סוג מדיה: טקסט

המדרש: [א, כד] ויאמר אלהים תוצא הארץ וגו', א"ר אלעזר נפש חיה זה רוחו של אדם הראשון, [א, כה] ויעש אלהים את חית הארץ למינה, ר' הושעיא רבה אמר זה הנחש, אמר רבי חמא בר הושעיא בנפשות אומר ד', כשנבראו הוא אומר חית הארץ למינה ואת הבהמה ואת כל רמש האדמה, אתמהא, ר' אומר אלו השדים שברא הקדוש ברוך הוא את נשמתן ובא לבראות את גופן וקדש השבת ולא בראן, ללמדך דרך ארץ מן השדים שאם יהיה ביד אדם חפץ […]

לחיות עם פרשת השבוע – וישלח פרשת וישלח מיוחדת בכך שהיא עוסקת הרבה במאבק ובהתנהלות של יעקב מול עשו, ויש בה לימוד לדורות על הדרך שבה עם ישראל צריך להתנהל מול האומות. הדבר הראשון שיש לעמוד עליו, הוא הפער בזמנים. אצל עשו הכל קורה מהר. הוא רק יוצא לאויר העולם, וכבר הוא מקים אומה, שיש בה אלופים ומלכים כפי שהתורה מאריכה לתאר בסוף הפרשה.יעקב, לעומתו, "אתנהלה לאטי". הוא עדיין עסוק במריבות בתוך המשפחה, כפי שנקרא בפרשה הבאה. יוסף מוציא דבה […]

המדרש: רבי ירמיה כהנא שאל לר' שמעון בן לקיש המרביע מחית הים מהו, אמר ליה אף הן כתיב בהן למיניהם בהדא פרס בן לקיש מצודתיה לכהנא, אותיב כהנא והלא אף הדגים כתיב בהן למיניהן, בהא פרס כהנא מצודתיה על ר' שמעון בן לקיש, והיך עבידא, א"ר יונה יכול אני מקיים לה משום מנהיג, מביא שני דגים חד מיירן וחד אספרון וקשרן בגמי וממשיכו בנהר או בים, ואסור לעשות כן משום כלאים דתנן כלאים שאמרו הנוהג בהן אסורין לחרוש ולמשוך ולנהוג […]

מחוייבות למסגרת והצבת חזון נעסוק בשני פסוקים בספר משלי, שיש הרבה מה לעיין בהם ולחשוב עליהם (משלי כ"ט, י"ז-י"ח): יַסֵּר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶׁךָ.בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ. הפסוקים עוסקים ביחס שבין המחוייבות של האדם והגבולות בחייו, ובין הרצון. יש צורך לעשות שלום בין הרצון ובין המחוייבות. הפסוק הראשון מובא בגמרא (מכות ח' ע"א): …יצא האב המכה את בנו והרב הרודה את תלמידו ושליח בית דין. לימא כיון דאילו גמיר לאו מצוה, השתא נמי לאו מצוה, התם […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויצא – הסולם – להאמין בשלמות בפרשת השבוע אנו פוגשים את חלומו של יעקב, שבמרכזו ניצב הסולם.חז"ל במדרש (ויקרא רבה פרשה כ"ט, ב'1) עוסקים בעניינו של הסולם. ר' נחמן פתח (ירמיה ל): "ואתה אל תירא עבדי יעקב", מדבר ביעקב, דכתיב (בראשית כח): "ויחלום והנה סולם מוצב ארצה. אמר ר' שמואל בר נחמן: אלו שרי אומות העולם, דאמר ר' שמואל בר נחמן: מלמד שהראה הקב"ה ליעקב אבינו שרה של בבל עולה שבעים עווקים, ושל מדי נ"ב, […]

המדרש: [א, כא] ויברא אלהים את התנינים, רבי פנחס בשם רבי אחא אמר תנינם כתיב, זה בהמות ולויתן שאין להם בן זוגות, אמר רבי שמעון בן לקיש בהמות יש לו בן זוג ואין לו תאוה, שנאמר (איוב מ) גידי פחדיו ישורגו.

