תצוה שלישי – הארת פנים ולא עזות פנים
בחלק של היום אנו קוראים על הציץ: שמות (פרשת תצוה) פרק כח פסוק לו וְעָשִׂ֥יתָ צִּ֖יץ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וּפִתַּחְתָּ֤ עָלָיו֙ פִּתּוּחֵ֣י חֹתָ֔ם קֹ֖דֶשׁ לַֽיקֹוָֽק: ומתרגם התרגום: תרגום אונקלוס שמות (פרשת תצוה) פרק כח פסוק לו (לו) ותעביד ציצא דדהב דכי ותגלוף עלוהי כתב מפרש קדש ליי: הציץ, המציאות העליונה הזו, נמצאת תמיד על מצחו של הכהן: שמות (פרשת תצוה) פרק כח פסוק לח וְהָיָה֘ עַל־מֵ֣צַח אַהֲרֹן֒ וְנָשָׂ֨א אַהֲרֹ֜ן אֶת־עֲוֹ֣ן הַקֳּדָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר יַקְדִּ֙ישׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לְכָֽל־מַתְּנֹ֖ת קָדְשֵׁיהֶ֑ם וְהָיָ֤ה עַל־מִצְחוֹ֙ תָּמִ֔יד לְרָצ֥וֹן […]
תצוה שני – חושן משפט – על לב אהרן
בחלק היומי של היום אנו קוראים על החושן ועל האורים והתומים, והחלק היומי מסתיים בפסוק: שמות (פרשת תצוה) פרק כח פסוק ל וְנָתַתָּ֞ אֶל־חֹ֣שֶׁן הַמִּשְׁפָּ֗ט אֶת־הָאוּרִים֙ וְאֶת־הַתֻּמִּ֔ים וְהָיוּ֙ עַל־לֵ֣ב אַהֲרֹ֔ן בְּבֹא֖וֹ לִפְנֵ֣י יְקֹוָ֑ק וְנָשָׂ֣א אַ֠הֲרֹן אֶת־מִשְׁפַּ֨ט בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֧ל עַל־לִבּ֛וֹ לִפְנֵ֥י יְקֹוָ֖ק תָּמִֽיד: ויש לשאול מדוע החושן נמצא על לבו של אהרן בדווקא? אורות ארץ ישראל פרק ז "משפט בני ישראל", מהות החפץ הנשמתי הספוג בנשמת משיח רוח אפנו אשר יקראו לו ד' צדקנו, אשר יגלה אור משפט ד' בארץ בגבורה עליונה, […]
תצווה ראשון – הופכים קושי לצמיחה
אנו פותחים היום בקריאת פרשת תצווה. הפרשה פותחת בציווי המנורה – הבאת שמן המאור: שמות (פרשת תצוה) פרק כז פסוק כ וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד: גם בסוף הפרשה חוזרת המנורה: שמות (פרשת תצוה) פרק ל פסוק ז – ח וְהִקְטִ֥יר עָלָ֛יו אַהֲרֹ֖ן קְטֹ֣רֶת סַמִּ֑ים בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר בְּהֵיטִיב֛וֹ אֶת־הַנֵּרֹ֖ת יַקְטִירֶֽנָּה: וּבְהַעֲלֹ֨ת אַהֲרֹ֧ן אֶת־הַנֵּרֹ֛ת בֵּ֥ין הָעַרְבַּ֖יִם יַקְטִירֶ֑נָּה קְטֹ֧רֶת תָּמִ֛יד לִפְנֵ֥י יְקֹוָ֖ק לְדֹרֹתֵיכֶֽם: וגם במשלי מצינו שחיבר שלמה המלך בין הנרות לבין הקטורת: […]
לא תחמוד
הגמרא דנה אגב הסוגיות הנלמדות בעיון במצוות "לא תחמוד" ואומרת הגמרא: תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ה עמוד ב לא תחמד לאינשי בלא דמי משמע להו. נעיין במצווה כפי שמובאת בתורה ולאחר מכן בדברי הרמב"ם בספר המצוות: דברים פרק ז פסוק כה (פרשת עקב) (כה) פְּסִילֵ֥י אֱלֹהֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֑שׁ לֹֽא־תַחְמֹד֩ כֶּ֨סֶף וְזָהָ֤ב עֲלֵיהֶם֙ וְלָקַחְתָּ֣ לָ֔ךְ פֶּ֚ן תִּוָּקֵ֣שׁ בּ֔וֹ כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ הֽוּא: דברים פרק ה פסוק יח (פרשת ואתחנן) (יח) וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ ס וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית […]
