המאגר התורני – חיפוש מתקדם

מועד קטן ז' (ע"ב): והתניא וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים שיהא אסור בתשמיש המטה ואין אהלו אלא אשתו שנאמר לך אמור להם שובו לכם לאהליכם רבי יהודה אומר שבעת ימים יספרו לו ימי ספירו ולא ימי חלוטו רבי יוסי ברבי יהודה אומר שבעה ימי ספירו קל וחומר לימי חלוטו ואמר רבי חייא דנתי לפני רבי לימדתנו רבינו, יותם לא היה לו לעוזיהו אלא בימי חלוטו אמר לו אף אני כך אמרתי במאי קמיפלגי רבי יוסי ברבי יהודה סבר גלי רחמנא […]

מגילה כ"ט (ע"א): תניא רבי אלעזר הקפר אומר עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל שנאמר כי כתבור בהרים וככרמל בים יבא והלא דברים קל וחומר ומה תבור וכרמל שלא באו אלא לפי שעה ללמוד תורה נקבעים בארץ ישראל בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין ומרביצין בהן תורה על אחת כמה וכמה. עי' מהרש"א1 וספר בניהו בן יהוידע2 על אתר. עי' רמ"ק בפרדס שער ערכי הכינויים ערך "הר". הרים הם ביטוי לערכים וליסודות רוחניים. הכרמל והתבור הם ביטוי לערכים […]

מהדורה תניינא – למהדורה קמא לחץ כאן סוכה דף ל"ו (ע"ב): "בסוכות תשבו" סוכה של כל דבר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אין סוכה נוהגת אלא בארבעה מינים שבלולב והדין נותן ומה לולב שאין נוהג בלילות כבימים אינו נוהג אלא בארבעת מינין סוכה שנוהגת בלילות כבימים אינו דין שלא תהא אלא בארבעת מינין אמרו לו כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין לא מצא ארבעת מינין יהא יושב ובטל והתורה אמרה בסכות תשבו שבעת ימים סוכה […]

שבת ל"ג ע"א: בעון שבועת שוא ושבועת שקר וחילול השם וחילול שבת חיה רעה רבה ובהמה כלה ובני אדם מתמעטין והדרכים משתוממין שנא' (ויקרא כו) ואם באלה לא תוסרו לי אל תקרי באלה אלא באלה וכתיב (ויקרא כו) והשלחתי בכם את חית השדה וגו' וכתיב בשבועת שקר (ויקרא יט) ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך ובחלול השם כתיב (ויקרא כב) ולא תחללו את שם קדשי ובחלול שבת כתיב (שמות לא) מחלליה מות יומת ויליף חילול חילול משבועת שקר: […]

מגילה כ"ב (ע"א): ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי כשם שאין מתחילין בפרשה פחות משלשה פסוקים כך אין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקים פשיטא השתא ומה אתחלתא דקא מקיל תנא קמא מחמירי יש אומרים שיור דמחמיר תנא קמא לא כל שכן דמחמירי יש אומרים מהו דתימא נכנסין שכיחי יוצאין לא שכיחי דמנחי ספר תורה ונפקי קא משמע לן. עיין בפירוש הר"ח. נראה שהתחלה היא בחסד כאברהם אבינו שהיה ראש למאמינים, וכיום ראשון משבעת ימי הבניין שהוא בחסד. על […]

בשני מקומות לומדים חכמים גזירה שוה "הבאה" "הבאה". האחד במסכת שבת בסוגיית מכשירי מצוה הדוחים את השבת, שם לומדים "הבאה" "הבאה" מהעומר ושתי הלחם. נאמר בעומר (ויקרא כ"ג, י'): והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן. ונאמר בשתי הלחם (שם, שם י"ז): ממושבתיכם תביאו לחם תנופה. ובמסכת זבחים (דף ק"ו ע"א) למדו העלאה משחיטה בג"ש "הבאה" "הבאה". נאמר בשחוטי חוץ (ויקרא י"ז, ד'): ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה'. ונאמר במעלה זבח בחוץ (שם, שם ט'): ואל […]

