סוג מדיה: טקסט

ערי המקלט ערי הלויים וערי המקלטהפרשה מתארת לנו שני סוגי ערים בעלי אופי מיוחד1: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם עָרִים לָשָׁבֶת… וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אֵת שֵׁשׁ עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לָנֻס שָׁמָּה הָרֹצֵחַ וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר. כָּל הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה עִיר אֶתְהֶן וְאֶת מִגְרְשֵׁיהֶן… וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט… וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם. יש חפיפה מסוימת בין מושג "ערי הלויים" ובין מושג "ערי המקלט". ניתן לראות […]

על הכבוד הלאומי בעקבות עסקת השבויים עם ישראל עבר בימים אלו חויה קשה, החל בשלבי המשא ומתן השונים, ועד להשבת החללים.אחת הנקודות העיקרית שעמדה לדיון בימים אלה, אם כי לא הודגשה דיה בדיון הציבורי, היא: הכבוד הלאומי.אויבינו מנסים בכל מהלך כזה לפגוע בכבודנו הלאומי בצורה שיטתית. הם מבינים את מה שאנו טרם הפנמנו, שהכבוד הלאומי קובע מי ינצח בסופו של דבר בשדה הקרב.כבוד איננו מילה מגונה. כבוד לאומי וכבוד תורה, למשל, הם תנאי הכרח להרבה דברים טובים וחשובים שבאים בעקבותיהם. […]

פרק ג' – כעסו של אלישע כנראה היה מעמד גדול של עבודה זרה. עולה על החומה, כנראה בן מלך מואב. הדבר הזה גרם לחילול ה' גדול בהתנהגות של הצבא היהודי שם, והיה קצף גדול על ישראל, השתחוו כולם, והחלה אולי מגפה בעם. והייתה תבוסה קשה ובריחה. איך הגיעו למציאות הזאת?יצאו למלחמה עם הנביא אלישע, אלא שהסיפור מתחיל מוקדם יותר. בסה"כ כשקוראים על יהורם מלך ישראל בתחילת פרק ג': מלכים ב פרק ג (ב) וַיַּעֲשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי ה' רַק לֹא כְאָבִיו […]

פרק ג' – נבואת אלישע על מואב תוספת: כתובת מישעהנבואה שמנבא כאן אלישע על מואב, כלומר הציווי בפסוק יט:משמעות הציווי החריג לפגוע בחקלאות?וכל מעיני מים תסתומו… זהו ציווי חריג מנוגד להלכה כהוראת שעה, ובכל אופן לא מובן, על מה. מה חורי אף הגדול? הכל משום שמלך מואב הפסיק לשלוח את הכרים והאלים, והצמר? זה לא יפה, אבל על כזה דבר לעשות החרבה טוטאלית, בוודאי שזה דבר שדורש הסבר. נבואה שלא מתקיימת?שאלה נוספת: הייתה כאן נבואה מפורשת של הנביא. פסוק י"ח: […]

פרק ג' – מלחמת שלושת המלכים במואב הסיפור מובן, ואף על פי כן מעורר תהיות. ננסה להעלות אותן.נתחיל בשאלה כרונולוגית. סדר השנים. המלך הוא יהורם בן אחאב. אבל כבר מלך מלך קודם, אחזיה בן אחאב. אחזיה המלך מת, לאחר ששלח לבעל זבוב. מת בלא בנים ולכן אחיו יורם הוא שמולך. יש אחזיה ויורם בישראל ושמות דומים גם בישראל.יהורם בן אחאב מלך בשומרון בשנת 18 ליהושפט מלך יהודה. אבל זה לא מה שמוכר לנו מסיפור קודם. מלכים ב פרק א ל… […]

פרשת הערכין פרשת בחוקותי קשורה ישירות לפרשת בהר1. שתי הפרשיות הללו נאמרו יחד בהר סיני וזהו ספר הברית הגדול. על דעת זה מקבלים את הארץ ואם לא עושים זאת כראוי מאבדים את הארץ וגולים ממנה. המסגרת כאן היא בפריסה יותר רחבה, כולל הפרק האחרון בספר ויקרא, פרק כ"ז, אשר הקשרו לא ברור, אך המסגרת שלו מראה לנו משהו, בסיומו נאמר (כ"ז,ל"ד): אֵלֶּה הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינָי: טבלת הערכין יש כאן מן מסגרת כפולה, […]

