קטגוריה: מועדים

"לעשות אותם ימי משתה ושמחה" פתיחהמלימוד הסוגיות העוסקות בעניני מצוות היום בפורים עולות כמה שאלות, דרכן נבין בע"ה יסוד במהותה של שמחת פורים, ובהבדל בין שמחה זו לשמחת יום טוב. שאלותא. בשני מקומות במסכת מגילה דנה הגמ' בנושא זמן קריאת המגילה. האחד בדף ד' ע"א: אמר רבי יהושע בן לוי חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום, שנאמר (תהילים כ"ב) "אלוהי אקרא יומם ולא תענה, ולילה ולא דומיה לי". סבור מינה, למקרייה בליליא, ולמיתנא מתניתין דידה ביממא. אמר להו […]

מה קרה במתן תורה? הגמ' במסכת פסחים1 דנה האם יום טוב נועד "לכם", כלומר – לאכילה ושתיה ושמחת יום טוב, או שיום טוב הוא "לה'" – מיועד ללימוד תורה. בהמשך לדיון זה אומרת הגמרא: אמר רבי אלעזר הכל מודים בעצרת דבעינן נמי 'לכם' מאי טעמא יום שניתנה בו תורה הוא… רב יוסף ביומא דעצרתא אמר: עבדי לי עגלא תלתא. אמר: אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא. רב ששת כל תלתין יומין מהדר ליה תלמודיה ותלי וקאי […]

"לפני מי אתם מטהרים" המשנה בסוף מסכת יומא אומרת1: האומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכפורים מכפר, אין יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם למקום, יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו, אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חברו. את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה, (ויקרא ט"ז) 'מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו", עברות שבין אדם למקום, יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו, אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו. אמר […]

יוצא מן הכלל… המשנה במסכת ראש השנה אומרת1: (ז) …וכן מי שהיה עובר אחורי בית הכנסת, או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת, ושמע קול שופר או קול מגלה, אם כיון לבו, יצא. ואם לאו, לא יצא. אף על פי שזה שמע וזה שמע, זה כיון לבו וזה לא כיון לבו.(ח) 'והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו", (שמות י"ז) וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה. אלא לומר לך, כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין […]

"הופך לכם מידת דין למידת רחמים" הפסוק הפותח את ענין ראש השנה בפרשת המועדות1: "…בחדש השביעי באחד לחדש…", נדרש בפנים רבות על ידי חכמינו2. נתבונן בכמה מדרשים הסובבים סביב אותו ענין: יהודה ברבי נחמן פתח (תהלים מ"ז) "עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר". בשעה שהקב"ה יושב ועולה על כסא דין בדין הוא עולה מאי טעם "עלה אלקים בתרועה", ובשעה שישראל נוטלין את שופריהן ותוקעין לפני הקב"ה עומד מכסא הדין ויושב בכסא רחמים דכתיב "ה' בקול שופר" ומתמלא עליהם רחמים ומרחם […]

מזמור נ"ו למדינת ישראל מנהגינו ללמוד את הפרק השייך לשנה החדשה אליה אנחנו נכנסים. ביום הולדת הנ"ה וכניסתנו לשנת הנ"ו נעיין בפרק נ"ו בתהלים. למנצח על יונת אלם רחקים לדוד מכתם באחז אותו פלשתים בגת. חנני אלקים כי שאפני אנוש כל היום לחם ילחצני. שאפו שוררי כל היום כי רבים לחמים לי מרום. יום אירא אני אליך אבטח. באלקים אהלל דברו באלקים בטחתי לא אירא מה יעשה בשר לי. כל היום דברי יעצבו עלי כל מחשבתם לרע. יגורו יצפונו המה […]

ראשי פרקים: פתיחה 1. השוואת הנוסחים 2. סיכום השאלות 3. הרובד החינוכי 4. הרובד הלימודי 5. החכם המכילתאי / הטיפש הירושלמי 6. החכם הירושלמי / התם הבבלי 7. מגדל הפורח באויר 8. אחרית דבר פתיחה לפנינו שני המקורות לנוסח סדר – ארבעה בנים: מכילתא דרבי ישמעאל בא פרשה י"ח ירושלמי פסחים פרק י' הלכה ד' ארבעה בנים הם – אחד חכם אחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול. תני ר' חייה – כנגד ארבעה בנים דיברה התורה בן חכם […]

הסדר שבהגדה מדי שנה אנו קוראים שוב את ההגדה כדי לקיים את מצות סיפור יציאת מצרים וקשה לנו מאוד למצוא סדר ומבנה בשלל הדרשות והפסוקים. במאמר זה נעשה ניסיון לברר את החלקים השונים בהגדה וההגיון בסדר הצבתם. אני מקווה שהבנת הסדר והמבנה תעזור לכך שהמצווה החשובה הזו תוכל להיעשות ביתר העמקה, הזדהות והפנמה. ומתוך התקשרותנו לתוכן המופלא של גאולה ראשונה נזכה בקרוב לגאולה אחרונה.נסביר את הסדר שבהגדה בתחילה בראשי פרקים ולאחר מכן נבאר קצת יותר כל פרק (יש להעיר שבמאמר […]