תרומה חמישי – הבדלה לשם חיבור
החלק היומי בפרשה מדבר על ציווי הפרכת ונתמקד בפסוק מיוחד שמשנה מהכיוון עליו דיברנו השבוע של אחדות המשכן: שמות (פרשת תרומה) פרק כו פסוק לג וְנָתַתָּ֣ה אֶת־הַפָּרֹכֶת֘ תַּ֣חַת הַקְּרָסִים֒ וְהֵבֵאתָ֥ שָׁ֙מָּה֙ מִבֵּ֣ית לַפָּרֹ֔כֶת אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת וְהִבְדִּילָ֤ה הַפָּרֹ֙כֶת֙ לָכֶ֔ם בֵּ֣ין הַקֹּ֔דֶשׁ וּבֵ֖ין קֹ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים: וכן מעיר הרש"ר שכל שורש שיש בו פ.ר. כל אות שתבוא אחריו אמנם תשפיע, אך זה יהיה שורש שקשור להפרדה והפרדה, לקחת דבר אחד ולחלקו לחלקים קטנים. הנצי"ב מדייק בפסוק: העמק דבר שמות (פרשת תרומה) פרק […]
תרומה רביעי – מן הקצה אל הקצה ולא בשום קצה
בכמה וכמה פנים רואים את איחוד המשכן ובחלק היומי רואים שמתחילים מכלי המשכן וכעת מגיעים לגוף המשכן עצמו והיום ראינו את הקרשים והבריחים. והבריח התיכון מבריח ומחבר מן הקצה אל הקצה. יש ערך מיוחד להיות המשכן מחובר לחלוטין. כך דרשו חז"ל בנושא: בראשית רבה (וילנא) (פרשת ויגש) פרשה צד סימן ד אמר ר' לוי והבריח התיכון שנים ושלשים אמה היו בו, מהיכן מצאו אותו לשעה, אלא מלמד שהיו מוצנעין עמהם מימות יעקב אבינו יעקב אבינו הייתה בו את נקודת החיבור […]
שניים אדוקין בטלית
נעיין היום בסוגיית שניים אוחזים בטלית: תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ז עמוד א תני רב תחליפא בר מערבא קמיה דרבי אבהו: שנים אדוקים בטלית – זה נוטל עד מקום שידו מגעת, וזה נוטל עד מקום שידו מגעת, והשאר חולקין בשוה. מחוי ליה רבי אבהו: ובשבועה. אלא מתניתין, דקתני דפלגי בהדדי, ולא קתני זה נוטל עד מקום שידו מגעת, היכי משכחת לה? – אמר רב פפא: דתפיסי בכרכשתא. אמר רב משרשיא: שמע מינה, האי סודרא, כיון דתפיס ביה שלש […]
תרומה שלישי – והיה המשכן אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד
בחלק היומי אנו קוראים על שני נושאים מרכזיים: המנורה ויריעות המשכן. ישנם שני דברים שמחברים את הנושאים השונים – הצורך באיחוד המנורה שתהיה מקשה אחת וכן הצורך לחבר את היריעות כדי שיהיה המשכן אחד. וכן לגבי החזרתיות – התורה חוזרת בפרשיית המנורה על הכפתורים שוב ושוב. וכן בפרשיית המשכן חוזרת התורה שוב ושוב על הצורך לאחד את המשכן, דרשו על כך חכמים בזוהר הקדוש: זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קסב עמוד ב והיה המשכן אחד, לאתחזאה דכל שייפין […]
תרומה ראשון – איך נחלצים מהפקק?
