סוג מדיה: טקסט

פרק ח' – מעמד המזבח בהר עיבל ל אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ, לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהַר, עֵיבָל. לא כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד-ה' אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה–מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת, אֲשֶׁר לֹא-הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל; וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַה', וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים. לב וַיִּכְתָּב-שָׁם, עַל-הָאֲבָנִים–אֵת, מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה, אֲשֶׁר כָּתַב, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לג וְכָל-יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-ה', כַּגֵּר כָּאֶזְרָח–חֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-גְּרִזִים, וְהַחֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-עֵיבָל: כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד-ה', לְבָרֵךְ אֶת-הָעָם יִשְׂרָאֵל–בָּרִאשֹׁנָה. […]

פרסומי ניסא פתיחה מאמר זה מנסה לחשוף יסוד החורז כמה מדיני חנוכה. דרך התבוננות בכמה מחלוקות בין רש"י לתוס' בסוגיות, ננסה להבין את המושג "פרסומי ניסא", את משמעות מצות נר חנוכה, ומכאן נפתח צוהר להתבוננות במשמעות המצוות בכלל. מחלוקות רש"י ותוס' בסוגיא כבתה זקוק לה אומרת הגמרא1: אמר רב הונא: פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת אין מדליקין בהן בחנוכה בין בחול בין בשבת. אמר רבא: מאי טעמא דרב הונא? קסבר כבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה. ופרש […]

פרק ט' – "כשלושים ושישה איש" – יאיר בן מנשה סיימנו את המערכה על העי בשני שלביה.נחזור לפרק ז' י"א ועלו מן העם שמה… וינוסו… כשלושים וששה איש… הביטוי המוזר כשלושים וששה איש, כבר עמדנו על הקושיכ' השיעור או כ' הדמיון, כמו שלושים וששה, והוא רובה של סנהדרין. אדם אחד שהוא שקול כרובה של סנהדרין, והוא יאיר בן מנשה. אכן בוודאי מה שמביא את חז"ל לדרשה שכזאת הוא הביטוי המוזר כ… אך מכאן ועד להגיע לזה שזה יאיר בן מנשה, […]

פרק ח' – "וילן יהושע בלילה ההוא" עברנו על חלק ניכר מסיפור המלחמה בעי. בעיקר על יישוב הסתירות בין שני התיאורים בסיפור. ואנחנו צריכים להשלים את העניין של סיפור המלחמה עצמה והניצחון וכל התיאור המוזר של המארב.סיפור המארבלא מובן מדוע שם אותם במארב והם מחכים ולמחרת הוא יוצא למערכה ולקראת הערב שם מארב נוסף. מדוע המארב הראשון שוכב כל כך הרבה זמן ולא מועיל. למרות שהמפרשים אומרים שהיו שני מארבים ותכסיסי מלחמה, מארב בתוך מארב, מפשט הפסוקים לא כך נאמר, […]

מעמדם של בני השפחות מעמד בני השפחות אנו יודעים שישנם ארבע אמהות והן שרה, רבקה, רחל ולאה. אולם, מה עם בלהה וזלפה? אנו יודעים שבניהם הם חלק משבטי ישראל. אך אם כן, מה ההבדל בין בני השפחות ובין בני האמהות? מדוע היחס אל בני השפחות אינו כמו היחס אל ישמעאל לדוגמא? ריבוי הנשים תחילה ננסה לברר לשם מה יעקב צריך כל כך הרבה נשים. שכן, לאברהם יש בעקרון אשה אחת ובנה הוא הממשיך. ליצחק אשה אחת ואחד מבניה הוא הממשיך. […]

פרק ז' – ח' – מלחמת העי – חלק ב' אנחנו באמצע המערכה הכפולה על העי. ראינו בשבוע שעבר שיש לכאורה סתירה בתיאור של האירועים שקרו בפעם הראשונה שגרמו להפסד. ראינו שיש תיאור אחד כביכול הדתי, שבו מוצאים שעם ישראל הפסיד כיוון שנאסר עליהם לקחת מהשלל, עכן לקח מהשלל ולכן עם ישראל ניגף במלחמה. כשזה תוקן, לקחו את עכן והענישו אותו, עם ישראל ניצחו. זה פן אחד, זה הסיפור ה"דתי" כפי שקראנו לו. ראינו שיש סיפור אחר שכתוב כאן, צבאי […]

פרק ז' – ח' – מלחמת העי – חלק א' כז וַיְהִי ה', אֶת-יְהוֹשֻׁעַ; וַיְהִי שָׁמְעוֹ, בְּכָל-הָאָרֶץ. פרק ז(4) זה חלקו הראשון של הסיפור, החלק הפחות סימפטי. נקרא גם את המשכו של הסיפור. יהושע פרק חקריאת הפרק (8) סיפור המלחמה מול העי. שתי מערכות. המערכה הראשונה שמסתיימת בהפסד צורב, והשנייה שמסתיימת בניצחון גדול.עולות לא מעט שאלות בסיפור. נתחיל בשאלה שנראית משנית.מה עושים לעכן? כה; וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כָל-יִשְׂרָאֵל, אֶבֶן, וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ, וַיִּסְקְלוּ אֹתָם בָּאֲבָנִים. כו וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל-אֲבָנִים גָּדוֹל… רגימה, […]

