי צה"ל, מורידים אותנו אל קרקע המציאות, ואל הדרך הארוכה שעלינו לעבור בדרך לגאולתנו.נעיין שוב בדברי הרב קוק זצ"ל באגרתו1, שדומה כאילו נכתבה לימים אלה (האגרת בשלמותה מופיעה בסוף השיעור): …ובכל זמן שאנו נדדים, נשחטים ונטבחים, כצבאות וכאילים, על אשר אין אנו מכירים את תפקידנו… מה גורם לכך שאנו נשחטים ונטבחים? חוסר ההכרה והאמונה בתפקידנו. כששר הבטחון מכריז שההתיישבות […]

בעקבות הצלחת המשאל הקב"ה מילא משאלנו לטובה.זוהי שעתה היפה של הציונות הדתית, שהובילה מהלך לאומי – והצליחה.ראשית, יש לומר יישר כח לכל העושים במלאכה, איש איש לפי תפקידו ומקומו, שתרמו מחלקם וממרצם ומגופם ומרוחם ומנפשם לטובת העניין, וסייעו להצלחת המהלך.כמה נקודות שיש לעמוד עליהם בעניין זה.א. כבר הזכרנו את דברי הגר"א על משיח בן יוסף, המובאים בספר "קול התור"1: עשה והצליח. אחת התכונות של משיח בן יוסף הצלחה על ידי עשייה כמו שכתוב ביוסף "כל אשר הוא עושה ה' מצליח […]

פנים אל פנים – חוב ישן עם ישראל עובר ימים קשים מאוד. ארץ ישראל נקנית ביסורים1, ואלו חלק מן היסורים שעלינו לעבור בדרך לקנינה של הארץ. יסורי גוף ונפש, הנובעים מהתנכרותם של חלקים מעמנו לארץ ישראל וליושביה.אולם, הקושי הרב נובע מן העוצמה הגדולה שיש בימים אלה.אנו רואים בעינינו כיצד קורסת הציונות החילונית. אנשים שינקו עם חלב אימם את חזון: "שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן", מוכנים עתה לסגת מחבלי ארץ ישראל. החזון הציוני הפך לגישה פרגמטית לארץ ישראל, […]

זמירות חדשות היחס למצב הכלכלי בארץ רבות מדברים על המצב הכלכלי בתקופה האחרונה, ורבים מאיתנו אף מרגישים את הקשיים על בשרם ובכיסם.נראה, כי השם בו מכנים מצב זה משפיע על ההתיחסות למצב."קיצוצים" מזכירים לנו "קיצוץ בנטיעות" ח"ו, ו"גזירות כלכליות" מזכירות לנו את גזירותיו של פרעה. ביטויים אלו הם על דרך השלילה.אנו נכנה זאת בצורה חיובית בשם "זמירות חדשות". הזמירה אף היא חיתוך של ענפים מן העץ, אך מטרתה היא התעוררות מחודשת, רענון וגילוי כוחות שהיו רדומים. המצב כעת הוא בחינת […]

התרסקות 'קולומביה' שאיפת האנושות לכבוש החלל – חזון או חלום אמר הכתוב באיוב1: אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע כגללו לנצח יאבד רואיו יאמרו איו כחלום יעוף ולא ימצאוהו     ויודד כחזיון לילה ודרשו על זה במדרש בראשית רבה2: רבי יהושע בר נחמיה ורבי יהודה בר סימון בשם ר' אליעזר בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון מלא כל העולם כולו בראו ממזרח למערב מניין שנאמר (תהילים קל"ט) 'אחור וקדם צרתני' ומצפון לדרום מניין שנאמר (דברים ד') 'ולמקצה השמים ועד קצה […]

"מלחמות אני עשיתי" על המשבר במפרץ בכל עת שרוחות מלחמה מנשבות בעולם, אנו נזכרים שוב במאמר חז"ל1: אמר רבי אלעזר בר אבינא אם ראית מלכיות מתגרות אלו באלו צפה לרגלו של משיח תדע שכן שהרי בימי אברהם על ידי שנתגרו המלכיות אלו באלו באה הגאולה. מאמר זה נאמר במקורו על מלחמת ארבעת המלכים נגד החמישה בתקופת אברהם אבינו. אם כך, בדורנו, אנו כבר רואים כמעט ממש את רגלי המשיח, כיום יש מלחמות גדולות יותר ומתוך כך גם ציפיה גדולה יותר. […]

אב שרצח את בתו הקטנה הרהורים על ערעורים בתא המשפחתי בדורנו בימים האחרונים זעזעה והסעירה את המדינה פרשת העלמותה והירצחה של ילדה קטנה על ידי אביה ר"ל.המקרה הנורא ערער אצל רבים את בטחונם והם לקחו את המקרה "אישית", כאילו זה יכול לקרות גם בסביבתם הקרובה.אחת הנקודות הבולטות העולות מסיפור המקרה הוא התפרקות גמורה של ערך המשפחה.יש מקום לברר מה מביא להתפרקות זו ומהם דרכי ההתמודדות עם התופעה. במפגש בין דתיים לחילונים שנערך בקיבוץ מזרע, אמר אחד מחברי הקיבוץ: להיות כופר […]

