סוג מדיה: טקסט

"כי יקריב מכם קורבן" – בעקבות הפיגוע בצרפת בעקבות הפיגוע הנורא בבית הספר היהודי בצרפת, ננסה לעיין בפרשתנו וללמוד ממנה הדרכה עבורנו לעת הזו.כאשר אנו חווים פגיעות בנפש בעם ישראל, בפיגועים ומלחמות, מתעוררת אצלנו תחושת כאב משותף והזדהות עמוקה עם כלל ישראל. על ערכו של הכלל, ניתן ללמוד מהפתיחה לפרשתנו.פתיחת הפרשה (ויקרא,א,ב) , היא בקורבן עולה: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם: חז"ל בספרא (ברייתא […]

פרק יא – בת יפתח (לד) וַיָּבֹא יִפְתָּח הַמִּצְפָּה אֶל בֵּיתוֹ וְהִנֵּה בִתּוֹ יֹצֵאת לִקְרָאתוֹ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת וְרַק הִיא יְחִידָה אֵין לוֹ מִמֶּנּוּ בֵּן אוֹ בַת: (לה) וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ וַיִקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִית בְּעֹכְרָי וְאָנֹכִי פָּצִיתִי פִי אֶל ה' וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב: (לו) וַתֹּאמֶר אֵלָיו אָבִי פָּצִיתָה אֶת פִּיךָ אֶל ה' עֲשֵׂה לִי כַּאֲשֶׁר יָצָא מִפִּיךָ אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ ה' נְקָמוֹת מֵאֹיְבֶיךָ מִבְּנֵי עַמּוֹן: (לז) וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ יֵעָשֶׂה לִּי הַדָּבָר הַזֶּה […]

כיצד נלחמים לאור ההסלמה בדרום, נעיין בדברי חז"ל על פרשתנו, אשר נראה כי ניתן לדלות מהם הדרכה לעבודת ה' בעת הזו.חז"ל דורשים (שמות רבה,נ,ג) : דבר אחר 'ויעש בצלאל' הדא הוא דכתיב 'כי אעלה ארוכה לך' אין מדותיו של הקב"ה כמדת בשר ודם. מדת בשר ודם מכה באיזמל ומרפא ברטייה, אבל הקב"ה במה שהוא מכה הוא מרפא שנאמר 'ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה' למה? 'כי מרים הם'. אמר ר' לוי הדור היה מר במעשיו, 'ויצעק אל ה' ויורהו […]

בראשית רבה פרשה א', ז' ר' יצחק פתח: "ראש דברך אמת וגו'", אמר ר' יצחק: מתחלת ברייתו של עולם "ראש דברך אמת", "בראשית ברא אלהים" – "וה' אלהים אמת". "ולעולם כל משפט צדקך", שכל גזרה וגזרה שאתה גוזר על בריותיך הן מצדיקין עליהם את הדין ומקבלין אותו באמונה, ואין כל בריה יכולה לומר שתי רשויות בראו העולם, 'וידברו אלהים' אין כתיב כאן, אלא "וידבר אלהים", 'ויאמרו אלהים' אין כתיב כאן, אלא "ויאמר אלהים", 'בראשית בראו אלהים' אין כתיב כאן, אלא […]

פרק יא – יפתח הגלעדי ומלחמתו בעמון עסקנו בהרחבה בפרק י' נעבור לפרק יא. ויפתח הגלעדי היה גיבור חיל… במצפה.זה החלק הראשון. (2:15) אם אנחנו עוצרים כאן בשלב הזה. מאוד קשה שלא להתרשם מהאוויר ה שחזל תיארו.אין לך אלא המנהיג שבדורו…יש דור שזוכה ששמואל מנהיגו ויש דור שיפתח המנהיג. זה מה שיצא להם. זה ככה נראה באמת. לא מתחיל באשמתו שאמא שלו היא כזאת, אבל זה מאותת לנו. לא סתם מזכירים לנו. כשהיו צריכים אותו, קראו לו . עבד כי […]

