קטגוריה: מדרש

המדרש: וישם שם, היך מה דאת אמר ויהי שם עד היום הזה, א"ר לוי ובלבד ביצירה זו, אמר רבי יצחק בר מריון כתיב אלה תולדות השמים וגו', בוראן משבחן ומי מגנן בוראן מקלסן ומי יתן בהם דופי, אלא נאים ומשובחין הם אלה תולדות השמים.

המדרש: מה היה אותו האילן שאכל ממנו אדם וחוה, ר"מ אומר חטים היו כד לא הוה בר נש דיעה אינון אמרין לא אכל ההוא אינשא פיתא דחיטי מן יומוי, רבי שמואל בר ר' יצחק בעי קמי רבי זעירא א"ל אפשר חטים היו, אמר לו הין, א"ל והכתיב עץ, א"ל מתמרות היו כארזי לבנון, א"ר יעקב בר אחא איתפלגון רבי נחמיה ורבנן, רבי נחמיה אמר המוציא לחם מן הארץ שכבר הוציא לחם מן הארץ, ורבנן אמרי מוציא לחם מן הארץ שהוא […]

המדרש: וישם שם רבי יהודה ורבי נחמיה ר"י אמר עילה אותו היך מה דאת אמר (דברים יז) שום תשים עליך מלך, רבי נחמיה אמר פיתה אותו, למלך שעשה סעודה והזמין אורח, כך הזמין הקדוש ברוך הוא את אדם בזכותו של אברהם הה"ד (תהלים קלט) אתה ידעת שבתי וקומי בנת לרעי מרחוק, שבתי בתוך גן עדן, וקומי טירופי מתוכה, בנתה לרעי מרחוק באיזה זכות יעצת לבראני בזכות אותו שהוא בא מרחוק, הה"ד (ישעיה מו) קורא ממזרח עיט מארץ מרחק איש עצתו.

המדרש: מקדם, אמר רבי שמואל בר נחמן את סבור קודם לברייתו של עולם, ואינו אלא קודם לאדם הראשון, אדם נברא בששי גן עדן בשלישי, הה"ד (תהלים עד) ואלהים מלכי מקדם פועל ישועות בקרב הארץ, ראו פועלא טבא שהתקין הקדוש ברוך הוא שכרי עד שלא עמדתי לפעול.

המדרש: גן בעדן, רבי יהודה ורבי יוסי, רבי יהודה אומר גן גדול מעדן שנאמר (יחזקאל לא) ויקנאוהו כל עצי עדן אשר בגן אלהים, ורבי יוסי אומר עדן גדולה מגן שנאמר ויטע ה' אלהים גן בעדן, והכתיב ונהר יוצא מעדן להשקות, על דעתיה דר"י מתמצית בית כור תרקב שותה, על דעתיה דרבי יהודה כפיגי שהיא נתונה בגינה, ומשקה את כל הגינה, והא רבי יהודה יש לו שני מקראות, ור"י אין לו אלא מקרא אחד, אמר רבי חנין דציפורי האיר הקדוש ברוך […]

המדרש: [ב, ח] ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם, דבי רבי ינאי אמרין למה הוא מזכיר שם מלא בנטיעת הגן שמתחלת ברייתה היא צריכה כוון, קודם עד שלא נוצרה ממעי אמה, אדם צריך לכוון את רוחותיה, הה"ד (תהלים קד) ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע, אמר רבי חנינא כקרני חגבים היו, ועקרן הקדוש ברוך הוא ושתלן בתוך גן עדן, ישבעו עצי ה' וגו', אמר ר' חנינא ישבעו חייהם, ישבעו מימיהם, ישבעו מטעתן, אמר ר' יוחנן לא היה העולם ראוי […]

המדרש: ויהי האדם לנפש חיה, רבי יהודה אמר מלמד שעשה לו עוקץ כחיה, וחזר ולקחו ממנו מפני כבודו, ר"ה אמר עשאו עבד מכורן בפני עצמו דאי לא לעי לא נגיס, הוא דעתיה דרבי חנינא דאמר (איכה א) נתנני ה' בידי לא אוכל קום לעי באורייתא בלילא וביממא לא מטי, ר' שמואל חתניה דרבי חנינא חברהון דרבנן אמר כאן הוא עושה נשמה נפש, ולהלן הוא עושה נשמה רוח, מנין ליתן את האמור כאן להלן, ואת האמור להלן כאן, תלמוד לומר חיים […]

המדרש: חמשה שמות נקראו לה, נפש, רוח, נשמה, יחידה, חיה, נפש, זה הדם שנאמר (דברים יב) כי הדם הוא הנפש, רוח, שהיא עולה ויורדת שנאמר (קהלת ג) מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה, נשמה, זו האופיה, דברייתא אמרין האופיתא טבא, חיה, שכל האברים מתים והיא חיה בגוף, יחידה, שכל האברים משנים שנים, והיא יחידה בגוף, הה"ד (איוב לד) אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף, רבי יהושע בר נחמיה ורבנן, רבי יהושע בר נחמיה אמר אם ישים […]

המדרש: מן האדמה, רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמן אמרו ממקום כפרתו נברא, היך מה דאת אמר (שמות כ) מזבח אדמה תעשה לי, אמר הקדוש ברוך הוא הרי אני בורא אותו ממקום כפרתו והלואי יעמוד, ויפח באפיו, מלמד שהעמידו גולם מן הארץ ועד הרקיע, וזרק בו את הנשמה, לפי שבעולם הזה בנפיחה לפיכך מת, אבל לעתיד בנתינה, שנאמר (יחזקאל לז) ונתתי רוחי בכם וחייתם.

