סוג מדיה: טקסט

כמעט כל המפרשים (ואולי נכון לומר כל המפרשים) עסקו בשאלה על שתי המילים הראשונות בפרשה: "ויקח קרח" – שהרי לא כתוב מה לקח. דברי הרש"ר הירש מתיישבים על הלב (רש"ר הירש במדבר ט"ז, א'): ויקח קרח – בלא מושא. וכן גם: "ואבשלם לקח ויצב לו בחיו את מצבת" וגו' (שמואל ב' יח, יח). מבחינה דקדוקית הרי כל הפעילות המתוארת לאחר מכן היא המושא של הלקיחה; מבחינה הגיונית הלקיחה מתארת התנהגות בלתי מוצדקת של אדם הפועל לטובת עצמו. אבשלום לקח לעצמו […]

חלק גדול מהפרשה עוסק בקרבנות הנשיאים, ובהקשר לכך מופיע פסוק מיוחד (במדבר ז', א'-ב'): וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם. וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת הֵם הָעֹמְדִים עַל הַפְּקֻדִים. הנשיאים מכונים בפסוק זה בארבעה כינויים שונים: "נשיאי ישראל", "ראשי בית אבותם", "נשיאי המטות", "העומדים על הפקודים". אלו הם ארבעה מישורים של שייכות שיש לאדם. המעגל הפנימי הוא האדם עצמו – […]

נתחיל מענין יום ירושלים הבא עלינו לטובה, וקישורו לפרשה. מעניין לראות כיצד דברים שנכתבו בדורות קדומים על מהותו של חודש אייר, מקבלים משמעות חדשה ומפתיעה בדורנו. ר' צדוק הכהן מלובלין כתב (פרי צדיק לר"ח אייר): וכתב רח"ו (ר' חיים ויטאל, תלמידו של האר"י ז"ל) כי ניסן אייר סיון הם חג"ת (=חסד גבורה תפארת), וניסן חסד, שאז היה יציאת מצרים שהיה רק מחסד ה' יתברך, ויציאת מצרים היה בזכות אברהם ולו נאמר הגלות והגאולה, ותפארת סיון, שאז היה מתן תורה וכמו […]

"פרשת השבוע" שאנחנו חיים בה כעת היא הלחימה בדרום. "אחינו שבדרום" נמצאים במצוקה, וגם אנחנו איתם. פעם נוספת בא לידי ביטוי המאבק של עם ישראל על ארץ ישראל. הקב"ה מזכיר לנו מידי פעם שארץ ישראל עדיין לא שלנו בצורה מלאה, ואנחנו צריכים עוד להיאבק עליה. התפקיד הבסיסי והראשוני שלנו הוא להתגייס לעזרת תושבי הדרום במה שזקוקים לעזרה. אך ננסה לעיין בתפקידנו כלומדי בתורה בעת הזאת. האור החיים הקדוש בתחילת הפרשה (ויקרא כ"ה, א'), שואל את השאלה שכבר חז"ל שאלו: בהר […]

מידי שנה בפרשת אמור אנו חוזרים לפסוק בפרשה, שנדרש על ידי חכמים בגמרא ובזוה"ק, ויש בו לימוד גדול לרוצים "לחיות עם פרשת השבוע" (ויקרא כ"ב, כ"ז): שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַה'. דרשו על כך בגמרא (בבא קמא ס"ה ע"ב): אמר רבא: …שור בן יומו קרוי שור, דכתיב: "שור או כשב או עז כי יולד". לכאורה, לשור שנולד קוראים עגל, ורק כשהוא גדול הוא הופך לשור. אך […]

אנו קוראים השבת שתי פרשות מחוברות, "ויקהל" ו"פקודי". מעניין לשים לב לביטוי החוזר בתחילת שתי הפרשות. פרשת ויקהל פותחת (שמות ל"ה, א'): וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם. ופרשת פקודי פותחת (שמות ל"ח, כ"א): אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. חז"ל דרשו את המילה אלה בשני המקומות הללו. בתחילת פרשת ויקהל דרשו (שבת ע' ע"א): לפי שנאמר "ויקהל משה […]

בפרשת השבוע אנחנו נפגשים עם חטא העגל. עם ישראל נמצא בשיא השיאים של מתן תורה, עליו דרשו חכמים את הפסוק (תהלים פ"ב, ז'): אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם. עם ישראל התעלה למדרגה אלוקית עליונה. וממנה נפל: אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ. מהמדרגה האלוקית ירדנו להיות כאחד האדם. בעקבות חטא העגל משה שובר את הלוחות. יש התייחסות מעניינת של חכמים לשבירת הלוחות. על הפסוק (שמות ל"ד, א'): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי […]

"פרשיות השבוע" בתקופה האחרונה הן המחאות נגד הרפורמה במערכת המשפט. ננסה להתייחס לכך ולבחון מה מקומה ביחס לזה. נתחיל בהערה מתוך הפרשה. ר' צדוק קושר לפרשת השבוע פסוק בספר משלי (כ"ז, ט'): שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב וּמֶתֶק רֵעֵהוּ מֵעֲצַת נָפֶשׁ. סוף הפסוק עוסק במיתוק – כשאדם מעניק לחברו עצה טובה – הוא ממתיק את חייו. ר' צדוק אומר שגם תחילת הפסוק עוסקת במיתוק – השמן והקטורת ממתקים, ושניהם נמצאים בפרשת השבוע. הפרשה פותחת בשמן (שמות כ"ז, כ'): וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת […]

במרכז פרשת השבוע נמצא מעמד הר סיני. לפניו מופיעות ההכנות למעמד הר סיני, ולאחריו הדברים שיש לעשות בעקבות מעמד הר סיני. מעמד הר סיני הוא שיא הפרשה, והשיא של ההיסטוריה העולמית. ננסה להתבונן במשמעות של מעמד הר סיני עבורנו. מה אנו לוקחים ממעמד גדול וחשוב זה. ראשית, חשוב שנזכור שצריך לזכור את מעמד הר סיני. הרמב"ן מונה זאת כמצוה מתרי"ג המצוות (הוספות למצוות לא תעשה, ב'): המצוה השניה שנמנענו שלא נשכח מעמד הר סיני ולא נסיר אותו מדעתנו, אבל יהיו […]

שתי פרשיות התחברו אצלי בלימוד פרשת השבוע. בתחילת הפרשה נאמר (שמות י"ג, י"ז): וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם… ב"פרי צדיק" (אות ה') מביא: והענין דבספר אור זרוע איתא דלשון 'עם הארץ' שנקרא כן מלשון גחלים עוממות שאין בהם אור תורה. גם ה"עם", הוא לשון גחלים עוממות, שהאור האלוקי לא מופיע בהם בצורה שלמה. בזוה"ק בתחילת הפרשה עומדים על ההבדל בין ביטויים כמו "עמי", "בני ישראל", "בני בכורי" וכדומה, המבטאים חביבות של ישראל בפני הקב"ה, ובין הביטוי "העם", שמכוון כלפי ה"ערב […]

אנו נעסוק בסוגיה בדף ז' המבררת איך לעתים ניתן לשלם סובין ועדיין יש חיוב לשלם ממיטב. במהלך הסוגיה מביאים מקרה של אדם שיש לו שדה השווה מאתיים זוז שזהו הסכום שמתחתיו ניתן לקחת מעשר עני אך מחיר השדה עכשיו הוא פחות ממאתיים זוז באופן זמני. הגמרא קובעת שבמקרה כזה הוא מקבל רק חצי מהסכום של מעשר עני: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ז עמוד א רמי ליה אביי לרבא, כתיב: מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם, מיטב אין, מידי אחרינא […]

השיעור היום ירחיב את נושא נזיקין והקדש שנידון בשיעור הכללי1. ראשית נחקור חקירה יסודית בדיני הקדש כפי שעולה מהגמרא ובדברי האחרונים עליה: תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף עט עמוד א אבל הקדיש בור ואחר כך נתמלא מים, אשפה ואחר כך נתמלאה זבל, שובך ואח"כ נתמלא יונים, אילן ואחר כך נשא פירות, שדה ואחר כך נתמלאה עשבים – מועלין בהן ואין מועלין במה שבתוכן, דברי רבי יהודה. הגמרא דנה האם מים שנכנסו לבור שהוקדש שייך בהם דין מעילה או לא? […]

בשיעורנו נעסוק בסוגיית "מיטב" בדף ו עמ' ב' בבבא קמא. נדון היום יותר בפסוקים ובמדרשי ההלכה הנצמדים לפסוקים וננסה להבין מה כוונתם. נשים לב גם למידות בהן התורה נדרשת במדרשי ההלכה הללו-קל וחומר, גזירה שווה ובניין אב. מיטב שדהו התורה כותבת בדין מבעה: שמות פרק כב פסוק ד (פרשת משפטים) כִּ֤י יַבְעֶר־אִישׁ֙ שָׂדֶ֣ה אוֹ־כֶ֔רֶם וְשִׁלַּח֙ אֶת־בעירה בְּעִיר֔וֹ וּבִעֵ֖ר בִּשְׂדֵ֣ה אַחֵ֑ר מֵיטַ֥ב שָׂדֵ֛הוּ וּמֵיטַ֥ב כַּרְמ֖וֹ יְשַׁלֵּֽם: והגמרא דנה בפסוק זה: בבא קמא ו:-ז. תנו רבנן, "מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם", מיטב […]