בראשון של פרשת תרומה קוראים אודות המקדש: שמות (פרשת תרומה) פרק כה פסוק ח וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם: החלק היומי והקריאה בפרשת תרומה צריכים לעורר בנו כיסופים למקדש. ספר הכוזרי מאמר ה אות כז כי ירושלים אמנם תבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה. עלינו לכסוף למקדש, זה הכשר מצווה למצוות המקדש. להבין כמה אנו חסרים מחיינו – בקיום המצוות, בקשר לקב"ה כשאין מקדש. ובחלק היומי של הפרשה: שמות (פרשת תרומה) פרק כה פסוק כב […]
ספק בכורות
אנו ממשיכים בעיון בסוגיית "תקפו כהן". תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ו עמוד ב אמר ליה רב המנונא: מתניתין היא: ספק בכורות, אחד בכור אדם ואחד בכור בהמה, בין טהורים בין טמאים – המוציא מחבירו עליו הראיה. ותני עלה: אסורים בגיזה ובעבודה. והא הכא, דאמר: תקפו כהן – אין מוציאין אותו מידו, דקתני: המוציא מחבירו עליו הראיה, וכי לא תקפו – אסורין בגיזה ובעבודה. – אמר ליה רבה: קדושת בכור קאמרת – לעולם אימא לך תקפו כהן מוציאין אותו […]
משפטים רביעי – אחרי רבים להטות – בירור אמיתי
שמות (פרשת משפטים) פרק כג פסוק ב לֹֽא־תִהְיֶ֥ה אַחֲרֵֽי־רַבִּ֖ים לְרָעֹ֑ת וְלֹא־תַעֲנֶ֣ה עַל־רִ֗ב לִנְטֹ֛ת אַחֲרֵ֥י רַבִּ֖ים לְהַטֹּֽת: דין רוב נובע מהבנה עמוקה של התורה שהעולם מורכב ומעורבב מטוב ורע, לכן הולכים על פי רוב ולא על פי כל. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף יז עמוד א אמר רב כהנא: סנהדרי שראו כולן לחובה – פוטרין אותו. אם בית הדין כולם דנו להרוג אדם הוא פטור – לא הגיוני שאין נקודת אור, משהו לא נכון בתהליך שזוהי מסקנתו. אך אל מול טוב […]
משפטים שני – המרחם על אכזרים סופו להתאכזר על רחמנים
אנו קוראים היום בחלק היומי: שמות (פרשת משפטים) פרק כא פסוק כ וְכִֽי־יַכֶּה֩ אִ֨ישׁ אֶת־עַבְדּ֜וֹ א֤וֹ אֶת־אֲמָתוֹ֙ בַּשֵּׁ֔בֶט וּמֵ֖ת תַּ֣חַת יָד֑וֹ נָקֹ֖ם יִנָּקֵֽם: וחז"ל הסבירו שנקם ינקם – בסייף. וכך מביא רש"י את הדברים: רש"י שמות (פרשת משפטים) פרק כא פסוק כ נקם ינקם – מיתת סייף, וכן הוא אומר (ויקרא כו כה) חרב נוקמת נקם ברית: דיברנו אתמול על כך שלסנהדרין תפקיד קשה ביותר – לחרוץ דינים ואיתם גורלות של אנשים. תפקיד זה מחייב ביותר: ילקוט שמעוני שמואל א […]
משפטים – ראשון – מהות בתי הדין – לעשות דין ברשעים!
שמות (פרשת משפטים) פרק כא פסוק א וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם: ודרשו חז"ל (ומובא ברש"י): רש"י שמות (פרשת משפטים) פרק כא פסוק א (א) ואלה המשפטים – כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים, ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני. ולמה נסמכה פרשת דינין לפרשת מזבח, לומר לך שתשים סנהדרין אצל המקדש [המזבח]: רש"י מסביר את הקשר והיחס בין המזבח לבין הסנהדרין, המזבח מאבני גזית והסנהדרין בלשכת הסנהדרין. שני הדברים הללו מגדירים את מידת הדין, […]
לחיות עם פרשת השבוע – מתן תורה – אירוע מתגלגל
השיא של פרשת השבוע ואולי של התורה כולה הוא מעמד הר סיני ומתן תורה. כאן מתממשת ההבטחה שניתנה למשה בתחילת שליחותו: "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה". הזכרנו את דברי רש"י על הפסוק (שמות י"ט, א'): בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי. רש"י: לא היה צריך לכתוב אלא ביום ההוא, מהו ביום הזה, שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום ניתנו. אנו צריכים להבין מה התורה אומרת לנו "היום הזה". […]
יתרו – רביעי – כאיש אחד בלב אחד
