המאגר התורני – חיפוש מתקדם

מכילתא יתרו (ח'): לא תחמוד בית רעך. כלל. ועבדו ואמתו ושורו וחמורו. פרט. כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט. וכשהוא אומר וכל אשר לרעך חזר וכלל. אי כלל כלל הראשון הרי אמרת אלא חזר וכלל כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש בדבר שהוא קונה ומקנה אף כלל מפורש בדבר שהוא קונה ומקנה. אי מה הפרט מפורש בנכסים המטלטלין שאין להם אחריות אף אין לי אלא נכסים המטלטלין שאין להם […]

נאמר במשנה בבא מציעא (נ"ו ע"א): אלו דברים שאין להם אונאה העבדים והשטרות והקרקעות וההקדשות אין להן תשלומי כפל ולא תשלומי ארבעה וחמשה שומר חנם אינו נשבע ונושא שכר אינו משלם. ובגמ' נ"ז (ע"ב) אמרו: מנהני מילי דתנו רבנן כי יתן איש אל רעהו כלל כסף או כלים פרט (וגונב מבית האיש) [לשמור] חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר המטלטל וגופו ממון אף כל דבר המטלטל וגופו ממון יצאו קרקעות שאינן […]

שבועות מ"ב (ע"ב): מתניתין ואלו דברים שאין נשבעין עליהן העבדים והשטרות והקרקעות וההקדשות אין בהן תשלומי כפל ולא תשלומי ארבעה וחמשה שומר חנם אינו נשבע נושא שכר אינו משלם… גמרא תשלומי כפל מנלן דתנו רבנן על כל דבר פשע כלל על שור ועל חמור ועל שה ועל שלמה פרט על כל אבדה חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר המטלטל וגופו ממון אף כל דבר המטלטל וגופו ממון יצאו קרקעות שאין מטלטלין […]

נאמר בויקרא ה' (כ"א-כ"ו): (כא) נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו. (כב) או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהנה. (כג) והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו או את האבדה אשר מצא. (כד) או מכל אשר ישבע עליו לשקר ושלם אתו בראשו וחמשתיו יסף עליו לאשר […]

פסחים ל"ה (ע"ב): והקדש שחיללו על גבי קרקע דרחמנא אמר (ויקרא כז) ונתן הכסף וקם לו. עי' תוס' שבת קכ"ח. ובעוד כ"מ ובראשונים שילפינן בכלל ופרט וכלל. ובתוס' שם הביאו מן הספרא (בחוקותי פרשה י"א): לפי שנאמר: ופדה, יכול בעבדים ובשטרות ובקרקעות. תלמוד לומר: בשקל הקודש, אין לי אלא סלעים של קודש מנין לרבות דבר המטלטל, תלמוד לומר: ופדה, לרבות דבר המטלטל. אם כן למה נאמר: בשקל הקודש, פרט לעבדים ולשטרות ולקרקעות. נראה שזה לימוד במיעוט וריבוי, שאכן תוצאותיו כתוצאות […]

אומרת המשנה בעירובין ט"ו (ע"א): בכל עושין לחיין אפילו בדבר שיש בו רוח חיים… וכותבין עליו גיטי נשים ור' יוסי הגלילי פוסל. והגמ': מאי טעמא דרבי יוסי הגלילי דתניא (דברים כד) ספר – אין לי אלא ספר, מניין לרבות כל דבר ת"ל (דברים כד) וכתב לה מכל מקום, אם כן מה ת"ל ספר לומר לך מה ספר דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל אף כל דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל. ובתוד"ה תלמוד לומר וכתב לה מכל מקום: […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה כלל ופרט וכלל מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. מכילתא בא (י"ג, י"ב): כל בכור אדם בבניך – למה נאמר? לפי שהוא אומר: ופדוייו מבן חדש תפדה כלל. בערכך כסף חמשת שקלים פרט. כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט. וכשהוא אומר: כל בכור אדם בבניך תפדה חזר וכלל, או כלל בכלל הראשון ואמרת לאו, אלא כלל ופרט וכלל, אלא כעין הפרט, מה הפרט מפורש, הנכסים המטלטלים שאין להם אחריות וגופן ממון, אף אני איני […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה כלל ופרט וכלל מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י, הרמ"ע מפאנו והרב קוק. על הקטורת נאמר בספר שמות (ל', ל"ד): ויאמר ה' אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה. ובגמרא בכריתות (ו' ע"ב): דבי רבי ישמעאל תני: סמים – כלל נטף שחלת וחלבנה – פרט סמים – חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר שקיטר ועולה וריחו נודף אף כל […]

