אורך השיעור: בינוני

מדרש רבה פרשת נח (פרשה לב) סימן ד המשך: (בראשית ז, ג): גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה, אִם תֹּאמַר שִׁבְעָה מִכָּל מִין נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן שֶׁאֵין לוֹ בֶּן זוּג, אֶלָּא שִׁבְעָה זְכָרִים וְשִׁבְעָה נְקֵבוֹת, לֹא שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לָהֶם, אֶלָּא (בראשית ז, ג): לְחַיּוֹת זֶרַע עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. כי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה וגו' (בראשית ז, ד), אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הֵן עָבְרוּ עַל הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לְאַרְבָּעִים יוֹם, לְפִיכָךְ (בראשית ז, ד): אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן […]

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על מתן תורה, אירוע גדול וחשוב לעולם כולו. ננסה לגעת בכמה נקודות בענין זה. הגמרא אומרת (סנהדרין צ"ז ע"א): תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי עלמא: שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח, ובעונותינו שרבו יצאו מהם מה שיצאו. אלפיים שנות תורה התחילו, כידוע, כשאברהם היה בן 52 שנים. ב"סדר עולם" מובא שבגיל זה הכיר אברהם את בוראו. זוהי תחילת הקשר של העולם עם הקב"ה. אחרי שאברהם הכיר את בוראו, מתחיל התהליך […]

מדרש רבה (נח) פרשה לב סימן ד: "מכל הבהמה הטהורה וגו'" ר' יודן בשם ר' יוחנן ור' ברכיה בשם רבי אליעזר ור' יעקב דכפר חנין בשם ר' יהושע בן לוי מצינו שעיקם הקב"ה שתים ושלש תיבות בתורה כדי שלא להוציא דבר טומאה מתוך פיו הה"ד "מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו" ומן הבהמה הטמאה אין כתיב כאן אלא "אשר לא טהורה היא". א"ר יודן ב"ר מנשה אף כשבא לומר להם סימני בהמה טמאה לא פתח להם אלא בסימני […]

רבים מבינים את מעלת הכתיבה ככלי להבנת הנלמד ולהפנמתו, אך בכל זאת נמנעים ממנה. הסיבה המרכזית לכך היא העצלות – הכתיבה דורשת מאמץ, ריכוז והתגברות על הסח הדעת. מנגד, מידת הזריזות, ההפך מעצלות – מביאה את האדם לכתוב במרץ מתוך רצון להבין, לזכור ולהחיות את הלימוד. הזריזות איננה נחלת בית המדרש בלבד, היא באה לידי ביטוי בכל תחום בחיים – למשל סידור החדר או שימוש נכון בזמן. אפילו דקה של המתנה בחדר האוכל יכולה להפוך להזדמנות ללימוד. גם בהלכה ניכר […]

בימים אלה, כשאנו מנסים "לחיות עם פרשת השבוע", אי אפשר להתעלם מהמילים: "כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ" המופיעות בפרשה. ובמיוחד שמילים אלו מופיעות ב"רביעי", בחלק שאנו קוראים היום. פסוק זה מופיע אחרי שירת הים, והוא תוצאה של שירת הים במידה מרובה. נעיין בפרשיה המסתיימת במילים אלו, ובע"ה נקבל כיוון להתמודדות. מיד לאחר שירת הים, ושירת מרים, מופיעים כמה פסוקים שבכל אחד מהם יש מקום לעיין (שמות ט"ו, כ"ב-כ"ו): וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים […]

בראשית רבה (וילנא) (פרשת נח) פרשה לב סימן ג כי אותך ראיתי צדיק לפני, אמר ר' אלעזר בן עזריה מצינו שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו, וכולו שלא בפניו שכן הוא אומר בנח איש צדיק תמים היה שלא בפניו, וכתיב כי אותך ראיתי צדיק לפני בפניו, ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אמר מצינו שאומרים מקצת שבחו של מי שאמר והיה העולם בפניו שנאמר (תהלים סו) אמרו לאלהים מה נורא מעשיך שלא בפניו אומר (שם /תהלים/ קלו) הודו לה' […]

