המאגר התורני

יבמות ד' (ע"ב): אלא אוב וידעוני בכלל מכשפים היו ולמה יצאו להקיש להם ולומר לך מה אוב וידעוני בסקילה אף מכשפה בסקילה. האר"י כתב שהנהגת מידה זו היא הנהגת הבריאה. והיינו שהדבר שהיה בכלל יצא מן הכלל כמו הבריאה שיצאה מן הכלל העליון. חידושה של המידה שלא ללמד על עצמו יצא, שאינו מנותק מן המקור אלא קשור אליו וללמד על הכלל כולו יצא. נראה שהנהגה זו היא הנהגת ה"כישוף". ה"כישוף" היא תוצאה של הניתוק כביכול מן המקור האלוקי של הבריאה. […]

חגיגה ט' (ע"א): משנה מי שלא חג ביום טוב הראשון של חג חוגג את כל הרגל ויום טוב האחרון של חג עבר הרגל ולא חג אינו חייב באחריותו על זה נאמר מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות רבי שמעון בן מנסייא אומר איזהו מעוות שאינו יכול להתקן זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר אם תאמר בגונב וגוזל יכול הוא להחזירו ויתקן רבי שמעון בן יוחאי אומר אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן בתחילה ונתעוות ואיזה זה […]

מכילתא בא י"ב (ז'): ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ה' – שפטים משונים זה מזה של אבן היתה נמסת ושל עץ היתה נרקבת ושל מתכת נעשית חררה שנאמר: ומצרים מקברים את אשר הכה ה' בהם כל בכור ובאלהיהם עשה ה' שפטים (במדבר לג ד) ויש אומרים: של אבן נרקבת ושל עץ נמסית. ר' נתן אומר: שפטים – שפוט שופטי שפטים נרקבים, נבקקים, נגדעים, נשרפים, מצינו למדין שעבודה זרה לוקה בארבעה דרכים ועובדיה בשלשה: במכה, בהשחתה, ובמגפה. אני ה' – […]

חגיגה י"א (ע"א): מיכתב כתיבן לא נצרכא אלא לכדרבי דתניא רבי אומר נפש תחת נפש ממון אתה אומר ממון או אינו אלא נפש ממש נאמרה נתינה למטה ונאמרה נתינה למעלה מה להלן ממון אף כאן ממון. גזירה שוה זו מבטאת הנהגה מובהקת של מיתוק הדין שהיא הנהגת התפארת כמבואר בדברי המבוא. תפארת היא הספירה של הנהגת גזירה שוה. התורה אומרת "ונתת נפש תחת נפש". זה לכאורה פשט הכתובים. באה הגזירה שוה וממתקת את הדין הקשה ואומרת לחייבו ממון ולא מיתה […]

חגיגה י"ב (ע"ב): ומנלן דאיקרי שמים אתיא רכיבה רכיבה. המושג שמים מורכב מאש ומים, שמאל וימין. אף "ערבות" רומז לחיבור אש ומים. כך הוא לשון הזהר (קס"ה ע"א): כתיב (תהלים סח ה) סלו לרוכב בערבות, מאן רוכב בערבות, ומאן אינון ערבות, אלא ערבות דא רקיעא שביעאה, אמאי אתקרי ערבות, על דאיהו כליל מאשא ומיא כחדא, מסטרא דדרום ומסטרא דצפון, ואיהו מעורב מתרין סטרין. הרוכב עליהן הוא המאחד אותם תחתיו. כח הרכיבה הוא הכח לשודד את כל המערכות שיפעלו במטרה אחת. […]

  מכילתא בא י"ב (ז'): מאדם ועד בהמה – מי שהתחיל בעבירה תחלה, ממנו התחילה הפורענות. כוצא בדבר אתה אומר: וימח את כל היקום אשר על פני האדמה וגו' (בראשית ז כג) כיוצא בדבר אתה אומר: ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים (שם יט יא) כיוצא בדבר אתה אומר: ואכבדה בפרעה ובכל חילו (שמות יד, ד). כיוצא בדבר אתה אומר: הכה תכה את יושבי העיר ההיא וגומר (דברים יג טז). כיוצא בדבר אתה אומר: וצבתה בטנה ונפלה יריכה (במדבר […]

מועד קטן כ"ח (ע"א): אף מרים בנשיקה מתה אתיא שם שם ממשה. נאמר במרים (במדבר כ', א'): … וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם. ונאמר במשה (דברים ל"ד ה'): וימת שם משה עבד ה' בארץ מואב… עיין מה שכתבנו בעירובין ל"א וצרף לכאן. ויש להוסיף שי"ל שהרמב"ם החזיר מילת "שם" למקומה. במקורה בלשון הקדש מדגישה מילה זו את המציאות המיוחדת של הדבר עליו נאמרה. בפסוק שנאמר במרים כבר נאמר שהעם ישב בקדש ומיד נאמר "ותמת שם מרים ותיקבר […]

חגיגה ב' (ע"ב) – ג' (ע"א): תניא נמי הכי הכל חייבין בראייה ובשמחה חוץ מחרש המדבר ואינו שומע שומע ואינו מדבר שפטורין מן הראייה ואף על פי שפטור מן הראייה חייב בשמחה ואת שאינו לא שומע ולא מדבר ושוטה וקטן פטורין אף מן השמחה הואיל ופטורין מכל מצות האמורות בתורה מאי שנא לענין ראיה דפטירי ומאי שנא לענין שמחה דמחייבי לענין ראיה גמר ראיה ראיה מהקהל דכתיב הקהל את העם האנשים והנשים והטף וכתיב בבא כל ישראל לראות והתם מנלן […]

מועד קטן י"ט (ע"ב): שלשים יום (באבלות) מנלן יליף פרע פרע מנזיר כתיב הכא ראשיכם אל תפרעו וכתיב התם גדל פרע שער ראשו מה להלן שלשים אף כאן שלשים והתם מנלן אמר רב מתנה סתם נזירות שלשים יום מאי טעמא אמר קרא קדוש יהיה יהיה בגימטריא תלתין הוו. נזיר מגדל פרע שיער ראשו. בזהר מובא שגידול השיער בא מקדושתו של הנזיר ומהתדמותו לעליון (זהר נשא קכ"ז:): גדל פרע שער ראשו, משום הא דכתיב (דניאל ז ט) "ושער ראשה כעמד נקא", […]

מועד קטן ט' (ע"א): ומשכן דדחי שבת מנלן אילימא מדכתיב ביום הראשון וביום השביעי דלמא שביעי לקרבנות אמר רב נחמן בר יצחק אמר קרא ביום עשתי עשר יום מה יום כולו רצוף אף עשתי עשר כולן רצופין ודלמא ימים הראויין כתיב קרא אחרינא ביום שנים עשר יום מה יום כולו רצוף אף שנים עשר יום כולן רצופין ודלמא הכא נמי ימים הראויין אם כן תרי קראי למה לי ומקדש דדוחה יום הכפורים מנלן אילימא מדכתיב ארבעה עשר יום ודלמא ימים […]