סוג מדיה: טקסט

קהלת רבה פרשה ב' פסוק ג', "תרתי בלבי", א' "תרתי בלבי למשוך ביין", אמר שלמה: "תרתי בלבי למשוך ביין", למשוך ביינה של תורה "את בשרי". "ולבי נוהג בחכמה", בחכמתה של תורה. "ולאחוז בסכלות", רבי יודן בעא קמיה דרבי אחא מהו דין דכתיב "ולאחוז בסכלות", אמר ליה לאחוז בסכלנותא. פירוש המדרש"תַּרְתִּי בְלִבִּי לִמְשׁוֹךְ בַּיַּיִן אֶת בְּשָׂרִי וְלִבִּי נֹהֵג בַּחָכְמָה וְלֶאֱחֹז בְּסִכְלוּת עַד אֲשֶׁר אֶרְאֶה אֵי זֶה טוֹב לִבְנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמַיִם מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּיהֶם", אמר שלמה: "תרתי בלבי למשוך […]

פר(ש)ה אדומה הצבע האדוםפרשת חוקת צבועה באדום. לא רק: "פרה אדומה תמימה – שתהא תמימה באדמימות1", אלא גם בהמשך הפרשה פוגשים אנו את הצבע האדום: המפגש המחודש עם מלך אדום מוליד איום של יציאה בחרב לקראת ישראל. בגבול ארץ אדום מת אהרן, וכשישראל סובבים את ארץ אדום קצרה נפשם, וה' משלח בם את הנחשים השרפים. כרפואה למכת הנחש, משה עושה נחש נחושת – לשון נופל על לשון, אך גם מצד המראה – ניתן לראות כאן את אדמימותה של הנחושת. צבעם […]

קורח בן יצהר ויקח קורח דבר אחר: ויחלק, ויקבץ, וידבר, ויצו קרח – אינו אומר, אלא: 'ויקח'. מה לקח? לא כלום לקח, אלא לבו נטלו – אמר הכתוב: (איוב טו) 'מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך'. אמר ר' לוי: למה חלק קרח על משה? אמר: אני בנו של שמן, בן יצהר, שנאמר: (דברים ז) 'ותירושך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרות צאנך על האדמה אשר נשבע לאבותיך לתת לך'. תירוש, זה יין. ויצהרך, זה השמן. ובכל משקים שתתן את השמן, הוא נמצא […]

דברים שרואים משם לא רואים מכאן בין חטא העגל לחטא המרגליםבחטא המרגלים, כבחטא העגל, מודיע הקב"ה למשה שבכוונתו לכלות את עם ישראל, ומציע לו להפוך לאביה של אומה חדשה, שתהיה נאמנה לה'. גם טענתו של משה כנגד הגזרה, דומה בשני המקומות, ועניינה תיאור של חילול ה' שינבע מהשמדת ישראל, חלילה. ובכל זאת, ניתן למצוא הבדלים בין שתי הפרשיות: חטא העגל (שמות ל"ב, ז-יד) חטא המרגלים (במדבר י"ד, יא-כא) האיום על כילוי עם ישראל וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי […]

חיבור מול חורבן קמצא ובר קמצא הגמרא בגיטין (נה: – נו.) מביאה באריכות את הסיפור על קמצא ובר קמצא: אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב "אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה" (משלי כ"ח, י"ד)? אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים… דההוא גברא דרחמיה (= אוהבו) קמצא ובעל דבביה (= ושונאו) בר קמצא, עבד סעודתא. אמר ליה לשמעיה (לשמשו) זיל אייתי לי קמצא, אזל אייתי ליה בר קמצא. אתא אשכחיה דהוה יתיב (מצאו יושב בסעודה) אמר ליה: מכדי 'ההוא גברא' (אתה) […]