שלוש הפרשיות הראשונות של ספר שמות עוסקות ביציאת מצרים. הפרדה הבאה היא כבר אחרי היציאה, והיא כוללת את השירה וההודאה על היציאה ממצרים. על פי תחילת כל פרשה אפשר להבין מה עניינה. פרשת שמות פותחת (שמות א', א'): וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ. היא עוסקת בעם ישראל, בירידה למצרים ובשעבוד הארוך והקשה במצרים. פרשת וארא פותחת (שמות ו', ב'-ג'): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'. וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב […]

בראשית רבה (וילנא) (פרשת נח) פרשה לב סימן ג ג כתיב (שם /תהלים י"א/) ה' צדיק יבחן ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו, אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מספיק לקוש עליהם אחת עד שהוא שוברם, ומי הוא בודק בקנקנים יפים אפילו מקיש עליהם כמה פעמים אינם נשברים, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים שנאמר ה' צדיק יבחן וכתיב (בראשית כב) והאלהים נסה את אברהם, אמר רבי יוסי בן חנינה הפשתני הזה […]

בפתיחת הפרשה נאמר (שמות ו', ב'-ג'): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'. וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. אל האבות ה' נגלה בשם ש-ד-י, ואל משה רבינו בשם הוי"ה. הרבה דנו בפסוקים אלו, ושאלו שהרי גם אצל האבות אנו מוצאים שם הוי"ה. חשוב להדגיש את הזהירות הרבה שיש לנהוג בעיסוק בשמות ה'. ננסה ללכת בעקבות רבותינו, ונאמר דברים בהשראת ה"שפת אמת" ור' צדוק הכהן מלובלין. ה"שפת אמת" כותב (וארא, תרל"ז): […]

מדרש רבה (פרשת נח) פרשה לב סימן ב. ד"א "בא אתה וגו'" כתיב (תהלים יא, ז): "כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו" רבי תנחומא בשם רבי יהודה בר סימון רבי מנחמא בשם רבי אליעזר בר יוסי אמרו אין לך אדם אוהב בן אומנתו אבל החכם אוהב בן אומנתו כגון רבי חייא דרבי הושעיא ור' הושעיא דרבי חייא והקב"ה אוהב את בן אומנתו שנאמר "כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו" זה נח שנאמר "ויאמר ה' אל נח בא אתה וגו'":

אנחנו מתחילים בשעה טובה ובסייעתא דשמיא ספר חדש – ספר שמות: וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ. הפתיחה באות ו' נדרשת על ידי חכמים (שמות רבה פרשה א', ב'): דבר אחר, "ואלה שמות", אמר רבי אבהו: כל מקום שנאמר 'אלה' – פסל את הראשונים, 'ואלה' – מוסיף שבח על הראשונים. "אלה תולדות השמים והארץ" – פסל לתוהו ובוהו, "ואלה שמות" – הוסיף שבח על שבעים נפש שנאמרו למעלה, שכולם היו צדיקים. הוספת השבח היא מחיבתן […]

בפרשה מופיע הסיפור של מנשה ואפרים, וליתר דיוק אפרים ומנשה. ננסה להתבונן בו לאור דברי המפרשים וכתבי החסידות. אנו פוגשים בבניו של יוסף לראשונה בפרשת מקץ (בראשית מ"א, נ'-נ"ב): וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן. וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי. וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי. לאור השמות שקרא להם יוסף, אפשר להבין מה […]

פרשת ויגש היא פרשה מיוחדת, שאנו ניגשים אליה בכל שנה בהתרגשות. יש בה הרבה דברים יסודיים. ננסה להנגיש את פרשת ויגש אלינו. נעיין בפסקה מדברי הזוה"ק, שאמנם מופיעה בפרשה הקודמת אבל שייכת לדברים בפרשה שלנו. חז"ל רואים את המפגש בין יהודה ליוסף כ"מלחמת עולם" – ההתרחשות הזו היא בעלת השלכות לדורי דורות על עם ישראל ועל העולם כולו. השורש של התפקידים השונים של משיח בן יוסף ומשיח בן דוד – מצאצאי יהודה, נמצא בפרשה שלנו. הזוה"ק פותח בפסוק ממשלי (כ', […]