המאגר התורני

נזיר י"ח (ע"א): והלא דברים ק"ו ומה טהור שנטמא טעון העברת שער והבאת ציפרין מי שהיה טמא מתחלה אינו דין שיהא טעון העברת שער והבאת ציפרין ת"ל וטמא ראש נזרו במי שהיה טהור ונטמא הכתוב מדבר שיהא טעון העברת שער והבאת ציפרין ולפטור את הנזיר בקבר. נזיר מעצם מהות נזירות מופרש הוא מטומאה. נזיר הוא מלשון הפרשה והבדלה ואף טומאה וטהרה עניינן הבדלה. כלשון חז"ל (במדב"ר פרשה ג', ט"ז): יראת ה' טהורה זה סדר טהרות שהוא מפריש בין טומאה לטהרה. […]

ויקרא, ג', ו'-ט': ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים לה' זכר או נקבה תמים יקריבנו. אם כשב הוא מקריב את קרבנו והקריב אתו לפני ה': וסמך את ידו על ראש קרבנו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את דמו על המזבח סביב: והקריב מזבח השלמים אשה לה' חלבו האליה תמימה לעמת העצה יסירנה ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב: ובספרא (דבורא דנדבה פרשתא י"ד פרק י"ט): … משום רבי ישמעאל אמרו לפי שיצא […]

נזיר י"ז (ע"ב) – י"ח (ע"א): תא שמע אין לי אלא ימי טומאתו שאין עולין לו מן המנין ימי חלוטו מנין ודין הוא מה ימי טומאתו מגלח ומביא קרבן אף ימי חלוטו מגלח ומביא קרבן ומה ימי טומאתו אין עולין לו מן המנין אף ימי חלוטו אין עולין לו מן המנין לא אם אמרת בימי טומאתו שכן מבטל בהן את הקודמין לפיכך אין עולין לו מן המנין תאמר בימי חלוטו שאינו מבטל את הקודמין לפיכך עולין לו מן המנין אמרת […]

נדרים ע"ה – ע"ו: משנה האומר לאשתו כל הנדרים שתדורי מכאן עד שאבא ממקום פלוני הרי הן קיימין לא אמר כלום הרי הן מופרין רבי אליעזר אמר מופר וחכמים אומרים אינו מופר אמר ר"א אם הפר נדרים שבאו לכלל איסור לא יפר נדרים שלא באו לכלל איסור אמרו לו הרי הוא אומר אישה יקימנו ואישה יפרנו את שבא לכלל הקם בא לכלל הפר לא בא לכלל הקם לא בא לכלל הפר: גמרא איבעיא להו לר"א מיחל חלין ובטלין או דלמא […]

יבמות ק"ד (ע"א): מאי טעמא דרבנן אמר עולא ילפינן רגל רגל ממצורע מה להלן דימין אף כאן דימין. נאמר בחליצה (דברים כ"ה, ט'): ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו. ונאמר במצורע (ויקרא י"ד, י"ד): ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית. מה במצורע רגלו היא רגל ימין אף בחליצה רגלו הוא רגל […]

בזהר בראשית דף ק: (מדרש הנעלם) רבי פנחס פתח קרא, דכתיב (במדבר יז יא) והנה החל הנגף בעם, וכתיב ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה וגו', וכתיב ותעצר המגפה, כתיב הכא מהר (שכתוב "הולך מהרה"), וכתיב התם "מהרי שלש סאים", מה להלן קרבן לאשתזבא, אף כאן קרבן לאשתזבא. ועי' בפירוש הסולם שכתב: וילפינן בגזירה שוה בזהר שם מבואר שאברהם ראה שלשה אנשים ניצבים עליו: מהו "עליו" – לעיין בדיניה שדנו את אברהם. יתכן לומר שזה גופא הנסיון של אברהם, […]

נדרים ע"ד, במשנה: אמר ר"א מה אם אשה שקנה הוא לעצמו הרי הוא מיפר נדריה אשה שהקנו לו מן השמים אינו דין שיפר נדריה. ובהמשך הגמרא שם בע"ב אחר שהעמידה הגמ' דברי רבי אליעזר בשעשה בה מאמר, מביאה הגמ' את המשנה הנ"ל ושואלת: ואי בשעשה בה מאמר, קנה לעצמו הוא? ועונה הגמ': שקנה לעצמו על ידי שמים. ובהמשך הביאו ברייתא שמביאה מח' ר"א, ר"ע ור"י ושם אמרו: אמר רבי אליעזר ומה אם אשה שאין לו חלק בה עד שלא תבא […]

נזיר מ"ח (ע"א): מה ת"ל אמו בכהן גדול מופנה להקיש ולדון הימנו גזירה שוה נאמר אמו בנזיר ונאמר אמו בכ"ג מה אמו האמור בנזיר במותם אינו מיטמא אבל מיטמא הוא לנגעם ולזיבתם אף אמו האמור בכ"ג במותם אינו מיטמא אבל מיטמא לנגעם ולזיבתם. עי' בתוד"ה "ולאמו": נראה דעיקר קרא לנגעם איצטריך דס"ד אמינא דמצורע חשיב כמת ולזיבתם נקט אגב נגעם. ולפי דברי הכוזרי במאמר שני פיס' ס': ייתכן כי הצרעת והזיבות תלויות בטומאת המת, כי המוות הוא ההפסד הכללי לגוף, […]

נדרים ס"ז (ע"ב): ולאו ממילא שמעת מינה איבעית אימא דהויה קדושין משמע אימא אב לחודיה מיפר אם כן ואסרה איסר בית אביה יניא אותה למה לי השתא יש לומר במקום ארוס מיפר אב לחודיה שלא במקום ארוס מיבעיא אימא אב ליבעי ארוס וארוס לחודיה מיפר וכי תימא אב דכתב רחמנא למה לי מיבעי ליה דאי הקים הקים אם כן בית אישה נדרה למאי כתב קל וחומר ומה במקום אב ארוס מיפר לחודיה שלא במקום אב מיבעיא אימא אם בית אישה […]

שקלים פ"א ה"א: רבי טבי רבי יאשיה בשם כהנא נאמר כאן חדשי ונאמר להלן חדשי מה חדשי שנאמר להלן אין מונין אלא מניסן אף חדשי שנאמר כאן אין מונין אלא מניסן א"ר יונה שבק רבי טבי ראשה דמתניתא ואמר סופה דל כן כהדא דתני זאת עולת חדש בחדשו יכול יהא תורם בכל חדש וחדש ת"ל בחדשו לחדשי \{השנה\} בחודש א' הוא תורם לכל חדשי השנה יכול באיזה חדש שירצה נאמר כאן חדשי ונאמר להלן חדשי מה חדשי שנאמר להלן אין […]