פרק ב' – עליית אליהו בסערה השמימה ותחילת ימי אלישע סיכום השיעור הקודם.אליהו נאבק באיזבל. השאלה מי עולה ומי יורד, המיטה שאת העולה… בעל הזבוב לא עזר לו יותר מידי. לא יורד מהמיטה.לאחזיה לא היו בנים, כרת. כשמת, יורם אחיו ממשיך.אחזיה אחז בדרך אביו ואמו, איזבל. יודע שאין תשועה בזבוב שהולך אליו, אך העונש חמור יותר. פנה לבעל. אצל אחאב לא האמין בבעל, אבל מאהבת ישראל, אבל אצל אחזיה, רק העניין הדתי בבעל לכן העונש חמור יותר.פרק ב' (א) וַיְהִי […]

קיצור דיני ערב פסח שחל להיות בשבת (הזמנים לפי מעלות שנת ה'תשס"ח) יום חמישי:תענית בכורותהתענית מוקדמת לי"ב ניסן, המשתתף בסעודת מצוה (סעודת ברית מילה סיום מסכת וכדו') נפטר מהתענית.בדיקת חמץאור ליום שישי י"ג ניסן אחר צאת הכוכבים בודקים את החמץ ואחר הבדיקה אומרים את הביטול הנאמר לאחר הבדיקה. יום ששישרפת החמץישאיר חמץ לצורך שתי סעודות השבת והשאר ישרוף. אופן ההתארגנות המומלץ לסעודות השבת עיין לקמן "שבת קודש".ביום ששי שורפים את החמץ שמצא בבדיקה ואת החמץ שאינו זקוק לו לשבת. ישתדל […]

השורש המנחה בפרשה תחילת הפרשה נראית כעין מפטיר לסיפור עשר המכות, יש צורך שהמצרים יחטפו מכה נוספת. מפשט הפסוקים רואים שהקב"ה מעורר בכוונה את המצרים לרדוף אחר עם ישראל למרות שאין בכך צורך כי הם כבר יצאו ממצרים. יציאת מצרים עדיין לא הסתיימה לחלוטין עד לאחר הסיפור שהתרחש בים סוף. אולי היה צריך לתת עונש לפרעה ולהכרית את הצבא המצרי. אך מה העניין של הטביעה בים סוף? זהו מוות מיוחד שנבחר כאן למצרים. מה רוצה התורה ללמד אותנו בהקשר הזה? […]

פרשת ייחוסי משה ואהרן אנו מתחילים לקרוא את כל המהלך הארוך של מכות מצרים. רגע לפני שעוברים לתיאור המכות יש הפסקה מאוד בולטת (ו',י"ד-כ"ח): אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרוֹן וְכַרְמִי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת רְאוּבֵן:וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת שִׁמְעוֹן:וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי לֵוִי לְתֹלְדֹתָם גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי וּשְׁנֵי חַיֵּי לֵוִי שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה:בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לִבְנִי וְשִׁמְעִי לְמִשְׁפְּחֹתָם:וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל וּשְׁנֵי חַיֵּי קְהָת שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת […]

"תפוחי זהב במשכיות כסף" נאומו של יהודה המופיע בתחילת פרשת ויגש נדרש בכמה פנים על ידי חכמים, ויש בדרשות אלו כדי להעמידנו על עומקם של דברים. אמרו במדרש1: דבר אחר, "ויגש אליו יהודה", כתיב (משלי כ"ה) "תפוחי זהב במשכיות כסף", תרגם עקילס הגר: חזורין דדהב בגו דיסקרין דכסף. "דבר דבור על אופניו", מה אופן זה מראה פנים מכל צד, כך היו דבריו של יהודה נראים לכל צד בשעה שדבר עם יוסף. יש להבין את המדרש. מה פירוש האמירה שדבריו של […]

האם יעקב אבינו ידע על מכירת יוסף? פרשת ויגש חותמת את הסיפור הארוך של יוסף ואחיו כאשר במוקד עמדה מכירת יוסף. בסופו של דבר אנו מגיעים לסוף טוב, יוסף מתוודע אל אחיו, המשפחה חוזרת ומתאחדת כאשר גם יעקב יורד למצרים תחת חסות יוסף שדואג להם.יש כאן שאלה מעניינת: לכאורה הכל טוב אבל שום דבר לא טוב. האם לא התרחש שום דבר מהרגע שיוסף נעלם ועד שהוא מתוודע אל אחיו? האם כל הבעיות נפתרו כאשר הוא אמר "אני יוסף"? כשליעקב אבינו […]

"היתר" המכירה ו"איסור" ההתמכרות השמיטה מהוה גם צעד בדרך אל היובל. לאחר "שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים"1 מגיעה שנת היובל, "וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ"2. השמיטה היא צעד בדרך אל הדרור, ועל כן יש בה עצמה ערך של חופש ודרור.נראה שניתן לעמוד על תוכן הדברים לאור הבנת יחסו של האדם אל הקרקע.בגמרא ביבמות3 מובאות כמה אמירות של ר' אלעזר על יחסו של האדם לקרקע. על שתים מתוכן עומדים בעלי התוספות: ואמר רבי אלעזר: כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם, שנאמר […]