להקדים את המשבר הגמרא בברכות אומרת (ברכות ה' ע"א): …אלא מה תלמוד לומר "ומתורתך תלמדנו", אל תקרי "תלמדנו" אלא "תלמדנו", דבר זה מתורתך תלמדנו, קל וחומר משן ועין. מה שן ועין שהן אחד מאבריו של אדם עבד יוצא בהן לחרות, יסורין שממרקין כל גופו של אדם על אחת כמה וכמה. את העובדה שיסורים הם "של אהבה", ניתן ללמוד מהתורה. עבד כנעני שנפגע מאדונו בשן או בעין, יוצא לחירות. הגמרא לומדת מכאן קל וחומר ליסורים, שממרקים כל גופו של אדם, שמוציאים […]

לחיות עם פרשת השבוע – חיי שרה – שיחתם של עבדי אבות היא גאולתם של בנים בפרשת חיי שרה יש כמה נושאים – מות שרה, מות אברהם ועוד, אך החלק העיקרי של הפרשה עוסק בשליחותו של העבד למצוא אשה ליצחק.האריכות בסיפור זה היא מובנית. התורה מלמדת כאן פרק ב"הלכות אריכות". ראשית מספרים מה בדיוק היה, לפרטי פרטים – מה לקח העבד, ומה נתן, את המספוא שאכלו גמליו, את רחיצת רגליו ורגלי אנשיו ושתייתם מים – ובהמשך העבד חוזר שוב על […]

המדרש: יעקב איש כפר נבוראי הורה בצור מותר למול בנה של עבודת כוכבים בשבת, שמע רבי חגי שלח ליה תא לקי אמר בר נש דאמר מלתא דאורייתא לקי, א"ל ומן היא דאורייתא א"ל (שם /במדבר/ א) ויתילדו על משפחותם לבית אבותם משפחת אב קרויה משפחה משפחת אם אינה קרויה משפחה, א"ל לא הורית טב, אמר ליה ומנין את מודע לי, אמר ליה רביע ואנא מודע לך, אמר אם אתי בר עבודת כוכבים לגבך ויאמר לך אנא בעי מתעבדה יהודי על […]

לחיות עם פרשת השבוע – וירא – למי הזכות להיות ממשיכו של אברהם? בפרשה הקודמת למדנו שהקב"ה משנה את שמו של אברהם, "כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ". אברהם היה קשור גם לאומות העולם. בעקבות כך, אחד הנסיונות הגדולים של אברהם הוא גירושו של ישמעאל המופיע בפרשתנו. ליחסו של אברהם לישמעאל יש השלכה לדורות רבים, כפי שנראה בהמשך. אף כי אברהם הוא "אב המון גויים", הרי שהוא נצטוה לעזוב את ארץ מולדתו, ובהמשך נולד לו בנו הממשיך אותו – יצחק. ובכל […]

המדרש: א [א, כ] ויאמר אלהים ישרצו המים, כתיב (תהלים פו) אין כמוך באלהים וגו', בנוהג שבעולם ב"ו =בשר ודם= צר צורה ביבשה, אבל הקדוש ברוך הוא צר צורה במים שנאמר ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה. ב יעקב איש כפר נבוראי הורה בצור, דגים טעונין שחיטה, שמע ר' חגי שלח ליה תא לקי, א"ל בר אינש דאמר מלתא מן אורייתא לקי, אמר ליה מנין היא דאורייתא, אמר ליה מן הדא דכתיב ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה […]

לחיות עם פרשת השבוע – לך לך המאורע המרכזי שעברנו השבוע הוא פטירתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל. ננסה לדלות מתוך הפרשה נקודות להתבוננות בדמותו. אנו נמצאים בין פרשת נח לפרשת לך לך, וחז"ל ראו שיש כאן רצף אחד שיש לעמוד עליו. העיון בכך מעורר שאלה. בסוף פרשת נח נאמר: וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. וַיִּהְיוּ […]

המדרש: [א, יח] ולמשול ביום ובלילה וגו', א"ר אילפא אם לענין המאורות הלא כבר נאמר את המאור הגדול לממשלת היום, ומה ת"ל ולמשול ביום ובלילה אלא אלו הצדיקים שהן שולטין במה שנברא להאיר ביום ובמה שנברא להאיר בלילה, הה"ד (יהושע י) וידם השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו הלא היא כתובה על ספר הישר, מאי ספר הישר, ספר אברהם יצחק ויעקב, ואמאי קרי ליה ספר הישר דכתיב (במדבר כג) תמות נפשי מות ישרים, ר' חלפתא מייתי ליה מן הכא […]

פרק כ"ו נפתח בתוספת לסיפור נבל מהשיעורים הקודמים.שאלנו מדוע חשוב לומר שאנשיו של דוד נחים: (שמואל א', כ"ה, ט') וַיָּבֹאוּ נַעֲרֵי דָוִד וַיְדַבְּרוּ אֶל נָבָל כְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּשֵׁם דָּוִד וַיָּנוּחוּ: דוד שולח את הנערים הללו לבקש אוכל. הם באים מהשטח אחרי שמירה שביצעו, אחרי שלא ישנו, והם צריכים לנוח. הנביא מדגיש לנו שהם באים אל נבל בעיצומה של עבודת השמירה הגדולה על כל המרחב. בהנגדה אליהם, מי שממש לא צריך לנוח, נבל, מתואר שהוא דווקא הולך לישון. הרמיזה הזו […]

