רב: הרב יהושע ויצמן

ספר "ויקרא" שאנו פותחים בקריאתו השבת, נקרא על שם המילה הראשונה. ננסה לעמוד על משמעותה, על פי מה שכתבו בענין זה. הפסוק הפותח את הספר הוא פסוק מיוחד: וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. מה עניינה של הקריאה?בפעמיים נוספות מצאנו קריאה של ה' אל משה. במעמד הסנה (שמות ג', ד'): וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. ובמעמד הר סיני (שמות י"ט, כ'): וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אֶל […]

המדרש: [ד, ג] ויהי מקץ ימים ר"א ורבי יהושע, ר"א אמר בתשרי נברא העולם, רבי יהושע אמר בניסן נברא העולם, מאן דאמר בתשרי נברא העולם עשה הבל קיים מן החג ועד החנוכה, מ"ד בניסן נברא העולם עשה הבל קיים מן הפסח ועד העצרת, בין לדברי אלו בין לדברי אלו הכל מודים שלא עשה הבל בעולם יותר מחמשים יום.

פרשת ויקהל פותחת בפסוק מיוחד (שמות ל"ה, א'): וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם. בהמשך לכך מופיע ציווי על השבת ועל בניית המשכן.בפסוק עצמו לא ברור כלפי מה מוסב הביטוי "אלה הדברים", האם על המשכן שמהווה את רוב הפרשה, או על השבת שבאה מיד בסמוך. חכמים רואים במילים "אלה הדברים" מקור לל"ט מלאכות שבת (ירושלמי שבת פ"ז ה"ב): אמר ר' יוסי בן חנינא: 'זה הדבר' אין כתיב כאן, אלא: "אלה […]

המדרש: [ד, ב] ותוסף ללדת את אחיו את הבל הדא מסייעא לרבי יהושע בן קרחה דאמר עלו למטה שנים וירדו שבעה, ותוסף ללדת תוספת ללידה, ולא תוספת לעיבור, ויהי הבל רועה צאן וקין היה עובד אדמה, שלשה הן שהיו להוטים אחר האדמה, ולא נמצא בם תועלת, ואלו הן, קין עובד אדמה נח (בראשית ט) ויחל נח איש האדמה, עוזיהו (ד"ה =דברי הימים= ב' כ"ו) אכרים וכורמים בהרים ובכרמל כי אוהב אדמה היה.

נתבונן בכמה פסוקים מן הפרשה, שראוי לנו להתבונן בהם ולחיות איתם (שמות ל"א, א'-ו'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה. לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת. וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלָאכָה. וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה וְעָשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ. הקב"ה בוחר, בבחירה אלוקית, שני אומנים שיהיו […]

המדרש: אר"א בן עזריה ג' פלאים נעשו באותו היום, בו ביום נבראו, בו ביום שמשו, בו ביום הוציאו תולדות, א"ל רבי יהושע בן קרחה עלו למטה שנים וירדו שבעה, קין ותאומתו, והבל ושתי תאומותיו, ותאמר קניתי איש את ה', חמת לה הא איתתא בנין, אמרה הא קנין בעלי בידי, רבי ישמעאל שאל את רבי עקיבא אמר לו בשביל ששימשת נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה, אכין ורקין מיעוטים, אתין וגמין רבויים, האי את דכתיב הכא מהו, אמר אלו נאמר […]

לחיות עם פרשת השבוע – תצוה – לבלוט ולהצטרף בשבוע שעבר שמעתי דרשה שהזכירה ענין מפורסם – בפרשת תצוה לא מופיע שמו של משה רבינו. אלא שהיה בענין זה חידוש: בפרשה הקודמת, פרשת תרומה, לא מופיע כלל שמו של אהרן, אלא רק שמו של משה, ואילו בפרשת תצוה לא מופיע שמו של משה אלא רק שמו של אהרן."תרומה" היא פרשתו של משה רבינו, ו"תצוה" היא פרשתו של אהרן הכהן. יש בזה בחינה של מה שאמרו חכמים: "סטרא דקדושה שרי בפירודא […]