"בהעלותך" מה הקשר?פרשת בהעלותך מציבה במלוא חריפותה את בעיית ההקשר והכרונולוגיה של הנושאים המופיעים בה.ראשית, עניין: "בהעלותך את הנרות". מה ראה הכתוב ללמדנו את הלכות הדלקת המנורה דווקא, יותר משאר כלי המשכן? מה ראה הכתוב לתאר את "מעשה המנורה", לאחר שעשה זאת בהרחבה בפרשת תרומה? גם הלכות ההדלקה נאמרו כבר בפרשות תצוה ואמור1! בקיצור: מה עניין: "בהעלותך את הנרות" לפרשת בהעלותך , בחומש במדבר- הרבה אחרי הפרשות העוסקות בהקמת המשכן ובעבודה בו, בחומשים: שמות וויקרא?שנית, עניין: טהרת הלויים והכשרתם לעבודה […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק ב', "לשחוק אמרתי מהולל", ג' – ד' ג דבר אחר "לשחוק אמרתי מהולל", מה מעורבב השחוק, דאמר ר' אחא אמר שמואל שלשה הן הדברים ששיחקה עליהם מדת הדין ולבסוף הוללתם ועירבבתם. כתיב "ולא ירבה לו נשים", וכתיב "ויהי לשלמה שבע מאות שרות ושלש מאות פלגשים". כתיב "לא ירבה לו סוסים", וכתיב "ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות סוסים". כתיב "וכסף וזהב לא ירבה לו מאד", וכתיב "ויתן המלך את הכסף ואת הזהב בירושלם כאבנים". לא היו […]

המניין הכפול שני מניינים ועוד אחדחומש במדבר פותח בציווי לקיים מנין של כל זכר בישראל, מבן עשרים שנה ומעלה. גם התאריך שבו התקיים המניין, מצוין בתורה: באחד לחודש השני, בשנה השנייה לצאת בני ישראל ממצרים. אולם אין זה המניין הראשון שבו מונים את בני ישראל. המניין הראשון נזכר עם יציאת ישראל ממצרים, בלי לתאר את התהליך שבו התבצע המניין, אלא רק נמסר המספר הסופי, ובלא פרטים רבים1: וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף. המספר […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק ב', "לשחוק אמרתי מהולל", א' 2 – ב' א דבר אחר, "לשחוק אמרתי מהולל", מה מעורבב השחוק ששחקה מדת הדין על דור המבול, הדא הוא דכתיב: "בתיהם שלום מפחד וגו' זרעם נכון לפניהם וגו' שורו עבר ולא יגעיל וגו' ישלחו כצאן עויליהם ישאו כתף וכנור וגו' יכלו בטוב ימיהם וגו'". מה כתיב תמן, "ויאמרו לאל סור ממנו", וכיון שאמרו "מה שדי כי נעבדנו", אמר להם הקב"ה "ולשמחה מה זו עושה", חייכם שאמחה אתכם מן העולם, […]

ה' שומר את גרים גזל הגר וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה' וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא: וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ: וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו1: פרשיה זו עוסקת באדם שגזל את חברו ונשבע על שקר, ולאחר מכן התחרט ורצה לכפר על חטאו. […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק ב', "לשחוק אמרתי מהולל", א' 1 "לשחוק אמרתי מהולל", אמר רבי אבא בר כהנא מה מעורבב השחוק שאומות העולם שוחקים בבתי קרקסיאות ובבתי תיארטיאות שלהם, "ולשמחה מה זו עושה", מה טיבו של תלמיד חכם להכנס שם. פירוש המדרש"לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה". "לשחוק אמרתי מהולל", אמר רבי אבא בר כהנא: מה מעורבב השחוק שאומות העולם שוחקים בבתי קרקסיאות ובבתי תיארטיאות שלהם. דרש "מהולל" לשון דבר מהול ומעורבב, וזהו השחוק של אומות העולם. בביאור […]

לתוקפה של תקופה 3לתקפו של יום ג. מצות ישיבת ארץ ישראל.מצוה זו היא הבסיס לעניינה של המדינה – שלטונו של עם ישראל על ארץ ישראל.מהי "ישיבת ארץ ישראל"?הגמרא אומרת (סוכה כ"ו ע"א ועוד): תשבו כעין תדורו. ההבנה הפשוטה היא שיש כאן הדרכה: איך צריך להתנהג בסוכה? כשם שגרים בבית – יש לעשות בסוכה כל מה שעושים בבית. אך אין זה פשט הגמרא.הגמרא באה לפרש את הפסוק. כתוב: "בסוכות תשבו שבעת ימים". מה פירוש החיוב "תשבו"? האם מי שעומד בסוכה לא […]

התורה והארץ הדיבר הראשון בהר סיני – מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני, כך שנויה בתורת כהנים. ונראה לי שכך פירושה לפי שלא מצינו שמיטת קרקעות שנשנית בערבות מואב במשנה תורה, למדנו שכללותיה ופרטותיה כולן נאמרו מסיני, ובא הכתוב ולמד כאן על כל דבור שנדבר למשה שמסיני היו כולם כללותיהן ודקדוקיהן, וחזרו ונשנו בערבות מואב1. שאלת חז"ל: "מה עניין שמיטה אצל […]