פרק ו' – כיבוש יריחו נתחיל בפסוק אפרשה נסית של כיבוש יריחו. נבאר כמה עניינים בפרשה הזאת.* למה צריך ללכת בצורה הזאת, הניסית המיוחדת הזאת. מה יש בצורה הזאת שבה בחר ה' לבצע את השלב הראשון של כיבוש יריחו. הרי זה חריג. שאר המלחמות על הארץ לא התנהלו בצורה הזאת, מה בדיוק העניין.* האם יהושע נתן את ההשבעה בסופה, אם אין ציווי, מדעתו.* פרשת החרם שמחרימים את כל שללה. שכידוע לדבר הזה יהיה המשך בסיפור הבא.כיבוש יריחו ומעמד הר סיניכל […]

סיפורו של לוט הכנסת האורחים הכפולה יש בפרשתנו שני סיפורים של הכנסת אורחים. בפתיחת הפרשה מופיעה הכנסת האורחים של אברהם (את האנשים) ולאחר מכן הכנסת האורחים של לוט (את המלאכים). אצל אברהם מופיע שהיו אלה אנשים, אצל לוט מלאכים אך אלו אותם דמויות (למרות שאצל אברהם אלו שלושה ואצל לוט שניים – ידועים הדברים בנושא). ניתן לדייק זאת מהפסוקים1: וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה… וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה. ישנם הקבלות רבות בין שני הסיפורים של הכנסות האורחים. למרות שחז"ל ראו […]

פרק ה' – ו' – מפגש יהושע עם המלאך דיברנו על פרשת המילה והפסח ואנחנו חוזרים ומשתלבים עם יציאת מצרים, פסח והמילה. ראינו שזה המהלך, מיציאת מצרים להגיע לארץ. ארבעים שנה במדבר ועכשיו חוזרים לאותו מקום ולכן חוזרים על המילה ועל הפסח. יש פה תיאור מעניין שלא ניכנס כרגע של התאריך המיוחד של פסח, פסוק י': בארבעה עשר לחדש… מתי בדיוק מחרת הפסח? הסוגיה כשלעצמה…וישבות המן…שני ביטויים קשורים לאוכל. מעבור הארץ ומתבואת הארץ. האם אותו דבר? עבור הארץ, עבר. הישן. […]

מלחמת המלכים בראיה היסטורית לעשות שםבפרשתנו אנו פוגשים את דמותו הגדולה של אברם (ולאחר מכן אברהם)1: וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה. וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. רש"י במקום מפרש שישנם שלוש הבטחות לאברהם: ואעשך לגוי גדול – לפי שהדרך גורמת לשלשה דברים ממעטת פריה ורביה וממעטת את הממון וממעטת את השם לכך הוזקק לשלשה ברכות הללו שהבטיחו על הבנים […]

סוף פרק ד' ותחילת פרק ה' עסקנו בבקיעת הירדן, מה הצורך בנס של בקיעת הירדן? בכמה נקודות נגענו. בסוף פרק ד' נאמר כך כא וַיֹּאמֶר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר אֶת-אֲבוֹתָם לֵאמֹר, מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה. כב וְהוֹדַעְתֶּם, אֶת-בְּנֵיכֶם לֵאמֹר: בַּיַּבָּשָׁה עָבַר יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. כג אֲשֶׁר-הוֹבִישׁ ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶת-מֵי הַיַּרְדֵּן, מִפְּנֵיכֶם–עַד-עָבְרְכֶם: כַּאֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֵיכֶם לְיַם-סוּף אֲשֶׁר-הוֹבִישׁ מִפָּנֵינוּ, עַד-עָבְרֵנוּ. כד לְמַעַן דַּעַת כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ, אֶת-יַד ה', כִּי חֲזָקָה, הִיא–לְמַעַן יְרָאתֶם אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם, כָּל-הַיָּמִים. {פ} תיאור התכלית . פעמיים […]

ספר דברי הימים סיכום לשיעורים: השוואה בין מלכים לדברי הימים – א' ומקומה של יציאת מצרים בדברי הימים א' וב' הקדמה ספר דברי הימים נתפס ע"י חוגים מסוימים שאינם מבית המדרש שהספר נגוע במגמה של הכותב והעורך לשכתוב ההסטוריה. לטענת רבים מהם הספר בא לההדיר את מלכות דוד המלך. עפ"י קו זה לטענתם עורך ספר דבה"י החליט אלו ארועים להזכיר ואלו להשמיט.אמנם כל כתיבה של הסטוריה היא כתיבה מגמתית! השאלה היא רק מה המגמה. עיתון כותב חדשות, בהנחה שהוא כותב […]

