סוג מדיה: אודיו

בחלק היומי של הפרשה אנו קוראים על ציווי הפסח, אחרי הציווי מופיע שבני ישראל אכן קיימו את הדברים: שמות (פרשת בא) פרק יב פסוק כח וַיֵּלְכ֥וּ וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְקֹוָ֛ק אֶת־מֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ: ורש"י העיר שתי הערות על הפסוק: רש"י שמות (פרשת בא) פרק יב פסוק כח (כח) וילכו ויעשו בני ישראל – וכי כבר עשו, והלא מראש חודש נאמר להם, אלא מכיון שקבלו עליהם, מעלה עליהם כאלו עשו: וילכו ויעשו – אף ההליכה מנה הכתוב, ליתן […]

דבר ידוע הוא, שאין נבואה בחוץ לארץ, אלא רק בארץ ישראל. ידיעה זו מעוררת לשים לב לפסוק מיוחד בפרשה (שמות י"ב, א'): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. התורה מדגישה שהדיבור היה בארץ מצרים. חז"ל בתחילת דבריהם במכילתא עומדים על ענין זה: ועד שלא נבחרה ארץ ישראל, היו כל הארצות כשרות לדברות, משנבחרה ארץ ישראל יצאו כל הארצות. מה פירוש "נבחרה ארץ ישראל"? והרי ארץ ישראל נבחרה מזמן בריאת העולם. "אבן השתיה" – שממנה הושתת העולם. ועוד […]

בחלק היומי של הפרשה מדובר על מכת החושך: שמות (פרשת בא) פרק י פסוק כג לֹֽא־רָא֞וּ אִ֣ישׁ אֶת־אָחִ֗יו וְלֹא־קָ֛מוּ אִ֥ישׁ מִתַּחְתָּ֖יו שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וּֽלְכָל־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָ֥יָה א֖וֹר בְּמוֹשְׁבֹתָֽם: שמות רבה (וילנא) (פרשת בא) פרשה יד סימן ג היה הקדוש ברוך הוא שולח ענן וחשך ומחשיך למצרים ומאיר לישראל כשם שעשה להם במצרים וע"ז נאמר (תהלים כז) ה' אורי וישעי וגו', וכן לעתיד לבא יביא הקדוש ברוך הוא חשך שנאמר (ישעיה ס) כי הנה החשך יכסה ארץ וגו'. חז"ל מבינים שהאור […]

אנו פותחים היום בקריאת פרשת בא: שמות (פרשת בא) פרק י פסוק א וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה כִּֽי־אֲנִ֞י הִכְבַּ֤דְתִּי אֶת־לִבּוֹ֙ וְאֶת־לֵ֣ב עֲבָדָ֔יו לְמַ֗עַן שִׁתִ֛י אֹתֹתַ֥י אֵ֖לֶּה בְּקִרְבּוֹ: אם נסקור את סדר הפרשיות מתחילת החומש עולה כך: שמות – המעבר מיחידים לעם וארא – שליחותו של משה רבינו להוציא את בני ישראל ממצרים בא – הפרשה עוסקת בהכנעת פרעה ולפי זה יש לשאול מה עניין כל כך גדול יש בעיסוק ובהתמודדות עם פרעה? ההתמודדות עם פרעה מלמדת שאין להתייחס רק […]

בפרשת השבוע אנו קוראים על ארבע לשונות גאולה (שמות ו', ו'-ח'): לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם. וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָּׁאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'. כידוע יש חמש לשונות גאולה, אך בליל הסדר אנו שותים רק ארבע כוסות, […]

בתחילת החלק היומי של הפרשה מופיע הפסוק: שמות (פרשת וארא) פרק ו פסוק כט וַיְדַבֵּ֧ר יְקֹוָ֛ק אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר אֲנִ֣י יְקֹוָ֑ק דַּבֵּ֗ר אֶל־פַּרְעֹה֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י דֹּבֵ֥ר אֵלֶֽיךָ: מדוע מוסיף הקב"ה בדבריו למשה "אני ה'" למה לא לומר רק שידבר אל פרעה. נקודה זו הופיעה גם בתחילת הפרשה: וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְקֹוָֽק: לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘ אֲנִ֣י יְקֹוָק֒ וְהוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם מִתַּ֙חַת֙ סִבְלֹ֣ת מִצְרַ֔יִם וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעֲבֹדָתָ֑ם וְגָאַלְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בִּזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבִשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים: וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֥ם לִי֙ לְעָ֔ם וְהָיִ֥יתִי […]

נקדים ונפתח את לימודנו בהסברת המבנה הכללי של הסוגיה: ר' חייא (קמייתא) למד שכמו שמודה במקצת חייב שבועה על שאר הכסף, כדי לא לשלמו. כך גם עדים יכולים לחייב את האדם בממון ובשבועה על שאר הכסף. הגמרא הסיקה שאין לייחס בין ר' חייא למשנה. והציעה מימרא אחרת של ר' חייא עליה אמר ר' חייא שהתנא של המשנה מסייע לה ומהווה לה מקור נוסף: תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ד עמוד א דאמר רבי חייא: מנה לי בידך, והלה אומר: […]

נתייחס היום לחלק היומי של הפרשה גם של ראשון וגם של שני. משמע בפסוקים שיש הופעה של מידת הדין: שמות (פרשת וארא) פרק ו פסוק ב וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְקֹוָֽק: וידבר אלוקים – מידת הדין. אך מה היחס במעבר בין מידת הדין (שם אלוקים) לבין מידת הרחמים (שם הוי"ה)? שמות רבה (וילנא) (פרשת וארא) פרשה ו סימן ב רבי יוסי ב"ר חנינא אמר אלהים על המצריים, אני ה', על ישראל. הקב"ה מסביר למשה כי הופעתו במציאות תהיה […]