המאגר התורני – חיפוש מתקדם

נביא לגויים לא הניח הקב"ה לעכו"ם פתחון פה לעתיד לבוא "וירא בלק בן צפור". זה שאמר הכתוב: (דברים לב) "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט". לא הניח הקב"ה לעובדי כוכבים פתחון פה לע"ל לומר שאתה רחקתנו. מה עשה הקב"ה? כשם שהעמיד מלכים וחכמים ונביאים לישראל, כך העמיד לעובדי כוכבים. העמיד שלמה מלך על ישראל ועל כל הארץ, וכן עשה לנבוכדנצר. זה בנה בית המקדש ואמר כמה רננות ותחנונים, וזה החריבו וחרף וגדף ואמר: (ישעיה יד) "אעלה על במתי עב". […]

גורל ונחלה כבוש הארץ לאחר סיפורו של פנחס מגיע המפקד של בני ישראל. המגמה של המפקד ברורה, הזמן הוא ערב כניסתם לארץ והמגמה היא הכנה לחלוקת הארץ (כ"ו, נ"ג) "לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות". אולם, כידוע, ההתנחלות בארץ לא עברה בצורה חלקה. בספר יהושע פרק י"ח, לאחר כיבוש הארץ כמו שכתוב (א') "והארץ נכבשה לפניהם". ומתברר שעדיין נותרו שבעה שבטים שלא נחלו את הארץ. זהו מצב מוזר, שכן אם כבשו את כל הארץ מדוע לא נחלו אותה? יהושע מוכיח […]

"את קרבני לחמי לאִשַי" בפרשת השבוע מובאת פרשת הקרבנות המוספים, ויש מקום לעיין בענין הקרבנות בכלל. פתיחת הפרשה מעוררת שאלה1: את קרבני לחמי לאשי ריח ניחֹחי תשמרו להקריב לי במועדו. הביטוי "קרבני לחמי", כביכול הקב"ה זקוק לקרבנות כדרך שהאדם זקוק ללחם, דורש ביאור להבנת משמעותו העמוקה.חז"ל במדרש מדגישים נקודה זו2: 'את קרבני לחמי לאשי' אמר לו הקב"ה למשה אמור להם לישראל לא שאני צריך לקרבנות, כל העולם כולו שלי הוא, הבהמה שאתם מקריבים אני בראתי אותה, וכן הוא אומר (תהלים […]

פרשת דברים ותשעה באב רב לכם שבת בהר הזהפרשת דברים מחוברת לתשעה באב לא רק מבחינת מיקומה במעגל שבתות השנה, אלא אף מבחינת תוכנה קשורה היא בטבורה למועד זה. משה מוכיח את ישראל על חטא המרגלים, וחטא זה ארע, כידוע, בתשעה באב. גם המשך הפרשה עוסק בתוצאותיו של חטא זה. חטא המרגלים גרם לשינוי באופי ואופן הכניסה לארץ. לכתחילה נאמר1: ה' אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה. פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק ג', "תרתי בלבי", א' "תרתי בלבי למשוך ביין", אמר שלמה: "תרתי בלבי למשוך ביין", למשוך ביינה של תורה "את בשרי". "ולבי נוהג בחכמה", בחכמתה של תורה. "ולאחוז בסכלות", רבי יודן בעא קמיה דרבי אחא מהו דין דכתיב "ולאחוז בסכלות", אמר ליה לאחוז בסכלנותא. פירוש המדרש"תַּרְתִּי בְלִבִּי לִמְשׁוֹךְ בַּיַּיִן אֶת בְּשָׂרִי וְלִבִּי נֹהֵג בַּחָכְמָה וְלֶאֱחֹז בְּסִכְלוּת עַד אֲשֶׁר אֶרְאֶה אֵי זֶה טוֹב לִבְנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמַיִם מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּיהֶם", אמר שלמה: "תרתי בלבי למשוך […]

פר(ש)ה אדומה הצבע האדוםפרשת חוקת צבועה באדום. לא רק: "פרה אדומה תמימה – שתהא תמימה באדמימות1", אלא גם בהמשך הפרשה פוגשים אנו את הצבע האדום: המפגש המחודש עם מלך אדום מוליד איום של יציאה בחרב לקראת ישראל. בגבול ארץ אדום מת אהרן, וכשישראל סובבים את ארץ אדום קצרה נפשם, וה' משלח בם את הנחשים השרפים. כרפואה למכת הנחש, משה עושה נחש נחושת – לשון נופל על לשון, אך גם מצד המראה – ניתן לראות כאן את אדמימותה של הנחושת. צבעם […]

קורח בן יצהר ויקח קורח דבר אחר: ויחלק, ויקבץ, וידבר, ויצו קרח – אינו אומר, אלא: 'ויקח'. מה לקח? לא כלום לקח, אלא לבו נטלו – אמר הכתוב: (איוב טו) 'מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך'. אמר ר' לוי: למה חלק קרח על משה? אמר: אני בנו של שמן, בן יצהר, שנאמר: (דברים ז) 'ותירושך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרות צאנך על האדמה אשר נשבע לאבותיך לתת לך'. תירוש, זה יין. ויצהרך, זה השמן. ובכל משקים שתתן את השמן, הוא נמצא […]