הרהורים על פרשת זכור השבת נקרא בע"ה את פרשת "זכור". מצינו בראשונים, שתי דרכים לקיום המצוה של זכירת מעשה עמלק. יש שהבינו1 שמצוה זו מתקיימת דווקא ע"י הקריאה מספר התורה, ויש שהבינו2 שמצוה זו היא בהתעוררות של כל אחד, בפיו ובליבו, לחדש את שנאתו לעמלק. צורות אלו של קיום המצוה, מלמדות אותנו על בחינות שונות בהבנת המשמעות של מצוה זו וכפי שיתבאר מתוך ד;ברינו בע"ה. לעתים אנו שואלים את עצמנו- האם פרשה זו היא לא אכזרית מדי? מחיית עם שלם? […]

בראשית רבה פרשה א', ו' ר' יהודה בר סימון פתח: "והוא גלי עמיקתא ומסתרתא", "הוא גלי עמיקתא", זו גיהנם, שנאמר: "ולא ידע כי רפאים שם", ואומר: "העמיק הרחיב". "ומסתרתא", זו גן עדן, שנאמר: "למחסה ולמסתור מזרם וממטר", ואומר: "תסתירם בסתר פניך". דבר אחר, "הוא גלי עמיקתא ומסתרתא", אלו מעשיהם של רשעים, שנאמר: "הוי המעמיקים מה'", "ומסתרתא", אלו מעשיהם של רשעים, שנאמר: "לסתיר עצה", "ידע מה בחשוכא", אלו מעשיהם של רשעים, שנאמר: "והיה במחשך מעשיהם", "ונהורא עמיה שרא", אלו מעשיהם של […]

בראשית רבה פרשה א', ה' ר' הונא בשם בר קפרא פתח: "תאלמנה שפתי שקר וגו'". אתפרכן, אתחרשן, אשתתקן. אתפרכן, אתחרשן, היך מה דאת אמר: "או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי ה'", ואומר: "והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי". אשתתקן כמשמעו. "הדוברות על צדיק", חי העולמים, "עתק", שהעתיק בבריותיו, "בגאוה", אתמהה בשביל להתגאות, ולומר אני דורש במעשה בראשית, "ובוז", אתמהה מבזה על כבודי, דאמר ר' יוסי בר חנינא: כל המתכבד בקלון חבירו […]

פרק י – הפירוד בעם ישראל (א) וַיָּקָם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל תּוֹלָע בֶּן פּוּאָה בֶּן דּוֹדוֹ אִישׁ יִשָּׂשכָר וְהוּא יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר בְּהַר אֶפְרָיִם:(ב) וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר: (ג) וַיָּקָם אַחֲרָיו יָאִיר הַגִּלְעָדִי וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה:(ד) וַיְהִי לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים רֹכְבִים עַל שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים לָהֶם לָהֶם יִקְרְאוּ חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד:(ה) וַיָּמָת יָאִיר וַיִּקָּבֵר בְּקָמוֹן: פ שני שופטים קטנים . לא מסופר כיצד הושיעו את […]

בראשית רבה א', ד' "בראשית ברא אלהים", ששה דברים קדמו לבריאת העולם, יש מהן שנבראו, ויש מהן שעלו במחשבה להבראות, התורה והכסא הכבוד נבראו, תורה מנין, שנאמר: "ה' קנני ראשית דרכו". כסא הכבוד מנין, דכתיב: "נכון כסאך מאז וגו'". האבות וישראל ובית המקדש ושמו של משיח עלו במחשבה להבראות. האבות מנין, שנאמר: "כענבים במדבר וגו'". ישראל מנין, שנאמר: "זכור עדתך קנית קדם". בית המקדש מנין, שנאמר: "כסא כבוד מרום מראשון וגו'". שמו של משיח מנין, שנאמר: "יהי שמו לעולם וגו'". […]