פשט וסוד בכתונת פסי"ם תחילת הפרשה מתארת את אהבתו הרבה של יעקב ליוסף, שבאה לידי ביטוי בכתונת הפסים שעשה לו, ובשנאת האחים ליוסף.הגמ' במסכת שבת1 רואה ענין זה בביקורת: ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו, נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים. העובדה שיעקב שינה את יחסו ליוסף משאר האחים נראית כדבר בעייתי על פי גמרא […]

כתונת הפסים בתחילת הפרשה נאמר (ל"ז,ג'): וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים: במבט ראשון אנו חושבים שזו הסיבה שהאחים שנאו את יוסף, הם קנאו בו על כתונת הפסים, ולכן זה מסופר כאן. זו לכאורה גם ההבנה בכך שכאשר יוסף מגיע אל אחיו הם מורידים ממנו את כתונתו (ל"ז,כ"ג): וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו: הרשב"ם מפרש שזה לא נכון ולא זו […]

"תפוחי זהב במשכיות כסף" נאומו של יהודה המופיע בתחילת פרשת ויגש נדרש בכמה פנים על ידי חכמים, ויש בדרשות אלו כדי להעמידנו על עומקם של דברים. אמרו במדרש1: דבר אחר, "ויגש אליו יהודה", כתיב (משלי כ"ה) "תפוחי זהב במשכיות כסף", תרגם עקילס הגר: חזורין דדהב בגו דיסקרין דכסף. "דבר דבור על אופניו", מה אופן זה מראה פנים מכל צד, כך היו דבריו של יהודה נראים לכל צד בשעה שדבר עם יוסף. יש להבין את המדרש. מה פירוש האמירה שדבריו של […]

אברהם – אב המון גויים הפרשה פותחת בפטירת שרה אמנו ובסיומה מופיעה פטירתו של אברהם אבינו. זו הזדמנות לסכם כמה אירועים שקורים בתולדותיהם. לקיחת קטורה בפרשת וירא מופיע הנס המיוחד של אברהם ושרה הזקנים נולד בן בצורה מפליאה. בסוף הפרשה שלנו התורה זורקת לנו פצצה בלי שאנו שמים לב (כ"ה,א'-ו'): וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה:וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ:וְיָקְשָׁן יָלַד אֶת שְׁבָא וְאֶת דְּדָן וּבְנֵי דְדָן הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁם וּלְאֻמִּים:וּבְנֵי […]

יום שאילת הגשמים מידי שנה אנו מקוים שנזכה לומר באחת השיחות את הברכה על ירידת הגשמים, ובשנים רבות אנו אכן זוכים לכך. לעתים אנו נאלצים, לצערנו, ללמוד את סוגיית עצירת גשמים. מן הראוי, אפוא, לעסוק ביום זה, בו מתחילים לשאול על הגשמים, בשאלה: מה מוטל עלינו לעשות כדי שנזכה לשנה גשומה. הדבר תלוי, כפי שנראה, במעשינו – ברקע התורני והחברתי שאנו יוצרים כאן, בעולם המצפה לגשם.בזוה"ק1 מובא: תניא אמר ר' יוסי: פעם אחת היה העולם צריך לגשמים, באו לפני ר' […]

עקידת יצחק – משחק הניסיון פתיחהאחת הפרשות היותר יסודיות בהיסטוריה היא פרשת העקידה. חז"ל דורשים על המאכלת שישראל אוכלים שכרה במשך כל השנים והדורות. שאלת השאלות בעקידה היא מה זה כל הסיפור הזה? מה זה המשחק הזה שהקב"ה משחק עם אברהם? יש בניסיון הזה מן תחושה של שקר חלילה, משהו לא נכון ובעייתי שהוא לא אמיתי. זה נותן הרגשה לא כל כך טובה. בנוסף, לא ברור מי היה זקוק לניסיון הזה? נאמר: "עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה" (כ"ב,י"ב). האם […]

הרוצה בתשובה בשיחה זו נעיין בברכת התשובה בתפילת שמונה עשרה: הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. יש להבין מהו חידושה של ברכה זו על פני ברכת הסליחה, בה אנו מתפללים ומבקשים שה' יסלח לחטאינו. בספר "פירוש הברכות והתפילות" מבאר ר' יהודה ברבי יקר (רבו של הרמב"ן) את הברכה, תוך דיוק במילותיה.תחילת הברכה מחולקת לשתי בקשות: השיבנו אבינו לתורתך. קרבנו מלכנו לעבודתך. ביחס לתורה שייכת תשובה, ופניה לקב"ה כְּאָב, וביחס לעבודה שייכת […]