פרק ג'- ד' – מנהיגותו של יהושע בבקיעת הירדן התחלנו ללמוד בפעם הקודמת בפרקים ג-ד את סיפור בקיעת הירדן. והתחלנו קצת לראות כאן דגשים ונקודות. עמדנו על כך שיש שינוי בהנהגה שמנהיגה, בכך שמי שנושא את הארון אמורים להיות הכוהנים בניגוד ללויים בני קהת שנושאים את הארון בד"כ. העניין הזה חריג ומתחבר לעוד שני מקומות. מקום אחד תיכף נגיע אליו, ומקום נוסף:הגמרא בסוטה דורשת את כל עניין מעבר הירדןתלמוד בבלי מסכת סוטה דף לג עמוד ב תנו רבנן: כיצד עברו […]

ספר דברי הימים סיכום לשיעורים: השוואה בין מלכים לדברי הימים – א' ומקומה של יציאת מצרים בדברי הימים א' וב' הקדמה ספר דברי הימים נתפס ע"י חוגים מסוימים שאינם מבית המדרש שהספר נגוע במגמה של הכותב והעורך לשכתוב ההסטוריה. לטענת רבים מהם הספר בא לההדיר את מלכות דוד המלך. עפ"י קו זה לטענתם עורך ספר דבה"י החליט אלו ארועים להזכיר ואלו להשמיט.אמנם כל כתיבה של הסטוריה היא כתיבה מגמתית! השאלה היא רק מה המגמה. עיתון כותב חדשות, בהנחה שהוא כותב […]

פרק ב' – ג' – מעבר הירדן (0:30) האם הצליחו המרגלים במשימתם?קראנו על שני המרגלים ששולח יהושע. ואמרנו את הדברים המרכזיים, שהשליחות מעניינת מאוד, אי אפשר לומר שהיא נכשלת, במיוחד כשמשווים למרגלי משה. במבחןהתוצאה כלפי העם יש הבדל גדול. הם מגיעים חזרה בשלום, אך בהסתכלות מעמיקה רואים שלא הביאו מידע מודיעיני. הגיעו בערב, עלו לביתה של רחב, לא הספיקולשמוע יותר מידי ומוכרחים לעלות לגג ויורדים מהחלון. אפילו לא יודעים אם יצליחו לזהות את הבית, לכן מבקשים את תקוות חוט השני. […]

פרק ב' – מרגלי יהושע נעיר עוד על שני עניינים בפרק א'.דברים ראשונים שבהם פנה ה' אל יהושע, ראינו את סיפור מעבר הירדן עם משמעות העניין הזה. מה הדבר הראשון שאומר יהושע בתור מנהיג עם ישראל?קריאת הפסוקיםמחצית שנייה של הפרק – הציוויים של יהושעלאחר עובר לסיפור של בני גד ומנשה. הציווי הראשוני שמצווה יהושע יכול להישמע מאכזב, קטן מידיי. יוצאים לדרך, אל תשכחו להכין סנדוויצ'ים מה פשר הציווי הזה, ועל זה צריך להפעיל את השוטרים? ואם לא יכינו אז מה? […]

ספר דברי הימים סיכום לשיעורים: השוואה בין מלכים לדברי הימים – א' ומקומה של יציאת מצרים בדברי הימים א' וב' הקדמה ספר דברי הימים נתפס ע"י חוגים מסוימים שאינם מבית המדרש שהספר נגוע במגמה של הכותב והעורך לשכתוב ההסטוריה. לטענת רבים מהם הספר בא לההדיר את מלכות דוד המלך. עפ"י קו זה לטענתם עורך ספר דבה"י החליט אלו ארועים להזכיר ואלו להשמיט.אמנם כל כתיבה של הסטוריה היא כתיבה מגמתית! השאלה היא רק מה המגמה. עיתון כותב חדשות, בהנחה שהוא כותב […]

פרק א' – תחילת תפקודו של יהושע כבר בפתיחה נציין מאמר חז"ל: תלמוד בבלי מסכת נדרים דף כב עמוד ב אמר רב אדא ברבי חנינא: אלמלא (לא) חטאו ישראל – לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד, שערכה של ארץ ישראל הוא, אלמלא חטאו היו מקבלים רק את התורה.הר"ן: שעיקרן של שאר נביאים היה אלא להוכיח את ישראל על עברות בידם, אילולא חטאו לא יהיו צריכים לתוכחה. ספר יהושע היו מקבלים לכתחילה, כי ערכה של ארץ ישראל. […]

הארץ הטובה בספר דברים ספר דברים מכיל הרבה חזרות על דברים שנאמרו לפני כן. בעבר דיברנו על הבדלים שכאלו ויישבנו אותם, כל הבדל ועניינו. כעת, ננסה למצוא הבדל שחורז כמה וכמה עניינים בספר דברים. מינוי הדייניםמשה רבינו מתאר את הליך מינוי הדיינים1: וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר לֹא אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת אֶתְכֶם. אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם. הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם… משמע מדברי משה שהרעיון של מינוי הדיינים שיעזרו לו, הוא רעיון שלו. בניגוד […]