פרק ט – מלחמת אבימלך ובעלי שכם פרק ט פסוק כב (כב) וַיָּשַׂר אֲבִימֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלֹשׁ שָׁנִים: (כג) וַיִּשְׁלַח אֱלֹהִים רוּחַ רָעָה בֵּין אֲבִימֶלֶךְ וּבֵין בַּעֲלֵי שְׁכֶם וַיִּבְגְּדוּ בַעֲלֵי שְׁכֶם בַּאֲבִימֶלֶךְ:(כד) לָבוֹא חֲמַס שִׁבְעִים בְּנֵי יְרֻבָּעַל וְדָמָם לָשׂוּם עַל אֲבִימֶלֶךְ אֲחִיהֶם אֲשֶׁר הָרַג אוֹתָם וְעַל בַּעֲלֵי שְׁכֶם אֲשֶׁר חִזְּקוּ אֶת יָדָיו לַהֲרֹג אֶת אֶחָיו:(כה) וַיָּשִׂימוּ לוֹ בַעֲלֵי שְׁכֶם מְאָרְבִים עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים וַיִּגְזְלוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם בַּדָּרֶךְ וַיֻּגַּד לַאֲבִימֶלֶךְ: פ מרגישים כאן שיש רוח רעה בינם לבין […]

בראשית רבה א', ג' "בראשית ברא אלהים", רבי תנחומא פתח: "כי גדול אתה ועושה נפלאות", אמר ר' תנחום: הנוד הזה אם יהיה בו נקב כחוד של מחט כל רוחו יוצא ממנו, והאדם עשוי מחילים מחילים, נקבים נקבים, ואין רוחו יוצא ממנו, מי יעשה כן "אתה אלהים לבדך". אימתי נבראו המלאכים, ר' יוחנן אמר: בשני נבראו המלאכים, הדא הוא דכתיב: "המקרה במים עליותיו וגו' וכתיב עושה מלאכיו רוחות", ר' חנינא אמר: בחמישי נבראו מלאכים, הדא הוא דכתיב: "ועוף יעופף על הארץ […]

שפע טובה והצלחה – ע"פ הרצון בפרשת השבוע מופיע ענין המן. פרשיה זו בתורה, מלמדת אותנו לימוד יסודי בגישה למזונות האדם ולירידת השפע האלוקי גם בחיי היום-יום. אנו אף מוצאים ביטוי לכך בהלכה לגבי הפרשיות שנכון לאומרם בכל יום (שו"ע,או"ח,א,ה) : טוב לומר פרשת העקדה ופרשת המן טעמו של דבר הוא בכך שפרשה זו הינה מודל לצורת בקשת המזונות של האדם, שכן היא בונה בנו את היחס לשפע האלוקי. ננסה לעמוד על נקודה מסוימת העולה מדברי חז"ל בעניין המן שממנה […]

פרק ט – משל יותם / הרב וינר קריאת פסוקים ו-יגראינו שבמשל הזה יש כמה דברים שמעוררים סימן שאלה. יותם נעמד בראש הר גריזים. מבקשים מהזית למלוך עליהם, והוא לא מוכן. לתאנה, וגם היא לא מוכנה. החדלתי…מהו הנמשל שלו? מפרש בעצמו. (טו) וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל הָעֵצִים אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי וְאִם אַיִן תֵּצֵא אֵשׁ מִן הָאָטָד וְתֹאכַל אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן: ואז אומר אחר כך, קריאת פסוקים טז-כהשאלות על המשלברור שהאטד הוא אבימלך. העצים הם […]

בראשית רבה א', ב' רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתח: "כח מעשיו הגיד לעמו וגו'", מה טעם גילה הקדוש ברוך הוא לישראל מה שנברא ביום הראשון, ומה שנברא ביום השני, מפני עובדי כוכבים ומזלות שלא יהיו מונין את ישראל, ואומרין להם: הלא אומה של בזוזים אתם. וישראל משיבין אותן ואומרין להם: ואתם הלא בזוזה היא בידכם, הלא "כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם". העולם ומלואו של הקדוש ברוך הוא, כשרצה נתנה לכם, וכשרצה נטלה מכם ונתנה לנו, הדא הוא […]

