סוג מדיה: טקסט

פרק י"ז – משא דמשק "א מַשָּׂא דַּמָּשֶׂק הִנֵּה דַמֶּשֶׂק מוּסָר מֵעִיר וְהָיְתָה מְעִי מַפָּלָה. ב עֲזֻבוֹת עָרֵי עֲרֹעֵר לַעֲדָרִים תִּהְיֶינָה וְרָבְצוּ וְאֵין מַחֲרִיד. ג וְנִשְׁבַּת מִבְצָר מֵאֶפְרַיִם וּמַמְלָכָה מִדַּמֶּשֶׂק וּשְׁאָר אֲרָם כִּכְבוֹד בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ נְאֻם ה' צְבָאוֹת.ד וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִדַּל כְּבוֹד יַעֲקֹב וּמִשְׁמַן בְּשָׂרוֹ יֵרָזֶה. ה וְהָיָה כֶּאֱסֹף קָצִיר קָמָה וּזְרֹעוֹ שִׁבֳּלִים יִקְצוֹר וְהָיָה כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים בְּעֵמֶק רְפָאִים. ו וְנִשְׁאַר-בּוֹ עוֹלֵלֹת כְּנֹקֶף זַיִת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה בִּסְעִפֶיהָ פֹּרִיָּה נְאֻם-ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. ז בַּיּוֹם הַהוּא […]

צדיק באמונתו יחיה בעקבות אזכרה שבה הייתי, לנערה צעירה ששמה אמונה, עלו בי כמה מחשבות ורציתי לשתף אתכם בהן. מדובר במקרה קשה ומצער של מישהי שהשתבשו אצלה כל המערכות הגופניות והייתה מושבתת לחלוטין מבלי כמעט כל סימני חיים. בסופו של דבר, לאחר תקופה ארוכה שמשפחתה טיפלה בה, היא נפטרה. החוויה הזו, של מפגש עם חיים שאין להם כל גילוי ניכר במציאות, עוררה אותי לחשוב על משמעותו העמוקה של מושג החיים. אילו ננסה להגדיר את משמעות המושג חיים, הרי שכל ההגדרות […]

לחיות עם פרשת השבוע – לך לך בפרשת נח, עסקנו בדור הפלגה ובהשלכות של הפצתו על פני כל הארץ. בפרשתנו, אנו נפגשים בדמותו של האדם הגדול בענקים- אברהם אבינו עליו השלום. במדרש (פרקי דר' אליעזר, כד) מתואר כיצד אברהם ראה את אנשי דור הפלגה והתפלל לפילוגם. אברהם הבין את הבעייתיות הקיימת בדור הפלגה ואת העיוותים שיש בתפיסתו. חז"ל מלמדים אותנו שתפקידו ומעלתו של אברהם אבינו, הייתה באיחוד מחדש של הבריאה, בדרך מתוקנת וישרה, סביב הקב"ה. כך דרשו חז"ל (בראשית רבה, […]

המדרש: ר' שמעון בר יוחאי פתח: "שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב", "שמחה לאיש", זה הקב"ה, שנאמר: "ה' איש מלחמה ה' שמו", "במענה פיו", "ויאמר אלהים יהי אור", "ודבר בעתו מה טוב", "וירא אלהים את האור כי טוב".

לחיות עם פרשת השבוע – פרשת נח לפני כשבוע, מדינתנו נכנסה לתקופת בחירות. ננסה ללמוד על פי דרכנו, מתוך פרשת השבוע, נקודות שיאירו את מבטנו והשקפתנו בעת הזו. נדמה, שבפרשה אנו מוצאים במובן מסוים את ראשית היווצרותן של המפלגות. אומנם אין הדברים מתלבשים בתעמולה ובפוליטיקה, אך נראה שמהותה של ההתפלגות ומשמעותה, טמונים בפסוקי פרשתנו. לפני שהתורה מתארת את חטאם של דור הפלגה, היא מקדימה לספר על היוולדותו של פלג, אשר לידתו היא במובן מסוים נבואה לקראת העתיד להתרחש (בראשית י', […]

המדרש: רבי ברכיה בשם רבי יהודה בר סימון פתח: "בדבר ה' שמים נעשו וגו'", רבי יהודה בר סימון אמר: לא בעמל לא ביגיעה ברא הקב"ה את עולמו, אלא "בדבר ה'", וכבר "שמים נעשו", אף הכא: 'והיה אור' אין כתיב כאן, אלא "ויהי אור", כבר היה.

