סוג מדיה: טקסט

היחס לחלשים וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר1. הכותרת שיש לתת לפסוקים אלה היא: היחס לחלשים. הפסוקים פותחים במילים "וגר לא תלחץ", ומסיימים במילים "וינפש בן אמתך והגר", ובתווך נמצאת המצוה לשמוט את הקרקע בשביעית, בשביל […]

ביטול תורה בשיחה זו נבחן את היחס הראוי למושג "ביטול תורה".בעת לימודי בישיבה היו הרבה שיחות על ביטול תורה. החשש מביטול תורה היה מורגש באויר, והודגש שכל דקה וכל שניה יקרה. הגר"א אומר שכל אות של לימוד תורה היא קיום מצוה, וממילא כל הפסד של לימוד אפילו של אות זו עברה. זו היתה האוירה.כשהגיע זמני לומר שיחות לתלמידים, התלבטתי כיצד לגשת לנושא, והרגשתי שהגישה הזו איננה בלעדית. היא גורמת לאדם לחץ ועצבנות. הוא איננו יכול להנות בצורה ישרה, נכונה ואמיתית. […]

פרשת אשה סוטה פרשת נשא היא המשך לפרשה הקודמת. חלקה הראשון הוא הכנה למה שמופיע לאחר מכן (ז',א'): ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם: זו הכנה בעיקר לקרבנות, ובזכות הקרבנות הללו זכינו לפרשה הגדולה בתורה. בחסידות כותבים על כך שזה לא מקרי. זו הפרשה אותה קוראים מיד לאחר חג השבועות – חג מתן תורה. מיד לאחר חג השבועות בא שפע גדול. גם הזוה"ק ארוך […]

מעמד הר סיני הצליח! התקופה שאחרי חג השבועות מושפעת מהשפע של יום מתן תורתנו.כך אומר ר' צדוק, בדבריו על פרשת נשא1: איתא בספר הזכות לחידושי הרי"מ זצ"ל הטעם שיש מדרש רבה בגודל הכמות וגם הזוהר הקדוש בגודל האיכות, היינו האדרא רבה דייקא בפרשה זו יותר משאר הפרשיות. משום שעל פי רוב קוראים תמיד פרשת נשא אחר שבועות זמן מתן תורתינו לזה בא השפעה גדולה בדברי תורה בשבת זה. בעקבות מתן תורה יש שפע של מחשבות שהם תוצאה של העוצמה הגדולה […]

להיות שליח! מובא בגמרא1: אמר חזקיה: מאי דכתיב (תהלים ע"ו), "משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה", אם יראה למה שקטה, ואם שקטה למה יראה? אלא: בתחילה – יראה, ולבסוף – שקטה. ולמה יראה – כדריש לקיש, דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב (בראשית א'), "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי", ה"א יתירה למה לי? – מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית, ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה – אתם מתקיימין, ואם לאו – אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו. מה שעורר את […]

לצאת מהפקקים הפעם ברצוננו לעסוק בסיפורי חסידים. נביא שני סיפורים, שיש ביניהם סתירה מסויימת, ונעמוד על המסר העולה מהם.הסיפור הראשון1: רבי חיים אלעזר ממונקאטש כינס פעם את תלמידיו וסיפר להם כך:רבי לוי יצחק מברדיצ'ב זכותו תגן עלינו, הסניגור הגדול של עם ישראל, כששכב על ערש הדוי, לפני שעצם את עיניו, אמר למקורביו שהקיפו את מיטתו:– האינכם תמהים על כך, כל אותם הצדיקים שבחייהם הרעישו שמים וארץ לביטול גזירות רעות על ישראל, מדוע הם שותקים אחרי שנתבקשו לישיבה של מעלה? מדוע […]

כף זכות – עד כמה? הגמרא מביאה במסכת שבת כמה סיפורים מופלאים על אנשים שדנו אחרים לכף זכות. יש השואלים – עד כמה? האומנם עלינו לאטום את עינינו ואת שכלנו אל מול המציאות כדי לדון לכף זכות?כדי לדון לכף זכות אנו צריכים לעבור תהליך של ערעור בטחוננו בשיפוט שלנו את המציאות. אנו רואים מקרה, מנתחים אותו על פי הבנתנו את המציאות ומסיקים מסקנות מהנתוח. פעמים רבות מתברר לנו לאחר מכן, שלא דובים ולא יער… התסריט בפועל שונה לחלוטין ממה שחשבנו […]