סבא, גם אתה צפית במשחקי האליפות? הפסוק אומר במשלי1: כי חנם מְזֹרָה הרשת בעיני כל בעל כנף. הציפור, תוך מעופה בשמים, רואה על הארץ זרעונים טובים לאכילה. מה מבינה הציפור? אם ישנם שם זרעונים, כנראה הם בשביל שאני אוכל אותם, אחרת לְמה הניחו זרעונים במקום כה מוצלח?כאשר היא נלכדת ברשת שהוכנה בשבילה, מבינה הציפור שיתכן שישנן עוד סיבות להנחת זרעונים על הארץ מלבד דאגה צרופה לציפור…נראה, שאף בעולמנו ישנם דברים כאלה. לנו נראה כי דברים אלה נועדו להנאתנו, אולם מבט […]

יש תפקיד לכאב! הגמרא במסכת שבת אומרת1: אמר רבן שמעון בן גמליאל: מרחמין היינו על בהמה טהורה ביום טוב. היכי עביד? – אמר אביי: מביא בול של מלח ומניח לה בתוך הרחם, כדי שתזכור צערה ותרחם עליו. ומזלפין מי שליא על גבי ולד כדי שתריח ריחו ותרחם עליו. ודוקא טהורה, אבל טמאה – לא. מאי טעמא? – טמאה לא מרחקא ולדא, ואי מרחקא ולדא – לא מקרבא. וברש"י: מרחמין – מאהבין את ולדה עליה.בול של מלח – מלא אגרוף, דכייב […]

הקרב על הרוח הנצי"ב ב'קדמת העמק'1 מדבר על ההיסטוריה של התורה ובין היתר מבאר את הגמרא בסנהדרין: כדאיתא בסנהדרין (צ"ד ע"ב) שנעץ חזקיהו חרב על פתח בית המדרש ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב, ולא עוסק בלמוד קבלות שהיו בידם מכבר, אלא הגדיל תורה לחקור ולהעמיק חידוש הלכות עד שנעשה הכל כשלחן ערוך הלכה למעשה, כדאיתא שם "בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין […]

לא קלה דרכנו? אין צורך להרחיב על מצבו הקשה של עם ישראל: הפיגועים הרבים, הכבוד הלאומי המושפל עד עפר, הבלבול האוחז את הציבור, המוראל הנמוך – אלו רק חלק מהדוגמאות. מהו תפקידנו בימים אלו? כיצד עלינו להתייחס למאורעות העוברים עלינו? התחושה הראשונית לאור ההתבוננות במציאות היא קשה. איננו יכולים להתעלם מכך שמדינת ישראל קמה על גביהם של מעשי רשע רבים, שהיו שותפים להקמתה. הן רשע כלפי שמיא – כפירה ופריקת עול, נתינת חינוך כפרני לעולים חדשים וכדו', והן רשע כלפי […]

תיאטראות ולימוד תורה יחס התורה לתרבות ולמדיה על סוגיהן השונים טעון ברור. האם התורה שוללת אותם מכל וכל או שבתנאים מסוימים יש מקום לעסוק בהם? ננסה לבחון את הדבר ממקורותיה של תורה.הגמ' אומרת1: 'והיה כאלוף ביהודה ועקרון כיבוסי' אלו תראטריות וקרקסיות שבאדום שעתידין שרי יהודה ללמד בהן תורה ברבים. נראה, שאין הגמרא מתפרשת רק בפשט הפיזי-גיאוגרפי – שמתוך שיחפשו מקום ללמוד תורה, ילמדו בבניינים אלו שקודם לכן שמשו לתיאטראות וקרקסאות2. נראה שכוונת הגמרא היא, שאותם כלים ששמשו את הקרקסאות והתיאטראות […]

תיאטראות ולימוד תורה יחס התורה לתרבות ולמדיה על סוגיהן השונים טעון ברור. האם התורה שוללת אותם מכל וכל או שבתנאים מסוימים יש מקום לעסוק בהם? ננסה לבחון את הדבר ממקורותיה של תורה.הגמ' אומרת1: 'והיה כאלוף ביהודה ועקרון כיבוסי' אלו תראטריות וקרקסיות שבאדום שעתידין שרי יהודה ללמד בהן תורה ברבים. נראה, שאין הגמרא מתפרשת רק בפשט הפיזי-גיאוגרפי – שמתוך שיחפשו מקום ללמוד תורה, ילמדו בבניינים אלו שקודם לכן שמשו לתיאטראות וקרקסאות2. נראה שכוונת הגמרא היא, שאותם כלים ששמשו את הקרקסאות והתיאטראות […]

משיח בן יוסף ומשיח בן דוד בתחילת הפרשה מתואר העימות בין יהודה ליוסף. אומר על כך המדרש1: 'כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו' (תהלים מ"ח), 'כי הנה המלכים' – זה יהודה ויוסף, 'עברו יחדיו' – זה נתמלא עברה על זה, וזה נתמלא עברה על זה, 'המה ראו כן תמהו' – 'ויתמהו האנשים איש אל רעהו', 'נבהלו נחפזו' – 'ולא יכלו אחיו וגו", 'רעדה אחזתם' – אלו השבטים, אמרו מלכים מדיינים אלו עם אלו אנו מה איכפת לנו, יאי למלך מדיין […]