לא אשחית בעבור העשרה – אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים עשרת ימי התשובה בהם אנו נמצאים עתה, הינם ימי מעלה מיוחדים במינם המסוגלים ביותר לקרבת אלוקים.נעיין בכמה נקודות סביב התשובה אליה אנו נקראים בימים הללו ביחוד, ויהיו לנו הדברים לעזר בס"ד בתהליך התשובה והתיקון הנדרשים מכל אחד מאתנו בעת הזו. בסוף עתירתו של אברהם אבינו על אנשי סדום, מבקש הוא להצילם, אפילו אם יש בעיר רק עשרה צדיקים. על כך משיב לו הקב"ה (בראשית יח, לב): לֹא […]

אין הדבר תלוי אלא בי פרשת השבוע "נצבים", הנקראת תמיד בסמיכות לראש השנה, עוסקת במצות התשובה1 (דברים ל', יא-יד): כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ. מיוחדת במינה היא מצוה זו, בה הכל תלוי בכוחותיו ובבחירתו […]

לחיות עם פרשת השבוע – איפה אתה בראש השנה? פרשת "נצבים", נקראת תמיד בסמיכות לראש השנה. מן הפסוקים הפותחים אותה, נראה כי עולה הדרכה יסודית עבורנו לקראת יום הדין. כך פותחת פרשתנו (דברים כ"ט, ט-יא): אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹקֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם. בחסידות (ע"פ הזוהר), דרשו את "היום" אליו מתייחסת התורה, […]

המדרש: "ויאמר אלהים יהי אור", רבי יצחק פתח: "פתח דברך יאיר מבין וגו'". ר' יהודה ור' נחמיה, ר' יהודה אומר: האורה נבראת תחלה, משל למלך שבקש לבנות פלטין והיה אותו מקום אפל, מה עשה, הדליק נרות ופנסין לידע היאך הוא קובע תימליוסים, כך האורה נבראת תחלה. ור' נחמיה אמר: העולם נברא תחלה, משל למלך שבנה פלטין ועטרה בנרות ופנסין. עד כאן דרש רבי יודן, אתא ר' פנחס ור' יהודה בר רבי סימון ורבי חנון בשם ר' שמואל בר רב יצחק […]

לחיות עם פרשת השבוע – היום הזה המדרש בשיחה זו נלמד גם בכללי הלימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מסידור שנחלק. בשבוע שעבר, למדנו את המשמעויות השונות של היציאה, שהתורה קיפלה בפתיחתה של פרשת "כי תצא". מפרשת "כי תבא", ניתן ללמוד על הצד המקביל של משמעות הביאה והכניסה לארץ. פרשתנו פותחת במצוות מקרא ביכורים ווידוי מעשר. חז"ל רואים אותם במובן מסוים כיחידה אחת, העומדת בסמיכות עניינים לנאמר לאחר מכן (דברים כ"ו, ט"ז): הַיּוֹם הַזֶּה ה' […]

המדרש: רבי אבהו ור' חייא רבה, רבי אבהו אמר: מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה במעשיהן של צדיקים ומעשיהן של רשעים, הדא הוא דכתיב: "כי יודע ה' דרך צדיקים וגו'", "והארץ היתה תהו ובהו", אלו מעשיהן של רשעים, "ויאמר אלהים יהי אור", אלו מעשיהן של צדיקים, אבל איני יודע באיזה מהם חפץ אם במעשה אלו ואם במעשה אלו, כיון דכתיב: "וירא אלהים את האור כי טוב", הוי במעשיהן של צדיקים חפץ, ואינו חפץ במעשיהן של רשעים. אמר ר' חייא רבה: […]

משא בבל – פרקים י"ג – י"ד מבחינה מסוימת ניתן לסיים את ספר ישעיהו בסוף פרק יב' : "(ה) זַמְּרוּ ה' כִּי גֵאוּת עָשָׂה מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ: (ו) צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל:" לאחר הישועה הגדולה המתוארת בפרקים האחרונים ורומזים למלך המשיח (חזקיהו) .הפסוקים והלשונות בחציו השני של פרק יא ובפרק יב' רומזים ומכוונים לקריעת ים סוף ולשירה שבעקבותיה. אבל כל זה לא קרה מפני 'שלא אמר חזקיהו שירה…' והנה לפנינו העוגן בפסוקים לדברי חז"ל […]