על הברכות הפעם ברצוננו לעסוק בנושא הברכות, בשלוש מערכות, זו למעלה מזו. א. את הברכות ניתן לתפוס בשתי צורות. ניתן לראות זאת כדבר מעיק – יש חובה לברך לפני כל אכילה ולאחריה, וצריך לזכור זאת. זהו עוד חוב המוטל עלינו מאת ה'. אולם, ניתן לראות זאת בצורה הפוכה. הברכות משחררות ומרוממות את האדם, ומוסיפות ערך והנאה לחייו.שתי צורות אלו עולות משאלתו של מלך הכוזרים את החבר1: אמר החבר: ומה שמרבה נעימות בחיי החסיד ומחזקה ומוסיף הנאה על הנאתו הוא חובת […]

קהלת רבה פרשה ד', ד' "הכסיל חובק את ידיו", משל למה הדבר דומה, לשני בני אדם שהיו יגעין בתורה, אחד יגע והשביח ואחד יגע ופירש, זה שהיה יגע בתורה ופירש רואה את זה שהשביח עומד בצד חבורה של צדיקים, והוא עומד בצד חבורה של רשעים, מיד "חובק את ידיו ואוכל את בשרו". פירוש המדרש "הַכְּסִיל חֹבֵק אֶת יָדָיו וְאֹכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ", משל למה הדבר דומה, לשני בני אדם שהיו יגעין בתורה, אחד יגע והשביח – גדל בתורה, ואחד יגע ופירש […]

מצוה כ"ט – אש תמיד מצוה כ"ט היא שצונו להבעיר אש על המזבח בכל יום תמיד, והוא אמרו יתעלה "אש תמיד תוקד על המזבח". וזה לא יתכן אלא במה שצוה בהתמדת שום האש על העצים בבקר ובין הערבים, כמו שנתבאר בשני של יומא ובמסכת תמיד. ובבאור אמרו אף על פי שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט. וכבר התבארו דיני מצוה זו ביומא ותמיד, רוצה לומר מצות מערכת האש אשר יעשו בכל יום במזבח.פירוש המצוהמצוה כ"ט היא שצונו – […]

התפילה – חוק טבע הפעם ברצוננו לעסוק בנושא התפילה לאור דבריו של הרב קוק זצ"ל1: התפילה היא אחת האמצעיים היותר תרבותיים להשיג את המבוקשים, בין המבוקשים הרוחניים בין הגשמיים, בין הכלליים בין הפרטיים. ושלמותה של התפילה היא דוקא כשעוסק עמה בכל דרכי הפעולות של השגות המבוקשים, שאז מתאחדת התפילה עם האמצעיים כולם, ומופיעה עליהם את כח החיים והפעולה המצלחת. התפילה המנסיכה רוח של עצלות, אינה תפילה שלמה, וסימן הוא שלא נקלטה יפה בעומק נפשו, התועלת הגדולה והמסודרה של התפילה – […]

מצוה כ"ד – קידוש ידים ורגלים מצוה כ"ד היא שצוה הכהנים לרחוץ ידיהם ורגליהם כל זמן שיצטרכו להכנס בהיכל ולעבוד עבודה, וזו היא קדוש ידים ורגלים, והוא אמרו יתעלה "ורחצו אהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם בבואם אל אהל מועד". ומצות עשה זו יתחייב העובר עליה מיתה בידי שמים, רוצה לומר שכהן ששמש במקדש בלא קדוש ידים ורגלים חייב מיתה בידי שמים, והוא אמרו יתברך שמו "ירחצו מים ולא ימותו". וכבר נתבארו משפטי מצוה זו בשלמות בשני מזבחים. פירוש המצוהמצוה […]

מצות סיפור יציאת מצרים המקור למצוההמצוה העיקרית בליל הסדר היא מצות "והגדת לבנך" – סיפור יציאת מצרים. בשיעור זה נעיין בדבריו של הרמב"ם במצוה זו, ומתוך כך נברר את מקורותיה וגדריה.כתב הרמב"ם (ספר המצוות, עשה קנ"ז): מצוה קנ"ז היא שציוונו לספר ביציאת מצרים בליל חמשה עשר מניסן בתחלת הלילה כפי צחות לשון המספר, וכל מי שיוסיף במאמר ויאריך הדברים בהגדלת מה שעשה לנו השם, ומה שעשו לנו המצרים מעול וחמס, ואיך לקח השם נקמתנו מהם, ובהודות לו על מה שגמלנו […]