זבחים נ' (ע"א): דבר הלמד בג"ש מהו שילמד בג"ש אמר רמי בר חמא תניא סלת מרבכת למדנו לרבוכה שבאה סולת חלות מניין ת"ל חלות חלות רקיקין מניין ת"ל מצות מצות אמר ליה רבינא ממאי דמצות מצות מחלות גמר דלמא ממאפה תנור גמר. למסקנה שלמדין בג"ש למד מן הלמד, נשארת הברייתא כצורתה וכך היא שנויה בתורת כהנים. לחמי תודה באים משלשה סוגי לחם: חלות רקיקים ורבוכה, ושלשתן מסולת. אף שסולת כתובה רק ברבוכה שהיא בפסוק הסוג השלישי, מ"מ ילפינן בגזירה שוה. […]

מהדורה קמא – למהדורה תניינא לחץ כאן סוכה דף ל"ו (ע"ב): "בסוכות תשבו" סוכה של כל דבר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אין סוכה נוהגת אלא בארבעה מינים שבלולב והדין נותן ומה לולב שאין נוהג בלילות כבימים אינו נוהג אלא בארבעת מינין סוכה שנוהגת בלילות כבימים אינו דין שלא תהא אלא בארבעת מינין אמרו לו כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין לא מצא ארבעת מינין יהא יושב ובטל והתורה אמרה בסכות תשבו שבעת ימים סוכה […]

יומא ל"ב (ע"א-ע"ב): אמר רבי יהודה מנין לחמש טבילות ועשרה קידושין שטובל כהן גדול ומקדש בו ביום תלמוד לומר ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד ורחץ בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה הא למדת שכל המשנה מעבודה לעבודה טעון טבילה. אמר רבי מנין לחמש טבילות ועשרה קידושין שטובל כהן גדול ומקדש בו ביום שנאמר כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי קדש הם ורחץ במים […]

יומא י"ד (ע"א): דתניא והזה הטהר על הטמא על הטמא טהור ועל הטהור טמא דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים אין הדברים הללו אמורין אלא בדברים המקבלים טומאה מאי היא כדתנן נתכוון להזות על הבהמה והזה על האדם אם יש באזוב ישנה נתכוון להזות על האדם והזה על הבהמה אם יש באזוב לא ישנה מאי טעמא דרבי עקיבא נכתוב רחמנא והזה הטהר עליו מאי על הטמא שמע מינה על הטמא טהור ועל הטהור טמא ורבנן האי לדברים המקבלין טומאה הוא דאתא […]

זבחים נ' (ע"א): אלא אמר רבא תניא וקרבו ופרשו והוציא מלמד שמוציאו שלם יכול ישרפנו שלם נאמר כאן ראשו וכרעיו ונאמר להלן ראשו וכרעיו מה להלן ע"י ניתוח אף כאן על ידי ניתוח אי מה להלן בהפשט אף כאן נמי בהפשט תלמוד לומר וקרבו ופרשו מאי תלמודא א"ר פפא כשם שפרשו בקרבו כך בשרו בעורו ותניא רבי אומר נאמר כאן עור ובשר [ופרש] ונאמר להלן עור ובשר ופרש מה להלן ע"י ניתוח שלא בהפשט אף כאן ע"י ניתוח שלא בהפשט. […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. ברכות כ"ג (ע"ב): כי תניא ההיא לענין טפח וטפחיים דתני חדא כשהוא נפנה מגלה לאחריו טפח ולפניו טפחיים ותניא אידך לאחריו טפח ולפניו ולא כלום מאי לאו אידי ואידי באיש ולא קשיא כאן לגדולים כאן לקטנים ותסברא אי בקטנים לאחריו טפח למה לי אלא אידי ואידי בגדולים ולא קשיא הא באיש הא באשה אי הכי הא דקתני עלה זהו ק"ו שאין עליו תשובה מאי אין עליו תשובה […]

מגילה ג' (ע"א) – ג' (ע"ב): דאמר רב יהודה אמר רב כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה תניא נמי הכי כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה קל וחומר מעבודה ומה עבודה שהיא חמורה מבטלינן תלמוד תורה לא כל שכן ועבודה חמורה מתלמוד תורה והכתיב ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עומד […]

מהדורה תניינא – למהדורה קמא לחץ כאן בארבעה מקומות בש"ס נדרש הפסוק "ויהיה ערב ויהיה בוקר יום אחד בגזירה שוה: א. שבת י' (ע"א)1: רב חסדא ורבה בר רב הונא הוו יתבי בדינא כולי יומא הוה קא חליש לבייהו תנא להו רב חייא בר רב מדפתי (שמות יח) "ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב" וכי תעלה על דעתך שמשה יושב ודן כל היום כולו תורתו מתי נעשית אלא לומר לך כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה […]

