פרק ראשון – שיטת רש"י בגדרי "גוד אסיק"
שיטת רש"י בגדרי "גוד אסיק" (ו:) קשיים בשיטת רש"י בגדרי גוד אסיק מתוך דברי רש"י בסוגיא בשבת דף ו' למדנו שרה"י נקבעת ונגמרת על פי מחיצותיה. וכך היא לשונו בדף ו: ד"ה קמ"ל גמורה: כלומר זו היא שנגמרו מניין מחיצות שלה, שיש לה מחיצות מכל צד כגון חריץ וכן גדר דאמרינן מד' צדדים גוד אסיק פני המחיצה על ראשו ונמצא ראשו מוקף מד' צדדים וחללו ד' וכו'. ויש להשוות דברי רש"י אלו עם דבריו במקומות אחרים.בסוכה דף ד: אמרה הגמרא: […]
פרק ראשון – איזו היא רה"י
איזו היא רה"י (ו.) הגמ' בדף ו': ת"ר ד' רשויות לשבת רה"י ורה"ר וכרמלית ומקום פטור ואיזו היא רה"י חריץ שהוא עמוק י' ורחב ד' וכן גדר שהוא גבוה י' ורחב ד' זו היא רה"י גמורה. וכתב בספר העיתים1: ובתשובות לגאון … רה"י, בדין היא שהיה צריך לומר בית של יחיד וחצר של יחיד, למטה אמר חריץ עמוק י' ורחב ד' (וכן גדר), אלא הללו שנים שיש לספקו בכרמלית ואצ"ל בית של יחיד וחצר של יחיד. וקצת קשה להבין תשובתו […]
"מביאין לידי ביטול תורה"
"מביאין לידי ביטול תורה" הגמרא אומרת1: תנו רבנן: ההולך לאיצטדינין ולכרקום, וראה שם את הנחשים ואת החברין, בוקיון ומוקיון ומוליון ולוליון, בלורין סלגורין – הרי זה מושב לצים, ועליהם הכתוב אומר: (תהלים א') 'אשרי האיש אשר לא הלך וגו' כי אם בתורת ה' חפצו', הא למדת, שדברים הללו מביאין את האדם לידי ביטול תורה. פירוש רש"י: לאיצטדינין – מקום שמנגחין את השור.ולכרקום – מצור ועושין שם שחוק וליצנות.את הנחשים – מנחשים ומכשפים.ואת החברים – לוחשי נחשים.בוקיון מוקיון לוליון סלגריון – […]
אם ישראל מקבלים את התורה – מוטב
'אם ישראל מקבלים את התורה – מוטב' בתקופה האחרונה נראה כי העולם נמצא בתוהו ובוהו.ארגוני טרור מפגעים פיגועים רבי עוצמה בכל העולם. ברשותם אמצעי לחימה משוכללים ביותר עד מטוסים ואף פצצות אטום, ואיש אינו יודע מתי יחליטו להשתמש בהם, ח"ו. חיידקים הרסניים (אנתראקס בלע"ז) מופצים ברחבי העולם וגורמים לבהלה בציבור מכל אבקה לבנה.נראה, כי גולם הטכנולוגיה קם על יוצרו, ובמקום לקדם את העולם לעתיד טוב יותר, הוא מוביל את העולם אל עבר התוהו ובוהו.מציאות זו מזכירה לנו את דברי הגמרא […]
יפה שיחתן של עבדי אבות
יפה שיחתן של עבדי אבות בפרשת השבוע מתוארת בהרחבה פרשת חיפושו של עבד אברהם אחר אשה ליצחק. חז"ל עמדו על הפירוט הרב של פרשה זו1: א"ר אחא יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים, פרשתו של אליעזר שנים ושלושה דפים הוא אומרה ושונה, ושרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא, רשב"י אומר 'טמא' 'הטמא' ר"א בן יוסי אומר 'זה' 'וזה'.'ומים לרחוץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו', א"ר אחא יפה רחיצת רגלי עבדי בתי אבות מתורתן […]
אל הארץ אשר אראך
"אל הארץ אשר אראך" בתחילת הפרשה מצוה ה' את אברהם ללכת לארץ ישראל: ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. ציווי זה מעורר שאלה, הרי בסוף פרשת נח מסופר כי משפחת תרח יצאה כבר לדרך אל ארץ כנען1: ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם. ואם כן, מהו עניינו של ציווי […]
גרש האמה הזאת ואת בנה
"גרש האמה הזאת ואת בנה" אחת התוצאות של לידת יצחק היא גירושם של הגר וישמעאל, שהיווה את אחד הניסיונות של אברהם אבינו.יש לעמוד על יחסו של אברהם לישמעאל כפי המתואר בתורה. על קריאת שמו של ישמעאל מסופר1: ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל. בניגוד ללידת יצחק2: ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק. אצל יצחק מודגש כי הוא נולד לאברהם.בתאור התורה את גרוש ישמעאל מדויקים הביטויים3: ותרא שרה את […]
כל התורה כולה על רגל אחת
כל התורה כולה על רגל אחת בשיחה לפרשת האזינו1 מביא הרבי מלובביץ' זצ"ל סיפור על הרמב"ן: ב"סדר הדורות" מובא הסיפור דלקמן:"קיבלתי שהיה לרמב"ן תלמיד אחד ר' אבנר היה שמו, ונעשה מומר, ומזלו גרם שעלה למעלה, ויהי נורא בכל הארץ.אחרי הימים ביום כיפור שלח והביא לפניו את הרמב"ן רבו, ובפניו הרג בעצמו חזיר אחד וינתחהו ויבשלהו ויאכלהו, ואחר אכלו שאל את הרמב"ן על כמה כריתות עבר, והשיב הרב שהיו ד', והוא אמר שהיו ה', והיה רוצה לחלוק עם רבו, והרב נתן […]
תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב
תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב1 פסוק זה, הנקרא בשמחת תורה, כולל את יסודי התורה, עד כי הוא הפסוק הראשון הנלמד על ידי ילדי ישראל: תנו רבנן: קטן היודע לנענע… יודע לדבר – אביו לומדו תורה וקריאת שמע. תורה מאי היא? – אמר רב המנונא: "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב".2 חז"ל דרשו על פסוק זה דרשות רבות הנוגעות בענינים יסודיים, וננסה לעיין, על פי סדר מילות הפסוק, במעט מעניינים אלו. * * * תורה: דרשו חז"ל במסכת […]
וירא אלוקים את האור כי טוב
וירא אלוקים את האור כי טוב1 על הפסוק המובא בכותרת דרשו חז"ל2: רבי אבהו אמר מתחלת ברייתו של עולם צפה הקדוש ברוך הוא במעשיהן של צדיקים ומעשיהן של רשעים, הדא הוא דכתיב: 'כי יודע ה' דרך צדיקים3' וגו'. 'והארץ היתה תהו ובהו' – אלו מעשיהן של רשעים, 'ויאמר אלהים יהי אור' – אלו מעשיהן של צדיקים, אבל איני יודע באיזה מהם חפץ אם במעשה אלו ואם במעשה אלו. כיון דכתיב 'וירא אלהים את האור כי טוב', הוי במעשיהן של צדיקים […]