המדרש: עפר, ר"י בר סימון אומר עופר, עולם על מליאתו נברא אר"א בר שמעון אף חוה על מליאתה נבראת, אמר רבי יוחנן אדם וחוה כבני עשרים שנה נבראו, רבי הונא אמר עפר זכר, אדמה נקבה, היוצר הזה מביא עפר זכר, ואדמה נקבה, כדי שיהיו כליו בריאין, מעשה בא' בציפורי שמת בנו, אית דאמר מינאי הוה יתיב גביה, סלק רבי יוסי בר חלפתא למחמי ליה אנפין, חמתיה יתיב ושחיק, א"ל למה אתה שחיק, א"ל אנן רחיצן במרי שמיא, דאתחמי לאפויי לעלמא […]

המדרש: את האדם, בזכותו של אברהם, א"ר לוי האדם הגדול בענקים, זה אברהם, למה קורא אותו גדול שהיה ראוי להבראות קודם לאדם הראשון, אלא אמר הקדוש ברוך הוא שמא יקלקל ואין מי שיבא לתקן תחתיו, אלא הרי אני בורא את האדם תחלה שאם יקלקל יבא אברהם ויתקן תחתיו, אמר רבי אבא בר כהנא בנוהג שבעולם אדם יש לו קורה שופעת היכן הוא נותנה לא באמצע טרקלין כדי שתסבול קורות שלפניה וקורות שלאחריה, כך למה ברא הקדוש ברוך הוא את אברהם […]

המדרש: וייצר ב' יצירות, יצירה בעולם הזה, ויצירה לעולם הבא, ב"ש וב"ה, ב"ש אומרים לא כשם שיצירתו בעוה"ז, כך יצירתו לעולם הבא, בעולם הזה מתחיל בעור ובבשר וגומר בגידים ובעצמות, אבל לעתיד לבא מתחיל בגידים ובעצמות וגומר בעור ובבשר, שכך הוא אומר במתי יחזקאל (יחזקאל לז) ראיתי והנה עליהם גידים ובשר עלה, אמר רבי יונתן אין למדין ממתי יחזקאל, ולמה היו מתי יחזקאל דומים, לזה שהוא נכנס למרחץ מה שהוא פושט ראשון הוא לובש אחרון, ב"ה אומרים כשם שיצירתו בעוה"ז, […]

המדרש: וייצר שני יצרים, יצר טוב ויצר הרע, שאלו היה לבהמה ב' יצרים, כיון שהיתה רואה סכין ביד אדם לשחטה היתה מפחדת ומתה, והרי אדם יש לו ב' יצרים, אמר רבי חנינא בר אידא (זכריה יב) ויוצר רוח אדם בקרבו, מלמד שנפשו של אדם צרורה בקרבו, אלמלא כן כיון שהיתה הצרה באה עליו היה שומטה ומשליכה.

המדרש: וייצר שתי יצירות יצירה מן התחתונים, ויצירה מן העליונים, רבי יהושע בר נחמיה בשם רבי חנינא בר יצחק ורבנן בשם רבי אליעזר ברא בו ד' בריות מלמעלן וד' מלמטן, אוכל ושותה כבהמה, פרה ורבה כבהמה, מטיל גללים כבהמה, ומת כבהמה, מלמעלה עומד כמלאכי השרת, מדבר, ומבין, ורואה, כמלאכי השרת, ובהמה אינה רואה אתמהא, אלא זה מצדד, רבי תפדויי אמר בשם רבי אחא העליונים נבראו בצלם ובדמות ואינן פרין ורבין, והתחתונים פרין ורבין ולא נבראו בצלם ודמות, אמר הקדוש ברוך […]

המדרש: וייצר שני יצירת יצירה לאדם ויצירה לחוה, יצירה לשבעה, ויצירה לתשעה, רב הונא אמר נוצר לשבעה ונולד לח' או לתשעה חי נוצר לתשעה ונולד לשמונה אינו חי, קל וחומר לשבעה, בעון קמיה דרבי אבהו מנין שהנוצר לשבעה חי, אמר להון מדידכון אנא ממטי לכון, זיט"א אפט"א, איט"א אוכט"א.

המדרש: אמר רבי אלעזר בר ר"ש אין הארץ שותה אלא לפי חיסומה א"כ מה יעשו שרשי חרוב ושרשי שקמה ששרשיהם עד תהום, אלא כל אחד ואחד לפי צרכן, רבי חנינא בר' עיזקה רבי ברכיה בשם ר"י אמר שרשי חטה בוקעין בארץ נ' אמה, שרשי תאינה בוקעים בצור, אמר רבי לוי כך הוא כדקא אמרת לפי חסומה, וחרוב ושקמה אחד לשלשים יום תהום עולה ומשקה אותה מאי טעמא (ישעיה כז) אני ה' נוצרה לרגעים אשקנה, אמר רבי יהושע בן לוי בשעה […]

המדרש: [ב, ז] וייצר ה' אלהים, כתיב (משלי כט) מלך במשפט יעמיד ארץ וגו', מלך זה מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, במשפט יעמיד ארץ שברא את העולם בדין שנאמר בראשית ברא אלהים, (שם /משלי כ"ט/) ואיש תרומות יהרסנה זה אדם הראשון שהיה גמר חלתו של עולם ונקראת חלה תרומה, שנאמר (במדבר טו) ראשית עריסותיכם וגו', א"ר יוסי בן קצרתה כאשה הזאת שהיא משקשקת עיסתה במים והגבהת חלתה מבנתיים, כך בתחלה ואד יעלה מן הארץ וגו', ואחר כך וייצר ה' אלהים […]