דיברנו בשיעור הכללי על מושג הבעלות1, וראינו את דבריו של הרב חרל"פ. ננסה בשיעור זה להרחיב את נושא הקניין יותר, ולעמוד עליו אודותיו דרך מושג הבעלות. ראשית נפתח בדברי הרב חרל"פ: הרב חרל"פ (מי מרום ח"ב, הקדמה לפירושו למסכת אבות) ואחרי שענין האדנות הוא ממדת קונו, יש לעמוד על אופי הבעלות על דברים הנקנים, שאינה בעיקר בשביל ההשתמשות שישיגו באמצעות הדברים הנקנים לו, אלא שעצם הבעלות הוא ענין נשגב ושלם, שכשם שהבעלות העליונה היא שלא לשם תשמישים, כי איננו נצרך […]

בשיעורנו, נעסוק בהגדרת "היזק שאינו ניכר" על פי הבבלי והירושלמי וננסה לעמוד על ההבדלים ביניהם. בין רשימת אבות הנזיקין של ר' חייא מופיעים גם המטמא, המדמע והמנסך, למרות שאין ההיזק מן הדברים הללו נראה בעין והפגיעה היא יותר בתחום הטומאה והטהרה או האיסור וההיתר: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ד עמוד ב תני ר' חייא, עשרים וארבעה אבות נזיקין: תשלומי כפל, ותשלומי ארבעה וחמשה, וגנב, וגזלן, ועדים זוממין, והאונס, והמפתה, ומוציא שם רע, והמטמא, והמדמע, והמנסך, והני תליסר הא […]

השיעור היום יעסוק בסוגיית הגמרא לגבי לימוד ארבע אבות נזיקין במידת בניין אב1 ומה הוא מלמד אותנו על הבנת הנזיקין על פי התורה ראשית נפתח בסוגיית הגמרא: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ה עמוד א – עמוד ב לא הרי השור כהרי המבעה. מאי קאמר? אמר רב זביד משמיה דרבא, הכי קאמר: לכתוב רחמנא חדא ותיתי אידך מיניה! הדר אמר: חדא מחדא לא אתיא. ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים. מאי קאמר? אמר רב משרשיא משמיה דרבא, הכי […]

נעסוק השיעור באב הנזק "בור", וננסה לדייק ולברר דינים והגדרות בבור. לצורך כך ננסה קודם כל למצוא מספר נקודות ייחודיות בבור ומתוך כך ננסה להבין מדוע דווקא בבור יש את הדינים המיוחדים הללו. הדינים המיוחדים בבור נעיין במספר מקומות ונמצא פרטים ייחודיים בבור: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ה עמוד ב אמר רבא: וכולהו כי שדית בור בינייהו, אתיא כולהו במה הצד לבר מקרן, משום דאיכא למיפרך: מה לכולהו שכן מועדין מתחילתן; ולמאן דאמר: אדרבה, קרן עדיפא שכוונתו להזיק, […]

ננסה בשיעורנו לעסוק בהקבלה בין גישות הבבלי והירושלמי במניין אבות הנזיקין מתוך מטרה למזגם. תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ב עמוד א ארבעה אבות נזיקין: השור, והבור, והמבעה, וההבער. לא הרי השור כהרי המבעה, ולא הרי המבעה כהרי השור. ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים, כהרי האש שאין בו רוח חיים. ולא זה וזה שדרכן לילך ולהזיק, כהרי הבור שאין דרכו לילך ולהזיק. הצד השוה שבהן – שדרכן להזיק ושמירתן עליך. וכשהזיק, חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב […]

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על המפגש של יהודה ויוסף, שחז"ל מתארים כמפגש דרמטי ומשמעותי ביותר. נראה דרשה של חכמים בענין, ובעקבותיה נעיין בזוה"ק העוסק בחשיבות המחילה של אדם לחברו. בדברי חז"ל על יהודה ויוסף, יש שלוש דרשות הבנויות על פסוק במשלי (כ', ה'): מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה. פשט הפסוק אומר, שבעומק נפשו של האדם, כשהוא מגיע לעצמיות והפנימיות שלו – שם נמצאת העצה הטובה עבורו – איך להגיב ומה ליזום, ולאן החיים הולכים. אם תגיע לנקודה […]

בשיעורנו נעסוק באב הנזיקין "אדם". נזכיר, שהמשנה פותחת בארבעה אבות הנזיקין שהם שור, בור מבעה והבער. ישנה מחלוקת בין רב לשמואל, כאשר לפי רב המבעה הוא האדם והוא כלול במשנה הראשונה ולפי שמואל מבעה הוא שן של השור והאדם לא כלול במשנה הראשונה. ננסה לעמוד הן על שיטת רב והן על שיטת שמואל בקשר להגדרת האדם כמזיק. קושיות בקשר לאדם כמזיק יש מחלוקת בין רב לשמואל האם מבעה הוא אדם או שן. לאחר שהגמרא מבררת את השיטות השונות היא מקשה […]