סוג מדיה: טקסט

לחיות עם פרשת השבוע – נח – תתעורר! סיומה של פרשת נח קשור לתחילת הפרשה הבאה, פרשת "לך לך", ויש להבין את משמעות הדברים. בסוף פרשת נח, מובא סדר הדורות מנח ועד אברהם. כך נאמר שם (בראשית י"א, כ"ד-ל"ב): וַיְחִי נָחוֹר תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת תָּרַח. וַיְחִי נָחוֹר אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת תֶּרַח תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. וַיְחִי תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן. וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם אֶת […]

המדרש: [ד, כג – כד] ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי, רבי יוסי בר חנינא אמר תבען לתשמיש, אמרו לו למחר המבול בא, נשמע לך ונהיה פרות ורבות למארה, אמר להן כי איש הרגתי לפצעי, שיבואו עלי פצעים בשבילו, וילד לחבורתי, שיבואו עלי חבורות בשבילו, אתמהא, קין הרג ונתלה לו ז' דורות, ואני שלא הרגתי אינו דין שיתלה לי על זה, רבי אומר ה"ז ק"ו של חשך, א"כ מהיכן גובה הקדוש ברוך הוא שטר חובו, רבי יעקב בר אידי […]

לחיות עם פרשת השבוע – נצבים – ההכנה לראש השנה: אהבת ישראל! פרשת נצבים פותחת בפסוק (דברים כ"ט, ט'): אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. בשיחה בשבוע שעבר עמדנו על מהותה של המילה "היום" החוזרת פעמים רבות בפרשת כי תבוא. גם בפתיחת הפרשה שלנו מופיעה המילה היום, והמפרשים דנים – מה קרה ביום הזה שעליו מדבר משה רבינו? מדוע "אתם נצבים היום"? בהקשר זה, מזכירים הפרשנים את דברי הזוה"ק, שבכל מקום שנאמר […]

המדרש: [ד, כ] ותלד עדה את יבל וגו' לשעבר היו מקנין להקב"ה במטמוניות, חזרו להיות מקנין אותו בפרהסיא, הה"ד (יחזקאל ח) אשר שם מושב סמל הקנאה, [ד, כא] ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תופש כנור ועוגב אדריכולין ובורבלין, [ד, כב] וצלה גם היא ילדה את תובל קין, רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר זה תבל עבירתו של קין, קין הרג ולא היה לו במה להרוג, אבל זה לוטש כל חורש נחושת וברזל, ואחות תובל קין נעמה, א"ר […]

לחיות עם פרשת השבוע – כי תבוא – למה דווקא היום? מילה אחת חוזרת בפרשה פעמים רבות. בחלק מן המקרים זה מעורר שאלות, שהמפרשים עמדו עליהם. המילה היא: "היום". הפעם הראשונה שבה מופיעה המילה "היום" היא בפרשת ביכורים (דברים כ"ו, ג'): וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ. יש להבין, הרי האדם ומשפחתו נמצאים בארץ מזה דורות, ומדוע הוא אומר: "הגדתי היום… כי באתי […]

המדרש: [ד, יח] ויולד לחנוך את עירד וגו' אמר רבי יהושע בן לוי כולן לשון מרדות הן, עירד, עורדן אני מן העולם, מחויאל, מוחן אני מן העולם, מתושאל, מתישן אני מן העולם, למך, מה לי ללמך ולתולדותיו, [ד, יט] ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה, א"ר עזריה בשם ר' יהודה בר סימון כך היו אנשי דור המבול עושין היה אחד מהן לוקח לו שתים, אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש, זו שהיתה לפריה ורביה היתה יושבת […]

לחיות עם פרשת השבוע – כי תצא – בתקופת בחירות – בוחרים בטוב! איפה בפרשת השבוע יש רמז לבחירות? נאמר (דברים כ"ד, ח'-ט'): הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִם תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת. זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. הפסוק הזה הוא המקור לדין לשון הרע. לצערנו זהו דבר שעלולים להיכשל בו בתקופת הבחירות. הרמב"ן מונה זאת כמצות עשה: ולפי דעתי שהיא מצות עשה ממש… והיא אזהרה מלדבר לשון הרע, […]