המדרש: והאדם ידע וגו' רבי הונא ור' יעקב ברבי אבין בשם ר' אבא בר כהנא אמר לא שמשה בריה קודם לאדם הראשון, וידע אין כתיב כאן, אלא והאדם ידע את חוה אשתו הודיע דרך ארץ לכל, ד"א והאדם ידע, ידע מאיזו שלוה נשלה, ידע מה עבדת ליה חוה, א"ר אחא חיויא חיויך ואת חיויא דאדם, ותהר ותלד את קין, אר"א בן עזריה ג' פלאים נעשו באותו היום, בו ביום נבראו, בו ביום שמשו, בו ביום הוציאו תולדות, א"ל רבי יהושע […]

לחיות עם פרשת השבוע – תרומה – גאולה באומר ובפועל ראיתי פירוש מעניין ומחודש על תחילת הפרשה, שפותח פתח להתבוננות ולהעמקה. כך פותחת הפרשה (שמות כ"ה, א'-ב'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי. הרבה שאלו על הפסוק, ובמיוחד על המילים "ויקחו לי תרומה", שהיה צריך להיות כתוב: "ויתנו לי תרומה".פירוש מיוחד לפסוק מופיע בספר המופלא "מגיד מישרים", שבו מובאים דברים שהתגלו למרן ה"בית יוסף" מאת […]

המדרש: [ד, א] והאדם ידע את חוה אשתו וגו' (שם /תהלים/ כה) זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה, לא מן דכדון אלא כי מעולם המה, א"ר יהושע בר נחמיה שבם ניהגת עם אדם הראשון, שכך אמרת לו כי ביום אכלך ממנו מות תמות, ואילולי שנתת לו יום אחד משלך שהוא אלף שנה, היאך נזקק להעמיד תולדות.

לחיות עם פרשת השבוע – משפטים – כולנו לומדים משפטים וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם (שמות כ"א, א'). רש"י מביא את דרשת חז"ל: "ואלה" מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני. פרשת מפשטים היא המשך של פרשת יתרו שעסקה במעמד הר סיני. גם המשפטים והדינים הרבים שמופיעים בפרשת משפטים – ניתנו לנו מסיני.במכילתא יש דרשה נוספת (מסכתא דנזיקין, א'): רבי עקיבא אומר: "ואלה המשפטים", למה נאמר, לפי שהוא אומר: "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם", אין לי אלא […]

המדרש: מקדם, רב אמר בכל מקום רוח מזרחית קולטת, אדם הראשון, ויגרש את האדם וישכן מקדם לג"ע, קין, ויצא קין מלפני ה' וישב בארץ נוד קדמת עדן, הרוצח (דברים ד) אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש, ד"א מקדם קדם לג"ע נבראו המלאכים הה"ד (יחזקאל י) היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה, ואת להט, ע"ש (תהלים קד) ומשרתיו אש לוהט, המתהפכת, שהם מתהפכים פעמים אנשים פעמים נשים, פעמים רוחות, פעמים מלאכים, […]

לחיות עם פרשת השבוע – יתרו – "אנכי" – לשון מצרי בשבת האחרונה, הזדמן לי ספר "ליקוטי שיחות" של הרבי מלובביץ', ופתחתי אותו בשיחה לפרשת יתרו. אמנם השיחה היתה ביידיש, ואני לא כל כך מבין, אבל המדרש שהרבי עסק בו הדהים אותי, ולכן ניסיתי להבין מה הוא אומר עליו.כך הוא לשון המדרש (פסיקתא רבתי פרשה כ"א): רבי יהודה אמר: אין לשון הזה "אנכי", אלא לשון אהבה לשון חיבה, למלך ששלח את בנו למדינת הים ולמד לשון בני הים, וכשבא ממדינת […]