פרק ז' – המצור על אחז השאלות העולות מן הפרק רבות:1. "ויהי בימי אחז בן יותם בן עזיהו מלך יהודה" – מדוע צריך להזכיר שלושה דורות?מלך ישראל וארם עולים למלחמה על ירושלים, ואחז מפחד מאוד מכך וישעיה בא לומר לו שהקב"ה אומר לו אל תירא ואל תפחד כי הם לא יצליחו.2. "(ז) כה אמר אדני ה' לא תקום ולא תהיה: (ח) כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם: (ט) וראש אפרים שמרון וראש […]

פרק ט – סוף ימי גדעון ותחילת ימי אבימלך דיברנו על ההצעה שמציעים לגדעון, זוהי מלכות. הוא עונה: שופטים פרק ח (כב) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל גִּדְעוֹן מְשָׁל בָּנוּ גַּם אַתָּה גַּם בִּנְךָ גַּם בֶּן בְּנֶךָ כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ מִיַּד מִדְיָן: (כג) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעוֹן לֹא אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם וְלֹא יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם ה' יִמְשֹׁל בָּכֶם: ומבקש מהם: (כד) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעוֹן אֶשְׁאֲלָה מִכֶּם שְׁאֵלָה וּתְנוּ לִי אִישׁ נֶזֶם שְׁלָלוֹ כִּי נִזְמֵי זָהָב לָהֶם כִּי יִשְׁמְעֵאלִים הֵם: (כה) וַיֹּאמְרוּ נָתוֹן נִתֵּן […]

בראשית רבה א', א' רבי הושעיה רבה פתח: "ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום וגו'". "אמון" – פדגוג, "אמון" – מכוסה, "אמון" – מוצנע, ואית דאמר: "אמון" – רבתא. "אמון" – פדגוג, היך מה דאת אמר: "כאשר ישא האומן את היונק". "אמון" – מכוסה, היאך מה דאת אמר: "האמונים עלי תולע וגו'". "אמון" – מוצנע, היאך מה דאת אמר: "ויהי אומן את הדסה". "אמון" – רבתא, כמה דתימא: "התיטבי מנא אמון", ומתרגמינן: האת טבא מאלכסנדריא רבתא דיתבא בין נהרותא. […]

הכרת הטוב על הגשמים אחת התכונות החשובות בעבודת ה', הן מבחינה מוסרית והן מבחינה אמונית, היא הכרת הטוב. יש מקום לברר את מקורה ואת משמעותה בחיינו. את רגישות התורה להכרת הטוב, אנו מוצאים אפילו בעת הנהגה של יד חזקה. כך למשל, משה נזהר מלהלקות דברים שגמלוהו טובה כמו היאור והעפר1. פרעה לעומת זאת, נוהג בחוסר הכרת הטוב (שמות,א,ח): "לא ידע את יוסף", כאשר שורש הרע להתנהגות זו נובע מתפיסה של כפירה בטוב האלוקי, כפי שהתגלה בהמשך, באומרו (שמות,ה,ב): "לא ידעתי […]

סוף המלחמה סוף פרק ז' ראינו את המלחמה מול המדיינים. המרדף שרודפים אחריהם, בסופו של דבר נראה את הפסוקים האחרונים: שופטים פרק ז (כד) וּמַלְאָכִים שָׁלַח גִּדְעוֹן בְּכָל הַר אֶפְרַיִם לֵאמֹר רְדוּ לִקְרַאת מִדְיָן וְלִכְדוּ לָהֶם אֶת הַמַּיִם עַד בֵּית בָּרָה וְאֶת הַיַּרְדֵּן וַיִּצָּעֵק כָּל אִישׁ אֶפְרַיִם וַיִּלְכְּדוּ אֶת הַמַּיִם עַד בֵּית בָּרָה וְאֶת הַיַּרְדֵּן:(כה) וַיִּלְכְּדוּ שְׁנֵי שָׂרֵי מִדְיָן אֶת עֹרֵב וְאֶת זְאֵב וַיַּהַרְגוּ אֶת עוֹרֵב בְּצוּר עוֹרֵב וְאֶת זְאֵב הָרְגוּ בְיֶקֶב זְאֵב וַיִּרְדְּפוּ אֶל מִדְיָן וְרֹאשׁ עֹרֵב וּזְאֵב הֵבִיאוּ […]