המדרש: [ד, יז] וידע קין את אשתו וגו' (שם /תהלים/ מט) קרבם בתימו לעולם רבי יודן ור' פנחס, ר' יודן אמר מה סבורין הרשעים שקרבם בתימו לעולם וגו' (שם /תהלים מ"ט/) קראו בשמותם עלי אדמות, טבריה על שם טיבירואיס, אלכסנדריאה על שם אלכסנדרוס, אנטוכיה על שם אנטיוכס, ורבי פנחס אמר קרבם בתימו לעולם, למחר בתיהם נעשים קבריהם, (שם /תהלים מ"ט/) משכנותם לדור ודור שאינן לא חיים ולא נידונין, ולא עוד אלא שקראו בשמותם עלי אדמות, ויהי בונה עיר ויקרא שם […]

לחיות עם פרשת השבוע – מסעי – לגדל תפוזים בנגב השבת אנו קוראים את פרשת מסעי, החותמת את חומש במדבר. בתחילת הפרשה מופיעה רשימת המסעות שעברו ישראל במדבר, והרבה עמדו על רשימה מיוחדת זו ומשמעותה. מעניין לשים לב, ששלוש הפרשות האחרונות של חומש במדבר, יוצרות שלמות של "עולם, שנה, נפש", ובלשוננו – המקום, הזמן והאדם. פרשת פינחס נחתמת בפרשת המועדות – קורבנות המוספים שמקריבים בחגים השונים. זוהי התייחסות לזמן, בחי' "שנה". פרשת מטות פותחת בפרשת הנדרים, שעוסקת באנשים ונשים שנודרים […]

לחיות עם פרשת השבוע – מטות – כוחה של תנועת נוער פרשת "מטות" פותחת במצוות הנדרים (במדבר ל', ב'-ג'): וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה'. אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה. אנו איננו נודרים נדרים. חכמים למדונו שאין זה ראוי לנדור, וקל וחומר שלא להישבע (נדרים נ"ט ע"א): דאמר רבי נתן: כל הנודר כאילו בנה במה, והמקיימו כאילו מקטיר עליה. […]

בתחילת הפרשה עוסקת התורה בברית שנתן ה' לפינחס בעקבות מעשיו. וכך דורשים חז"ל (מדבר רבה פרשה כ"א, א'): "פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן", אמר הקב"ה: בדין הוא שיטול שכרו, "לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום". גדול השלום שנתן לפנחס, שאין העולם מתנהג אלא בשלום, והתורה כולה שלום, שנאמר (משלי ג'): "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום", ואם בא אדם מן הדרך – שואלין לו שלום, וכן שחרית – שואלין לו שלום, ובאמש כך שואלין בשלום, "שמע ישראל" […]

המדרש: [ד, טז] ויצא קין מלפני ה', מהיכן יצא, רבי יודן בשם ר' איבו אמר הפשיל דברים לאחוריו ויצא, כגונב דעת העליונה, רבי ברכיה בשם רבי אלעזר ברבי שמעון אמר יצא כמפריס וכמרמה בבוראו, רבי חמא בשם רבי חנינא בר רבי יצחק אמר יצא שמח, היך מה דאת אמר (שמות ד) הנה הוא יוצא לקראתך וגו', פגע בו אדם הראשון א"ל מה נעשה בדינך, א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי, התחיל אדה"ר =אדם הראשון= מטפח על פניו, אמר כך היא כחה של […]

לחיות עם פרשת השבוע – חקת – קיבוץ גלויות – בשמחה? פרשת חוקת היא פרשת המעבר מדור המדבר לדור באי הארץ. הפרשה מתרחשת לקראת סוף מסע ישראל במדבר, בשנה השלושים ושמונה ליציאת מצרים. הנהגת העם מתחלפת. הפרשה מספרת על מות מרים ואהרן, ויחד איתם נעלמים הבאר וענני הכבוד. ישנו דבר מיוחד בפרשה, וניתן לקרוא לה – "קו פרשת המים". המים מופיעים פעמים רבות בפרשה.בתחילת הפרשה, בפרשת פרה אדומה (במדבר י"ט, י"ז): וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים […]

