קטגוריה: מאגר תורני

לחיות עם פרשת השבוע – שלח – "תכוונו גבוה – תכוונו לישיבת הסדר" הרבה דרשו את ענייניה של פרשת המרגלים, נעמוד על נקודה אחת. בזוה"ק אמרו (ח"ג שלח, קנ"ח ע"א, בתרגום): "וישלח אותם משה וגו', כולם אנשים", כולם צדיקים היו וראשי ישראל היו, אבל הם נטלו לעצמם עצה רעה. למה נטלו עצה זאת? אלא אמרו: אילו יכנסו ישראל לארץ נעבור מלהיות ראשים, וימנה משה ראשים אחרים, שהרי אנו זכינו במדבר להיות ראשים אבל בארץ לא נזכה, ועל שנטלו עצה רעה […]

המדרש: [ב, ו] והשקה את כל, ר"א בשם רבי יוסי בר זמרא אמר הכל מתברך, משא ומתן מתברך, והפרגמטוטין מרויחין, ר' יוחנן בר לוי אמר אף מוכי שחין מרויחין, רבי חייא בר אבא אמר אף החולין מרויחין, ואיבריהון רפין עליהם, אבימי מן חבריא הוה מבקר בישיא כד הוות רביעתא נחתה הוה אמר ליה רבי חייא בר אבא מה אינון עבידין, הוה אמר ליה נינוחו, רבי אבא אומר אף אבן טובה מרגשת, רבנן אמרי אף הדגים מרגישים, אמר רבי פנחס עובדא […]

לחיות עם פרשת השבוע – בהעלותך – תרגיעו! הגמרא במסכת שבת מתייחסת לפרשת "ויהי בנסוע הארון" המופיעה בפרשתנו (שבת קט"ו ע"ב): תנו רבנן (במדבר י') "ויהי בנסע הארן ויאמר משה", פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ולמטה, לומר שאין זה מקומה. רבי אומר: לא מן השם הוא זה, אלא מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו. כמאן אזלא הא דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן (משלי ט'): "חצבה עמודיה שבעה", אלו שבעה ספרי תורה, כמאן כרבי. מאן תנא […]

המדרש: כמה גשמים יורדין ויהא אדם צריך לברך, רבי יוסי בשם ר"י ור' יונה בשם רבי שמואל אמרין מתחלה כדי רביעה ובסוף אפי' כל שהן, רבי חייא בשם ר' יוחנן אמר בתחלה כדי רביעה, ולבסוף עד שידחו פני הקרמיד, רבי ינאי ב"ר ישמעאל בשם ר"ש בן לקיש אמר בתחלה כדי רביעה ולבסוף כדי שתשרה פי המגופה, והלא כמה גשמים יורדין ואין פי מגופה נשרת, אלא תהא נראת כאלו שרויה, כיצד הוא צריך לברך, כהדא דתנינן על הגשמים ועל בשורות טובות […]

לחיות עם פרשת השבוע – נשא – דרך ארוכה וקצרה הפרשיות שקוראים בימי ספירת העומר, בין פסח לעצרת, קשורות למהותם של הימים הללו. היכן ניתן למצוא קשר כזה בפרשת נשא? בפרשת נשא מוזכרת פרשת אשה סוטה, שמביאה מנחת שעורים, כחלק מתהליך הבירור שהיא עוברת בבית המקדש. מדוע מנחת שעורים, ולא מנחת חיטים כמו שאר המנחות? רש"י מפרש על פי חז"ל (רש"י לבמדבר ה', ט"ו): שעורים – ולא חטים, היא עשתה מעשה בהמה וקרבנה מאכל בהמה. בזוה"ק קושרים את מנחת השעורים […]

המדרש: א"ר ברכיה עלה שבר מן הארץ מיד והשקה את כל פני האדמה, היא דעתיה דר' ברכיה, דא"ר ברכיה (דברים לב) יערוף כמטר לקחי וגו', שברו בריות את ערפן, מיד מטר יורד.

חיזוק התא המשפחתי ספר במדבר הוא ספר המעבר מיציאת מצרים לכניסה לארץ ישראל.כך דרשו חכמים (בראשית רבה פרשה ג', ה'): אמר ר' סימון: ה' פעמים כתיב כאן אורה, כנגד חמשה חומשי תורה, "ויאמר אלהים יהי אור", כנגד ספר בראשית, שבו נתעסק הקב"ה וברא את עולמו, "ויהי אור", כנגד ספר ואלה שמות, שבו יצאו ישראל מאפילה לאורה, "וירא אלהים את האור כי טוב", כנגד ספר ויקרא שהוא מלא הלכות רבות, "ויבדל אלהים בין האור ובין החשך", כנגד ספר במדבר שהוא מבדיל […]

המדרש: כמה גשמים יורדין ויהיה בה כדי רביעה כמלא כלי מחרישה של שלשה טפחים, דברי ר"מ, רי"א בקשה טפח ובינונית טפחיים, ובשבעה ג' טפחים, אר"ש בן אלעזר אין לך טפה יורד מלמעלה, שאין הארץ עולה כנגדו טפחיים, מה טעם (תהלים מב) תהום אל תהום קורא לקול צנוריך וגו', א"ר לוי המים העליונים זכרים והתחתונים נקבות, והן אומרים אלו לאלו קבלו אותנו, אתם בריותיו של הקדוש ברוך הוא ואנו שלוחיו, מיד הם מקבלים אותן, הה"ד (ישעיה מה) תפתח ארץ, כנקבה זו […]

לחיות עם פרשת השבוע – בהר הימים הללו קושרים אותנו לשתי ספירות.האחת היא ספירת העומר שאנו מצויים בעיצומה, והשניה היא ספירת השנים לשמיטה וליובל המופיעה בפרשה (ויקרא כ"ה, ח'): וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. הרמב"ם בספר המצוות קושר בין שתי הספירות הללו (עשה ק"מ): והמצוה הק"מ היא שצונו למנות השנים שבע שבע עד שנת היובל אחר שנכבוש הארץ והתגברנו בה. ומצוה זו, כלומר ספירת שני השמיטה, היא […]