סוג מדיה: וידאו

לחיות עם פרשת השבוע – תצוה – לחיות עם בגדי הכהונה פרשת תצוה עוסקת בהרחבה בנושא הלבושים – בגדי הכהונה.הלבושים הוא מושג שייך גם לפנימיות התורה, וננסה מתוך עיון בפרשה לעמוד על המשמעות שניתן ללמוד מבגדי הכהונה. יש דין מיוחד בבגדי כהונה (סנהדרין פ"ג ע"ב): ומחוסר בגדים מנלן (- מנין שכהן שעבד ללא בגדים חייב מיתה)? אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן ומטו בה משמיה דרבי אלעזר ברבי שמעון (שמות כ"ט): "וחגרת אתם אבנט", בזמן שבגדיהם עליהם – כהונתם עליהם, […]

המדרש: אמר רבי תנחום בשם רבי יהושע בן לוי עתיד הקדוש ברוך הוא להשקות כוס תרעלה לאומות ממקום שהדין יוצא מאי טעמא ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד, והיה לד' נהרים אין כתיב כאן אלא לד' ראשים, אלו ד' גליות כנגד ד' ראשים, שם הא' פישון זו בבל, על שם (חבקוק א) ופשו פרשיו, הוא הסובב את כל ארץ החוילה שעלה והקיף את כל ארץ ישראל דכתיב ביה (תהלים מב) הוחילי לאלהים כי עוד אודנו, אשר שם הזהב […]

לחיות עם פרשת השבוע – תרומה – זכה בתורה – זכה בארץ ישראל הפסוק המרכזי בפרשה הוא (שמות כ"ה, ח'): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. לכאורה היינו צריכים לדבר השבוע על בית המקדש, אבל המציאות מכריחה אותנו לדבר על ארץ ישראל. אי אפשר לדבר על "לחיות את פרשת השבוע", בלי להזכיר את פינוי הבתים בעפרה. הכאב הוא גדול. עפרה הוא סמל להתיישבות ביהודה ושומרון, ופגיעה בישוב הזה כואבת ומזעזעת במיוחד. ננסה להתבונן בענין לאור התייחסות התורה לכלי המשכן.בשלושה כלים מצוה […]

המדרש: [ב, יג] ושם הנהר השני גיחון וגו', עדיין לא עמד כוש, והוא אומר את כל ארץ כוש, אתמהא, אלא מגיד מראשית אחרית. [ב, יד] ושם הנהר חדקל שהוא חד, פרת אוותינטין של נהרות. רבי חנינא בר אמי בשם רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר, אובל אוותינטין של נהרות, והכתיב (דניאל י) ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל, אלא לפי שדניאל ראה ב' חלומות אחד בחדקל ואחד באובל, וחדקל גדול מאובל, לפיכך הוא קורא אותו גדול, והלא […]

לחיות עם פרשת השבוע – משפטים – לחיות בתוך נס נעיין בפרשת השבוע מזוית החורזת את הפרשה מראשיתה לסופה. תחילה הפרשה (שמות כ"א, א'-ב'): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. דנו המפרשים מדוע מתחילה פרשת הדינים בדיני עבד עברי.אנו לומדים השנה בישיבה מסכת בבא קמא. במבט של מסכת בבא קמא העוסקת בדיני נזיקין בולט הסדר שסידרה התורה את דיני הנזיקין בפרשת משפטים. הסדר הוא מן החמור אל הקל (שמות כ"א, […]

המדרש: [ב, יא] שם האחד פישון שהוא מגדל פשתן ומימיו מהלכין בשופי, הוא הסובב את כל ארץ החוילה, עדיין לא היתה חוילה ואת אומר הוא הסובב, אתמהא, אלא (ישעיה מ"ו) מגיד מראשית אחרית, אשר שם הזהב, זהב וודאי. [ב, יב] וזהב הארץ ההיא טוב, אמר רבי יצחק טובוי דהוא בביתיה טובוי דהוא בלוויתי, א"ר אבהו טובה גדולה חלק הקדוש ברוך הוא לעולמו, אדם פורט זהוב אחד, והוא מוציא ממנו כמה יציאות, אמר ריש לקיש לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב, […]

לחיות עם פרשת השבוע – יתרו – מול הטרור: אמונה! גולת הכותרת של פרשת השבוע היא מעמד הר סיני.במכילתא (בחודש, ה') אמרו, שהתורה מתחילה בעצם ב"אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ". כאן הקב"ה "מציג את עצמו" בפני עם ישראל. בפסוק זה נמצאת מצות האמונה. הרמב"ם מונה את מצות האמונה כמצוה הראשונה בתרי"ג המצוות. הרמב"ן כתב את השגותיו לספר המצוות של הרמב"ם, כדי להגן על בעל ספר "הלכות גדולות" (בה"ג), שהרמב"ם חלק עליו פעמים רבות.הרמב"ן מסביר מדוע בה"ג לא מנה את האמונה כמצוה בתרי"ג […]

המדרש: [ב, י] ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, רבי סימון פתח (איוב יד) תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו, תוקף שנתן הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון, לנצח לעולם היה, ויהלך, כיון שהניח דעתו של הקדוש ברוך הוא והלך אחר דעתו של נחש משנה פניו ותשלחהו, רבי סימון אמר (שם /איוב/ יב) עמו חכמה וגבורה, בשעה שהיה מושלם לבוראו ד' ראשי נהרות היה פותק במגרופית אחת ואלו הן ד' ראשי נהרות ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וגו'.

המדרש: [ב, ט] ויצמח ה' אלהים מן האדמה, תני עץ שהוא פוסה על פני כל החיים, א"ר יהודה בר אלעאי עץ חיים מהלך ת"ק שנה וכל מי בראשית מתפלגין מתחתיו, רבי יודן בשם רבי יהודה בר אלעאי לא סוף דבר נופו מהלך ת"ק שנה, אלא אפילו קורתו מהלך ת"ק שנה.

לחיות עם פרשת השבוע – בשלח – צריך לומר שירה! פרשת בשלח מחולקת בצורה בולטת לשני חלקים, שנראים הפוכים זה מזה ויש לראות מהו הקשר והיחס בין שני חלקי הפרשה.בתחילת הפרשה עם ישראל יוצא ממצרים, והשיא הוא בקריעת ים סוף ובשירת הים. חוויה עליונה ומרוממת.אולם מיד אחרי שירת הים ושירת מרים שבאה בעקבותיה, אנו מגיעים למציאות שונה לחלוטין (שמות ט"ו, כ"ב): וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם. ומפרש רש"י: […]