המדרש: [ד, טו] ויאמר לו ה' לכן כל הורג קין, ר"י ורבי נחמיה, רי"א נתכנסו בהמה חיה ועוף לתבוע דמו של הבל, אמר להן לכן אני אומר כל הורג קין יהרג, אמר רבי לוי בא נחש הקדמוני לתבוע דינו של הבל, א"ל הקדוש ברוך הוא לכן אני אומר כל הורג קין יהרג, ר' נחמיה אמר לא כדינן של רוצחנין דינו של קין, קין הרג ולא היה לו ממי ללמוד, מכאן ואילך כל הורג קין יהרג, וישם ה' לקין אות, רבי […]

לחיות עם פרשת השבוע – קרח – לקחת או לתת? רבים עומדים על הביטוי הפותח את פרשת קרח (במדבר ט"ז, א'): וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן. לא נאמר בכתוב מה לקח קרח. אונקלוס מתרגם: ואתפליג קרח… לשון פילוג ומחלוקת. אך עדיין אין בכך ישוב ללשון קיחה. הרב קוק זצ"ל משוה בין קרח לקין1, על פי דברי האריז"ל, שקרח הוא משרש נשמתו של קין, והיה צריך להיות תיקונו של […]

המדרש: [ד, יג] ויאמר קין אל ה' גדול עוני מנשוא, לעליונים והתחתונים אתה סובל, ולפשעי אין אתה סובל, ד"א גדול עוני משל אבא, אבא על מצוה קלה עבר ונטרד מתוך ג"ע, זו שהיא עבירה חמורה שפיכת דמים על אחת כמה וכמה גדול עוני, [ד, יד] הן גרשת, אתמול גרשת את אבא, ועכשיו את מגרשני הן גרשת אותי היום שמא מפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ וגו'.

לחיות עם פרשת השבוע – שלח – שמירת הלשון – כח הכלל פרשת שלח היא פרשייתה של ארץ ישראל. חטא המרגלים, שהוציאו דיבה על הארץ, עומד במרכזה.מדברי ה"שפת אמת" על הפרשה, עולה הארה חשובה.כך כותב (שלח, תרמ"ה): בענין נסיון המרגלים… היו מוכנים לקבלת התורה ברצון שלם, שהקדימו נעשה לנשמע, ולבחי' ארץ ישראל הי' קשה להם לבוא… מדבריו של ה"שפת אמת" עולה שאלה – דור המדבר אמרו על התורה "נעשה ונשמע". קבלת התורה היא קבלת עול כבד, של תרי"ג המצוות, ובכל […]

המדרש: [ד, יא] ועתה ארור אתה, אמר רבן שמעון בן גמליאל בשלשה מקומות דברו הכתובים בלשון מועט, ועתה ארור אתה (במדבר טז) ואם בריאה יברא ה' (שופטים יא) ואנכי פציתי פי לה', [ד, יב] כי תעבוד את האדמה לא תוסף תת כחה, רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא, רבי אלעזר אמר לך אינה נותנת, לאחר נותנת, רבי יוסי בר חנינא אמר לא לך ולא לאחר ודכוותה זרע רב תוציא השדה, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר זורע סאה ומכניס […]

לחיות עם פרשת השבוע – בהעלותך – למה להניף את הלויים? בפרשת בהעלותך מופיעה פרשת הלויים – כיצד מכשירים את הלויים לעבודתם (במדבר ח', ה'-י"א): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם. וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ. וְלָקְחוּ פַּר בֶּן בָּקָר וּמִנְחָתוֹ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת. וְהִקְרַבְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְהִקְהַלְתָּ אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. […]

המדרש: רבי יודן ורבי הונא ורבנן, רבי יודן אומר דם אחיך אין כתיב כאן אלא דמי אחיך דמו ודם זרעיותיו, רבי הונא אמר (מלכים ב ט) את דמי נבות, דם נבות ודם בניו אין כתיב כאן, אלא את דמי נבות ואת דמי בניו, דמו ודם זרעיותיו, רבנן אמרין (ד"ה ב כד /שמואל ב' ג כז/) וימת בדם יהוידע אין כתיב כאן, אלא בדמי יהוידע דמו ודם זרעיותיו אר"ש בן יוחאי קשה הדבר לאומרו, ואי אפשר לפה לפרשו, לב' אתליטין שהיו […]