זבחים נ"ח (ע"א) – לימוד מקל וחומר
זבחים נ"ח (ע"א): הכי קאמר רבי יוחנן שניהם מקרא אחד דרשו וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך ר' יוסי סבר כולו לעולה וכולו לשלמים ורבי יוסי בר' יהודה סבר חציו לעולה וחציו לשלמים דאי ס"ד כולו לעולה כשר השתא כולו לעולה כשר כולו לשלמים מיבעיא. נחלקו במשנה האם כל המזבח כשר הן לעולות שהן קדשי קדשים והן לשלמים שהם קדשים קלים. ר' יוסי בר' יהודה אמר מחציו ולדרום כדרום, מחציו ולצפון כצפון. ומבארת הגמ' שהכתוב אומר (שמות כ', כ"א): וזבחת […]
זבחים פ"ג (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
זבחים פ"ג (ע"א): נכנס לכפר. תניא רבי אליעזר אומר נאמר כאן לכפר בקודש ונאמר להלן וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקדש מה להלן בשלא כיפר אף כאן בשלא כיפר רבי שמעון אומר נאמר כאן לכפר ונאמר להלן ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר מה להלן בשכיפר אף כאן בשכיפר במאי קמיפלגי מ"ס דנין חוץ מחוץ ואין דנין חוץ מבפנים ומ"ס דנין בהמה מבהמה ואין דנין בהמה מאדם. רבי אליעזר סובר שעצם כניסת […]
זבחים ס"ג (ע"א) – לימוד מקל וחומר
זבחים ס"ג (ע"א): אמר רבי יוחנן שלמים ששחטן בהיכל כשרים שנאמר ושחטו (אותו) פתח אהל מועד ולא יהא טפל חמור מן העיקר. ופרש"י: דכיון דטפל חזי להו כ"ש עיקר. ובהמשך מחלקת הגמ' בין עבודה לאכילה, שגדר זה שלא יהא טפל חמור מן העיקר הוא רק בעבודה "דאדם עובד במקום רבו" וככל שקרוב יותר לרב ראוי יותר לעבודה. העבודה היא קשר וקרבה לרבו. הקרבה היא בחינת רחמים והרחוק הוא דין (עי' במבוא) על כן אם מקום טפל שרחוק יותר והקשר פחוּת […]
זבחים ס"ה (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
זבחים ס"ה (ע"א): ומלק ממול עורף אתה אומר ממול עורף או אינו אלא מן הצואר ודין הוא נאמר כאן ומלק ונאמר להלן ומלק מה להלן ממול עורף אף כאן ממול עורף אי מה להלן מולק ואינו מבדיל אף כאן מולק ואינו מבדיל ת"ל ומלק והקטיר מה הקטרה הראש לעצמו והגוף לעצמו אף מליקה הראש לעצמו והגוף לעצמו. לשון מיוחדת נאמרה כאן "ודין הוא נאמר כאן ומלק" וכו' לשון שאינה ראויה לכאורה לגזירה שוה. אכן רש"י חולין כ"ב. ד"ה אומר שהלימוד […]
זבחים ק"ה (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
זבחים ק"ה (ע"ב): ור"ש האי מחוץ למחנה מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא רבי אליעזר אומר נאמר כאן חוץ למחנה ונאמר להלן חוץ למחנה מה להלן חוץ לג' מחנות אף כאן חוץ לג' מחנות. עי' שפת אמת1 שכתב שנחלקו ר"ש ורבנן אם ילפינן בגיזרה שוה "אל מחוץ למחנה" "אל מחוץ למחנה" פר יום הכיפורים מפרה אדומה ופרה אדומה מפר יום הכיפורים. שריפת חטאות הנשרפות מחוץ למחנה נתפרשו על ידי הרב בעולת ראי"ה, בפרשת תרומת הדשן, שהמטרה היא פרסום והפצת הדברים […]
זבחים פ"ח (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
זבחים פ"ח (ע"ב): וציץ מכפר על עזות פנים בציץ כתיב "והיה על מצח אהרן" ובעזות פנים כתיב "ומצח אשה זונה היה לך" בספר נעים מגדים בפרשת תצוה כתב שהיה מקובל ענין זה של כפרת הציץ על עזות פנים "ודרך ג"ש ואסמכתא שסמכוה על תיבת מצח והבן". בזהר הקדוש (ח"ב דף רי"ח ע"ב) מבואר שהציץ כיפר ותיקן בפועל את עזות הפנים של אדם בשעה שהוא היה מסתכל בציץ. ההסתכלות גמרה לאדם להתבייש במעשיו ולבו היה נשבר בקרבו והיה נכנע לפני הקב"ה1. […]
זבחים פ"ו (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
זבחים פ"ו (ע"ב): איתמר פירשו קודם חצות והחזירן אחר חצות רבה אמר חצות שני עוכלתן רב חסדא אמר עמוד השחר עוכלתן אמרי בי רב מאי טעמא דרב חסדא ומה חצות שאין עושה לינה עושה עיכול עמוד השחר שעושה לינה אינו דין שעושה עיכול פירשו קודם חצות והחזירן לאחר עמוד השחר רבה אמר חצות שני עוכלתן רב חסדא אמר אין בהן עיכול לעולם. לרב חסדא חצות הוא רק סוג של תנאי לאיברים שנתקשו שאם עבר זמן עד חצות נחשבים מעוכלים אבל […]
זבחים י"ז (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ האר"י והרב קוק. זבחים י"ז (ע"ב) – י"ח (ע"א): דתניא מנין לשתויי יין שאם עבד חילל ת"ל "יין ושכר אל תשת וגו'" ולהבדיל בין הקודש ובין החול. מחוסר בגדים ושלא רחץ ידיים ורגליים מנין? ת"ל חוקה חוקה לגזירה שוה. בהמשך יש דעה שלומדים שתויי יין ממחוסר בגדים שגם בעבודה שאין זר חייב עליה מיתה, אם עבד חילל. ואומרת הגמרא הכי קאמר: מנין שלא נחלקו בין מחוסר בגדים לשתויי יין […]
זבחים קי"ט (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
זבחים קי"ט (ע"א): א"ל ריש לקיש לרבי יוחנן מעשר שני נמי ליתני א"ל מעשר שם שם מארון קא ילפי כיון דארון לא הוה מעשר נמי לא הואי אי הכי פסח וקדשים נמי דשם שם מארון ילפי דכיון דארון לא הוה אינהו נמי לא הוו א"ל [דאמר לך] הא מני ר"ש היא דאמר אף צבור לא הקריבו אלא פסח וחובות הקבוע להן זמן אבל חובות שאין קבוע להם זמן הכא והכא לא קרב. לפי סוגיא זו נדחתה הגזירה "שם" "שם" מארון. […]