פרשת פרה הפרשה פותחת בפסוק – "זאת חקת התורה…"1 -לכאורה היה צריך לכתוב "זאת חקת הפרה"! על כך בא פירושו של רש"י1: זאת חקת התורה – לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה לפיכך כתב בה חקה גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה. אולם בהמשך הפרשה רש"י אכן מביא טעם2… פרה אדמה – משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך אמרו תבא אמו ותקנח הצואה כך תבא פרה ותכפר על […]

יחס הנגלה והנסתר בזוה"ק על הפרשה ישנן כמה דרשות על הפסוק1: וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים. וכך דורשים בזוה"ק: תרגום הסולם: בוא וראה, יש נשמה שנקראת אמה, ויש נשמה שנקראת שפחה ויש נשמה שנקראת בת מלך, וכאן יש איש, שנאמר בו: "ה' איש מלחמה", ויש איש שנאמר בו: "והאיש גבריאל". ומשום זה, נשמה שנתחייבה בגלגול, אם היא בת הקב"ה, אל תאמר שנמכר בגוף נכרי, ששם שליטת היצר הרע… וגוף ההוא הוא אמה של השכינה, ואע"פ […]

עבודת כהן גדול ביום הכיפורים שתי גישות לעבודת יום הכיפורים שתי פרשיות בתורה נאמרו בענין יום הכיפורים ועבודת הקורבנות בו, האחת באחרי מות והאחת בפנחס.בפרשת פנחס1: (ז) ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם כל מלאכה לא תעשו. (ח) והקרבתם עלה לה' ריח ניחח פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם… (יא) …מלבד חטאת הכפרים ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם. ובפרשת אחרי מות2: (ב) ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל […]

שמיני עצרת ושמחת תורה פרשת "וזאת הברכה" נקראת בשמחת תורה, שהוא גם יום שמיני עצרת.האם ישנו קשר בין עניינים אלה שחברו ליום אחד?בחוץ לארץ בה עושים יום טוב שני של גלויות, מספק, נחוג היום הראשון כ"שמיני עצרת", והשני כ"שמחת תורה". לדבר זה ישנה השלכה על סדרי הקריאה בתורה, כפי שכותב האבודרהם1: (ביום השמיני) מוציא שני ספרים באחד קורין בחמשה בפרשת 'ראה אנכי' מן 'כל בכור' עד סוף הסדר. ואם חל בשבת קורין בו שבעה ומתחילין מן (י"ד, כ"ב) 'עשר תעשר'. […]

היבטים חדשים בסוכה ישנה המשנה אומרת1: סוכה ישנה, בית שמאי פוסלין, ובית הלל מכשירין. ואיזו היא סוכה ישנה, כל שעשאה קדם לחג שלשים יום. אבל אם עשאה לשם חג, אפלו מתחלת השנה – כשרה. בתלמוד הירושלמי ישנו דין בקשר לסוכה ישנה, שאיננו מופיע בבבלי2: תני צריך לחדש בה דבר. חברייא אמרו טפח ר' יוסה אומר כל שהוא. מאן דאמר כל שהוא ובלבד על פני כולה. ומבאר ה"פני משה" על הירושלמי: תני – בבריתא, "צריך לחדש בה דבר". לבית הלל דמכשרי […]

למה תוקעים בראש השנה? הגמרא1 דנה בעניין התקיעות: אמר רבי יצחק, למה תוקעין בראש השנה? – למה תוקעין? רחמנא אמר תקעו! – אלא: למה מריעין? – מריעין? – רחמנא אמר זכרון תרועה! אלא: למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין, ותוקעין ומריעין כשהן עומדין? כדי לערבב השטן. יש להבין מדוע שאלה הגמרא בתחילה בצורה לא מובנת, ורק לבסוף הובאה השאלה אותה רצתה הגמרא לשאול.כמו כן, יש להבין את עניין ערבוב השטן – מה גורם לו להתערבב דוקא בצורה זו של תקיעת השופר.תוס' […]

ראש השנה שחל בשבת דין ידוע הוא, שכשראש השנה חל להיות בשבת אין תוקעים בשופר.דין זה מיוחד מאוד. ישנה מצוה בתורה, לתקוע בשופר, מצוה שמעלתה העליונה מפורשת במקומות רבים בחז"ל, כמזכירה את זכותם של ישראל, וחכמים קובעים שעם ישראל כולו לא יתקע בשופר. מדוע? אלא אמר רבא מדאורייתא מישרא שרי ורבנן הוא דגזור ביה כדרבה דאמר רבה הכל חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיעין בתקיעת שופר גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים והיינו […]

כמה תורות יש לכם? לקראת חג מתן תורה נתבונן בדברי רבותינו המלמדים אותנו על שתי בחינות בקשר שלנו אל התורה. כתב הרמב"ם1: מצות עשה על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה, כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה זו לפי שאין כותבין את התורה פרשיות פרשיות, ואע"פ שהניחו לו אבותיו ספר תורה מצוה לכתוב משלו, ואם כתבו בידו הרי הוא כאילו קבלה מהר סיני, ואם אינו יודע לכתוב אחרים כותבין לו, וכל […]