רב: הרב יהושע ויצמן

המדרש: [ד, יז] וידע קין את אשתו וגו' (שם /תהלים/ מט) קרבם בתימו לעולם רבי יודן ור' פנחס, ר' יודן אמר מה סבורין הרשעים שקרבם בתימו לעולם וגו' (שם /תהלים מ"ט/) קראו בשמותם עלי אדמות, טבריה על שם טיבירואיס, אלכסנדריאה על שם אלכסנדרוס, אנטוכיה על שם אנטיוכס, ורבי פנחס אמר קרבם בתימו לעולם, למחר בתיהם נעשים קבריהם, (שם /תהלים מ"ט/) משכנותם לדור ודור שאינן לא חיים ולא נידונין, ולא עוד אלא שקראו בשמותם עלי אדמות, ויהי בונה עיר ויקרא שם […]

לחיות עם פרשת השבוע – מסעי – לגדל תפוזים בנגב השבת אנו קוראים את פרשת מסעי, החותמת את חומש במדבר. בתחילת הפרשה מופיעה רשימת המסעות שעברו ישראל במדבר, והרבה עמדו על רשימה מיוחדת זו ומשמעותה. מעניין לשים לב, ששלוש הפרשות האחרונות של חומש במדבר, יוצרות שלמות של "עולם, שנה, נפש", ובלשוננו – המקום, הזמן והאדם. פרשת פינחס נחתמת בפרשת המועדות – קורבנות המוספים שמקריבים בחגים השונים. זוהי התייחסות לזמן, בחי' "שנה". פרשת מטות פותחת בפרשת הנדרים, שעוסקת באנשים ונשים שנודרים […]

לחיות עם פרשת השבוע – מטות – כוחה של תנועת נוער פרשת "מטות" פותחת במצוות הנדרים (במדבר ל', ב'-ג'): וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה'. אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה. אנו איננו נודרים נדרים. חכמים למדונו שאין זה ראוי לנדור, וקל וחומר שלא להישבע (נדרים נ"ט ע"א): דאמר רבי נתן: כל הנודר כאילו בנה במה, והמקיימו כאילו מקטיר עליה. […]

בתחילת הפרשה עוסקת התורה בברית שנתן ה' לפינחס בעקבות מעשיו. וכך דורשים חז"ל (מדבר רבה פרשה כ"א, א'): "פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן", אמר הקב"ה: בדין הוא שיטול שכרו, "לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום". גדול השלום שנתן לפנחס, שאין העולם מתנהג אלא בשלום, והתורה כולה שלום, שנאמר (משלי ג'): "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום", ואם בא אדם מן הדרך – שואלין לו שלום, וכן שחרית – שואלין לו שלום, ובאמש כך שואלין בשלום, "שמע ישראל" […]

המדרש: [ד, טז] ויצא קין מלפני ה', מהיכן יצא, רבי יודן בשם ר' איבו אמר הפשיל דברים לאחוריו ויצא, כגונב דעת העליונה, רבי ברכיה בשם רבי אלעזר ברבי שמעון אמר יצא כמפריס וכמרמה בבוראו, רבי חמא בשם רבי חנינא בר רבי יצחק אמר יצא שמח, היך מה דאת אמר (שמות ד) הנה הוא יוצא לקראתך וגו', פגע בו אדם הראשון א"ל מה נעשה בדינך, א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי, התחיל אדה"ר =אדם הראשון= מטפח על פניו, אמר כך היא כחה של […]

לחיות עם פרשת השבוע – חקת – קיבוץ גלויות – בשמחה? פרשת חוקת היא פרשת המעבר מדור המדבר לדור באי הארץ. הפרשה מתרחשת לקראת סוף מסע ישראל במדבר, בשנה השלושים ושמונה ליציאת מצרים. הנהגת העם מתחלפת. הפרשה מספרת על מות מרים ואהרן, ויחד איתם נעלמים הבאר וענני הכבוד. ישנו דבר מיוחד בפרשה, וניתן לקרוא לה – "קו פרשת המים". המים מופיעים פעמים רבות בפרשה.בתחילת הפרשה, בפרשת פרה אדומה (במדבר י"ט, י"ז): וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים […]

המדרש: [ד, טו] ויאמר לו ה' לכן כל הורג קין, ר"י ורבי נחמיה, רי"א נתכנסו בהמה חיה ועוף לתבוע דמו של הבל, אמר להן לכן אני אומר כל הורג קין יהרג, אמר רבי לוי בא נחש הקדמוני לתבוע דינו של הבל, א"ל הקדוש ברוך הוא לכן אני אומר כל הורג קין יהרג, ר' נחמיה אמר לא כדינן של רוצחנין דינו של קין, קין הרג ולא היה לו ממי ללמוד, מכאן ואילך כל הורג קין יהרג, וישם ה' לקין אות, רבי […]

לחיות עם פרשת השבוע – קרח – לקחת או לתת? רבים עומדים על הביטוי הפותח את פרשת קרח (במדבר ט"ז, א'): וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן. לא נאמר בכתוב מה לקח קרח. אונקלוס מתרגם: ואתפליג קרח… לשון פילוג ומחלוקת. אך עדיין אין בכך ישוב ללשון קיחה. הרב קוק זצ"ל משוה בין קרח לקין1, על פי דברי האריז"ל, שקרח הוא משרש נשמתו של קין, והיה צריך להיות תיקונו של […]