לחיות עם פרשת השבוע – במלחמת היצר הכתוב מדבר פרשתנו פותחת במצות אשת יפת תואר (דברים כ"א, י'): כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ . הפסוק הזה מתבאר ע"י פרשני התורה בכל הרבדים: פשט, רמז, דרש וסוד. נעיין בפירושים השונים, וננסה בע"ה ללמוד מהם הדרכה לעבודת ה' בעת הזו. ראשית, נתבונן בפשט הפסוק. ההבנה הפשוטה של מצות אשת יפת תואר, בהקשר ליציאה למלחמה, מתבארת בדברי חז"ל המפורסמים (קידושין כא, ע"ב): מלמד שלא דברה תורה אלא […]

המדרש: ר' שמעון בן לקיש פתר קריא בגליות. "והארץ היתה תהו", זה גלות בבל, שנאמר: "ראיתי את הארץ והנה תהו". "ובהו", זה גלות מדי, "ויבהילו להביא את המן". "וחושך", זה גלות יון, שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן, שהיתה אומרת להם: כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל. "על פני תהום", זה גלות ממלכת הרשעה שאין להם חקר כמו התהום, מה התהום הזה אין לו חקר אף הרשעים כן. "ורוח אלהים מרחפת", זה רוחו של מלך המשיח, היאך מה […]

המדרש: רבי יהודה בר סימון פתר קריא בדורות: "והארץ היתה תהו ובהו", זה אדם הראשון שהיה ללְמה ולא כלום, "ובהו", זה קין שבקש להחזיר את העולם לתוהו ובוהו, "וחושך", זה דורו של אנוש, על שם: "והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי וגו'", "על פני תהום", זה דור המבול, שנאמר: "ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום", "ורוח אלהים מרחפת על פני המים", על שם "ויעבר אלהים רוח על הארץ", אמר הקב"ה: עד מתי יהא העולם מתנהג באפילה, תבא האורה, "ויאמר אלהים יהי […]

ספר דברים – ספר המוסר ושני סוגים ביצר הרע השבת – כאשר אנו עומדים לפני סיום הזמן ושנת הלימוד בישיבה – ישנה גם התחלה חדשה, של קריאת ספר דברים. התחלת ספר דברים, אשר הוא בעצם ספר המוסר של משה רבנו, היא בבחינת "דבר בעתו מה טוב" לקראת חופשת בין-הזמנים. כתב ה"שם משמואל" על "היהודי הקדוש", הלא הוא ר' שמחה בונים מפשיסחא: דברי מוסר שבמשנה תורה חודרים יותר לתוך עומק לב ישראל ומעוררים ביותר. כמו שהגיד היהודי הקדוש זצ"ל מפשיסחא, שהמובחר […]

סימני הטהרה כסיבות בפרשתנו מופיעה שוב פרשיית מאכלות אסורות, לאחר שהיא כבר הופיעה בפרשת שמיני, וצריך להבין מה מתחדש בפרשתנו (יד, ג'-ט'): לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה: זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים: אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר: וְכָל בְּהֵמָה מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע שְׁתֵּי פְרָסוֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ: אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה הַשְּׁסוּעָה אֶת הַגָּמָל וְאֶת הָאַרְנֶבֶת וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הֵמָּה וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסוּ טְמֵאִים הֵם […]

האוכל כמפגש עם דבר ה' במציאות כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע ה' לאבתיכם. וזכרת את כל הדרך אשר הליכך ה' אלקיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותיו אם לא. ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. שמלתך לא בלתה מעליך […]

אל תשכח את "פן תשכח" הרש"ר הירש בתחילת הספר מסביר שהמכנה המשותף של כל המצוות שנתחדשו בספר דברים הוא הכנת עם ישראל לקראת הכניסה לארץ. כחלק ממצוות אלו אנו מוצאים כמה עניינים שאותם מצווה התורה לא לשכוח. מצווה אותנו התורה (ד', ה-י): ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלקי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה… רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם […]