"בהעלותך"
"בהעלותך" מה הקשר?פרשת בהעלותך מציבה במלוא חריפותה את בעיית ההקשר והכרונולוגיה של הנושאים המופיעים בה.ראשית, עניין: "בהעלותך את הנרות". מה ראה הכתוב ללמדנו את הלכות הדלקת המנורה דווקא, יותר משאר כלי המשכן? מה ראה הכתוב לתאר את "מעשה המנורה", לאחר שעשה זאת בהרחבה בפרשת תרומה? גם הלכות ההדלקה נאמרו כבר בפרשות תצוה ואמור1! בקיצור: מה עניין: "בהעלותך את הנרות" לפרשת בהעלותך , בחומש במדבר- הרבה אחרי הפרשות העוסקות בהקמת המשכן ובעבודה בו, בחומשים: שמות וויקרא?שנית, עניין: טהרת הלויים והכשרתם לעבודה […]
פרשה ב – פסקאות ד-ה
קהלת רבה פרשה ב' פסוק ב', "לשחוק אמרתי מהולל", ג' – ד' ג דבר אחר "לשחוק אמרתי מהולל", מה מעורבב השחוק, דאמר ר' אחא אמר שמואל שלשה הן הדברים ששיחקה עליהם מדת הדין ולבסוף הוללתם ועירבבתם. כתיב "ולא ירבה לו נשים", וכתיב "ויהי לשלמה שבע מאות שרות ושלש מאות פלגשים". כתיב "לא ירבה לו סוסים", וכתיב "ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות סוסים". כתיב "וכסף וזהב לא ירבה לו מאד", וכתיב "ויתן המלך את הכסף ואת הזהב בירושלם כאבנים". לא היו […]
המניין הכפול
המניין הכפול שני מניינים ועוד אחדחומש במדבר פותח בציווי לקיים מנין של כל זכר בישראל, מבן עשרים שנה ומעלה. גם התאריך שבו התקיים המניין, מצוין בתורה: באחד לחודש השני, בשנה השנייה לצאת בני ישראל ממצרים. אולם אין זה המניין הראשון שבו מונים את בני ישראל. המניין הראשון נזכר עם יציאת ישראל ממצרים, בלי לתאר את התהליך שבו התבצע המניין, אלא רק נמסר המספר הסופי, ובלא פרטים רבים1: וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף. המספר […]
פרשה ב – פסקאות ב2-ג
קהלת רבה פרשה ב' פסוק ב', "לשחוק אמרתי מהולל", א' 2 – ב' א דבר אחר, "לשחוק אמרתי מהולל", מה מעורבב השחוק ששחקה מדת הדין על דור המבול, הדא הוא דכתיב: "בתיהם שלום מפחד וגו' זרעם נכון לפניהם וגו' שורו עבר ולא יגעיל וגו' ישלחו כצאן עויליהם ישאו כתף וכנור וגו' יכלו בטוב ימיהם וגו'". מה כתיב תמן, "ויאמרו לאל סור ממנו", וכיון שאמרו "מה שדי כי נעבדנו", אמר להם הקב"ה "ולשמחה מה זו עושה", חייכם שאמחה אתכם מן העולם, […]
ה' שומר את גרים
ה' שומר את גרים גזל הגר וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה' וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא: וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ: וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו1: פרשיה זו עוסקת באדם שגזל את חברו ונשבע על שקר, ולאחר מכן התחרט ורצה לכפר על חטאו. […]