החלק היומי פותח בהגעת בני ישראל למדבר סיני: שמות (פרשת יתרו) פרק יט פסוק א בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי: רש"י שמות (פרשת יתרו) פרק יט פסוק א (א) ביום הזה – בראש חודש. לא היה צריך לכתוב אלא ביום ההוא, מהו ביום הזה, שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאלו היום נתנו: הדיוק של "היום הזה" זהו המקור ללמוד בכל יום את החלק היומי של התורה המתגלה אלינו, שהרי המפגש של המציאות המשתנה עם […]
יתרו – שלישי – מי שלא עם הציבור בצערו לא יראה בשמחתו
אנו מתקרבים למעמד הר סיני ובפסוק האחרון של הקריאה היום אנו קוראים על כך שמשה משלח את יתרו לארצו: שמות (פרשת יתרו) פרק יח פסוק כז וַיְשַׁלַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה אֶת־חֹתְנ֑וֹ וַיֵּ֥לֶךְ ל֖וֹ אֶל־אַרְצֽוֹ: אחת מהדרשות של חז"ל מדגישה את הנקודה המיוחדת של הפסוק דווקא לפני מעמד הר סיני: מדרש תנחומא (בובר) פרשת יתרו סימן יא [יא] בחדש השלישי. מה כתיב למעלה מן הענין פרשת יתרו, משהוא למד למשה ואתה תחזה מכל העם (שמות יח כא) ואחר כך וישלח משה וגו' (שם […]
גדרי הספק
השיעור יעסוק בנושא הספק אגב הסוגיות במסכת הנלמדת בבא מציעא העוסקות בנושא הספק. ננסה לחשוב ולהעמיק במושג הספק. ראשית נפתח באחד הכללים היסודיים בדיני ספקות: ספיקא דאורייתא וספיקא דרבנן תלמוד בבלי מסכת ביצה דף ג עמוד ב כל ספיקא דאורייתא לחומרא… וכל ספיקא דרבנן לקולא הראשונים נחלקו בהבנת הגמרא הנ"ל. המוכרים והמרכזיים שבהם: לפי הרשב"א – ספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא. לפי הרמב"ם – ספיקא דאורייתא לחומרא מדרבנן. והנה דבריהם בפנים: רמב"ם הל' טומאת מת פ"ט הי"ב דבר ידוע שכל אלו […]
יתרו – שני – להיות שותף למעשה בראשית
בחלק היומי של הפרשה אנו קוראים על משה רבינו ששופט את ישראל מבוקר ועד ערב: שמות (פרשת יתרו) פרק יח פסוק יג וַיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֵּ֥שֶׁב מֹשֶׁ֖ה לִשְׁפֹּ֣ט אֶת־הָעָ֑ם וַיַּעֲמֹ֤ד הָעָם֙ עַל־מֹשֶׁ֔ה מִן־הַבֹּ֖קֶר עַד־הָעָֽרֶב: ועל כך דרשו חז"ל: מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (אפשטין-מלמד) שמות (פרשת יתרו) פרק יח פסוק יג מן הבקר עד הערב וכי מבקר ועד ערב היה משה יושב ודן את ישר' והלא אין הדיינין יושבין אלא עד זמן סעודה אלא כל הדן דין אמת לאמתו מעלה עליו […]
יתרו – ראשון – מתי בפעם האחרונה אמרת "טעיתי"?
אנו פותחים היום בלימוד פרשת יתרו בה מודגש מאד עניין השמיעה: שמות (פרשת יתרו) פרק יח פסוק א וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְקֹוָ֛ק אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם: שמות (פרשת יתרו) פרק יח פסוק כד וַיִּשְׁמַ֥ע מֹשֶׁ֖ה לְק֣וֹל חֹתְנ֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר אָמָֽר: יתרו היה פתוח לשמיעה אמיתית וטהורה, למרות שהיה כהן מדין, כאשר הוא שמע והבין אחרת לא היסס יתרו לשנות את אמונתו. וכמו שיתרו שומע באמת כך גם משה מוכן לשמוע […]
בשלח – חמישי – ט"ו בשבט – המתקת המרירות
אנו זוכים היום לחיות עם פרשת היום באורו המיוחד של ט"ו בשבט, כפי שפותח החלק היומי: שמות (פרשת בשלח) פרק טו פסוק כז וַיָּבֹ֣אוּ אֵילִ֔מָה וְשָׁ֗ם שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֛ה עֵינֹ֥ת מַ֖יִם וְשִׁבְעִ֣ים תְּמָרִ֑ים וַיַּחֲנוּ־שָׁ֖ם עַל־הַמָּֽיִם: לא בדיוק ברור מה העניין של אילם? מה בדיוק קרה שם? רש"י שמות (פרשת בשלח) פרק טו פסוק כז (כז) שתים עשרה עינות מים – כנגד י"ב שבטים נזדמנו להם: ושבעים תמרים – כנגד שבעים זקנים: ויש להסביר את העניין, אחרי שלמדו העם במרה כיצד להמתיק […]