מה בין בית הדין ליום הדין? בראש השנה אנו חשים במתח שבין הפרט והכלל בישראל.מצד אחד, כל אחד ואחד נידון בעצמו: "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר (תהלים לג) היוצר יחד לבם, המבין אל כל מעשהם"1. עניין זה מודגש בעצם תקנת התפילה, כפי שמבאר הרב קוק זצ"ל2: "הני תשע דראש השנה כנגד מי, אמר רבי יצחק דמן קרטיגנין כנגד תשע אזכרות שאמרה חנה בתפלתה, דאמר מר בראש השנה נפקדו שרה רחל וחנה". לעומת כלל הרבים, שהוא […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק א', "אמרתי אני בלבי", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל ניתן להידרש. "אמרתי אני בלבי לכה נא אנסכה בשמחה". ר' פנחס ור' חזקיה בשם ר' סימון בר זבדי, ר' פנחס אמר אנסכה ואנסכה אנסה בדברי תורה ואנסה בדברי מינות, אנוסה מדברי מינות לדברי תורה. "וראה בטוב", בטובתה של תורה. "והנה גם הוא הבל", לא היה צריך קרייה למימר אלא 'והנה גם הוא שמחה', […]

לתוקפה של תקופה 2לתקפו של יום ב. קץ המגולה.מקור עניין זה הוא בדברי הגמרא בסנהדרין (צ"ח ע"א): ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'".רש"י: מגולה מזה – כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר. הפסוק בשלמותו הוא (יחזקאל ל"ו, ח'): וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא. פריחתה של ארץ ישראל ושל פירותיה מלמדת כי ארץ […]

לתוקפה של תקופהלתקפו של יום לקראת יום העצמאות ובכלל, יש מקום לברר מחדש את יסודות השקפת העולם ביחס לתקופה למדינה ולתהליך הגאולה.נראה, שהיחס לעניין זה בנוי על ארבעה יסודות: א. גאולתן של ישראל קימעא קימעא. ב. מצות ישיבת ארץ ישראל, חשיבותה ודרך קיומה. ג. הקץ המגולה המופיע בדברי חז"ל. ד. האם גאולה תלויה בתשובה או שאיננה תלויה בתשובה. א. גאולתן של ישראל קימעא קימעא.המקור לכך הוא בדברי חז"ל בירושלמי (ברכות פ"א ה"א) ובעוד מקומות רבים1: דלמא רבי חייא רבא ורבי […]

אמירה, דיבור, ושלום1 אמירהשם הפרשה, "אמור", לכאורה מבטא דבר שולי. הלוא העיקר הוא תוכן הדברים, והאמירה הינה כלי למסירתם. מדוע כאן נקבע שם הפרשה על פי הכלי2?עיון בפסוק הראשון בפרשה מראה שהתורה הדגישה את השורש: א.מ.ר: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו: רש"י מפרש: אמור ואמרת – להזהיר גדולים על הקטנים. ועדין יש להבין את החזרה על השורש: א.מ.ר.בזוהר הקדוש מבואר3: "אמור אל הכהנים" – ר' יצחק אמר: אמור אל הכהנים […]

לתוקפה של תקופהלתקפו של יום לקראת יום העצמאות ובכלל, יש מקום לברר מחדש את יסודות השקפת העולם ביחס לתקופה למדינה ולתהליך הגאולה.נראה, שהיחס לעניין זה בנוי על ארבעה יסודות: א. גאולתן של ישראל קימעא קימעא. ב. מצות ישיבת ארץ ישראל, חשיבותה ודרך קיומה. ג. הקץ המגולה המופיע בדברי חז"ל. ד. האם גאולה תלויה בתשובה או שאיננה תלויה בתשובה. א. גאולתן של ישראל קימעא קימעא.המקור לכך הוא בדברי חז"ל בירושלמי (ברכות פ"א ה"א) ובעוד מקומות רבים1: דלמא רבי חייא רבא ורבי […]

לתוקפה של תקופה 2לתקפו של יום ב. קץ המגולה.מקור עניין זה הוא בדברי הגמרא בסנהדרין (צ"ח ע"א): ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'".רש"י: מגולה מזה – כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר. הפסוק בשלמותו הוא (יחזקאל ל"ו, ח'): וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא. פריחתה של ארץ ישראל ושל פירותיה מלמדת כי ארץ […]