  הקשר בין הדין הנלמד למידה כלל ופרט וכלל מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י והרמ"ע מפאנו. תמצית השיעור נחלקו תנאים האם ניתן לעשות את המנורה מעץ, או שמא רק ממתכת. הגמרא מבארת כי מחלוקתם היא בשאלה האם ללמוד את פסוקי המנורה במידת "כלל ופרט וכלל", שעניינה הוא הגדרת המצב הקיים, או במידת "ריבוי ומיעוט וריבוי", העוסקת בהתפשטות וצמצום. עיון בעומק המידות מעלה, כי יש משמעות רבה לשאלה באיזו מידה למדים, והדבר קשור להבנת עניינה של המנורה, האם אנו עוסקים […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה כלל ופרט וכלל מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור הרמ"ע מפאנו. כלל ופרט וכלל בתשלומי כפל תמצית השיעור: הגמרא מביאה לימוד מ"כלל ופרט וכלל" ומקשה עליו. יש מחלוקת גירסאות האם הלימוד נדחה או לא. הדבר תלוי בהבנת המשמעות הפנימית של מידת "כלל ופרט וכלל" ושייכותה לסוגיה.   הלימוד מהפסוקים סוגיית הגמרא (בבא קמא ס"ב ע"ב): משנה. מרובה מדת תשלומי כפל ממדת תשלומי ארבעה וחמשה, שמדת תשלומי כפל נוהגת בין בדבר שיש בו רוח חיים ובין בדבר […]

כך לשון המכילתא דר' ישמעאל פרשה ט"ז: וכי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה. ר' ישמעאל אומר שיפקיד אצלו ויאמר לו הילך שמור לי זה אבל אם אמר לו עיניך בו הרי זה פטור. חמור או שור או שה. אין לי אלא חמור או שה שאר כל בהמה מנין תלמוד לומר וכל בהמה לשמור. אקרא אני כל בהמה ומה תלמוד לומר חמור או שור או שה אם נאמר כך שומע אני לא יהא חייב עד שיפקיד אצלו […]

א. הפרשיות שמות (כ"ב, ט'): כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה. דברים (כ"ב, ג'): וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם. ב. דרשות חז"ל פרשת שומרים במשפטים נאמרה בצורה מובקהת במידת פרט וכלל והיא הדוגמא בברייתא דתו"כ (א'): מפרט וכלל כיצד "כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה" פרט, "וכל בהמה לשמור" […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה כלל ופרט וכלל מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י ולמידה כל דבר שהיה בכלל ויצא ללמד לא ללמד על עצמו יצא ביאור האר"י. פסחים צ"ה (ע"א): משנה מה בין פסח הראשון לשני הראשון אסור בבל יראה ובל ימצא והשני חמץ ומצה עמו בבית הראשון טעון הלל באכילתו והשני אינו טעון הלל באכילתו זה וזה טעון הלל בעשייתן ונאכלין צלי על מצה ומרורים ודוחין את השבת. גמרא תנו רבנן ככל חקת הפסח יעשו אתו במצוה שבגופו […]