זבחים נ"ח (ע"א): הכי קאמר רבי יוחנן שניהם מקרא אחד דרשו וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך ר' יוסי סבר כולו לעולה וכולו לשלמים ורבי יוסי בר' יהודה סבר חציו לעולה וחציו לשלמים דאי ס"ד כולו לעולה כשר השתא כולו לעולה כשר כולו לשלמים מיבעיא. נחלקו במשנה האם כל המזבח כשר הן לעולות שהן קדשי קדשים והן לשלמים שהם קדשים קלים. ר' יוסי בר' יהודה אמר מחציו ולדרום כדרום, מחציו ולצפון כצפון. ומבארת הגמ' שהכתוב אומר (שמות כ', כ"א): וזבחת […]

יומא מ"ב (ע"א): איתמר שחיטת פרה ופרו רב ושמואל חד אמר פרה פסולה פרו כשרה וחד אמר פרו פסולה פרה כשרה תסתיים דרב הוא דאמר פרה פסולה דאמר רבי זירא שחיטת פרה בזר פסולה ואמר רב עלה אלעזר וחוקה שנינו בה ורב מאי שנא פרה דכתיב אלעזר וחוקה פרו נמי הא כתיב אהרן וחוקה שחיטה לאו עבודה היא אי הכי פרה נמי שאני פרה דקדשי בדק הבית היא ולאו כל דכן הוא אמר רב שישא בריה דרב אידי מידי דהוה […]

יום שיש בו הלל או מוסף וקרבן עצים אין בו מעמד כל שיטה לפי דעתה איזה מעמד היה דוחה. נראה שיש לחקור אם המוסף הוא סיבה לדחיית מעמד או סימן. סיבה היינו משום שהיה בו טירחא יתירה (עי' רש"י במשנה) וסימן היינו משום דהוי יום טוב (קרן אורה). נראה שלמ"ד דהוי סימן י"ל שהמוסף וההלל הם ביטוי לשמחה שהיא בחי' חסד ומעמדות הם ביטוי לתחינה ותענית לכפרת עוונות שהם בחינת דין. על כן דחה מוסף את המעמד, שאין שייכות לתחינה […]

ירושלמי מעשרות (פ"ב ה"ג): כלכלת תאנים שתרמה רבי שמעון מתיר וחכמים אוסרין. ובגמרא שם אמר (כמבואר בתוספתא מעשרות): רבי שמעון מתיר מקל וחומר. ומה אם בשעה שיש עליה זיקת שלשה מעשרות את אמר מותר, בשעה שאין עליה אלא זיקת שני מעשרות לא כל שכן. ושואלת הגמרא: ראשון מהו שיטבול לשני. מה אם בשעה שיש עליה זיקת שני מעשרות את אמר מותר, בשעה שאין עליה אלא זיקת מעשר אחד לא כל שכן. הנושא הוא אכילת ארעי מפירות שעדיין לא נקבעו למעשר. […]

יומא מ"ג (ע"א): "וכבס בגדיו הכהן" בכיהונו "וטמא הכהן עד הערב" כהן בכיהונו לדורות, הניחא למאן דאמר לדורות בכהן הדיוט שפיר, אלא למאן דאמר לדורות בכהן גדול השתא כהן גדול בעינן בכיהונו מיבעיא? אין! מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא. הקל וחומר הוא שאם הצריכה התורה לדורות דווקא כהן גדול, קל וחומר שהצריכה בגדי כהונה. בארו הראשונים שאע"פ שעבודה זו לאו דווקא בכהן גדול, מדהצריכה התורה כה"ג בעבודה אחת קל וחומר שצריך בגדי כהונה לפרה. (עי' תוס' הרא"ש). […]

זבחים פ"ג (ע"א): נכנס לכפר. תניא רבי אליעזר אומר נאמר כאן לכפר בקודש ונאמר להלן וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקדש מה להלן בשלא כיפר אף כאן בשלא כיפר רבי שמעון אומר נאמר כאן לכפר ונאמר להלן ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר מה להלן בשכיפר אף כאן בשכיפר במאי קמיפלגי מ"ס דנין חוץ מחוץ ואין דנין חוץ מבפנים ומ"ס דנין בהמה מבהמה ואין דנין בהמה מאדם. רבי אליעזר סובר שעצם כניסת […]