המאגר התורני

שבועות ו' (ע"ב): אשכחן טפילה לשאת טפילה לבהרת מנלן אמר רבי זירא נאמרה לבנה בשאת ונאמרה לבנה בבהרת מה לבנה האמורה בשאת יש לה טפילה אף לבנה האמורה בבהרת יש לה טפילה. הטפילה היא לבנה, שהלובן שלה אינו בעוצמה של העיקר, יש בטפילה בחינה של מיזוג ומיתוק, שהן תכונותיה של הגזירה השוה.

סנהדרין מ"ז (ע"ב): האורג בגד למת אביי אמר אסור ורבא אמר מותר אביי אמר אסור הזמנה מילתא היא ורבא אמר מותר הזמנה לאו מילתא היא מאי טעמא דאביי גמר שם שם מעגלה ערופה מה עגלה ערופה בהזמנה מיתסרא האי נמי בהזמנה מיתסרא ורבא גמר שם שם מעבודה זרה מה עבודה זרה בהזמנה לא מיתסרא אף הכא נמי בהזמנה לא מיתסרא. לאביי הוה מילתא והאדם יכול להחיל מילתא על הדבר אם זה למת או לדבר קדושה ומטרה אחרת. המקור לאביי הוא […]

סנהדרין מ"ד (ע"א): אמר רבי אבא בר זבדא מלמד שבעל עכן נערה המאורסה כתיב הכא וכי עשה נבלה וכתיב התם כי עשתה נבלה בישראל. נבלה היא ביטוי לחומריות המנותקת מן הקדושה והתכלית הרוחנית. נערה המאורסה היא ביטוי לקשר הפנימי הרוחני, עכן ביקש לבטל, ולהשאיר רק רושם בצד החומרי וההנאה הגשמית הבשרנית. הג"ש מגלה על עומק אישיותו ורצונו שהביאו למעול בחרם. יש כאן אישיות שהוציאה לפועל את שאיפת ההנאה בעוה"ז כתכלית ומטרה ומשיכת ערלה ונערה מאורסה ביטויים מובהקים לכך. מידת ג"ש […]

סנהדרין מ"ד (ע"א) אמר רבי אילעא משום רבי יהודה בר מספרתא עכן מושך בערלתו היה כתיב הכא וגם עברו את בריתי וכתיב התם את בריתי הפר. הביטוי ברית מילה הוא מתורגם גזירתא וכבר ביארנו ג"ש ערלתו ערלתו בענין זה. אף כאן י"ל שעכן ביקש להשתחרר מעול הכלל. המילה הגוזרת את קליפת הערלה גורמת לאדם להיות כללי ולא להיות סגור בקליפתו עם עצמו ולדאוג רק להנאתו וטובתו. עכן ביקש לחזור אל הנאותיו וטובותיו של עוה"ז. על כך משך בערלתו כדי לא […]

יומא ס"ז (ע"ב) – ס"ח (ע"א): תנא לא היה מנתחן ניתוח בשר עולה אלא עור על גבי בשר מנא הני מילי דתניא רבי אומר נאמר כאן עור ובשר ופרש ונאמר להלן עור ובשר ופרש מה להלן על ידי ניתוח ולא על ידי הפשט אף כאן על ידי ניתוח ולא על ידי הפשט והתם מנא לן דתניא וקרבו ופרשו והוציא מלמד שמוציאו שלם יכול ישרפנו שלם נאמר כאן ראשו וכרעיו ונאמר להלן (ראש וכרעים) [ראשו וכרעיו] מה להלן על ידי ניתוח […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י והרב קוק. סוכה ה' (ע"ב): אמר רב אחא בר יעקב רב הונא פני פני גמר כתיב הכא אל פני הכפרת וכתיב התם מאת פני יצחק אביו. פני הכפרת מדבר על כפרת יוה"כ ופני יצחק בברכתו ליעקב (בראשית כ"ז, ל'): ויהי כאשר כילה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצוא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשיו אחיו בא מצידו. נראה שיש כאן לימוד נפלא הבא ללמד על […]

יומא ע"ה (ע"ב) – ע"ו (ע"א): "לחם אבירים אכל איש" זה יהושע שירד לו מן כנגד כל ישראל כתיב הכא "איש" וכתיב התם "קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו" ואימא משה דכתיב "והאיש משה ענו מאד" דנין איש מאיש ואין דנין איש מוהאיש. התמיהה גדולה, מה צורך יש ליהושע במן כנגד כל ישראל. המהרש"א בחידושי אגדות ביאר: ירד לו מן רוחני נגד כל ישראל דפני יהושע כפני לבנה שדומה לכנסת ישראל ומייתי מהאי קרא איש אשר […]

יומא ע"ו (ע"א): וכבר היה רבי טרפון ורבי ישמעאל וזקנים יושבין ועוסקין בפרשת המן והיה רבי אלעזר המודעי יושב ביניהן נענה רבי אלעזר המודעי ואמר מן שירד להן לישראל היה גבוה ששים אמה אמר לו רבי טרפון מודעי עד מתי אתה מגבב דברים ומביא עלינו אמר לו רבי מקרא אני דורש חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים וכי חמש עשרה אמה בעמק (חמש עשרה בשפלה) חמש עשרה בהרים וכי מיא שורי שורי קיימי ועוד תיבה היכי סגיא אלא […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י, הרמ"ע מפאנו והרב קוק. יומא נ"ב (ע"ב): התניא משנגנז ארון נגנזה עמו צנצנת המן וצלוחית שמן המשחה ומקלו של אהרן ושקדיה ופרחיה… ואמר רבי אלעזר אתיא "שמה" "שמה" ואתיא "דורות" "דורות" ואתיא "משמרת" "משמרת". ופרש"י: אתיא שמה שמה וכו' – כתיב בארון אשר אועד לך שמה (שמות ל) וכתיב בצנצנת המן ותן שמה מלא העומר (שם טז) ואתיא צלוחית מצנצנת המן. דורות דורות – כתיב בצנצנת למשמרת […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י, הרמ"ע מפאנו והרב קוק. שבת קל"ב (ע"א): מיתיבי מניין לפיקוח נפש שדוחה את השבת… אמר רבי אלעזר אתיא אות אות אלא מעתה תפילין דכתיב בהן אות לידחי שבת אלא אתיא ברית ברית גדול דכתיב ביה ברית לידחי שבת אלא אתיא דורות דורות ציצית דכתיב ביה דורות לידחי שבת אלא אמר רב נחמן בר יצחק דנין אות ברית ודורות מאות ברית ודורות. האות הוא הגזירה השוה במובן המילולי1 […]