פרשת אבידה בכלל ושמלה בפרט נלמדת גם במידת פרט וכלל. ספרי דברים (כ"ב, ג'): השמלה היתה בכלל כל אלו, ולמה יצאת? להקיש אליה – מה שמלה מיוחדת, שיש לה סימנים ויש לה תובעים; כך כל שיש לו סימנים ויש לו תובעים. אין לי אלא אלו בלבד, שאר אבדה מנין? תלמוד לומר לכל אבדת אחיך. בספרים מובאת פרשה זו כדוגמא למידת פרט וכלל:   המדה החמישית. פרט וכלל. כמו שאמר הכתוב בהשבת אבידה "וכן תעשה לחמורו וכן תעשה לשמלתו" דמשמע דאלו […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה כלל ופרט וכלל מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י.   כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור (שמות כ"ב ו'). כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמור (שמות כ"ב, ט'). פרשה ראשונה נאמרה בשומר חינם ושניה בשומר שכר. פרשיות שומר חינם שומר שכר, בחלק העוסק בדברים שניתנו לשמור, נאמרו במדת פרט וכלל. הכלל בפרשיות אלו הוא כל רכושו של אדם והפרט הוא פרט אחד מרכושו. משמעות מדת […]

נאמר במשנה (קי"א ע"ב): והיתה תל עולם לא תעשה גנות ופרדסים דברי רבי יוסי הגלילי רבי עקיבא אומר לא תבנה עוד לכמות שהיתה אינה נבנית אבל נעשית היא גנות ופרדסים. ואומרת על זה הגמ' (קי"ג ע"ב): לימא בדרבי אבין אמר רבי אילעא קמיפלגי דאמר רבי אבין אמר רבי אילעא כל מקום שאתה מוצא כלל בעשה ופרט בלא תעשה אין דנין אותו בכלל ופרט. ופרש"י ד"ה כלל בעשה ופרט בלא תעשה: כגון והיתה תל עולם כלל, דאפילו גנות ופרדסים לא תעשה […]

כלל ופרט המרוחקים ע' בראשונים שכתבו שכלל ופרט המרוחקים הוי כלל ופרט וכלל ולכן מרבין כעין הפרט (ע' מאירי). יש להבין על פי מה שכתבו בביאור הנהגת כלל ופרט. הרמ"ע מפאנו כתב שהוא כתר ות"ת וי"ל שהמרוחקים הוי כאילו הגיעו למלכות. על כן נחשב לכלל ופרט וכלל שהרי מלכות כלל היא אליבא דהרמ"ע מפאנו. ועוד יש לומר (ויתכן אליבא דשיטת האר"י) לפי דברי הר"ן בסוגיין: אי הוי מקרבי להדדי אין בכלל אלא מה שבפרט הני אין מידי אחרינא לא פירוש […]

בספרי (ובמנחות ע"ח ע"א): דבי רבי ישמעאל תנא "מצות" – כלל "חלות" ו"רקיקין" – פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט חלות ורקיקין אין מידי אחרינא לא. רמח"ל בספר "אדיר במרום" מבאר את מושג הזמן. בתוך דבריו יש התייחסות ל"כלל ופרט" וזו לשונו (עמ' ק"ז): … והענין הוא כי הם ב' מיני הארות, המין הא' הוא שאור אחד בהתפשטו אינו מניח גילוי לשאר האורות. והמין הב' הוא, ששום אור אינו מעכב זה על זה. וסוד הענין הוא כלל ופרט. […]

בבא קמא פ"ד (ע"ב) – פ"ה: צער כוואו בשפוד או במסמר וכו': צער שלא במקום נזק משתלם מאן תנא אמר רבא בן עזאי היא דתניא רבי אומר כויה נאמרה תחילה בן עזאי אומר חבורה נאמרה תחילה במאי קא מיפלגי רבי סבר כויה דלית בה חבורה משמע כתב רחמנא חבורה לגלויי עלה דכויה דאית בה חבורה אין אי לא לא ובן עזאי סבר כויה דאית בה חבורה משמע כתב רחמנא חבורה לגלויי עלה דכויה דלית בה חבורה מתקיף לה רב פפא […]

  דברים כ"ט (ט' – י'): אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל. טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך. בתחילה היה נראה שפרשה זו כתובה בכלל ופרט וכלל: … כלכם לפני ה' אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל… כלכם – כלל ראשיכם וכו' – פרט כל איש ישראל – כלל אלא שאי אפשר לומר כן שהרי ממשיכה התורה לפרט "טפיכם נשיכם וגו'" ועוד שהרי אין כאן […]