קהלת רבה פרשה ד', ב' "ושבח אני את המתים שכבר מתו", אלו דור אנוש ודור המבול, "מן החיים אשר המה חיים עדנה", אלו הסדומיים והמצריים. "וטוב משניהם את אשר עדן לא היה", אלו אלף דור שעלו במחשבה להבראות. וכמה נמחו מהם, ר' יוחנן בשם רבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר: תשע מאות ושבעים וארבעה דורות שנאמר: "דבר צוה לאלף דור". פירוש המדרש "וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ מִן הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה. וְטוֹב מִשְּׁנֵיהֶם אֵת אֲשֶׁר […]

הפטרת שבת זכור – מחיית עמלק שיעור זה יעסוק בהפטרה של שבת זכור, המופיעה בספר שמואל א' פרק ט"ו. נעסוק בפסוקים א'-ט' שם: וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל אֹתִי שָׁלַח ה' לִמְשָׁחֳךָ לְמֶלֶךְ עַל עַמּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וְעַתָּה שְׁמַע לְקוֹל דִּבְרֵי ה':כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂם לוֹ בַּדֶּרֶךְ בַּעֲלֹתוֹ מִמִּצְרָיִם:עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד […]

למשמעותו של השולחן פרשת תרומה פותחת סדרת פרקים העוסקת בנושא המשכן. החלק של בניית המשכן הוא חלק מרכזי של תיאור העבודה. כשקוראים את הפרקים הללו רואים שיש כמותגדולה של פרקים בנושא הזה. זה מתחיל בתרומה שלוקחים איך שרוצים והצורה הפשוטה הייתה לומר שבונים את המשכן איך שרוצים. אבל רואים שהתורה נכנסת לפרטיפרטים לעניין החומרים של כלי המשכן, הכלים ועוד. אנו מבינים שלכל פרט יש משמעות כי אלמלא זה, לא היה צורך באריכות הזאת. מה עוד שהמשכן היה משהו זמנישלא נשאר […]

השכנים של בית הכנסת ברצוננו לעסוק הפעם בענין התפילה, בשלוש מערכות. א. עצם ההגעה לתפילה בבית הכנסת.במסכת ברכות מרחיבים חכמים בחשיבותה של תפילה בציבור, ובתוך הדברים שם מובא1: אמר ריש לקיש: כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל – נקרא שכן רע, שנאמר (ירמיהו י"ב): "כה אמר ה' על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל", ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו, שנאמר: "הנני נותשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש […]

קהלת רבה פרשה ד', א' "ושבתי אני ואראה", ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן. ר' יהודה אומר: אלו הקטנים הנגנזים בחייהן בעון אבותם בעולם הזה, לעתיד לבוא הן עומדין בצד חבורה של צדיקים, ואבותיהם בצד חבורה של רשעים, והם אומרין לפניו: רבונו של עולם, כלום מתנו אלא בעון אבותינו, יבואו אבותינו בזכיותינו. והוא אומר להם: אבותיכם חטאו מאחריכם, וחטאתיהם מלמדין קטיגור. ר' יהודה בר' אלעאי בשם ר' יהושע בן לוי: באותה שעה אליהו זכור לטוב יושב ומלמד סניגוריא, ואומר להם: אמרו […]

מצוה כ"ז – לחם הפנים מצוה כ"ז היא שצונו להשים לחם הפנים לפניו תמיד, והוא אמרו יתעלה "ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד". וכבר ידעת לשון התורה להשים לחם חדש בכל שבת, ושיהיה עמו לבונה, ושיאכלו הכהנים הלחם הנעשה בשבת הקודם. וכבר נתבארו משפטי מצוה זו בפרק י"א ממנחות. פירוש המצוהמצוה כ"ז היא שצונו – כל בית ישראל – להשים על השלחן לחם הפנים לפניו – לפני ה', כך הוא במהדורת הרב קאפח ובמהדורת פרנקל, תמיד, והוא אמרו יתעלה […]

עבודת השגרה בספר חובת הלבבות1 מביא: ואמרו על חסיד, שפגע אנשים שבים ממלחמת אויבים, ושללו שלל אחר מלחמה חזקה, אמר להם: שבתם מן המלחמה הקטנה שוללים שלל, התעתדו למלחמה הגדולה. אמרו לו: ומה היא המלחמה הגדולה? אמר להם: מלחמת היצר וחייליו. המלחמה של יום יום, מלחמת השגרה – היא המלחמה הגדולה. בצורה מוחשית נתקלתי בכך לפני שנים רבות, כשפגשתי קרוב משפחה רחוק המתגורר בקנדה, שבא לבקר בארץ. כששאלתיו מנין העברית המשובחת שבפיו ענה לי: אני גרתי בארץ, שירתתי בצבא כקצין. […]