לחיות עם פרשת השבוע – נח – עם ישראל יקח אחריות – יהיה בסדר פרשת בראשית מאחורינו, ופרשת נח לפנינו. חז"ל רואים בשתי פרשות אלו יחידה הסטורית אחת (סנהדרין צ"ז ע"א): אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב (ששת אלפי שנים הוא העולם, ואלף אחד יחרב)… תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי עלמא: שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח. בסיומן של אלפיים שנות תוהו, אברהם אבינו בן 52. לפי חלק מהדעות, בגיל […]

המדרש: ויתן אותם אלהים ברקיע השמים, כיצד גלגל חמה ולבנה שוקעים ברקיע, ר' יהודה בר אלעאי ורבנן, רבנן אמרין מאחורי הכיפה ולמטה, ור' יהודה בר אלעאי אמר מאחורי הכיפה ולמעלה, א"ר יוחנן נראין דברי ר"י בר אלעאי דהוא אמר מאחורי הכיפה ולמעלה בימות החמה, שכל העולם כולו רותח, ומעיינות צוננין, ומלהון דרבנן דאמרינן מאחורי הכיפה ולמטה בימות הגשמים, שכל העולם כולו צונן ומעיינות פושרין, אמר רבי שמעון בן יוחאי אין אנו יודעין אם פורחין הן באויר, ואם שפין ברקיע ואם […]

המדרש: אמר רבי לוי ג' דברים קולן הולך מסוף העולם ועד סופו, והבריות בינתים ואינם מרגישים, ואלו הן, היום, והגשמים, והנפש בשעה שהיא יוצאת מן הגוף, היום מנין, א"ר יהודה את סבור שהוא שף ברקיע, ואינו אלא כמסר הזה שהוא נוסר בעץ, הגשמים מנין, אמר רבי לוי (שם /תהלים/ מב) תהום אל תהום קורא לקול וגו', והנפש בשעה שהיא יוצאת מן הגוף מנין, דרבי שמואל אחוי דרבי פנחס ב"ר חמא הוי דמיך בצפורי והוין חבריה יתיבין גביה, אתת מלתא ושרין […]

לחיות עם פרשת השבוע – נצבים וילך – משהו חדש מתחיל פרשות "נצבים וילך" נקראות יחד ברוב השנים, ויש הרואים בהם פרשה אחת, שלפעמים מחולקת לשנים. צורת הסתכלות זו היא סיבה נוספת להרהר בשמה המיוחד של הפרשה – "נצבים וילך", המאחד שתי מילים שמשמעותן הפוכה. "נצבים" – לשון יציבות ועמידה, "וילך" – לשון הליכה והתקדמות.הצירוף המיוחד הזה מופיע גם בפסוק בפרשה, שיכול להעמידנו על משמעות הענין: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד […]

המדרש: היכן גלגל החמה ולבנה נתונים, ברקיע השני, שנא' (בראשית א) ויתן אותם אלהים ברקיע השמים, רבי פנחס בשם רבי אבהו אמר מקרא מלא הוא, ואנשי כנסת הגדולה פירשו אותו (נחמיה ט) אתה הוא ה' לבדך אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם וגו', היכן הוא כל צבאם נתונים ברקיע שהוא למעלה מן השמים, ומן הארץ ועד הרקיע מהלך ה' מאות שנה, ועוביו של רקיע מהלך ת"ק שנה, ומרקיע עד הרקיע מהלך ת"ק שנה, ראה כמה הוא גבוה, ותנן […]

המדרש: [א, יז] ויתן אותם אלהים ברקיע השמים, אמר רבי יוחנן ג' דברים נתנו מתנה לעולם, ואלו הן התורה, והמאורות, והגשמים, התורה מנין, שנאמר (שמות לא) ויתן אל משה וגו', המאורות מנין, שנא' (בראשית א) ויתן אתם אלהים ברקיע השמים, גשמים מנין, שנאמר (ויקרא כו) ונתתי גשמיכם בעתם, רבי עזריה בשם רבי יהודה ב"ר סימון אומר אף השלום שנאמר (שם /ויקרא כ"ו/) ונתתי שלום בארץ, רבי יהושע ב"ר נחמיה אמר אף הישועה, שנאמר (תהלים יח) ותתן לי מגן ישעך, רבי […]